ירח מלא - נשים, גברים, בריאות וכל מה שמסביב

אזהרת טריגר - הפרק הקרוב ידבר על הנקה וגם על אובדן הריון. הנקה היא אמנם הליך פיזיולוגי, עם זאת מדובר בתהליך שנושא עליו תפיסות תרבותיות וחברתיות רבות ומעורר המון רגשות, מחשבות, תחושות לא מדוברות.לא מדובר באקט של הזנה בלבד, יש פה אירוע מורכב יותר, מארג שלם של תחילת הקשר בין אמא לתינוק או התינוקת שלה.  גם להחלטה לא להניק (משלל סיבות, מבחירה או שלא) יש מטענים כבדים שנושאת האם על כתפיה, בתקופה קשה ומאתגרת ממילא.כמו להנקה עצמה, לפרידה מהנקה יש הרבה פנים, היא טומנת בחובה הרבה אמביוולנטיות, מעין ספקטרום - בין תחושות טובות של הקלה ושחרור לתחושות קשות של דכדוך ובדידות. מה עומד בבסיס הפיזיולוגי של פעולת ההנקה שהופך אותה כך מיוחדת? איך נפרדות? האם ניתן להתכונן לאירוע שכזה? מי הן אותן נשים שנמצאות בסיכון לדכדוך בעקבות האירוע? מה הם הסימנים? כיצד לטפל? בפרק האחרון לעונה הזמנו את דפי רהב הס, פסיכולוגית קלינית מומחית, מטפלת בנשים סביב מעגל הפריון, הריון ולידה לדבר איתנו על כל אלו. יחד הבנו שכל מה שההנקה היא במהות שלה- אהבה, חום וקרבה- את כל זה אנחנו כאימהות ממשיכות לתת לאורך כל החיים. אבל מה סיפור שאנחנו מספרות לעצמנו, ואיך אנחנו מאפשרות לעצמנו לספר אותו- זה מה שחשוב. "לדאוג לאמהות של היום, זה לדאוג לתינוקות של מחר"בואו, האזינו, שתפו וספרו לנו מה חשבתן>>

מחלות לב הן סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב גברים ונשים. אי ספיקת לב ויתר לחץ ריאתי עלולים להתפתח בעקבות מחלות אלו. בעקבות הזעזוע של ה-07.10 עלתה השכיחות בתלונות הקשורות למחלות לב, ובשל המצב הרבה א.נשים חששו לגשת לקבל טיפול רפואי.יש הבדלים רבים בין גברים לנשים באופן שבו מחלות הלב מתייצגות, עד כדי כך שלפני 100 שנה נשים אושפזו בבית חולים פסיכיאטרי בעקבות תלונות שמקורן היה אי ספיקת לב, אך יוחסו ל-"היסטריה". מה הם ההבדלים בין גברים ונשים? מה היא אי ספיקת לב? מהו יתר לחץ דם ריאתי? מה היא תסמונת הלב השבור? מהן התחושות והתסמינים שכדאי לשים אליהן לב? כיצד מאבחנים? על כך ועוד שוחחנו עם ד"ר אסי מילויצקי, מנהל המרפאה הקרדיו-מטבולית, ורופא בכיר ביחידה לאי-ספיקת לב באיכילוב. יחד למדנו על החשיבות של היכרות עם התלונות השכיחות והגעה לטיפול מוקדם. קוראות לכן ולכם לפנות לרופא המשפחה על כל בעיה שמעיקה על החזה, גם בימים קשים אלו.תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

בריחת שתן היא בעיה המיוחסת באופן מסורתי לנשים, אבל למעשה, המציאות שונה מאד.בפרק הנוכחי, שוחחנו עם ד"ר רונן הולנד, מומחה בכירורגיה אורולוגית ורפואה מינית, ולמדנו שאחוזי ההימצאות של בריחת שתן דומים מאוד בקרב גברים ונשים!רבים חושבים שמדובר בתהליך טבעי, כחלק מתהליך ההזדקנות, ועל כן פחות פונים לעזרה, ואף חוששים להעלות את הנושא. אותם גברים עלולים לסבול מפגיעה בביטחון, העצמאות, ובעיקר באיכות החיים. מה נחשבת בריחת שתן? מהי שלפוחית רגיזה? למה לצפות בתהליך האבחון? מה הגורמים האפשריים? מי עשויים לפגוש אותה במהלך החיים ובאילו מצבים? ומה הטיפולים האפשריים?חשוב לדעת, בריחת שתן היא לא גזרת גורל, יש טיפולים והם יעילים מאוד. אל תתביישו! תתייבשו- הפרק בשיתוף מודי בודי, שכמונו מבקשת להנגיש ידע ופתרון משנה חיים, ועכשיו הן מציעות את אותו הפטנט לגברים: דגם חדש של תחתונים סופגים שיכול לספוג עד חצי ליטר ללא ריח וללא דליפות, ניתן לכביסה במים ושימוש רב פעמי.תוכלו למצוא את הדגם בחנויות הפארם ובאמצעות קוד הקופון Fullmoon לזכות בהנחה של 12% על כל המוצרים באתר.תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

אזהרת טריגר: בשיחה יעלו נושאים הקשורים בסוגים שונים של סרטנים גינקולוגיים ותיאורים של סימפטומים שונים שלהם. הפרק הזה מובא אליכן כשירות לציבור מטעם עמותת "הבית של בר" הפועלת להעלאת המודעות לסרטנים גניקואונקולוגיים.לאורך חייהן, נשים חוות לעיתים תופעות גופניות שונות שלא תמיד מעוררות בהן חשד.לרוב, הם אכן לא מעידים על מחלה או בעיה אך חשוב להיות עירניות ולהכיר אותם. למשל, דימום לאחר יחסי מין שחוזר על עצמו, כאבי בטן ונפיחות בטנית תחתונה שבאולטראסאונד גניקולוגי נמצאה ציסטה בשחלה, דימום נרתיקי חזק מהרגיל בווסת או דימום נרתיקי אצל נשים אחרי גיל המעבר.כל אלה עשויים להיות חלק מהתסמינים של סרטנים גניקולוגיים, תחום שנקרא למעשה גניקואונקולוגיה, אבל יכולים להיות גם תסמינים שפירים לחלוטין.אז איך נדע מתי אנחנו צריכות להמשיך להיבדק? מהם הדגלים האדומים? ובעצם למה לצפות?בפרק זה ישבנו לשיחה עם פרופ׳ צביקה ואקנין מנהל המחלקה הגינקולוגית והיחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז רפואי שמיר אסף הרופא, ויושב ראש החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית, שעשה לנו קצת סדר בדברים.בסוף הפרק אירחנו את בר לוי, מייסדת ומנכ"לית הבית של בר שסיפרה לנו על הקמת העמותה, חזונה והפעילות השוטפת שלה.תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים:תמר צ'רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

אזהרה: בשיחה יתכנו תכנים רגישים לנשים בהריון, אחרי לידה או בכלל.ההתמודדות של נשים בתחום בריאות הנפש שלהן מורכבת ממספר רב של קשיים. פסיכיאטריה סב לידתית מתייחסת למכלול הפרעות מצב הרוח והנפש הסב לידתיות אשר עלולות להופיע החל מהטרימסטר הראשון ועד שנה לאחר הלידה. ד"ר גבי אייזנברג רומנו, היא פסיכיאטרית מומחית בכירה, מנהלת השירות לבריאות הנפש של האישה בבי"ח איכילוב, בעלת קליניקה פרטית מצליחה הנקראית "עולם ומלואה" בתל אביב ובחיפה ועוסקת במגוון מחקרים בתחום הפסיכיאטריה של נשים. יחד איתה העמקנו באפשרויות לטיפול, בדגלים האדומים המצריכים התערבות ובדרך להשגת איכות חיים טובה.האתר של עולם ומלואהפייסבוק של ד״ר גבי אייזנברג רומנומיזם ׳מה איתך?׳תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

אזהרת טריגר: טראומה מינית ונפשית. בזמנים אלו, כשהמונח טראומה תופס מקום רחב בשיח הישראלי, עולה ההבנה שלעיתים טראומה היא לא רק האירוע הגדול והברור שעוצר את היומיום כמו מחלה או תאונת דרכים. במשך השנים המונחים טראומה ובריאות נפש האישה היו ממודרים מהשיח הציבורי, אולם בזכות התנועה הפמיניסטית העובדה שחוויותיהן של נשים שונות מאלו של גברים הובאה לשיח הציבורי. בתוך כך גם הוגדרה הטראומה המגדרית, טראומה שמקורה בהתמודדויות שכרוכות בלחיות כאישה או גבר בחברה הפטריכאלית, וחוסר התיקוף של אותן התמודדויות. מה ההשלכות על נפשן של נשים ונפשם של גברים כשלא מדובר באירוע גדול וחד פעמי - אלא מהרבה אירועים קטנים? מה קורה כשאותם אירועים שקופים עבורינו ועבור הסובבים אותנו, מגדירים ומעצבים אותנו? על כך ועוד צללנו יחד עם ד"ר נירית גורדון - ראש תחום הטראומה במרחב הנשי (בית וקהילה למטפלות המטפלות בנשים), לשיח מרתק על הטראומה המגדרית, המצטברת והעיקשת, על החוויות השקופות שחווים נשים וגברים וגם כיצד לשמור על נפשנו בהנתן המפגש עם כל אלו במהלך החיים. תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאל לירון מצר: תמלול ומידענות גבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

נשים רבות בישראל ובעולם חיות בזוגיות שעל פניה נראית כאילו איננה אלימה. גופן לא סופג פגיעה פיזית אבל הן חיות תחת אימה וטרור שלרוב מקבל ביטוי בכמה זירות בחייהן: הזירה הכלכלית של התא המשפחתי שלהן, זירת האוטונומיה שלהן על חייהן, זירת היחסים הבין אישיים עם בן הזוג והזירה המינית עמו.ד”ר אילנה קוורטין, משפטנית, פעילת זכויות נשים ומדריכת זומבה צללה לתוך עולמן של הנשים הללו וחזרה עם הגדרה משפטית לתופעה, והיא מקדישה את חייה לקידום הגנה על נשים ובטחונן. נפגשנו לשיחה מרתקת בנושא. תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

בעקבות המצב שהמדינה נתונה בו מאז השבת הנוראית של ה-7.10, החלטנו להקליט פרק חירום שיעסוק בחוסן הנפשי שלנו בימים קשים כאלה.כל אישה בישראל היום מתמודדת עם שיגרה מורכבת משלה (גם הגברים, כמובן, אבל בחרנו לעסוק במורכבויות שלנו, הנשים) ומוצאת את עצמה מנסה להכיל את העוצמות הרגשיות בכל אחת מזירות חייה, והמשימה הזאת מרגישה לעיתים כמעט בלתי אפשרית.בפרק הזה שוחחנו עם דיתה גולן הדרי ומיכל (מיקי) אלוני (בעיקר) על החיים בעורף, על העומס והקושי להכיל וקיבלנו גם כלים פרקטיים להקלה והתמודדות עם מתח וחרדה.תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

בתרבות המערבית, תפקודו המיני של הגבר הוא “הגביע הקדוש” שמתנוסס בראש פירמידת ההגדרות של מהי גבריות “תקינה”.גבר אמור להיות תמיד מיני, תמיד רעב, תמיד נכון ובעניין של מין. אז מה קורה לגבר בתוך התרבות הזאת, כשהמיניות שלו לא מתיישבת עם ההגדרות הללו?זו יכולה להיות המיניות הטבעית שלו ש”לא מתאימה” לתבנית הזאת ויכולות להיות גם בעיות פיזיולוגיות שמפריעות לתפקודו המיני באופן שפוגע באיכות חייו, אך לרוב, מעטה הבושה יקשה עליו לפנות לעזרה ולקבל מענה רפואי הולם.התיישבנו פעם נוספת לשיחה מרתקת עם ד”ר רונן הולנד לשוחח על תפקוד מיני של גברים, ואנחנו מקוות שהצלחנו לפתוח פתח קטן לשיח משנה תפיסה בנושא.

אוסטאופורוזיס - אחת התופעות המשמעותיות הנובעות בירידה בכמות האסטרוגן בגוף מוביל למצב של הידלדלות עצם שברים אוסטאופרוטים הם שברים שהנגזרת הבריאותית שלהם היא הרבה יותר משמעותית משבר טראומטי ״רגיל״. לאחר השיחה שלנו על גיל המעבר, הזמנו בשנית את ד״ר מרב פרייברג לדבר איתנו ולהעלות את המודעות לאוסטאופורוזיס ולהכנס יותר לעומק לנושא.תודה מיוחדת לצוות מאחורי הקלעים: תמר צ׳רנובילסקי: מנהלת סושיאללירון מצר: תמלול ומידענותגבריאל ארונוביץ: ניהול דיגיטל

כשיצאנו לדרך עם הפודקאסט שלנו, רצינו לטפל ברפואה מודעת מין ומגדר. מטבע הדברים, העונות הראשונות עסקו בבריאות נשים בשל הפערים ההיסטוריים שנוכחים בחיינו עד היום. חיכינו בסבלנות, אבל סוף סוף הבשיל הרגע להתחיל לדבר על בעיות לא מטופלות ולא מדוברות מספיק בבריאות גברים. הפרק הזה יעסוק בעובדה המפתיעה והמטלטלת - גם גברים חווים “גיל מעבר”. התהליך נראה אחרת מזה של הנשים, אבל בפועל, חשוב מאד להכיר בסימפטומים ובדרכי הטיפול, כי גברים יכולים (וצריכים) לחיות חיים טובים יותר בכל גיל!

פרה-מנופאוזה, פרי-מנופאוזה, מנופאוזה… אם רק הייתה לנו מפת דרכים המציינת לנו “את נמצאת כאן”, כמה לחץ וחרדה היו נחסכים מאיתנו.נשים מבלות כשליש מחייהן לאחר סיום הוסת, ועדיין, התחום הזה כמעט ולא נחקר, אין מספיק פתרונות טובים לכל התופעות והקשיים שמאפיינים את המעבר הזה.נשים בשנים האלה עוברות סימפטומים שבמקרים מסויימים יכולים להיות קשים במיוחד כמו גלי חום, ערפול מחשבתי, דפיקות לב וחרדות - ובאותו זמן נדרשות להמשיך לתפקד באופן נורמלי בחייהן.בפרק הזה נצלול עם ד”ר מרב פרייברג למאפיינים של גיל המעבר, לפתרונות הקיימים ולנקודות האור המשמחות בהגעה לשלב המופלא הזה בחיים!

בפרק הזה, שוחחנו עם ד”ר תילי פישר על בעיות מהותיות יותר בתפקוד רצפת האגן. דיברנו על נושאים שהבושה אופפת אותם ולכן נשארים נסתרים מהשיח הציבורי ובתת טיפול משמעותי. מיטיבות הלכת זוכרות שבפרק 12 שוחחנו עם מירב בין אברהם על בריאות רצפת האגן; למדנו על הפיזיולוגיה, התפקוד והבעיות :הנפוצות - לינק להאזנה לפרק הזה כאןhttps://open.spotify.com/episode/5viryed5Hy8yhhfQyrYfcg?si=6UXnY_YZR2OljQyVi9xPOA

בפרק זה שוחחנו עם ד"ר מתן אלעמי, גינקולוג, אנדוקרינולוג, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו וכן אחראי על השירות לרפואת ילדות ומתבגרות משוחח איתנו על הקושי בבדיקה הגניקולוגית ואיך ניתן לפרק אותו: על ההיסטוריה של רפואת הנשים (ממש בקצרה), הדרכים לבניית האמון בין הרופא.ה למטופלת, על הזכויות שלה, וגם, על המורכבות של המציאות החדשה.יצאנו מעודדות אך גם מפוקחות לגבי הדרך שעוד עומדת לפנינו.

בפתיחת העונה הרביעית, בעקבות מספר לא מבוטל של פניות, בחרנו לקחת פסק זמן קצר מכל הנושאים הבוערים שעל הפרק ולספר לכן.ם איך נולד הפודאסט שלנו.כדי להפוך את ההיכרות ל”אישית” יותר, החלטנו להשקיע גם בפרק מצולם כדי שתוכלו גם לראות מי אנחנו. 😊לינק לפרק בגרסת וידאו: https://youtu.be/m9xkAPKSH-k

הפרעת קשב וריכוז היא הליקוי הנוירולוגי-התפתחותי השכיח ביותר בגיל הילדות. היום, היא כבר הפכה למטבע לשון, יש הטוענים שהגענו כבר למצב של אבחון יתר. אך גם בנושא הזה מתברר שיש הטיה מגדרית מובהקת, כאשר ילדות (ונשים) מאובחנות ומטופלות פחות מילדים וגברים.פרופ' איתי ברגר, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד והילדה, ישב איתנו לשיחה מרתקת ועשה לנו סדר בנתונים, בדגלים האדומים, באופן האבחון, צורות הטיפול השונות ולמה המגדר משחק תפקיד גם בשדה הזה.

 לאור הסערה המשתוללת בארה"ב ובעולם כולו בנושא הפסקות ההריון וזכותן של נשים על גופן, החלטנו לבדוק מה קורה בזירה המקומית שלנו. מה הבירוקרטיה של הפסקת הריון בישראל שנת 2022, למי ניתן לפנות כדי לקבל סיוע, ולמה אסור לנו לשקוט על השמרים, על אף שמצבנו טוב ממדינות רבות אחרות בעולם.

הנקה נתפסת כפעולה טבעית ופשוטה, אך ברגע שאנחנו פוגשות בה, אנחנו מבינות שהיא עשויה להיות די מורכבת.נשים רבות מתמודדות עם אתגרים מהותיים בהקשר של ההנקה. החל בכאבים ותסכול מחוסר הצלחה ועד מצבים מורכבים יותר שמצריכים הבנה כיצד לשלב את ההנקה עם טיפול במחלות כרוניות או טיפולים תרופתיים כאלה ואחרים.בפרק זה אנחנו מארחות את ד"ר יעל לצט בן-עמי, מומחית ברפואת משפחה. בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב ומנהלת רפואית של מרחב ערד במכבי שירותי בריאות. בשנים האחרונות לומדת, עוסקת ומרצ ה בתחום ברפואת ההנקה, בהכשרתה גם יועצת הנקה מוסמכת (IBCLC) וחברת האקדמיה לרפואת הנקה (ABM) שהינה גוף רפואי בינלאומי העוסק בקידום, שימור ותמיכה בהנקה.ד"ר לצט בן עמי תעזור לנו להבין מהי רפואת הנקה, מהם הסיבוכים הנפוצים וכיצד ניתן לטפל בהם

אמצעי מניעה מלווים אותנו במהלך חיינו בתחנות רבות ונדמה שההיכרות שלנו איתם לא מעמיקה מספיק.הסיפור עם אמצעי המניעה התחיל אצל רובנו עם קונדום ו/או גלולות אבל לא בטוח שהידע שלנו התרחב מספיק מאז.אמצעי מניעה שונים עשויים להתאים יותר מאחרים לאורח חיינו, וכדאי שנכיר היטב את האפשרויות כדי לעשות את הבחירה הנכונה ביותר עבורנו.ד״ר שרון אורשלימי, יועצת לאמצעי מניעה ומחנכת למיניות בריאה וד"ר מתן אלעמי, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו, אנדוקרינולוג וכן אחראי על השירות לרפואת ילדות ומתבגרות בלניאדו, עושים סדר בבלאגן בשיחה ארוכה ומפורטת.

אמצעי מניעה מלווים אותנו במהלך חיינו בתחנות רבות ונדמה שההיכרות שלנו איתם לא מעמיקה מספיק.הסיפור עם אמצעי המניעה התחיל אצל רובנו עם קונדום ו/או גלולות אבל לא בטוח שהידע שלנו התרחב מספיק מאז.אמצעי מניעה שונים עשויים להתאים יותר מאחרים לאורח חיינו, וכדאי שנכיר היטב את האפשרויות כדי לעשות את הבחירה הנכונה ביותר עבורנו.ד״ר שרון אורשלימי, יועצת לאמצעי מניעה ומחנכת למיניות בריאה וד"ר מתן אלעמי, רופא בכיר בחדר לידה במרכז הרפואי לניאדו, אנדוקרינולוג וכן אחראי על השירות לרפואת ילדות ומתבגרות בלניאדו, עושים סדר בבלאגן בשיחה ארוכה ומפורטת.