Discoverאזורית לוחצת
אזורית לוחצת
Claim Ownership

אזורית לוחצת

Author: פרזנט פרוגרסיב

Subscribed: 10Played: 337
Share

Description

מבית "הפורום לחשיבה אזורית".עריכה והגשה: עידן בריר ואורי גולדברג. הפודקאסט חבר ברשת "פרזנט פרוגרסיב" - רשת פודקאסטים אידיאולוגיים העוסקים במגוון נושאים העומדים על סדר יומה של החברה הישראלית.
9 Episodes
Reverse
לפני מספר ימים ערך ראש ממשלת עיראק החדש, מוסטפא אל-כאזמי את ביקורו הראשון מחוץ למדינה. במפתיע ואולי שלא במפתיע יעד הביקור הראשון היה בטהראן בירת איראן ורק לאחר ביקור זה המשיך אל-כאזמי לריאד ואז לוושינגטון. מסלול הביקורים של אל-כאזמיי מעיד על זהות השותפות הבכירות של המדינה העיראקית ונדמה שהבחירה להתחיל את מסע הביקורים הדיפלומטי דווקא באיראן מעניין במיוחד.המדינה העיראקית נתפסת כקליינטית של איראן מזה לא מעט שנים. על רקע הנסיגה האמריקנית מן המדינה, ביססה איראן בהדרגה את כוחה הפוליטי, הצבאי והכלכלי בתוך שטחה של השכנה ממערב ובעתות החולשה של המשטר העיראקי עשתה במדינה כבתוך שלה. המיליציות השיעיות בעיראק שפעלו במתואם עם איראן במלחמה נגד דאעש הפכו בחסותה של איראן ובמעורבות ישירה של כוח קודס של משמרות המהפכה לא רק לכוח צבאי עצמאי, שפעמים רבות מאתגר בגלוי את כוחות הביטחון הרשמיים של המדינה, אלא גם לשחקן בעל כוח פוליטי ניכר בזירה העיראקית.  ייתכן שהצלחתה הגדולה ביותר של איראן בזירה הפוליטית העיראקית התממשה בהצלחה הגדולה של מפלגת המיליציות שזכתה במירב הקולות בבחירות שנערכו במדינה במאי 2018.אלא שהצלחה זו בבחירות לא הצליחה להיתרגם לכיבוש השלטון בעיראק והמדינה נכנסה לסחרור פוליטי שרק לאחרונה, עם מינויו של אל-כאזמי, בצל משבר הקורונה, נראה כמתחיל להתייצב. בשנתיים שחלפו מאז הבחירות, על רקע הנסיגה האמריקנית מהסכם הגרעין והעיצומים שנלוו למהלך זה, חוותה איראן התכווצות פוליטית, כלכלית וגם צמצום כפוי במהלכיה במדינות שבהם קיימה התערבות משמעותית, ובראש ובראשונה בלבנון ובעיראק. הגיבוי המשמעותי שנתנה איראן לכוחות הנאמנים לה בעיראק נשחק מאוד דווקא בתקופה שבה הצלחתם הפוליטית הגיעה לשיאה ובכך נמנע מבעדם לממש את פוטנציאל הכוח הפוליטי המלא שלהם. היחלשות זו יחד עם משבר הקורונה שפגע קשות בשתי המדינות הוביל, באופן טבעי, לוואקום גדול בזירה הפוליטית השיעית בעיראק ולכניסתם של כוחות חדשים לזירה, שנאמנותם לאיראן איננה אוטומטית. בתוכנית היום נבקש לבחון את הזירה הפוליטית בעיראק כמעבדה שיכולה להעיד גם על הכוחות המקומיים הפועלים בה אך לא פחות מכך על השינויים שעוברים על איראן, על משטרה ועל החברה בה. 
כולם מדברים על טרור. נדמה שטרור מקיף אותנו מזה שנים רבות ונמצא בכל מקום. אם בעבר השימוש במילה טרור היה לציון פעולות חבלה אלימות שמטרתן הטלת אימה על אוכלוסיה אזרחית, הרי שהיום ה"טרור" הוא כבר כל דבר – מאותן פעולות אלימות המהוות את משמעותו הבסיסית של המונח ועד להיפך המוחלט שלהן, כגון מהלכים דיפלומטיים או הפגנות שכולם דרים תחת ההגדרה הרחבה ביותר של "טרור" – "הטרור הדיפלומטי", "טרור החרמות", "טרור הכדורגל", "טרור ההפגנות העממיות" וכולי.  בתוכנית היום נבקש לחשוב על המונח "טרור" ועל השימושים השונים שלו בשיח הפוליטי, אך גם לדבר על מופעיו השונים בעולם האמיתי ועל הקשר שבין הלשון לבין המציאות, בייחוד בהקשרים מזרח תיכוניים מודרניים שאינם בהכרח הקשרים של מאבק מזוין, אלא הקשרים של התקוממות עממית, של התנגדות לכיבוש או לדיכוי, של מאבק בלתי אלים ושל פעילות לובי וגיוס דעת קהל.
בתוכנית זו אירחנו את ד"ר שמואל לדרמן, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית ומרצה בתוכנית הבינלאומית ללימודי שואה באוניברסיטת חיפה. שמוליק הזכיר לנו שבמזרח התיכון מתחוללת כבר למעלה מחמש שנים מלחמה גדולה שרבים מאיתנו כלל לא שמעו עליה. בצילן של המלחמות הגדולות בסוריה, בעיראק ובלוב ובצילם של האירועים הגדולים ששטפו את המזרח התיכון ושינוי את פניו בעשור האחרון נבלעה המלחמה בתימן ונעלמה מן העין הציבורית במערב וגם במזרח התיכון. הערכות שונות מדברות על מספר סביב 200 אלף הרוגים במהלכה של המלחמה הזאת, מספר שאולי חוץ מהמלחמה בסוריה אין לו אח ורע בשום מלחמה במדינות אחרות באזור ובכל זאת המלחמה נותרת רחוק מן העין ורחוק מן הלב.אלא שהמלחמה בתימן היא מוקד גדול ששואב אליו את כל הכוחות האזוריים המעורבים בכל המלחמות האחרות ואולי דווקא בגלל ריחוקה הגיאוגרפי והיותה "חצר אחורית", ניתן לזהות בה תהליכים ייחודיים וקיצוניים שלא בהכרח מתקיימים בזירות מלחמה אחרות באזור. לצד הכוחות האזוריים הגדולים, גם המערב משחק תפקיד מרכזי במלחמה בתימן ומעורב עד העצם במהלכיה. הדים מעניינים למעורבות המערבית ובייחוד לזו האמריקנית אפשר למצוא במערכת הבחירות הנוכחית בארה"ב. ברני סנדרס מייצג התנגדות לממסד בוושינגטון לא רק מבחינת מדיניות הפנים שהוא מציע, אלא גם מבחינת מדיניות החוץ שבה הוא תומך. ההתנגדות שלו לתמיכה האמריקאית בסעודיה במלחמתה בתימן היא ביטוי בולט לזה.
כשהאביב הערבי פרץ ברחובות המזרח התיכון לפני כמעט עשור, רבים ציפו שהנה תפרוץ יחד איתו הדמוקרטיה המערבית במדינות המזרח התיכון. עשור לאחר מכן, כשלמדינות האזור כבר ניסיון עשיר בשינוי משטר, בניסויים פוליטיים ובאתגרים שברגעים קיצוניים ממש איימו על יציבותן, נדמה שכבר ברור לכל שדמוקרטיה – לפחות באופן שבו דימיינו אותה בראשית הדרך – לא הייתה התוצאה המובהקת של אירועי האביב הערבי וזולת, אולי, מקרים חריגים, לא הושלטה באופן יעיל במדינות האזור. מה שכם ניתן להצביע עליו כעל תוצאה מובהקת של אירועי האביב הערבי הוא התגבשות של לאומיות מקומית בכל מדינה ומדינה באופן שלא היה לו תקדים עד לאירועי האביב הערבי. חלום הלאומיות הפן-ערבית נגוז לחלוטין בעשור הזה, המוסדות והארגונים שתחזקו אותו בעבר הלא רחוק, איבדו את שיירי כוחם והשפעתם ונדיר לראות גורמים באזור שעדיין מדברים ברצינות על לאומיות פן-ערבית כאל יעד בר הגשמה שיש לו היתכנון בעולם האמיתי. במציאות החדשה של המזרח התיכון ברור יותר ויותר שציר ההזדהות העיקרי, אם לא היחיד, הוא הלאומיות המקומית, שהתחדדה מאוד בעשור האחרון וכעת, למרות האיומים עליה, נראית כמו האופק הרלוונטי היחיד עבור העולם הערבי בתצורתו הנוכחית. כבר בסבב הבחירות של ספטמבר האחרון, הסתבר שהדיון על "הלאומיות הישראלית", גבולותיה, מי כלול בה, מה היא מייצגת ואיפה היא חלה, נותר אחד הדיונים הרגישים וההכרחיים ביותר בחיים הפוליטיים בישראל והדבר התחדד עשרת מונים בסבב הבחירות השלישי בראשית מרץ.בתוכנית היום ננסה לחשוב על הלאומיות המתהווה במזרח התיכון ועל הקשר הישיר שלה לשינויים בפוליטיקה הישראלית וגם על האתגרים שהיא מציבה בפני מגמות של הסתגרות והתבדלות שהפכו רווחות בשיח הפוליטי בישראל.
גלי הקורונה ששוטפים את ישראל ואת כל העולם בשבועות האחרונים, מנכיחים בצורה ברורה ומובהקת היבט של המציאות שאינו מוצא את מקומו בשגרה בשיח היהודי-ישראלי. אנחנו מדברים כמובן על העובדה שמגפות, כמו עוד דברים רבים אחרים, אינן מכירות בגבולות גיאוגרפיים. מגפות מתנהלות במרחב והמרחב שלהן רציף ובלתי-מופרע וגם גדל כל הזמן. בישראל, אנחנו מומחים בהתעלמות מן המרחב שבו אנחנו חיים ואף בהתכחשות אליו. איפה אנחנו מרגישים בינתיים את הנזק הגדול ביותר של הקורונה? בתמונות של נתב"ג השומם ובבידוד של החוזרים מחו"ל. מדוע? כי מחזור החיים שלנו הוא זה שמחבר בין ישראל לבין המדינות שמעבר לים.בתוכנית היום נדבר על המזרח התיכון כמרחב ועל האופן שבו ישראל ומדינות אחרות בו דבקות בסירובן להכיר בו ככזה ובה בעת נאלצות לנקוט עוד ועוד צעדים שמוכיחים שהוא אכן מרחב אחד שכזה.
בתוכנית הנוכחית אנחנו מארחים את רונן זיידל, מומחה לעיראק, המעדכן בעמוד הפייסבוק שלו באופן רציף על אירועי המחאה בעיראק, כדי לדבר על סיבוב המחאות הנוכחי במדינה.אחרי העזיבה האמריקנית של הסכם הגרעין במאי 2018 הפכה עיראק לזירת ההתרחשות המרכזית של "המלחמה הקרה" בין ארה"ב לאיראן. לשיא זמני, הגיעה התנגשות זו עם חיסולם, לפני מספר שבועות, של שני הבכירים במנגנון התיאום העיראקי־האיראני הזה, קאסם סולימאני ואבו מהדי אל־מוהנדס.אלא שעיראק איננה – או לפחות איננה רק – מדינת חסות איראנית ובוודאי לא מדינת־חסות אוטומטית שלה ובחודשים האחרונים סוערות בכל רחבי האזורים השיעיים בעיראק הפגנות ענק בדרישה לשים סוף לכל בחישה חיצונית במדינה ובדרישה למנות ממשלה חדשה ופטריוטית.בתוכנית היום ננסה לשרטט יחד עם האורח שלנו פרופיל של המפגינים העיראקיים ונשאל מהן דרישותיהם ומהו חזונם לעיראק העתידית? לצד זאת, ננסה לשרטט גם פרופיל־נגדי של אנשי המחנה הפרו־איראני בעיראק ולהבין את מפת הנאמנויות המלאה בעיראק ואיך המדינה יכולה להיחלץ מן המבוי הסתום, אם בכלל. נתהה גם על הדינמיקה שהופכת את גל ההפגנות הנוכחי לארוך ומשפיע יותר ונבקש להבין איך משמרים מומנטום ורוח של מחאה, בייחוד לנוכח ניסיונותיהם של פוליטיקאים עיראקים ושל שותפיהם האיראנים לדכא את ההפגנות גם במחיר של מרחץ דמים קשה.הפורום לחשיבה אזורית הוא צוות חשיבה שמתמקד במזרח התיכון.פרזנט פרוגרסיב היא רשת פודקאסטים אידיאולוגיים העוסקים במגוון נושאים העומדים על סדר יומה של החברה הישראלית.
 סודות ושקרים במדיניות הביטחון של ישראל. סודות נתפסים בישראל כדבר חיובי ורצוי וככל שלמערכת הביטחון ולעומדים בראשה יש יותר מה להסתיר, ההנחה הרווחת היא שמצבנו האסטרטגי טוב. האזרח הישראלי נוח עם ההבנה ש"יש דברים שעדיף לא לדעת" ורבים בישראל מעוניינים להיות חלק ממעגלי שומרי הסוד ולשם כך מוכנים לוותר על נתחים משמעותיים של זכותם לדעת וחובתם של אישי ציבור ומקבלי החלטות לדווח להם, לציבור על הנעשה בשמו, בכספיו ובחייו. צידם השני של הסודות הם השקרים. שקרים לעולם אינם נתפסים למפרע כדבר רצוי, אבל אם בעבר אמר רה"מ יצחק שמיר ש"למען ארץ ישראל מותר לשקר", הרי שהיום מרחב ה"מותר" התרחב לאין ערוך וזלג עמוק אל תוך סוגיות הביטחון והמדיניות הביטחונית. השקרים הם חומת ההגנה של "הסוד" שאיננו אלא האמת והרחבת מרחב השקר נועדה להבטיח את שלומו של הסוד, היינו את שלומה של האמת עצמה.עורכים ומגישים: עידן בריר ואורי גולדברג
בפרק זה שוחחנו על שאלות העל של הביטחון הלאומי בישראל: האם לישראל יש תוכנית סדורה לטיפול בענייניה האסטרטגיים או שמא העיסוק הישראלי בסוגיות אסטרטגיות הוא גחמני ונעשה בצורה של שליפות מהמותן? האם בישראל מתווים יעדים שמהם נגזרת ההתנהלות או שמא נסחפים אל תוך ההתנהלות השוטפת ורק בתוכה גוזרים יעדים המוצגים כ"אסטרטגיים" אך בפועל הם מאולצים ומאולתרים? ולצד זאת, ובמיוחד על רקע הדיון הסוער שהתנהל בארץ לאחרונה סביב פרשת הצוללות המתחדשת, מיהם המשתתפים הלגיטימיים בשיח הביטחון הלאומי בישראל ומהם גבולות הלגיטימציה שלהם? מהן הסוגיות שסביבן מתנהל הדיון ומהן הסוגיות הנעדרות ממנו?עורכים ומגישים: עידן בריר ואורי גולדברג
פרק הפתיחה של "אזורית לוחצת", הפודקאסט של הפורום לחשיבה אזורית. בפרק זה פגשנו את ד"ר אסף דוד, מייסד-שותף ומנהל אקדמי של הפורום, לשיחה על הרעיון המכונן שבשמו הוקם הפורום, על יעדיו של הפורום ועל הקווים המנחים את עבודתו. שוחחנו על המזרחנות הישראלית ועל כשליה בניתוח המרחב המזרח-תיכוני בשנים האחרונות, על החיבור בין פרשנות לבין הכוח ועל השליחות והקשיים שבהבאת קול פרשני אלטרנטיבי על המזרח 
Comments 
Download from Google Play
Download from App Store