נקודה IL - הפודקאסט של איגוד האינטרנט הישראלי

איך בינה מלאכותית תשנה את השימוש היומיומי ברשת והאם ההייפ סביבה מוגזם או שאנו עומדים בפני מהפכה תעשייתית חדשה? איך זה ייראה ברמה הטכנולוגית, הפרקטית, הכלכלית והמסחרית? איזה שינויים צפויים לעולם העבודה ולעולם המשתמשים - ואיך המדינה אמורה להגיב לכל השינויים הללו?על כל זאת ועוד, נשוחח עם עמית מנדלבוים, שותף מייסד וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת אברמיינדס.

כשפותחו הטכנולוגיות שבבסיס רשת האינטרנט בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, איש לא שיער לעצמו שיבוא יום ומיליארדי בני אדם, דוברי אינספור שפות שונות, יעשו בה שימוש יום-יומי: כתובות האתרים (שמות מתחם), למשל, היו באנגלית בלבד.בפרק זה נשמע על מאחורי הקלעים של יוזמת איגוד האינטרנט הישראלי לאפשר רישום של שמות מתחם בעברית, עם הסיומת .ישראל, שזכתה להצלחה רבה ובעקבותיה כבר נרשמו 20 אלף דומיינים בעברית בתוך חודשיים.איזה גופים היו מעורבים בבחירת הסיומת? מה היו האתגרים הטכניים של מימוש השינוי בדפדפנים ובמערכת ה-DNS העולמית? ואיזה מאמצים נעשים כדי למנוע מנוכלים ורמאים לנצל את השינוי החדש לטובתם?

רבים מאמינים כי הרשתות החברתיות והתאגידים שמנהלים אותן אחראיים במידה רבה לטלטלות הפוליטיות, החברתיות והאידיאולוגיות שמזעזעות את עולמנו בעשור האחרון. המידע שהן אוספות על כל פעולה והעדפה שלנו מעניק להן השפעה אדירה על המחשבות והדעות שלנו, והמידע הכוזב והמעוות המופץ בהם מביא להקצנת השיח ומעודד אלימות. אבל מחקרים מהשנים האחרונות מוכיחים לנו שהתמונה האמיתית היא הרבה יותר מורכבת כפי שחשבנו ואולי אפילו חיובית יותר. איך הפכו הרשתות החברתיות בתוך עשור מהבטחה של שחרור ודמוקרטיה לאויב המחשבה החופשית? ד"ר אלכס גקר מאונ' תל-אביב משוחח עם רן על גבולות ההשפעה והאינטרסים הסמויים של פלטפורמות ותאגידי הרשתות החברתיות.

רשתות חברתיות הן לא דבר חדש. גם הנוכחות של פוליטיקאים בתוך אותן רשתות היא כבר עניין ידוע ומוכר. אבל טיקטוק, היא כן עניין חדש. אחד המאפיינים החשובים שלה הוא הנוכחות המאסיבית של קהל צעיר. בדרך כלל, הקהל הצעיר הזה לא נתפס כקהל בעל השפעה בזירה הפוליטית, שהרי לבני נוער אין זכות הצבעה - אבל בשנתיים האחרונות ישנה, למרבה ההפתעה, נהירה אדירה של פוליטיקאים ישראליים לטיקטוק. לכמעט כל הפוליטיקאים הבכירים וכל המפלגות המובילות יש עמודי טיקטוק, ולפיד, ביבי, גנץ ובנט מפרסמים שם סרטונים ללא הרף. ולא רק בישראל - זו מגמה שמשותפת לפוליטיקאים בכל רחבי העולם. השאלה שתעסיק אותנו בפרק זה של 'נקודה IL' היא, אם כן - כיצד צורכים ומייצרים בני הנוער וצעירים בגילאי העשרים פוליטיקה בטיקטוק, וכיצד משפיע האופי המיוחד של הפלטפורמה הזו על השיח הפוליטי שמתנהל בה? אירחנו את ד"ר לילי בוקסמן-שבתאי מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, החוקרת את נקודת המפגש בין טקסטים, מפיקים ומדיה.

במשך שנים הרגלנו את ההורים להיות מודאגים - אפילו מבוהלים - ממה שהילדים שלהם עושים באינטרנט ללא השגחה. גם הרגלנו את ההורים לבחון את אופי השימוש של ילדיהם ברשת במונחים של זמן: כמה זמן מסך יש לילד במהלך היום. לפני מספר שבועות פרסם איגוד האינטרנט הישראלי סקר חדש, תחת הכותרת - "בני נוער, הורים ומסכים בישראל: סקר שימושים ופערים (קיץ 2022)" - שמאתגר את התפיסות הישנות האלה.מה באמת ילדים עושים ברשת? האם באמת עיקר פעילותם הוא ברשתות החברתיות? מהי המעורבות של ההורים בבקרה על מכשירי הטלפון ועד כמה היא אפקטיבית?בפרק זה ננסה להבין את המשמעויות הנרחבות שעולות מהתשובות לשאלות האלו.ולשם כך אירחנו באולפן שתיים: אורנה היילינגר, מנהלת מרכז נטיקה של איגוד האינטרנט ומומחית לשימוש מיטבי ברשת, ואוריה חורש, פסיכולוגית חינוכית מומחית העוסקת בטיפול בילדים, מתבגרים, והורים, החוקרת במרכז דואט המחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת בן גוריון, את נושא ה Parental Technoference - השפעתה של ההפרעה הטכנולוגית על הקשר בין הורים וילדים.

בשניים עשר בדצמבר, 2017, התרחש אירוע משונה ובלתי שגרתי שלא רבים שמעו או ידעו עליו.התקשורת באינטרנט מבוססת על העברה של חבילות מידע (Packets) בין שרתים שונים. ברוב המקרים, המסלול שעושות חבילות המידע נוטה להיות המסלול הקצר ביותר האפשרי מבחינה גיאוגרפית: לדוגמא, חבילת מידע שנשלחת מארצות הברית אל ישראל, תעבור דרך שרתים באירופה - אבל לא תעבור דרך שרתים בדרום-מזרח אסיה.אבל באותו יום בדצמבר המסלול שעברו חבילות מידע שנשלחו מ- ואל מספר חברות טכנולוגיה גדולות - גוגל, אפל, פייסבוק ומספר חברות נוספות - השתנה באופן פתאומי. לפתע פתאום נוסף שרת נוסף דרכו נאלצו חבילות המידע לעבור - שרת שנמצא ברוסיה. היה זה כאילו מישהו 'חטף' את תעבורת הרשת וניתב אותה לצרכיו.כיצד ניתן להשתלט על תעבורת המידע ברשת האינטרנט ולנתב אותה לפי צרכינו? מהן ההשלכות והסכנות של חטיפות כאלה - וכיצד ניתן להתמודד מולן? אלה השאלות שיעמדו בפניו בפרק זה. אירחנו את פרופ' יובל שביט, מבית הספר להנדסת חשמל של אוניברסיטת תל אביב שחוקר את התופעה של חטיפת תעבורות רשת.

בשנים האחרונות אנחנו רואים עליה ברורה באיומי סייבר מכוונים וספציפיים, החל מכלי נשק סייבר שתוכנן לפגוע בצנטריפוגות מאוד ספציפיות במתקן העשרת אורניום באיראן ועד רוגלות שמושתלות בטלפונים החכמים של אנשים מאוד מסוימים, מנהיגים, עיתונאים בכירים, פעילי זכויות אדם וכדומה. בפרק הזה אנחנו נדון בשניים מהאיומים המשמעותיים ביותר בשנים האחרונות שמייצגים היטב את המגמות הללו, תוכנות כופר ורוגלות.שוחחנו עם שמעון אורן, סגן נשיא למחקר בחברת Deep Instinct, שיעזור לנו לה להכיר את אותם איומים לעמקם וננסה להבין כיצד ניתן להתגונן מפניהם.

בחלק של השני של רגולציית AI - שופטים דיגיטליים, המשכנו את השיחה עם פרופ' ניבה אלקין - קורן מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, על בעיות נוספות שהאלגוריתם יכול לעורר ומה הם הפיתרונות האפשריים שאולי יביאו לשינוי בעתיד.

בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר תוכנות או אלגוריתמים, אם נדייק במונח הטכני, שמקבלים החלטות שבעבר היו שמורות לבתי משפט ולגופים רגולטורים. במילים אחרות האלגוריתמים הופכים להיות מעין שופטים דיגיטליים שיש להם השפעה לא מבוטלת על חיינו. בפרק הנוכחי ננסה להבין את הבעיות שמתעוררות בעקבות המגמה הזאת, מדוע הן נוצרות ואולי גם כיצד ניתן לפתור אותן.שוחחנו על כך עם פרופ' ניבה אלקין - קורן מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב וחוקרת רבת שנים של סוגיות במרחב של החברה והאינטרנט.

בחברה החרדית, טכנולוגיה באופן כללי ואינטרנט בפרט נתפסים כאיום על חומות השמרנות של הקהילה, ובהתאם לכך נתוני השימוש נמוכים באופן משמעותי ביחס לציבור הכללי בישראל.כיצד משתמשים החרדים ברשת? כיצד השפיעה הקורונה על דפוסי השימוש? האם למדינה יש אינטרס לחבר את החרדים לרשת? ואם כן, מה היא צריכה לעשות כדי שזה יקרה? בפרק זה ארחנו את אלי פלאי, מו"ל ובעלים קבוצת התקשורת "משפחה" ויו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, ואת יהודית מילצקי חוקרת במכון בתחומי ההשכלה, התעסוקה והדיגיטציה בחברה החרדית. במרכז השיחה סקר דיגיטציה מקיף בחברה החרדית, שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי.

המרחב הווירטואלי מאפשר לנו לעשות דברים, שלא היינו בהכרח מעזים לעשות במפגש פנים אל פנים. הסרת העכבות המקוונת מאפשרת התנסויות מיניות ומצד שני מזמנת לפוגעים כר רחב להתחזות ולניצול. איך נמנעים ממצבים מסוכנים? איך מחנכים את הילדים לערנות ולמיניות בריאה ברשת? והאם יש מדיניות שצריכה להנקט כדי להגן עלינו מיחסים מסוכנים ברשת? כדי להבין את מורכבות הנושא אנו מארחים את הדר להב, ששימשה כחוקרת ב - 105, ואת ד"ר מיכל דולב-כהן, מרצה בכירה וחוקרת בתחום הפגיעות המיניות ברשת, במכללת אורנים.

בשנים האחרונות, טכנולוגיות האינטרנט של הדברים (IoT) הופכות להיות חלק מרכזי מחיינו, תוך הבטחה לתועלות חברתיות רחבות בזירה העסקית, הציבורית והביתית. על מנת להבין את הצורך בקידום טכנולוגיות IoT בישראל והערכות אל מול הסכנות הכרוכות בה, אנו מארחים את ד"ר אוהד סומך (מנהל המעבדה לביג דאטה באוניברסיטת בר-אילן) וד"ר אסף וינר (ראש תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי), שפרסמו לאחרונה מטעם איגוד האינטרנט הישראלי מסמך מדיניות מקיף אודות האופן שבו מדינת ישראל נדרשת להיערך למהפכת ה-IoT.

למרות שלא נעים להודות, כמעט כולנו הפרנו זכויות יוצרים באינטרנט בין אם בידיעה או שלא בידיעה באמצעות הורדת סדרה, מוזיקה או תמונה. במהלך שנות ה-2000 הוגשו עשרות אלפי תביעות על ידי אולפני הסרטים ובעלים אחרים של תכנים המוגנים על פי חוקי זכויות היוצרים כנגד שירותים לשיתוף קבצים כמו נאפסטר וקאזה. על המאבק הזה נשפכו מאות מיליוני דולרים, אך האם הוא הוכרע? מדוע אנחנו ממעטים לשמוע בשנים האחרונות על מאבקי זכויות יוצרים? האם ניתן כיום למנוע הפרות זכויות יוצרים באינטרנט? עד כמה ישנה מודעות לנושא בישראל? כדי לענות על השאלות האלו אירחנו את עו"ד ערן פרזנטי שמתמחה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני, ואת רן בר זיק, מפתח תוכנה, סופר, עיתונאי ובלוגר טכנולוגי.

איך נראו הימים הראשונים של האינטרנט הישראלי? מי קידם ומי עיכב את כניסתה של הטכנולוגיה החדשה? בפרק הזה אנחנו מספרים את סיפורה של תקופה שבה האינטרנט עשה את צעדיו הראשונים בארץ כאשר קומץ של אנשים החליטו שחשוב לחבר את ישראל לרשת החדשה וקומץ אחר הבין את הפוטנציאל העסקי והמסחרי שטמון בה. שיחה עם האנק נוסבכר, יועץ תשתיות ואבטחת מידע ורות אלון, ששמשה כמנכלית נטוויז'ן.רשימת הגופים הראשונים שהתחברו לאינטרנט בישראל:https://www.interall.co.il/israel-internet-connections.html

חיינו עוברים להתנהל יותר ויותר בסביבה דיגיטלית ובאופן בלתי נמנע, במותו של אדם, נותר תוכן דיגיטלי רב מאחוריו. למי שייך התוכן הדיגיטלי שנשאר אחרי המוות? למי צריכה להיות גישה ושליטה בו? מהם השיקולים שראוי לשקול, ומה המדיניות המתאימה להסדרת הסוגיה? כדי לענות על שאלות אלה אירחנו את פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וד"ר טל מורס מרצה בחוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה. למידע וכלים לניהול זיכרונות דיגיטליים הכנסו למדריך שהכנו עבורכם.https://www.isoc.org.il/freedom-of-internet/digital-memories

כולם מכירים את ביטקויין, אבל, בלוקצ'יין היא טכנולוגיה שעומד מאחוריה חזון גדול. בשנתיים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות שקוראים לקחת תחומים נוספים ולהעביר אותם לבלוקצ'יין. מה המשמעויות של העברת תחום לבלוקצ'יין? באיזה מקרים זה כדאי והאם יש אלטרנטיבה אחרת? האם ישנם פתרונות לסיכונים ולאתגרים שמזמנת הטכנולוגיה החדשה?פרופ' אור דונקלמן, מומחה לאבטחת מידע ואיש סגל באוניברסיטת חיפה, הגיע לעשות לנו סדר בדברים.

האינטרנט והרשתות החברתיות הן חלק מרכזי מהחיים של ילדים ונוער, אך לצד היתרונות הרבים ישנו אתגר מרכזי של הגנה על הפרטיות ומניעת חשיפת מידע אישי ועקבות דיגיטליים. למרות חשיבות הנושא, בישראל הוא עדיין אינו מוסדר. על מנת להבין מה ניתן ורצוי לעשות הזמנו את ד"ר עו"ד סאני כַלב, חוקר ברשות להגנת פרטיות. דיברנו על רגולציה ישראלית ובינלאומית, על המשמעות של שימוש באפליקציות מעקב על-ידי הורים ועל הפעולות שהענקיות הדיגיטליות עושות (ולא עושות) כדי להגן על פרטיות ילדים ברשת.

כל החיים שלנו נמצאים באינטרנט. האלבומים המשפחתיים, החשבונות ברשתות החברתיות, וגם העבודה שלנו, שירותים שאנחנו מקבלים מהמדינה, מהרשויות ומעסקים - קצרה היריעה מלציין את כל מה שייעלם אם האינטרנט יקרוס ביום בהיר אחד. אבל האם ייתכן מצב שבו האינטרנט ייפול? ואם כן, איך זה יקרה? אילו תקדימים היו בעבר וכיצד התמודדו איתם? ומי הם אותם גורמים שעלולים לנסות להפיל את האינטרנט?

"ריכוזיות" היא בעיה שמרבים לדון בה בכלכלה הישראלית. תמיד היו כאן חברות ענק ריכוזיות שצמצמו תחרות של השוק החופשי, אך אלה שהצמיח האינטרנט שונות מהותית מהחברות המסורתיות. בפרק זה אירחנו את פרופ' מיכל גל מאונ' חיפה, שמכהנת כנשיאת הארגון העולמי לחוקרים בתחום דיני התחרות. פרופ' גל סיפרה לנו איך הגענו למצב שבו ישנה ריכוזיות גדולה כל-כך באינטרנט, באילו תחומים הריכוזיות הזאת קיימת, מה עושות מדינות אחרות בעולם כדי להתמודד עם צמצום התחרותיות בשוק החשוב הזה, מי הן השחקניות המשמעותיות, ואיך אנחנו - לקוחות הקצה - מושפעים מהריכוזיות באינטרנט?