Claim Ownership

Author:

Subscribed: 0Played: 0
Share

Description

 Episodes
Reverse
רז הייפרמן, דיירקטור BDO דיגיטל ורמי ניסן, מנהל תחום ממשל מערכות מידע ודיגיטל ב-BDO. אנו משוחחים על אתגרי דאטה בארגונים ביניהם: ניהול נתונים, איכות נתונים, ממשל או משילות נתונים, דמוקרטיזציה של נתונים, מוניטיזציה של נתונים, תפקיד ה-CDO, פערי ידע, התפוצצות מידע ואתגרי ניהול דאטה ועוד. לחצו כאן למאמר קשור בבלוג בו תמצאו גם קישורים נוספים ומאמר שכתבו רז הייפרמן ורמי ניסן בנושא. לאתר דאטה מדיה See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
פרק מעט ארוך מהרגיל שיוקדש לִשלושה נושאים הקשורים ... ב-email. ניתן טיפים שיעזרו לכם לבחור מערכת דיוור ומה חשוב לדעת לגבי אימייל מרקטינג   נסביר מהו פורטוקול BIMI שגוגל הכריזה ב- 21 ביולי כי היא מתחילה בפילוט להפעלתו ב-Gmail. נסביר למה הפרוטוקול הזה חשוב כל כך ואיך הוא יכול לעזור לכל מי שעוסק ב-email marketing ולכל מדוור וגם נדבר על אימת כל המדוורים - איך "מפצחים" טאב קידומי המכירות ב-Gmail. וובינר ללא עלות - בנושא עבירות מיילים מאמר:  email השורד האחרון מאמר: איך בוחרים מערכת דיוור? מאמר:  פרוטוקול BIMI מאמר: מה שלא מודדים לא כואב? מאמר: מה הקשר בין מלכוד 22 לפתיחת מיילים? מאמר: למה המיילים ששלחתי מגיעים לספאם? See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
שי עינת, מנהל טכנולוגיות ראשי של חטיבת ה- CRM באלעד מערכות אנחנו מדברים על הגורמים שמניעים ארגונים להחליף מערכת CRM, אתגרי רב ערוציות ודאטה באבולוציה של ה-CRM המודרני, על תהליכים שמושפעים, איך לא, מהקורונה ועל נושאים נוספים וגם על טרנספורמציה דיגיטלית מזווית שלא הכרתם. הפודקאסט בחסות דאטה מדיה, המלווה ומייעצת לחברות לשפר את הביצועים העסקיים באמצעות שיפור איכות הנתונים בארגון. לבלוג שלנו קרדיט תמונה: עידו שחם See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
ללא הספק האירוע שאפשר לכנותו "ההצגה הכי טובה בעיר" התקיים בשבוע שעבר ונמשך לתוך הלילה אצלנו בישראל. והכוונה היא לשימוע שנערך בקונגרס, למנכ"לים של ארבע חברות הטכנולוגיה הגדולות. במשך למעלה מחמש וחצי שעות ג'ף בזוס מנכ"ל אמזון, טים קוק מנכ"ל אפל, מארק צוקרברג מנכ"ל פייסבוק ו‎סונדאר פיצ'אי מנכ"ל גוגל, עברו חקירה צולבת על ידי חברי קונגרס, משני קצוות המתרס, ונשאלו שאלות נוקבות בעיקר בעניינים שקשורים בתחרות. מיקרוסופט לא זומנה לשימוע משום מה. זה נראה כמו שיחת נזיפה אחת ארוכה. סונדאר, מנכ"ל גוגל, ישב בפנים חתומות ואצבעות ידיים שלובות כל העת ולעומתו צוקרברג ניצל הזדמנויות בהן הוא לא דיבר, כדי לכרסם ולשתות מים. הם נשאלו שאלות רבות. בין השאר, מנכ"ל גוגל נשאל בין השאר האם הם מתערבים בסינון ספאם ב-Gmail לפי נטייה פוליטית. הנה הקטע המדובר מנכ"ל גוגל גם נשאל למה אתרים מסוימים אינם מופיעים בתוצאות החיפוש ולמה גוגל גונבת תכנים מאתרים אחרים. מנכ"ל פייסבוק נשאל האם הם איימו להעתיק את התכונות של ווטסאפ ואינסטגרם תוך כדי ניהול מו"מ על קניית הפלטפורמות האלה.  וגם נתבקש להבטיח לא להתערב בבחירות בארה"ב שנכנסים לישורת האחרונה שם. אמזון נשאלה לגבי ניצול הדאטה שיש לה מפעילות האונליין של מוכרים חיצוניים המשתמשים בפלטורמה שלה כדי לפתח מוצרים משל עצמה ובכך לרסק מתחרים פוטנציאלים. במסגרת העדות הושמעו הקלטות של בעלי עסקים כאלה. אפל נשאלה בעיקר על מבנה העמלות בחנות האפליקציות שלה, האם היא נותנת יחס מועדף למפתחים מסוימים והאם היא הוציאה מהחנות אפליקציות מסיימות כגון כאלו שעוסקות בבקרת הורים (שירות שהיא מציעה היום כחלק מהאפליקציות שקיימות מראש באייפון). עבור חברות ועסקים התלות בחברות הטכנולוגיה הללו היא משמעותית. אם בעבר הסיסמה של "דפי זהב" היתה: "אם אתה לא שם, אתה לא קיים". אז כיום המדריך עב הכרס עם הדפים הצהובים הוחלף במנוע החיפוש של גוגל ובדפים עסקיים של פייסבוק וגוגל. בארה"ב קמעונאים מסויימים אומרים: "אין לנו ברירה אלא להשתמש באמזון. היא ההצגה היחידה בעיר". אמזון קוראת לנו שותפים, אבל היא מתנהלת כלפינו בדורסנות". ואפרופו תלות, עולם הפרסום המקוון עומד לעבור טלטלה איומה כשגוגל תפסיק לתמוך בעוגיות צג ג’ (third Party Cookie) בדפדפן הפופולרי שלה כרום. נתח השוק של כרום בישראל כמעט 75% לעומת כ- 60% בעולם. הסיבות למהלך מגוונות והניסיונות להבין מה עומד מאחורי המהלך מגלים טפח ומסתירים טפחיים, תלוי את מי שואלים ומה מפת האינטרסים שלו. כשהפרסום הדיגיטלי עוד היה בחיתוליו, הוא התבסס על פרסום לפי קונטֶקסְט. כשמפרסם רצה לטרגט גולשים בתחום עניין מסוים, הוא פרסם באנר באתרים הרלוונטיים לנושא. פשוט והגיוני. לקראת סוף שנות ה-2000 התחילה תזוזה של שוק הפרסום להתמקדות בקהלים הנשענת ברובה על טירגוט גולשים במרחבי הרשת. הקסם הזה התאפשר הודות לאמצעים טכנולוגיים ייעודיים לעולם הפרסום ורובם נשענו על אותן עוגיות. כדי להבין על מה המהומה נתחיל בהסבר קצר על… עוגיות. למאמר בבלוג See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
כאוס הדאטה 866,871 או 502,530 או 480,500 כמה מובטלים יש באמת בישראל. זו היתה הכותרת של גלובס בסופשבוע האחרון. שלושה גופים רשמיים שהציגו למקבלי ההחלטות נתונים רשמיים שונים בפערים עצומים. הגופים הם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. למי להאמין? שואלים בגלובס וסוקרים בכתבתם את הסיבות לפערים. אותו סיפור היה גם עם הבדיקות. אנשים שנבדקו וקיבלו תוצאות שהם מאומתים לקורונה, קיבלו תשובה שלילית בבדיקה חוזרת. אז למי להאמין? לבדיקה הראשונה או לשנייה? ומה עם איכוני השב"כ? פגיעה בפרטיות של כולנו היא אולי רָע הכרחי לפרק זמן מסוים, אך גם פה במקום להשתמש בכלי בתבונה כדי להאיר אזורים שבהם צריך לרדת לרזולוציה גבוהה יותר ולבדוק ברחל בתך הקטנה האם האנשים באמת נחשפו לחולי קורונה לפני ששולחים להם SMS ומכניסים אותם לבידוד, או שרק במקרה הם גרים באותו בנין ולא נפגשו כלל. ואלו רק כמה דוגמאות. סביב משבר הקורונה נחשפנו כולנו לאמת העירומה: בכל מקום שבו יש דאטה. יש כאוס בדאטה. אז זה שיש המון דאטה זה יופי, אבל הדאטה סובלת מבעיות איכות שכוללות בין השאר פערים של מידע, נתונים שגויים, נתונים כפולים, נתונים סותרים, נתונים חסרים, נתונים שלא זורמים, נתונים שלא מתקבלים בזמן, פערים בתקנון הדאטה ואלו רק כמה דוגמאות. אנחנו בפרק 54 של crm.buzz וחשבתי שזו תהיה הזדמנות מצוינת לשוב לקטעים מתוך חלק מהראיונות שערכתי במסגרת הפודקאסט, עם אנשים מעניינים שמספרים על אתגרי הדאטה בעולם העסקי בתקווה שזה יעשה לכם חשק לשמוע את הראיונות המלאים. את כל הפרקים של הפודקאסט ורשימה מתעדכנת של הראיונות הקרובים וכמובן גם מאמרים איכותיים, אנחנו הרי גם בלוג ולא רק פודקאסט, תוכלו למצוא בדף הפודקאסט בבלוג שלנו או באפליקציית הפודקאסטים שלכם. בלקט של היום תוכלו לשמוע את עידו ביגר ה-chiff data officer  של אל-על, ד"ר גיא יוגב, מומחה לניהול חווית לקוח, ד"ר גיל דוד, דודי צפון, פרופסור רון קנת, טוני כהן - ראש אגף שירות ושיווק במכבי שירותי בריאות, טליה שינדלר מנהלת מערכות המידע של קרסו מוטורס, דנה פרידמן ואייל בירן מחברת דאטה טאפס, מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה של אוסם, וזמיר שמר מנכ"ל פוינטס מיפוי עסקי. לכל הפרקים  למאמרים בבלוג See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
השורד האחרון טכנולוגיות מתחלפות כמו גרביים ויש להן חיי מדף קצרים. הדואר האלקטרוני, הוא טכנולוגיה אלמותית כמעט, במונחים של שרידות של טכנולוגיה את פגעי הזמן והתקופה. טכנולוגיות קמו ונפלו והוחלפו בטכנולוגיה אופנתית אחרת ואילו ה-email חי ובועט כאילו אין מחר. להיפך, מעמדו רק הולך ומתחזק ונמצא בצמיחה מתמדת. השבט אמר את דברו: ה-email הוא ללא ספק “השורד האחרון” ותופש מקום כשליט בלתי מעורער ואמצעי תקשורת משמעותי בדיאלוג עם לקוחות. בבסיסה, הטכנולוגיה והפרוטוקולים המשמשים לשליחה וקבלה של מיילים כמעט לא השתנו בעשרות השנים האחרונות. מה שממש השתנה הוא שבניגוד לעבר, email marketing כבר תקופה ארוכה אינו רק פעולה טכנית של העברת מייל לתיבת דואר. נכון להיום זו אומנות שהולכת ונהיית מורכבת – היכולת להגיע אל תיבת ה-Inbox  ולא ל”ספאם”.  למאמר בנושא זה בבלוג הרשמה לוובינר בנושא עבירות מיילים (email deliverability) See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
מרק בניוף, מייסד סיילספורס ומנהלה עד היום, עבד כמתמחה באפל בתקופת הקולג' והכיר היטב את סטיב ג'ובס. עד  כדי כך שעד היום הוא טוען כי הוא חייב לג'ובס את הצלחתה של החברה שהקים. הרחבה בנושא תוכלו למצוא בדף התכנית באפליקציית הפודקאסטים שלכם. סלע יפה מראיין את ארנון ברזילי,  regional vice president Salesforce marketing cloud Israel אנו משוחחים בין השאר על תפיסתה הייחודית של סיילספורס את עולם הלקוח, על תחושת השייכות ו- customer success, אתגרים והזדמנויות בעולם הריטייל, קורונה וכמה נושאים אחרים. הסיפור של Salesforce סרטון של מרק בניוף, מייסד סיילספורס מספר כי הוא חייב את ההצלחה של סיילספורס לסטיב ג'ובס, מייסד אפל. הראיון המלא מרק בניוף מארח את טים קוק, מנכ"ל אפל הספר החדש של מרק בניוף באמזון לבלוג המלא  See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
הסופר והוגה הדעות פיטר דרוקר תמצת את דבריו של לורד קלווין שהיה פיזיקאי ומתמטיקאי יליד בלפאסט (יחידת הטמפרטורה קלווין קרויה על שמו) כשאמר: You can’t manage what you can’tmeasure או במילים פשוטות: אי אפשר לנהל מה שאי אפשר למדוד. בסרט MoneyBall, בילי בין, מנהל קבוצת הבייסבול “אוקלנד אתלטיקס” (המגולם ע”י בראד פיט) שכמו כולם בתעשייה הסתמך על מגייסי טאלנטים מנוסים שמדדו שחקנים לפי פרמטרים שונים, הבין ברגע של הארה, שקבלת ההחלטות בקבוצה שלו מתבססת על מדידה של פרמטרים לא נכונים. התקציב הדל וסדרה של כישלונות הובילו את בילי להכרה שהוא חייב לעשות משהו אחר. הוא מבין שהקבוצה שלו חייבת להתחיל לפעול אחרת ולא באופן שבו פועלות כל הקבוצות האחרות. מפגש מקרי עם פיטר ברנד, כלכלן צעיר שעבד כאנליסט נתונים מתחיל בקבוצת בייסבול אחרת (מגולם ע”י ג’ונה היל), גורם לבילי להבין שהקבוצה שלו מודדת את הנתונים הלא נכונים ושההחלטות שהקבוצה מקבלת מבוססות על נתונים שאינם נכונים בעוד הם מתעלמים לחלוטין מנתונים שהם לא מודדים כלל. בילי מבין שהאנליסט הצעיר עושה משהו נכון ומגייס אותו לעבוד בקבוצה שהוא מנהל. בניגוד לדעתו של המאמן ונגד קבוצת הכוח האינטרסנטית של מגייסי הטאלנטים הם מפטרים שחקנים יקרים ומגייסים שחקנים שאף אחד לא סופר בכלל. כל זאת בגיבוי אנליזה של נתונים. הנתונים הנכונים.    למאמר בבלוג קישור לסרט Moneyballבנטפליקס לשריין מקום בוובניר בנושא עבירות מיילים, email deliverability  מערכון הכרטיסנית, תיקי דיין לאלבום המלא באפל מיוזיק See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
ד"ר יהל בן דוד הוא  חבר יקר עוד מתקופת התיכון שהתפרסם לראשונה כהאקר העברי הראשון, הרבה לפני שהיה אינטרנט מסחרי בארץ ובעולם. עיקר פעילותו של יהל בשנים האחרונות היא באספקת אינטרנט מהיר ובר השגה, למשתמשים במקומות נידחים בעולם. ממקום מושבו בקליפורניה אנו משוחחים על ההרפתקאות שלו בהפיכת העולם לכפר גלובלי. על חשיבותו של אינטרנט כמאפשר ומחבר בין תרבויות, בין אנשים, בין חברות, בין עובדים למעסיקים, ככלי חברתי וכמכשיר שמאפשר תעסוקה והשכלה לכל אדם על פני כדור הארץ גם אם הוא נמצא במסעדה שבקצה היקום, או רק בסוף העולם שמאלה. ראיון של יהל ב"ערב חדש" מ-1985 הפרק המלא של NPR על הקמת הרשת של AirJaldi בטיבט תמונות של רשת AirJaldi בהודו למאמרים בבלוג See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
שיווק פולשני נוקט בשיטה שדומה בהתנהלותה לפנייה אל אנשים זרים ולשאול כל אחד מהם: "רוצה להתחתן איתי"? למרות הסירוב, שיווק פולשני חוזר על התהליך שוב ושוב. לא היינו נוהגים כך בחיים האמיתיים. שיטת שיווק מפתיעה שכדאי ללמוד. מאמר קשור בבלוג מונטי פייתון, ספאם - המערכון המלא למה ספאם נקרא ספאם?? - סרטון הסבר הזמנה לוובינר בנושא צמצום הגעת המיילים לדואר זבל   See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
קישור להרשמה לוובינר חינמי בנושא עבירות מיילים email deliverability מאמר קשור בבלוג נותן החסות: דאטה מדיה מתוך הפודקאסט: מעל הכל הקורונה לימדה אותנו שיעור חשוב על הפער בין מודלים לבין מציאות ועל הפער בין ביג דאטה לבין יכולת קבלת החלטות נכונות המבוססות על דאטה. במקרה זה החלטות הקשורות בחיי אדם. במציאות מסתבר שהמודלים שבהם השתמשו לחיזוי התפשטות המגפה לא עובדים. ולמה לא הם עובדים? המודלים שהסתמכו עליהם עד עכשיו היו מתמטיים ופיזיקאים ולא מודלים מעולם האפידמיולוגיה (בריאות הציבור ומגפות). קורונה זה לא חלקיקים או מִספרים. מדובר בוירוס שעובר מוטציות וישנם המון משתנים אחרים שצריך להתחשב בהם כדי לדייק את המודל. דאטה שמתקבלת לא בזמן אמת (אותה סגירת מעגל שלוקחת כמה ימים), דאטה שאינה מלאה (למרות הכל לא מבוצעות מספיק בדיקות), דאטה שרצופה בעיות איכות (כמו שראינו הבדיקות אינן אמינות. אנשים קיבלו תוצאות סותרות, תוצאות של בדיקות נעלמו מאתרי קופות החולים, בגלל טעויות בהזנת נתונים למערכת המידע, מבלי שבוצעה בקרה מספקת), וגם דאטה מתקבלת ממקורות שונים שאינם בסטנדרט אחיד. קישור לסרטון היו-טיוב של ועדת הכנסת See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
ראיון עם דורית שר, מנכלי"ת חברת אקספריטי. מומחית בטרנספורמציה עסקית ממוקדת לקוח ומינוף טכנולוגיה וחדשנות לתוצאות עסקיות. בעלת ניסיון רב בעולם מערכות המידע וחווית הלקוח, לשעבר מנהלת מערכות מידע (CIO) של 013-נטוויז'ן. אנו מדברים על חווית לקוח, טרנספורמציות דיגיטליות אג'יליות שנעשות בצל הקורונה, איך רותמים ארגון להתחייב לחווית לקוח, אילו אתגרי דאטה ישנם בתהליך, איך מראים החזר השקעה בלקוח, מה המגמות לעתיד ועוד נושאים רבים אחרים. לאתר הבלוג לאתר דאטה מדיה נותנת החסות See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
כמות המסרים השיווקיים היומית שאנחנו נחשפים אליה מרגע שאנו פוקחים את העיניים בבוקר ועד שאנו עוצמים אותן והולכים לישון, היא כ- 10,000 בכל יום. האם בנתוני פתיחה כאלה משווקים יכולים לבלוט מעל כל הרעש? בואו נודה על האמת: כמשווקים, היכולת לבלוט ולהתגבר על כל הרעש במלחמה על תשומת ליבו של הצרכן הולכת והופכת למאתגרת יותר ויותר. כצרכנים, כמות המסרים השיווקיים היומית שכל אחד ואחת מאיתנו נחשף אליה מרגע שאנחנו פוקחים את העיניים בבוקר ועד שאנו עוצמים אותן והולכים לישון, היא כ- 10,000 בכל יום. הכמות הזו הולכת וגדלה שנה אחר שנה. ההרגשה היא כי אין דרך להתחמק והמסרים השיווקיים רודפים אותנו לכל מקום. לכל חיפוש תמים ברשת לגבי מוצר או שירות יש השלכות מידיות, כי תוך שבריר שניה אנו מקבלים פרסומות שלא עוזבות אותנו. כמו זבוב טורדן שממשיך להופיע, כך הפרסומות ממשיכות לרדוף אותנו ברחבי הרשת, באתרים, ברשתות החברתיות ובאפליקציות. במדיה האלקטרונית והכתובה (רדיו, טלוויזיה, עיתונות) הכל ממותג וממוסחר ובמקרים רבים תחת מסווה של ידיעות חדשותיות, אנחנו מקבלים תוכן שיווקי לסוגיו ואפילו במסרים סמויים. במרחב הציבורי אנו חשופים לשילוט חוצות לסוגיו, על בנינים, כלי רכב, בתחנות תחבורה ציבורית ובתוכה. אין רגע דל. קישור למאמר המלא בבלוג מסרים סמויים בסרט "מועדון קרב" קישור לסרטון ASMR לדוגמא See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
ראיון עם מיכל בורנשטיין, מנהלת טכנולוגיות הדיגיטל והדאטה באוסם נסטלה. אנו משוחחים על דאטה, פרסונליזציה, מרקטינג אוטומיישן, פעילות שיווק ותוכן מול צרכני הקצה, אילו אתגרי דאטה יש להם, נגיף הקורנה כמאיץ לתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, מותג פרטי ואיך הם רותמים דאטה לפעילות שלהם מול לקוחות. למאמרים בבלוג See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
הרשמה לוובינר חינמי: למה המיילים שלי מגיעים לדואר זבל? אנחנו בפרק 44 ואם נחלק 44 ב-2 נקבל 22. את הביטוי מלכוד 22, טבע הסופר ג'וזף הלר בספרו האלמותי מלכוד 22. מלכוד 22 הוא פרדוקס בלתי פתיר, כי לא משנה כמה מאמצים תעשו כדי להצליח בדבר מה, תמיד תפגעו בדבר אחר שחשבו לכם לא פחות. משהו בסגנון you cant win them all. אם לא קראתם את הספר אני ממליץ עליו בחום, בקור, בטיסה ולפני השינה. זה ספר חובה שכדאי להוסיף ל-bucket list. הרצון להוציא את המשק ממשבר הקורונה בחזרה לשיגרה, היא מלכוד 22 קלאסי. שחרור המשק יקל על הכלכלה אך יפגע בבריאות ואם רוצים לשמור על הבריאות זה פוגע בכלכלה. עסקים מנסים לחזור לשוק אחרי כל כך הרבה זמן מחוץ למשחק, עם בטן מקרקרת ורעב גדול ללקוחות. כל עסק  היה רוצה להתנפל עכשיו על השוק כדי לפצות על הזמן האבוד ועל ההפסדים הכספיים שתקופת הקורונה גרמה לו. הרעב ללקוחות עשוי ליצור כמה תופעות שכדאי לתת עליהן את הדעת – והנה עוד מלכוד 22 - מאחר והן בפוטנציאל לגרום יותר נזק לעסקים מאשר תועלת. אחרי הפגרה שנכפתה עלינו, הנטייה הראשונית של כל עסק למכור כמה שיותר מהר ולכמה שיותר לקוחות ולהפגיז בקמפיינים את רשימות המיילים של הלקוחות, של הלקוחות הפוטנציאלים, של רשימת "מתעניינים מ-2018" וכל מייל שניתן שעבר אי פעם בעסק. הרבה עסקים מתייחסים אל מייל כסוג של "שגר ושכח". משהו שצריך לסמן עליו V מבלי להבין את המשמעויות ההרסניות שיש לפעילות לא מיומנת בערוץ זה. אז ראשית בואו ניתן מעט רקע על email. נכון להיום כ- 85 אחוזים מתעבורת המיילים העולמית היא ספאם. כלומר דואר זבל.  רק כ- 15 אחוזים הם מיילים לגיטימיים שאנשים ועסקים שולחים. זה אומר שספקיות המייל הגדולות גוגל שמפעילה את ג'ימייל ואת חבילת המייל לעסקים G-suit , מיקרוסופט שמפעילה את הוטמייל, לייב, אאוטלוק, ואופיס 365 לעסקים ואחרות משקיעות מאמצים גדולים לבדוק כל מייל בשבע עיניים. מטאפורית כמובן, כי את הסינון עושות מערכות אוטומטיות שהולכות ומשתכללות ומאחוריהן יש אלגוריתם אכזרי שיכריע את גורל המיילים שלכם. ההשלכות של פעולות הסינון האלה היא ש1 מכל 6 מיילים לגיטימיים יגיע לזבל. גזירה משמיים? לא. ב-2020 עבירות מיילים (email deliverability), או היכולת למקם את המיילים ששלחתם בתיבת הדואר הנכנס (Inbox) של הנמענים היא אומנות. תורה שלמה בפני עצמה. אני יודע שזה נשמע מורכב וטכני וכדי להצליח להגיע ל-inbox יש עוד כמה וכמה דברים שצריך לדעת לעשות. אני רוצה להזמין את מי שזה רלוונטי עבורו לווביינר חינמי שאני אעביר בנושא. פרטים בדף ההרשמה שקישור אליו בדף התכנית באפליקציית הפודקאסטים שלכם או באתר crm.buzz. למאמר המלא בבלוג See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
קישור למאמרים קשורים בבלוג: בחזרה לעתיד. אז מה עכשיו? נאס"א ואחת עשרה בעיות דאטה נפוצות בחזרה לעתיד או בחזרה לשיגרה? הביטוי “חזרה לשגרה” הוא ביטוי לא כל כך רלוונטי בשלב הזה. הנורמה שהיתה לפני פרוץ המשבר אינה קיימת ולפנינו עוד חודשים רבים של מציאות שונה מזו שהיכרנו. תקופת הסֶגר הביאה איתה קטסטרופה כלכלית אבל הביאה איתה כמה דברים טובים כמו למשל טרנספורמציות ושינויים מהירים שללא המשבר היו מתרחשים לאט לאט ולאורך שנים ארוכות. כדי להמשיך לתפקד במציאות החדשה ארגונים עסקיים הובילו טרנספורמציות דיגיטליות, תוך כדי המשבר, מה שאפשר להם להמשיך לתפקד ובוודאי יקל עליהם לחזור לפעילות עסקית. הארגונים השתנו אבל גם הלקוחות השתנו. ארגונים צריכים להכיר בעובדה שבעקבות המשבר לקוחות עשו טרנספורמציה והם כבר לא אותם לקוחות שאולי הכירו בעבר. אנשים יצאו לחל”ת, פוטרו או שסדרי העדיפויות הצרכניים שלהם השתנו בעקבות המשבר. אז מה כדאי לבחון בהתנהלות העסקית כשמנסים לחזור לשיגרה של חיים בצל הקורונה? הדבר הראשון - נטישת לקוחות: תתחילו את החזרה לשיגרה תוך הנחת עבודה שבעקבות המצב הלקוחות שלכם כבר נטשו אתכם. זה ה-state of mind  שכדאי לסגל בחזרה לשיגרה. כדאי לחזור לדבר עם הלקוחות, לייצר איתם דיאלוג. תבדקו מה ש לומם. תמדדו במרכאות את הדופק שלהם. אם הלקוחות נטשו נסו לעשות win bac ולהחזיר אותם לעבוד איתכם. טיפ חשוב - אם אתם הולכים ליצור קשר עם הלקוחות כדאי שתבדקו מה מצב הדאטה שלכם. מה אתם יודעים על הלקוחות על מנת למקסם את הפנייה ולנהל אותה נכון (בוודאי אם מדובר בכמות גדולה של לקוחות)? האם פרטי הקשר שלהם עדכניים? אם אתם הולכים לצלצל אליהם או לסמס אליהם האם יש לכם טלפונים עדכניים שלהם? האם יש לכם מיילים של הלקוחות? אם אתם שולחים אי מייל ללקוחות שלכם, כדאי שתדעו ש 1 מכל 6 מיילים שיווקים לגיטימיים לא יגיע לנמען או שיתקע בתיבת דואר זבל או פרומושן?  כדי שהמיילים שלכם יגיעו ללקוחות ולא לתיבת דואר זבל לפני שיוצאים כדאי לבדוק את תקינות הרשימות לפני המשלוח, לטפל בעבירות מיילים (mail deliverability). בבלוג יש מאמר שכתבנו על הנושא. כדאי לרענן את מסעות הלקוחות והאוטומציות שאתם מפעילים בהתאם למגבלות העסק (למשל זמינות של מלאי,  מגבלות התקהלות, אספקה ומשלוחים וכולי) אולי אתם הולכים לשלוח להם דיוור ישיר בדואר. דיוור ישיר בדואר הפך להיות הערוץ הכי יעיל שתוכלו לפעול בו. ממש blue ocean כי כמעט שאין בו תחרות על תשומת הלב והסיכוי לקבל את תשומת הלב של הנמען גבוה. וכמובן שאפשר לעשות בדיוור דברים מיוחדים כמו לשלוח דוגמית, ולהעביר שני חושים בעוברים רק בדואר. מישוש וחוש ריח. הדבר השני - value for money סדרי העדיפויות של הלקוחות השתנו וסעיף ההוצאות שלהם עומד לבחינה מחודשת. זה נכון גם בעסקים שקונים מעסקים אחרים (B2B) וגם ברכישות של משקי הבית (B2C). אולי השירות שלכם כבר לא חיוני למשק הבית שלהם? לקוחות יחפשו תחליפים זולים ויעילים לשירותים חיוניים ויוותרו על שירותים ומוצרים שאינם חיוניים עבורם או שהם התרגלו להסתדר בלעדיהם. לקוחות ינסו לשפר את התנאים (גם מחיר וגם תנאי תשלום) עם נותני השירות שלהם. ואם המו"מ הזה לא יצליח הם יחפשו תחליפים במחירים טובים יותר. הדבר השלישי - שינויים ברגלי הצריכה: ההסגר הביא איתו שינוי בהרגלים. לקוחות עשו טרנספורמציות משל עצמם ושינו הרגלים בעקבות המשבר. לכן כדאי להניח שהלקוחות יתנהגו אחרת. אולי הם יצרכו מוצרים ושירותים בצורה שונה ומנותני שירות אחרים. למשל אם התרגלנו לעבור לקנות בסופר מקוון, אולי נגלה שזה נוח ונמשיך לצרוך ככה ולא בסופר הקרוב לבית. הדבר הרביעי - שרשרת הערך: בכל שרשרת צריך לבדוק את החוליות החלשות ולחזק אותן. אחרת השרשרת תיקרע. האם יש בעסק שלכם שרשרת חזקה של ארגון שמנהל מסע לקוח מלא? מסע לקוח ש”חושב” לקוח לכל אורכו של המסע? או שהחוויה שהלקוח מקבל מכם סובלת מחוליות חלשות? החוליה החלשה יכולה להיות בשירות, בתפעול, במוצר או השירות עצמו. תבדקו את החוליות האלו וחזקו אותן או ארגנו אותן מחדש בהתאם למציאות החדשה. אז עסקים רוצים לחזור למכור ומהר. כדאי קודם כל למכור ללקוחות ולא לרוץ לחפש לקוחות חדשים. אמנם המציאות הכלכלית גרמה לנפילה זמנית במחירי הפרסום המקוון גם ברשתות החברתיות וגם בגוגל, מה שמפתה אתכם אולי לרוץ למכור ללקוחות חדשים ולמצוא לידים איכותיים. אבל כדאי לזכור כמה עובדות: הרבה יותר זול לשמר לקוח קיים מאשר לרכוש לקוח חדש! לרכוש לקוח חדש יקר פי 7-20 (תלוי בענף) מאשר לשמר ולטפח מערכת יחסים עסקית עם לקוחות קיימים. זה לא אומר שלא צריך לרכוש לקוחות חדשים, זה אומר שהבאלנס צריך להיות אחר. היעדים העסקיים מתחברים כאן לשרשרת הערך: שימור לקוחות הפך לשם נרדף לטיפול בנטישת לקוחות, לעיתים אחרי שכבר מאוחר מידי. אחרי השלקוח עזב והשימור מנסה להציל את הלקוח ולגרום לו להישאר. לרוב אם נצליח לשמר את הלקוח בשלב הזה זה  ממקום של חולשה של העסק, כשהלקוח כבר קיבל החלטה לנטוש. שימור לקוחות צריך לבוא ממקום של טיפוח מערכת יחסית הדדית שתהיה תועלתית לשני הצדדים (לעסק וללקוח) במטרה לשמר את הלקוח הקיים ולהגדיל את המחזור העסקי ממנו, תוך הסתכלות על הצרכים וההעדפות של הלקוחות. אסטרטגיית נתח לקוח שואפת לשמר את הלקוח לאורך זמן במטרה למקסם עסקים עם לקוחות קיימים (Life Time Value) ולגדול איתם לאורך זמן. שימור פרואקטיבי יכול לשפר בכ- 5%-8% את אחוז הצלחת השימור בארגונים בהם קיים מודל של מנוי מתחדש (תקשורת וסלולר, ביטוח, מנויים לפעילות ספורט ועוד). ורגע לפני שאתם רצים למכור כדאי לדעת שהסיכוי למכור ללקוח קיים הוא 70%-60% לעומת זאת הסיכוי שנמכור ללקוח פוטנציאלי הוא  20%-5%. אז קיבלתם תשובה במה כדאי להתמקד. מיזוגים ורכישות אחת המגמות שתלך ותתחזק בעקבות המשבר הוא מיזוגים ורכישות של עסקים. רכישת עסק והמשך ההפעלה שלו כיישות נפרדת, כולל מערכות המידע ורשימת הלקוחות, שונה מתרחיש של רכישת הפעילות ומיזוגה לתוך עסק קיים. אני רוצה לספר לכם סיפור כדי להמחיש את האתגרים במיזוג פעילות בין עסקים. בשנת 1999 NASA שלחה גשושית לכוכב מאדים. אבל בשלב מסויים הגשושית שהיתה בדרך למאדים פשוט נעלמה. הנזק שנגרם נאמד ב- 125 מיליון דולר. בתחקור שבוצע לאחר איבוד הגשושית הסתבר כי המהנדסים של  NASA השתמשו בחישוב המסלול למאדים במערכות הניווט שלהם בשיטת מדידה מטרית. אבל מהנדסי לוקהיד מרטין (יצרנית המטוסים והתעופה) שעבדו בפרויקט השתמשו בשיטת חישוב אימפריאלית. כתוצאה מחוסר האחידות  בשיטת מדידה אחת וחוסר תיאום בהגדרת המונחים והמושגים, צוותי המהנדסים דיברו על אותו הדבר (מרחק) אולם ביחידות מידה שונות… כתוצאה מכך נוצרו פערים בחישובי המסלול מה שהוביל לאיבוד הגשושית, לנזק כספי כבד ויחסי ציבור רעים לנאס"א. כחלק ממיזוג הפעילות בין עסקים יהיה צריך לבצע מיזוג וטיוב של הדאטה לתוך המערכות הקיימות. כמו בדוגמא של נאס"א, הנתונים יגיעו ממערכות שונות, במבנה נתונים שונה ובהגדרות שונות וחייבים לטפל בדאטה הזו באמצעות אנשי מקצוע וכלים מתאימים על מנת לוודא שתהליך המיזוג יהיה תועלתי ולא יגרום לנזק לנתונים הקיימים. הרשמה לבלוג See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
זמיר שמר מנכ"ל חברת פוינטס מיפוי עסקי, המספקת לארגונים תובנות ודאטה מבוססי מיקום. נשמע ממנו מה זה Location intelligence ועל הערך העסקי שהוא מביא לארגונים. נשוחח על מפת ה-GIS הראשונה בהיסטוריה שנוצרה בעקבות מגפה לפני כ-188 שנה ואילו תובנות היא סיפקה אז ועל שימושים ותובנות מבוססות דאטה ומיקום סביב המגפה העכשווית, מגפת הקורונה. אתר חברת פוינטס   See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
הנפט החדש?  לראשונה בהיסטוריה הנפט ירד לשווי שלילי. עוד קורבן (זמני) של הקורונה. עכשיו כשמתחילים לדבר על אסטרטגיית יציאה מהמשבר, ועל חזרה מדורגת לפעילות עסקית, כדאי להבין איך “הנפט החדש” – דאטה – יהיה פקטור קריטי עבור עסקים בחזרה לפעילות. זו הזדמנות טובה להעיף מבט בנתונים ובאמוציות שעל פיהם מתנהל המשבר ולגזור מהם מה כדאי לעסקים לעשות. כל כך הרבה דאטה מעורבת בכאוס הזה עד כי מי שאינו עוסק בדאטה ביום יום, עשוי לקבל סחרחורת. מסתבר שגם מתמטיקה היא ממש לא מדע מדויק, בעיקר כי אין מספיק נתונים מתוקפים, למשל בדיקות איכותיות ובהיקף משמעותי. מספר הבדיקות חצה אולי את רף ה-10,000 ביום פעם אחת או פעמיים ועשה כותרות בעיתון, אך בפועל כמות הבדיקות נמוכה משמעותית. בתוך כך, כמעט כל נתון, כל מודל, כל גרף שפורסם, לרבות על ידי גופים בעלי סמכא, התברר ככזה שניתן לתקוף ולסתור. מה בטוח לעשות? מה נכון? מה לא נכון? מה כדאי? ומה לא כדאי? – לכל הצעה שעלתה הועלתה הצעה סותרת וכולן חתומות על ידי שורה של פרופסורים ומדענים בעלי שם. אז למי להאמין? כפי שכתבתנו במאמר קודם (ראו למטה), יש בלי סוף בעיות באיכות הנתונים סביב נתוני בדיקות הקורונה. כך למשל צוטט ב-23/4/20 מוריס דורפמן, ראש חטיבת רגולציה, מחשוב ובריאות דיגיטלית במשרד הבריאות: “יש תהליך טיוב של הנתונים. זו לא טעות ולא שיקרנו לכם.  אנחנו כל הזמן עובדים”, אמר דורפמן וציין כי “יש גם טעויות, יש דברים שאנחנו מגלים. אנחנו לומדים ומתקנים את זה. עשינו טיוב לכל המאגרים ולכן עצרנו כדי לטייב את הנתונים. לכן לא פרסמנו את נתוני הערים במשך יומיים”. כפי שנפט צריך לזקק, לנקות ולטייב לפני השימוש בו, כך גם עם הנפט החדש – הדאטה. צריכים עזרה עם הדאטה שלכם? אפשר היה לצפות שמאה שנים אחרי תום מגיפת השפעת הספרדית, עם כל הדאטה שהמדינה אוגרת ומנהלת כעת על חולים והמסלוליים שעברו, על אזרחים באמצעות ניטור סלולרי חודרני עם טכנולוגיית השב"כ שהופעלה ובאמצעות אפליקציית "המגן" וגם נתונים נוספים כגון אלה שבידי שירותי הבריאות (כלומר קופות החולים) שמכירות אותנו הכי טוב, היציאה מהמשבר הייתה נבנית בצורה הרבה יותר כירורגית, הרבה יותר פרסונאלית ותיקח בחשבון גורמי סיכון פרסונליים. מקדם ההידבקות של כל אדם הוא שונה, אז למה על כולם חל אותו דבר? כפי שבהכללה ניתן לומר שאוכלוסייה מבוגרת היא בעלת פוטנציאל הידבקות גבוה יותר מאוכלוסייה צעירה ניתן לבנות קבוצות סיכון ברזולוציה הרבה יותר גבוה עד לרמה ההמלצה האישית. נשמע עתידני, אך אפשרי. רעיון שכדאי ליישם במגיפה הבאה או לכל הפחות בגל השני של ההדבקות שיבוא. ואין ספק שהוא יבוא, כפי שקרה במדינות שנראֶה היה שהמשבר חלף בהן והן חזרו לשיגרה ואז חטפו גל שני קשה יותר. גם המומחים בארץ תמימי דעים לגבי זה שזה יקרה. למאמר המלא בבלוג See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
"הנפט החדש" - דאטה - תהיה פקטור משמעותי עבור עסקים בחזרה לפעילות אחרי ובצל הקורונה. אבל מה סוד ההצלחה של פעילות דאטה מוצלחת? סלע יפה מראיין לפודקאסט את דנה פרידמן ואייל בירן מדאטה טאפס ותוכלו לשמוע מהם על כך. איכות הדאטה (תחום ההתמחות שלנו) הוא חסם משמעותי להצלחה בכל פרויקט בו מעורבת דאטה. פרוייקטים של טרנספורמציה דיגיטלית, הטמעת CRM, מרקטינג אוטומיישן ועוד הם קודם כל פרויקטים שדורשים טיפול בדאטה. דנה ואייל מביאים איתם ניסיון ניהולי וגישה רעננה, ייחודית וטאפסית לארגונים השואפים להיות מונעי דאטה - דאטה דריבן. יש להם ברקורד סיפורי הצלחה של פרויקטים בארגונים גדולים ונשמע מהם מה זה אומר להיות מונע-דאטה? מי צריך להוביל את השינוי בארגון? איך מזקקים דאטה? מה הדרך הנכונה לעשות פרסונליזציה? טיפים של עשה ואל תעשה ועוד. דאטה משחקת תפקיד מרכזי בניהול משבר הקורונה. ראינו כי הגופים העסקים שעשו טרנספורמציה דיגיטלית נפגעו פחות מהמשבר ואחרים הזדרזו לנסות לעשות שינוי כדי להמשיך לתפקד. גם כשמדברים על אסטרטגיית יציאה מהמשבר בעיקר בפן העסקי לדאטה יהיה תפקיד משמעותי. לדף הפודקאסט See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
מבין המושגים החדשים שרצים עכשיו בתקשורת, בטח שמעתם את המושג "אסטרטגית יציאה". מה זה אומר אסטרטגיית יציאה? זה אומר לנסות לבנות אסטרטגיה שלפיה המשק יחזור בהדרגה לתפקד. אז גם כאן תלוי את מי שואלים. על הסקאלה של עלות מול תועלת, מה יקר יותר? ... להחזיק את המשק במצור? או להחזיר את המשק לתפקוד נורמלי? מה זה נורמלי? בינתיים הריחוק גורם לשיטוח העקומה. עוד מושג שמרבים לפטפט אותו בתקשורת. פחות אנשים נדבקים וקצב ההדבקות איטי יותר ומאפשר למערכת הבריאות לא לקרוס. אבל אם מחזירים את המשק בהדרגה לפעילות, ואנשים יתחככו אחד בשני שוב, יהיו גלים נוספים של תחלואה? מיהן האוכלוסיות הפגיעות? האם מי שנושא נוגדנים חסין יותר? האם מי שהחלים יכול לחלות שוב? אגב, כנראה שכן... המון שאלות.... המון נתונים שמנסים לתמוך קבלת החלטות נכונות ומהירות, בניהול המשבר הזה. אז מסתבר שכדי לסייע בקבלת החלטות נכונות צריך מידע דאטה. וצריך להיות מסוגלים לזקק מהמידע הזה תובנות ובמשוואה סביב התפרצות המגיפה, נכנס גם פקטור הזמן. כל רגע קריטי. כשאומרים לנו את המושג "מערכת הבריאות" מתכוונים לגופים שונים: ביניהם, הנהלת מערכת הבריאות, מעבדות, בתי חולים, מד"א, קופות החולים (שירותי הבריאות). כל אחד מהגופים הללו מחזיק את הדאטה שלו בנפרד. אז איך אפשר לקבל תמונת מצב אחידה ולנהל את העניינים ככה? המצב הזה, שבו אינפורמציה צבורה וכלואה ואינה זורמת במקרה של מערכת הבריאות בין הגופים השונים ובמקרה של ארגון עסקי, אלו יכולות להיות חטיבות או מחלקות שונות, למצב הזה קוראים: סילויים של אינפורמציה, איי- מידע, Information Siloes בלע"ז. חוץ מזה שהדאטה מופרדת באיי מידע, כל אחד מהגופים מתנהל עם מערכות מידע שונות, במבני נתונים שונים, עם הגדרות מושגיות שונות. כדי לעבוד עם הדאטה הזו הדבר הראשון שצריך לעשות הוא פרויקט דאטה. כמעט כל פרויקט מערכות מידע הוא קודם כל פרויקט דאטה וצריך להתייחס אליו ככזה. הפרויקטים השאפתניים שנערכים בארגונים עסקיים וציבוריים, כגון טרנספורמציה דיגיטלית, הטמעת מערכות Marketing Automation, E-commerce, למידת מכונה ואינטליגנציה מלאכותית (Machine Learning  Artificial Intelligence), או אפילו אם מדובר "רק" בהטמעת מערכת CRM – הם בראש ובראשונה פרויקטי דאטה. משמעות הדבר: טיפולבדאטה חייב להיות חלק בלתי נפרד מהפרויקט כבר בשלב התכנון. למאמר המלא בבלוג See omnystudio.com/policies/listener for privacy information.
Comments 
Download from Google Play
Download from App Store