Claim Ownership

Author:

Subscribed: 0Played: 0
Share

Description

 Episodes
Reverse
הפרעת קשב וריכוז היא הליקוי הנוירולוגי-התפתחותי השכיח ביותר בגיל הילדות. היום, היא כבר הפכה למטבע לשון, יש הטוענים שהגענו כבר למצב של אבחון יתר. אך גם בנושא הזה מתברר שיש הטיה מגדרית מובהקת, כאשר ילדות (ונשים) מאובחנות ומטופלות פחות מילדים וגברים.פרופ' איתי ברגר, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד והילדה, ישב איתנו לשיחה מרתקת ועשה לנו סדר בנתונים, בדגלים האדומים, באופן האבחון, צורות הטיפול השונות ולמה המגדר משחק תפקיד גם בשדה הזה.
 לאור הסערה המשתוללת בארה"ב ובעולם כולו בנושא הפסקות ההריון וזכותן של נשים על גופן, החלטנו לבדוק מה קורה בזירה המקומית שלנו. מה הבירוקרטיה של הפסקת הריון בישראל שנת 2022, למי ניתן לפנות כדי לקבל סיוע, ולמה אסור לנו לשקוט על השמרים, על אף שמצבנו טוב ממדינות רבות אחרות בעולם.
הנקה נתפסת כפעולה טבעית ופשוטה, אך ברגע שאנחנו פוגשות בה, אנחנו מבינות שהיא עשויה להיות די מורכבת.נשים רבות מתמודדות עם אתגרים מהותיים בהקשר של ההנקה. החל בכאבים ותסכול מחוסר הצלחה ועד מצבים מורכבים יותר שמצריכים הבנה כיצד לשלב את ההנקה עם טיפול במחלות כרוניות או טיפולים תרופתיים כאלה ואחרים.בפרק זה אנחנו מארחות את ד"ר יעל לצט בן-עמי, מומחית ברפואת משפחה. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומנהלת רפואית של מרחב ערד במכבי שירותי בריאות. בשנים האחרונות לומדת, עוסקת ומרצ ה בתחום ברפואת ההנקה, בהכשרתה גם יועצת הנקה מוסמכת (IBCLC) וחברת האקדמיה לרפואת הנקה (ABM) שהינה גוף רפואי בינלאומי העוסק בקידום, שימור ותמיכה בהנקה.ד"ר לצט בן עמי תעזור לנו להבין מהי רפואת הנקה, מהם הסיבוכים הנפוצים וכיצד ניתן לטפל בהם
אמצעי מניעה מלווים אותנו במהלך חיינו בתחנות רבות ונדמה שההיכרות שלנו איתם לא מעמיקה מספיק.הסיפור עם אמצעי המניעה התחיל אצל רובנו עם קונדום ו/או גלולות אבל לא בטוח שהידע שלנו התרחב מספיק מאז.אמצעי מניעה שונים עשויים להתאים יותר מאחרים לאורח חיינו, וכדאי שנכיר היטב את האפשרויות כדי לעשות את הבחירה הנכונה ביותר עבורנו.שרון אורשלימי, דוקטורנטית למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, מחנכת למיניות בריאה ויועצת ומנחת סדנאות להתאמת אמצעי מניעה וד"ר מתן אלעמי, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו, אנדוקרינולוג וכן אחראי על השירות לרפואת ילדות ומתבגרות בלניאדו, עושים סדר בבלאגן בשיחה ארוכה ומפורטת.
אמצעי מניעה מלווים אותנו במהלך חיינו בתחנות רבות ונדמה שההיכרות שלנו איתם לא מעמיקה מספיק.הסיפור עם אמצעי המניעה התחיל אצל רובנו עם קונדום ו/או גלולות אבל לא בטוח שהידע שלנו התרחב מספיק מאז.אמצעי מניעה שונים עשויים להתאים יותר מאחרים לאורח חיינו, וכדאי שנכיר היטב את האפשרויות כדי לעשות את הבחירה הנכונה ביותר עבורנו.שרון אורשלימי, דוקטורנטית למדיניות וניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, מחנכת למיניות בריאה ויועצת ומנחת סדנאות להתאמת אמצעי מניעה וד"ר מתן אלעמי, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו, אנדוקרינולוג וכן אחראי על השירות לרפואת ילדות ומתבגרות בלניאדו, עושים סדר בבלאגן בשיחה ארוכה ומפורטת.
בפרק הרביעי של העונה, בחרנו לארח את ד"ר מיכל בראון, לעסוק בנושא רגיש וחשוב. אפשר לומר שגם מעט שקוף. ד״ר מיכל בראון היא פסיכולוגית שיקומית מומחית ופסיכואונקולוגית, מזה למעלה משני עשורים מטפלת באנשים אשר מתמודדים ומתמודדות עם מחלות הסרטן, בבני משפחותיהם ובצוותים הרפואיים. היא מנהלת את המערך של הטיפול הנפשי ביחידת השד האונקולוגית במרכז הרפואי הדסה ולצד זה חוקרת בתחום הפסיכואונקולוגיה ומרצה בכירה בביה״ס למדעי ההתנהגות ויועצת הנשיא להוגנות מגדרית במכללה האקדמית תל אביב יפו.הפעם עשינו זום אאוט מתהליך הגילוי והטיפול של מחלת הסרטן והתייחסנו להיבטים הנפשיים של ההתמודדות עם הקושי. בפרק זה ביקשנו להתייחס גם לאנשים הקרובים למטופלות והמטופלים וניסינו להבין מה הם הצרכים שלהם.ן והאם גם להם.ן יש מערך תמיכה. בבתי הספר לרפואה וגם בבתי החולים עצמם, אין הרבה שיח על ההיבט הנפשי של המטופלים, המטופלות ומשפחותיהם. בלימודי הרפואה נשות ואנשי המקצוע לומדים לאבחן מחלות, איך לטפל, אפילו איך לבשר בשורה מרה. אבל מה קורה רגע אחרי שהמטופלת מגיעה הביתה מהפגישה עם מערכת הבריאות? האם המערכת נותנת מענה למה שקורה עם המטופלים והמטופלות בחיים עצמם?  ומה בעצם קורה עם בני ובנות הזוג? הם.ן נכנסים.ות להתמודדות דומה אך פעמים רבות ללא כל הכרה בקשיים שלהם.ן ובתפקיד הסלע האיתן שעיליהם.ן למלא. 
בפרק זה ד"ר מתן אלעמי מדבר איתנו על המושג "טוקופוביה": פחד מבעית מלידה. האם המילה פוביה (פחד לא רציונלי) מתאימה בהקשר של לידה? האם כל פחד מלידה מתאים להגדרה? ומה ניתן לעשות כדי למזער את החששות והפחדים סביב האירוע הכל כך משמעותי הזה?
בפרק אנחנו ממשיכות את שיחתנו המרתקת ד"ר מתן אלעמי, גינקולוג, אנדוקרינולוג, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו. נדבר על אופי הבדיקה הגינקולוגית. איפה היינו בעבר ולמה אפשר לצפות ממנה היום, מהן הזכויות שעומדות לרשות המטופלת? האם ייתכנו גם יתרונות למטפלים גברים? ואיך ביחד אנחנו יכולות.ים לצעוד לעתיד רפואה טוב יותר.
בפרק זה שוחחנו עם ד"ר מתן אלעמי, גינקולוג, אנדוקרינולוג, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו וכן אחראי על השירות לרפואת ילדות ומתבגרות משוחח איתנו על הקושי בבדיקה הגניקולוגית ואיך ניתן לפרק אותו: על ההיסטוריה של רפואת הנשים (ממש בקצרה), הדרכים לבניית האמון בין הרופא.ה למטופלת, על הזכויות שלה, וגם, על המורכבות של המציאות החדשה.יצאנו מעודדות אך גם מפוקחות לגבי הדרך שעוד עומדת לפנינו.
אחרי שחיפשנו וחיפשנו, גילינו שגם תזונה מגדרית קיימת ובענק (טוב בתזונה אולי עדיף במנות קטנות;)) אז האם אם נשים צריכות תזונה מיוחדת, אם כן, למה ואיזו? מה קורה לגוף שלנו במהלך שלבי החיים השונים ולמה כדאי לכל אחת ואחד מאיתנו ללכת לתזונאית לפחות פעם בחיים. כל זאת ועוד בפרק סיום העונה המרתק עם עמית גנור, תזונאית מגדרית, יו"ר עתיד ומחברת הספר הכל כך מוצלח (אנחנו יודעות כי קראנו!) "תזונת מעגל הנשים"
הידעת? כ 80% מהאוכלוסייה יידבקו מתישהו במהלך חייהם בוירוס הפפילומה האנושי (hpv) !!!אצל חלקם זה יהיה סימפטומטי ואצל החלק השני פחות. הפרקים השביעי והשמיני של ״ירח מלא״ עוסקים בוירוס הפפילומה האנושי הנוגע לבריאות של כולנו ובכל השאלות שרציתן.ם ולא העזתן.ם לשאול בנושא. וגם אם כבר העזתן.ם, לא בטוח שהיה ממש את מי. בשיחה עם פרופ׳ יעקב בורנשטיין, רופא מאוד מיוחד, מקצועי ורגיש (ושלא נדבר על ריבוי הטייטלים הכל כך מרשימים שלו), נגענו בכל הסוגיות הנוגעות לhpv. אז על קצה המזלג של מה שדיברנו עליו בפרק מלא במידע כל כך חשוב לבריאותינו- מזה בכלל hpv? איך נדבקים בוירוס ומה ההשלכות לכך? למה חשוב לנשים לעשות בדיקת pap smear תקופתית?מה זה אומר שהתוצאה חיובית לזני הוירוס?מה השלבים הבאים בדרך לאבחון ולטיפול? ניפוץ מיתוסים בנוגע לחיסון הgardasil-9 נגד וירוס הפפילומה האנושי (hpv). כנסו ♥️>>www.mdjacob.co.ilלהאזנה לתוכנית הרדיו המצויינת בעריכתו והגשתו של פרופ׳ בורנשטיין ברדיו צפון, ״רופא פרטי״- https://1045fm.maariv.co.il/programs/program.aspx?c41t4nzVQ=FFE
הידעת? כ 80% מהאוכלוסייה יידבקו מתישהו במהלך חייהם בוירוס הפפילומה האנושי (hpv) !!!אצל חלקם זה יהיה סימפטומטי ואצל החלק השני פחות. הפרקים השביעי והשמיני של ״ירח מלא״ עוסקים בוירוס הפפילומה האנושי הנוגע לבריאות של כולנו ובכל השאלות שרציתן.ם ולא העזתן.ם לשאול בנושא. וגם אם כבר העזתן.ם, לא בטוח שהיה ממש את מי. בשיחה עם פרופ׳ יעקב בורנשטיין, רופא מאוד מיוחד, מקצועי ורגיש (ושלא נדבר על ריבוי הטייטלים הכל כך מרשימים שלו), נגענו בכל הסוגיות הנוגעות לhpv. אז על קצה המזלג של מה שדיברנו עליו בפרק מלא במידע כל כך חשוב לבריאותינו- מזה בכלל hpv? איך נדבקים בוירוס ומה ההשלכות לכך? למה חשוב לנשים לעשות בדיקת pap smear תקופתית?מה זה אומר שהתוצאה חיובית לזני הוירוס?מה השלבים הבאים בדרך לאבחון ולטיפול? ניפוץ מיתוסים בנוגע לחיסון הgardasil-9 נגד וירוס הפפילומה האנושי (hpv). כנסו ♥️>>www.mdjacob.co.ilלהאזנה לתוכנית הרדיו המצויינת בעריכתו והגשתו של פרופ׳ בורנשטיין ברדיו צפון, ״רופא פרטי״- https://1045fm.maariv.co.il/programs/program.aspx?c41t4nzVQ=FFE
בפרק השני של השיחה עם ד"ר רותי גופן, צללנו לעומק נושא רפואת הקהילה הלהטב"קית 🏳️‍🌈. גילינו דברים שהפתיעו אפילו אותנו! כנסו>> כנסו>>
כשמדברות.ים על רפואה מודעת מין ומגדר, המטרה העיקרית היא לוודא שכל אישה ואיש באשר הם, יקבלו טיפול מיטבי לצרכיהןם.שני הפרקים הקרובים עם ד"ר רותי גופן נוגעים בדיוק בנקודה הבוערת הזאת ועוסקים ברפואה לקהילה הלהטב"קית. קיבלנו מידע חשוב מאין כמוהו ולמדנו המון. ממליצות לכולן.ם להקשיב וללמוד, גם אם אתן.ם לא חלק מהקהילה.
הפרק הזה עוסק בנושא רגיש ולא פשוט בכלל- מיניות ומחלות כרוניות, ובאופן ספציפי, סרטן.כשמדברים ומדברות על מחלות קשות או כרוניות, לרוב מתעסקים בקשיי היומיום , הסממנים החיצוניים או הנפשיים שמלווים את המחלה והטיפול אבל יש נושא מהותי שאנחנו ממעטים וממעטות להתייחס אליו והוא המיניות לצד המחלה 👨🏻‍🤝‍👨🏽👩🏽‍🤝‍👨🏼👩🏻‍🤝‍👩🏿.האורחת שלנו בפרק זה, שרון פלג נשר היא אחות מוסמכת מומחית באונקולוגיה ומטפלת מינית מוסמכת, מנכ״לית ומנהלת שותפה של מרכז רותם.
ידעתן שכ40% נשים מתמודדות עם ירידה בחשק המיני לעומת 16% מהגברים? ומה זה בדיוק אומר?טיפול מיני הוא תחום המשלב פסיכולוגיה, הבניות חברתיות, פיזיולוגיה וביולוגיה הכרוכים כולם זה בזה.בפרק החדש והמרענן על טיפול מיני נפגשנו לשיחה מסקרנת ופתוחה עם ד״ר מיכל לוריא הנהדרת- · האם יש דבר כזה מיניות נשית ומיניות גברית?· תרופות ותפקוד מיני· התפקוד המיני כטאבו- בצד המטפליםות והמטופליםות· איך להיות הרופא השאיל ולא המשתעל? (האזינו והבינו)· לאיזה רופא/ה אני פונה לטיפול בתפקוד המיני?· מי מגיע לטיפול מיני ומתי?· הקשר בין גיל המעבר/ הריון/ לידה לחשק מיני והאם יש קשריםהורמונליים דומים בגברים? ד״ר מיכל לוריא היא רופאת נשים, מנהלת שותפה של מרכז רותם ומנהלת המרכז לבריאות מינית בבית חולים הדסה הר הצופים.
אי שם בקרקעית הבטן מסתתר לו איבר שקט. חיים שלמים עוברים בלי שאנחנו נותנות.ים עליו את הדעת, עד שמתחילות הבעיות.כאבים בחדירה, דליפות שתן (בעיקר בנשים), טחורים, פיסורות וצניחת איברים שונים.לרצפת האגן יש תפקיד חשוב מאד בסיוע בשמירה על בריאותנו.מירב בן אברהם, פיזיותרפיסטית המתמחה בבריאות רצפת האגן,עושה לנו סדר בפרק השני של עונה 2!אל תשכחו לדרג אותנו באפליקציות השונות, זה ממש חשוב!וכמובן, שתפו עם כל מי שאתן.ם אוהבות.ים
האם אנחנו חושבות.ים מספיק על פרקטיקות מיניות שונות?איך נוכל להתענג גם בלי חדירה ולהוריד מעלינו את עול ״ציווי החדירה״? שרון אורשלימי, דוקטורנטית לניהול מערכות בריאות, מחנכת למיניות בריאה וחוקרת בריאות מינית של נשים, בשיח חברתי-תרבותי-פיזיולוגי על יחסי מין, כניסה לנרתיק ומה שביניהם :)לינקים לאתרים שדיברנו עליהם בפרק:אתר שלמה https://www.shlema.org.il/http://omgyes.comאתר נמרות https://www.nemerot.org/Super-Pharm סופר-פארם
אחרי הראיון עם ניצן ברנשטיין, בחרנו לראיין לפרק סיום העונה הראשונה (!!!), את ד"ר אורי דיאור, מנהל מחלקת אנדומטריוזיס של המרכז הרפואי הדסה, שירחיב את המידע אודות האנדו אבל יותר חשוב מכך, יוציא אותנו אופטימיות לגבי האפשרות של חיים טובים ומלאים לצד המחלה.להאזנה לפרק >>אל תשכחו לדרג אותנו בפלטפורמות השונות!נשתמע בעונה הבאה, ב1/3!!!!
לכל אחת.ד יש את החברה/ אחות/ אמא/ בת עם מחזורים ממש קשים. שמשביתים אותה ליום שלם, לפעמים לחצי מהחודש. הסביבה לעתים מתייגת נשים כאלה כ״מפונקות״. ייתכן מאד שהאישה הזאת סובלת מאנדומטריוזיס. אנדומטריוזיס פוגעת באחת מתוך עשר נשים (בעיקר בגיל הפוריות) , לוקח שנים רבות לאבחן אותה (לרוב מחוסר מודעות) ועד שמאבחניםות היא משפיעה קשות על איכות החיים של המטופלות. בצמד הפרקים הבאים של ירח מלא נעסוק במחלה משתי זוויות שונות. בפרק הראשון נראיין את ניצן ברנשטיין, עובדת סוציאלית, אקטיביסטית ויזמת חברתית, שאובחנה באנדומטריוזיס לפני מס' שנים, מתראיינת אצלנו בראיון חושפני וחסר פשרות על כל ההיבטים של אנדומטריוזיס. בפרק השני והמשלים בנושא, נראיין את ד״ר אורי דיאור, מנהל מחלקת אנדומטריוזיס של המרכז הרפואי הדסה, שישפוך את האור הרפואי המקצועי ויצבע את העולם לרגע ברגישות אנושית כל כך. 
Comments 
Download from Google Play
Download from App Store