Discoverהמצב הפוסט אנושי: אקטואליה בראי העתיד
המצב הפוסט אנושי: אקטואליה בראי העתיד
Claim Ownership

המצב הפוסט אנושי: אקטואליה בראי העתיד

Author: Carmel Vaisman

Subscribed: 64Played: 489
Share

Description

פודקאסט על טכנולוגיה, תרבות, ורוח מנקודת מבט רב תחומית על העתיד שכבר כאן אך עוד לא מספיק נפוץ, עם ד"ר כרמל ווייסמן, חוקרת תרבות דיגיטלית מאוניברסיטת תל אביב
24 Episodes
Reverse
ההיסטוריה הסינית רוויית סיפורים על מעלליהם של אמני לחימה עם כוחות על-אנושיים וגם לנו במערב הועברו דימויים כאלו דרך סרטי פנטזיה. ד"ר ישראל כנר, היסטוריון של אמנויות הלחימה הסיניות, עבר חניכה בשושלת מיסטית עתיקה ונחשף לטקסטים מהמאה ה17 שזר לא ראה לפני כן. הוא גילה את האמת על שורשיהן של אמנויות הלחימה, ושחזר כיצד פרקטיקות לחימה שנחשבו לתרבות שוליים בזויה בסין הקיסרית הפכו קשורות ברוחניות ובריאות, ולסמלי האומה הסינית. זה סיפור על טכניקה ודת שמאיר דפוס עומק בהבנת סין המודרנית, ולוקח אותנו מהממד העל-אנושי לאנושי, אנושי מדי לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש
ספיישל פוסט-עצמאות על שדה הקרב העתידי ומגמות פוסט אנושיות בלחימה וצבאיות. ד"ר לירן ענתבי מהמכון למחקרי בטחון לאומי מספרת על חיילים רובוטים, מערכות נשק אוטונומיות שמתכננות אסטרטגיית קרב בעצמן, טרור באמצעות נחילי רחפנים ומלחמות סייבר של כפתור נגד כפתור. לא מדובר בעתיד או במדע בדיוני אלא בטכנולוגיות שהגרסאות המשונמכות שלהן כבר נמצאות כאן. נראה שהחייל הקרבי העתידי יהיה גיימר שמפעיל נשקים מרחוק או פשוט מתכנת בקרייה, אך במציאות של חוסר וודאות קיימות גם מגמות רטרו כמו העפיפונים של החמאס או הצורך של הצבא האמריקני לרכב על סוסים באפגניסטן לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש
הדתות המוכרות לנו כיום הופיעו בעבר, פחות או יותר באותו עידן, כדתות מסוג חדש שדחקו הצידה דתות עתיקות יותר. ד"ר אדם קלין-אורון חושב שמהלך כזה יתרחש שוב. מאז מחצית המאה שעברה הופיעו אלפי תנועות דתיות חדשות שונות אך בעלות מאפיינים דומים, שמעמדן הולך ומתעצם. האם הסיינטולוגיה ודת הג'דיי, למשל, יהיו מסורות המיינסטרים של צאצאינו בעוד אלף שנה? הפרק עוסק בדתות היפר-אמיתיות, דתות פוסט-מודרניות, וקונספיריטואליות (שהוא השילוב בין אמונות רוחניות לתיאוריות קונספירציה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בקרב מאמיני קיו-אנון או הארץ השטוחה) ותוהה האם מדובר בהיפוך נאורות או בתופעה פוסט-מודרנית לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש
בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל חדש של שמרנות בעולם, תגובת נגד לפוסט-מודרניזם, לפוליטיקת הזהויות ולתקינות הפוליטית. השמרנות מתנגדת להינדוס של האדם והניסיון להפוך אותו למושלם, היא רואה את האדם בצורה שיותר קרובה למסורות הדתיות מאשר לנאורות הרציונלית, היא מאמינה שהלאומיות היא הצורה האפקטיבית ביותר לארגן בני אדם, ומהמקום הזה היא נאבקת גם בנזילות של הזהות האינדיבידואלית וגם בחזון האנושות הגלובלית. בעולם של חוסר וודאות שללא ספק יפחיד את רוב הציבור, האם העתיד שייך לבירוקרטיה האלגוריתמית או דווקא למי שינסו לשמור על המסורת האנושית ולחתור לכמה שיותר יציבות? בפרק זה ננסה להכיר ולהבהיר את בסיסי החשיבה השמרנית כהכנה לבאות לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם
הדת היא הממד הפוסט/על אנושי הראשון בהיסטוריה שלנו. אומרים שאנחנו חיים בעידן פוסט-חילוני, שהמדע לא הצליח להכחיד את הדת. אבל השניים אינם אויבים כלל ומעטים מבינים כמה הם כרוכים זה בזה מבחינה היסטורית. במובן מסוים התרחש חילון עצום רק בצורה אחרת: מוסדות הדת נחלשו והדת הרוחנית האינדיבידואלית והקלילה התחזקה. פתאום כל אחד מדבר עם אלוהים במקלחת. ויש גם צורות דתיות חדשות, מחזונות טכנולוגיים כדת ועד לכנסיית מפלצת הספגטי המעופפת. אז האם יש מקום לדתות בעתיד, והאם יהיו אלו הדתות המוכרות לנו בכלל  לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם   תודה רבה לפליזה ואור זוהר על השיר נולדתי לבד מתוך האלבום החדש קץ הפלאות
בשורת המונותאיזם החדשנית שהביא עמו התנ"ך הוא גם הרגע שבו האדם, שנברא בצלם האל, מועמד במרכז העולם. בפרק זה אנחנו צוללים לשורשים הפרהיסטוריים והמיתיים של כינון האנושי כקטגוריה שהיא נזר הבריאה והפירוד בין האדם לבין שאר החיות והטבע. באותו תנ"ך בדיוק נמצא נרטיבים סותרים שבהם האדם חסר חשיבות והחיות מדברות, וכל העת ישנה ערגה לחזרה לגן העדן, לפני הפרידה הזו. נשרטט את המסע המשותף של האדם ובעלי החיים מעץ הדעת לעץ החיים, ונשאל האם עליית הפוסט מודרניזם, הפוסט-אנושיות והטבעונות מקרבים אותנו לחזון הצמחונות והשלום של הרב קוק ול"קץ הפלאות" של הנביא דניאל לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם   תודה רבה לפליזה ואור זוהר על השיר קץ הפלאות מתוך האלבום החדש בשם הזה  
משבר האקלים הוא רק חלק קטן מתוך שרשרת אירועים מדאיגים המתפרשים כתהליך הכחדה שישי שמתרחש כרגע בכדור הארץ. מה שלוקח רגע במונחים גיאולוגיים, ייקח כמה מאות שנים עבורנו ולכן קשה להבין ולהאמין בחומרת הדבר. הפרק מתמקד בטכנולוגיה כגורם לבעיה והתקווה לפתרון בו זמנית, מפריך מיתוסים הוליוודיים לגבי ההתמודדות עם אסונות טבע, ונותן תמונת מצב של המציאות הצפויה לנו בעשורים הקרובים, שבה דווקא חלק מתסריטי המדע הבדיוני מסתברים כיותר מדע מבדיוני. יש גם סיום אופטימי, אבל זו אופטימיות פוסט-אנושית: החיים ישרדו, אבל אולי בלעדינו לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם
הל.ס.ד והאינטרנט הן טכנולוגיות לשינוי תודעה שטופחו בצבא האמריקני והתגלגלו לתרבות הנגד בשנות ה60. כשהראשונה יצאה מחוץ לחוק, הקהילה הפסיכדלית ראתה בהאקרים ויזמי הטכנולוגיה את ממשיכיה, שיממשו את ערכיה באמצעות תרבות הרשת. כיום חומרים פסיכדליים חוזרים לשיח המיינסטרימי מחד, וממשיכים להיות מזוהים עם תת תרבויות שוליים באינטרנט מאידך. במקביל, סמים מסוג חדש – נוטרופים – כובשים את עמק הסיליקון ומתיימרים לשדרג לנו את הקוגניציה. האם שובם של הפסיכדליים יצליח במשימת השינוי התודעתי שהאינטרנט נכשל בו, כעת כשהוא דחוף מתמיד? האזינו לפרק לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם
ויקיפדיה חוגגת 20 שנה עם מיזמים כמו ויקידאטה, שמצעידים את הרשת לעידן של שיתוף פעולה בין חכמת ההמונים לבינה מלאכותית ומממשים את חזונו המקורי של יוצר הווב, טים ברנס לי. כיצד שרדה ואפילו שגשגה אוטופיית התוכן החופשי בעידן הפלטפורמות, שבו מידע הוא הנפט החדש? נראה שקהילת הוויקי הצליחה לאלף את שני זני הכרישים שמככבים בדיסטופיות שלנו - בוטים ובינות מלאכותיות, ופלטפורמות כמו גוגל ואמזון - להרוויח משיתוף פעולה עם אידאל הציבוריות. האורחת שלנו היא, בין השאר, דירקטורית בחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה העולמית ויש לה הרבה סיפורים מאחורי הקלעים של הארגון הכי שקוף בעולם לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם
!אני חושב משמע אני קיים? אני מעצב משמע אני קיים אנחנו מסתובבים בעולם בתודעה של "משתמשים" ושוכחים שאנחנו קודם כל המעצבים. עיצוב היא היכולת האנושית לקחת את המצוי ולהביאו למצב רצוי, ליצור משהו חדש הגדול מסכום חלקיו. לא לומדים את זה בשומקום ולכן יש סביבנו יותר יוזמות שנכשלות מאשר הצלחות. פרופ' יורם רייך הגיע לזה מהנדסת מערכות והוא חולק עמנו כמה עקרונות לעיצוב נכון של עצמנו, עתידנו וכל פרויקט אחר שלנו לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם  
החיים והמוות הם הגבולות שתוחמים את הקיום האנושי. אבל בעידן הפוסט-אנושי, יש לנו סוג של זהות או פוטנציאל של חיות, גם לפני שנולדנו, וגם לאחר מותנו - באמצעות טכנולוגיות פריון, הקפאה, או הנפשה דיגיטלית. אם לא די בכך, הגבולות בין חיים למוות מיטשטשים ומייצרים לנו לאורך כל הדרך מצבי "זומבי" נוספים, רפואיים ותרבותיים. האורח שלנו, ד"ר אורי כץ, הוא "צייד זומבים" שחקר לעומק שני מצבים כאלו: שאיבת זרע לאחר המוות, וההתמודדות עם המצב של אזרחים נעדרים. האם הקיום האנושי הופך להיות יותר מורכב משתי האפשרויות הבינאריות האלו שמוכרות לנו, חיים ומוות? האזנה מהנה לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם תודה רבה לדנה שכטמן-שני, היא רדיו דנה, על הקאבר לזומבי של הקרנבריז
יותר ויותר אנשים משתמשים בטכנולוגיה כמתווכת ביחסים הרומנטיים שלהם, מ"סקסטינג" פשוט ועד ליחסי מין במשחקי מחשב ומציאות מדומה. אבל השלב הבא של ה"דיגיסקסואליות" כבר כאן: בינות מלאכותיות ורובוטים כפרטנרים החדשים שלנו. סטייה אפנתית או נטייה מינית חדשה? האזינו לפרק ושפטו בעצמכם לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם תודה רבה לפליזה ואור זוהר על שיר השוק מתוך אלבומם החדש קץ הפלאות
הפרק עוסק במרחב האורבני הפוסט-אנושי שנמצא כבר בתכנון. את ערי העתיד החכמות לא בונות ממשלות אלא חברות טכנולוגיה ואינטרנט כמו גוגל, ונראה שהוויית העיר תהיה דומה במובנים רבים ומפתיעים לחוויית האינטרנט: ממשלוחים שיגיעו לביתכם תוך דקות ספורות בצינורות וואקום, ליכולות קסטומיזציה של העיר במציאות רבודה, ועד לתלות מלאה במתן דאטה על מנת לסנכרן את תנועתנו במרחב עם התחבורה האוטונומית, שכן מערכת הסימונים הנוכחית של תמרורים ורמזורים תיעלם לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם
ככל שראיית מכונה מחלחלת לתרבות הוויזואלית שלנו, מהי ראייה אנושית גם משתנה. אנחנו כבר לא מסתמכים רק על העין האנושית אלא על מה שאותו מסך או טכנולוגיה מאפשרת לנו לראות בנוסף לזה. מאמוג'י ועד ווייז, אנו מתרגלים לסמוך על ייצוגים של עצמנו ושל עולמנו באנימציה, שפה ויזואלית שאינה ריאליסטית כמו הצילום, ובעולם הדיפ-פייק שבו האמון בצילום יורד, כוחה של האנימציה ושל ראיית מכונה עולה שלא בצדק. מהן הסכנות האורבות לנו ומה תפקידנו בעולם שבו העין שלנו היא כבר לא אבן הבוחן של הממשי? לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם  תודה לנועם פלד על השיר דילוגי אותיות שהושמע בפרק
אנחנו חיים בעידן שבו תוכן אינטלקטואלי הוא מוצר צריכה מהיר יותר ממקדונלדס לקראת פתיחת השנה האקדמית שבה רבים מאתנו חוזרים ללמד או ללמוד, מרחוק, בזום, נדבר על המדיאטיזציה של חיינו: התלות של כל תחומי חיינו במדיה והשינוי שחיינו עוברים כשהם מתנהלים ב-מדיה וכפופים לחוקי הפורמט שלה, עם מיקוד בשינוי שחל באופני העברת הידע והלמידה. גבריאל בן משה, דוקטורנט למחקר מבוסס אמנות, מציע להפוך  הרצאות להצגות ולמרצים ללמוד כמה טריקים מהמשפיענים באינסטגרם ויוטיוב, ולא לפחד ממופע ראווה מבדר - הוא לא רדוד, הוא דווקא מורכב יותר לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם :תודה לשלומי קינן על השיר שהושמע בפרק Zoom in, Skaynan feat/ Ta-E
ספיישל סוכות והפעם לקראת שמחת תורה נעסוק באושר/הפינס. ברמה האישית, נדבר על ניטור רגשות, על טכנולוגיות להגברת אושר ונשקול את המחיר האנושי שהן גובות (החל מדקה 19:30), וברמה הגלובלית, נגלה שלמושג אושר יש משמעות שונה לגמרי. נדבר על מדדי האושר ועל מי שכבר דואגים שיהיה לנו עתיד מאושר יותר ובמה זה תלוי.  לשם כך נארח את ענת פנטי, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מדע טכנולוגיה וחברה בבר אילן שחוקרת מדיניות אושר, וול-ביאינג (מיטביות) וטכנולוגיה ורוצה להיות שרת האושר הישראלית הראשונה לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם קרדיט לקאבר שהושמע בפרק - כתב והלחין: פארל ויליאמס; שירה, קלידים, וכלי הקשה: עמית ברקן; טכנאי הקלטה, קולות: ניר טרגר; הוקלט בקפה "מקום", קיבוץ יחד
אני מארחת בפרק הזה את אחד מאחרוני דור הנפילים, פרופ' יוסף אגסי, לשיחה מרתקת ומנערת על מצב האדם, העולם והטכנולוגיה, כיום, בעתיד, ואולי מאז ומעולם. אגסי כיום בן 93 והוא צלול, חד ואוונגרדי מתמיד. הוא היה דוקטורנט של קרל פופר(!), היה נשוי לנכדתו של מרטין בובר וכתב שני ספרים עם ישעיהו לייבוביץ שבהם הם מתווכחים על כל דבר. מכיוון שהוא גם חלוץ ומייסד של תחום הפילוסופיה של הטכנולוגיה, חשבתי שיהיה מעניין לדבר איתו על המצב הפוסט אנושי שלנו ולשמוע ממנו תחזית עתידית לתמלול המלא של הפרק והרשמה לעדכונים במייל לקישורי האזנה במגוון אפליקציות
בפרק שעבר דיברנו על כך שנקודת המבט מגבוה, העל אנושית, נוגעת גם לציר הזמן, כלומר להביט רחוק זה באותה מידה אל העתיד הרחוק או אל העבר הרחוק. אז זה לא במקרה שהעתידן הכי מבוקש בימינו, יובל נח הררי, הוא היסטוריון של ימי הביניים. בפרק הנוכחי נפתח את הפרספקטיבה שלנו אל העבר העוד יותר רחוק, הכי רחוק שיש, וזה ישמש לנו כמצפן לעתיד הרחוק ולהבנת המצב האנושי. לשם כך נארח את קרן נבנהוייז, פרה היסטוריונית ומאסטרנטית במעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ' העברית. נבין מה זה האוקיסמורון הזה ארכאולוגיה חישובית או דיגיטלית, נדבר על הקשר הטבעי בין ארכאולוגיה ומדע בדיוני, נספר על ה"סמארטפון" שהיה לאדם הקדמון, ונתבונן על הסמארטפונים שלנו מנקודת מבטו של ארכיאולוג עתידני לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכוןל במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם
לפני 100 שנה כשאנשים דמיינו את העידן שלנו הם חשבו בעיקר על מכוניות מעופפות. אף אחד לא העלה על דעתו שנשב כל היום מול מסכים וגם ברחוב נלך עם ראש בתוך מסך. אף אחד לא צפה את האינטרנט, הפייסבוק, הסמארטפון... אבל רגע, היה מישהו שכן צפה במדויק את כל זה ועוד, כבר ב1910. פיליפו תומאסו מרינטי, מייסד תנועת הפוטוריזם האיטלקי.  אנחנו חיים היום את העתיד שהוא דמיין הוא היה מטיף נלהב לחדשנות והערצת הטכנולוגיה וגם שותף של מוסוליני, פאשיסט  נלהב שמעודד אלימות ומלחמה. אז האמנם הצלחנו להפריד בין הדברים הללו כשמימשנו את חזונו, או שהם בלתי ניתנים להפרדה?  והאם אנחנו ממשיכים ללכת בדרכו, גם ללא מודע,  כדי ליצור את העתיד שלנו? כדי לענות על השאלות הללו, אני מארחת הפעם את ד"ר ננה אריאל, חוקרת ומרצה באונ' ת"א שחקרה בין השאר את הרטוריקה של מניפסטים מודרניסטיים ושל התנועה הפוטוריסטית לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש לחצו כאן לקישורי האזנה בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב או ספוטיפיי  להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק או באינסטגרם  
אנחנו בעצמנו הופכים לסוג של בוטים! אנחנו הופכים למה שאנחנו דמיינו כמכונה כל השנים בפרק שעבר דיברנו על מלאכים כתקדים לבינה מלאכותית והצענו את האפשרות שאנחנו בעצם סומכים על אלגוריתמים מסיבות תאולוגיות מובלעות. בפרק הנוכחי נדון בנוכחות ההולכת וגוברת של סוכנים אלגוריתמיים המושלים בחיינו ומנהלים היבטים רבים בהם. נבין מדוע אנחנו מקבלים אותם בזרועות פתוחות, מה הם באמת עושים עבורנו ואיפה זה שם אותנו ביחס אליהם, ובייחוד מה המשמעות של כל זה לעתיד התעסוקתי, הפוליטי, והאנושי שלנו. לשם כך נארח את ד"ר ליאור זלמנסון, חוקר התנהגות משתמשים בסביבות וירטואליות בפקולטה לניהול ע"ש קולר באונ' ת"א    לתמלול מלא של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה, שם ניתן גם להרשם לקבלת  עדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש הפודקאסט זמין להאזנה גם בכל אפליקציות הפודקאסטים, יוטיוב, ספוטיפיי ועוד, ראו קישורים להמשך השיחה "מאחורי הקלעים" של הפודקאסט בדף הפייסבוק  
loading
Comments 
Download from Google Play
Download from App Store