דקות או פחות ‎30

פבל ליבשיץ נולד בברית המועצות לשעבר ועלה ארצה כילד היישר לנצרת עילית. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר וביחידת 81, לאחר שסיים תואר ראשון במסגרת העתודה בטכניון. בשלב זה בקריירה, הייתם מצפים שימשיך במסלול טבעי של פיתוח תוכנה – אבל החיים הובילו אותו לכיוון אחר לגמרי.פבל מצא את עצמו בתפקיד סמנכ״ל שיווק בסטארט־אפ בתחום החקלאות הדיגיטלית, השלים תואר שני במנהל עסקים, ומשם הדרך הובילה אותו לעולם ההשקעות. בשנת 2017 הצטרף כשותף זוטר לקרן חץ (Hetz Ventures), ושתי השקעות בולטות שלהם – בטריגו ובגרנולייט – הפכו אותו לשותף בכיר בקרן.היום, חץ מנהלת כ-300 מיליון דולר ומשקיעה בתחומים כמו סייבר, דאטה והממשק שבין ענן לבינה מלאכותית – ופבל נמצא בלב אחת התקופות המרתקות בהיסטוריה של ההייטק הישראלי.שיחה על סקרנות, שינויי כיוון ואיך נראית השקעה חכמה בעידן הבינה המלאכותית.

ירדן גרוס נולד בטבריה, למשפחה שהקימה את ה"לידו" – סירות השעשועים ששטו בכנרת בשנות ה-80. לאחר שירות צבאי בצוללות, הוא ייסד את אנג'י, סטארטאפ בתחום הרכב, שחווה הצלחות לצד אכזבות.ב-2018, בעיצומן של הכותרות סביב האקזיט הענק של מובילאיי, הקים יחד עם חברו מחיל הים את Orca AI, שפיתחה מערכת ניווט אוטונומית לספינות, המפחיתה תאונות ימיות וזיהום סביבתי. עד היום גייסה החברה 111 מיליון דולר, ועובדת עם מהחברות המובילות בעולם הספנות – בהן Maersk, Carnival ו-MSC.בשיחה עמו הוא מספר על ההתחלה הקשה, הדמו הכושל כמעט ללקוח ביפן שהעמיד את עתיד החברה בסכנה, וגם מסביר מדוע האקוסיסטם הישראלי של חדשנות בספנות עדיין לא צבר תאוצה – למרות הפוטנציאל האדיר בתחום, שאחראי על 99% מהסחורות המובילות בעולם.

ערן וסטמן גדל בבית ציוני דתי בתל אביב. אחרי שירות ארוך במודיעין ותואר במשפטים, שני חברים מהיחידה הציעו לו להצטרף לחברה שהם הקימו וכך הוא התחיל מסע של 17 שנים בסרגון. הוא ניהל את צוותי המכירות של חברת ציוד התקשורת באירופה, ואז באסיה והפסיפיק ומשם את המכירות הגלובליות. התחנה הבאה הייתה בחברת Vidyo אותה הוא בסופו של דבר גם מנכ״ל, ולפני 7 שנים חצה את הכביש והפך למשקיע הון סיכון. בשנתיים האחרונות הוא אחד משני השותפים המנהלים בקרן Planven השוויצרית שמשקיעה בחברות אירופאיות וישראליות, בבינה מלאכותית, סייבר וטכנולוגיות בריאות בשלבי פוסט סיד, עם צ׳קים של בסביבות 10 מיליון דולר. שיחה על מסלול הקריירה שהוביל אותו לחיים בסינגפור, ניו יורק וחזרה לתל אביב, על הבדלים תרבותיים ואיך זה משפיע על עולם המכירות, ועל הקרן שהוא מנהל ואיזה חברות הם מחפשים בישראל.  

נועה אשר התחילה את הקריירה שלה כעורכת דין, אבל זה לא החזיק מעמד הרבה זמן. אחרי שליוותה כמה סטארטאפים מהצד המשפטי, היא החליטה לעשות שינוי משמעותי והצטרפה לקורס הצוערים של משרד הכלכלה. משם נפתחה לה קריירה חדשה כנספחת כלכלית בשגרירויות וקונסוליות ברחבי העולם.בהתחלה הוצבה בשיקגו, אחר כך חזרה לתפקיד בארץ, ולבסוף יצאה לשליחות של שש שנים בטוקיו – בדיוק בתקופה שבה יפן החלה לפתוח את שעריה לשיתופי פעולה עם תעשיית ההייטק הישראלית. מפגש אחד עם ענקית הטלקום היפנית הוביל אותה לתפקיד הנוכחי שלה – מנכ״לית המשרד הישראלי של תאגיד התקשורת היפני NTT, אחד התאגידים הגדולים בעולם עם מאות אלפי עובדים.אז מה מחפשת כאן חברה רב־לאומית יפנית? באיזה סוגי סטארטאפים היא מתעניינת ומשקיעה? למה לא כדאי להתחיל למכור דווקא ביפן לפני שמצליחים בשווקים אחרים? ואיך מתנהלים מול אנשי עסקים יפנים – החל במעמד החלפת כרטיסי הביקור ועד לארוחות עבודה עם חוקים נוקשים של עשה ואל תעשה.

פרופ׳ ינאי עופרן התחיל את דרכו האקדמית בסדרת ניסיונות שלא תמיד הושלמו: הוא פתח דוקטורט בבלשנות, נטש אותו, החל דוקטורט נוסף במדעי המוח, ובסוף מצא את מקומו בביו־פיזיקה חישובית – תחום שבו השלים את הדוקטורט באוניברסיטת קולומביה. לאחר פוסט־דוקטורט בסטנפורד, חזר לארץ והקים מעבדה באוניברסיטת בר־אילן. משם נבט הרעיון שהפך ל–Biolojic Design – חברה המפתחת תרופות חדשניות נגד סרטן, אלרגיות ומחלות אוטואימוניות באמצעות בינה מלאכותית.מאז הקמתה גייסה החברה כ–30 מיליון דולר, אך יצרה ערך עסקי גדול פי חמישה דרך פרויקטים עם כמה מחברות הפארמה הגדולות בעולם. כיום מעסיקה החברה כמאה עובדים, מתוכם כשבעים במטה בנס ציונה, ומקדמת במקביל ארבע תרופות בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים.אבל מה שבאמת מניע את עופרן הוא לא גיוסים או עסקאות, אלא העובדה שתרופות שפותחו בחברה שלו כבר הצליחו לרפא חולי סרטן – ולהחזיר לילדים רבים בעולם את האפשרות להמשיך לחבק את אבא או אמא, שמהם כמעט נפרדו.

בני לקונישוק הוא יזם סייבר קלאסי: בוגר יחידה 9900, עבד בסטארטאפים שנמכרו לחברות ענק כמו מיקרוסופט, ובנה מוצרי סייבר לתאגידים בינלאומיים. לכאורה, דמות שהמשקיעים הנכונים היו אמורים לרדוף אחריה עוד לפני שהייתה לו חברה. אבל המציאות שונה מאוד מהכותרות במדורי ההייטק – ובני היה צריך לעבוד קשה כדי להרים את זירו נטוורקס על הרגליים.זירו נטוורקס מתמודדת עם אתגר קריטי לארגונים: לא רק לגלות התוקפים, אלא לעצור אותם מלנוע בתוך הרשת הארגונית. החברה פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת שליטה מרחוק על חומות האש המובנות בכל מערכת הפעלה – ללא סוכנים, ובאופן אוטומטי לחלוטין – כדי לחסום את התוקף כבר בשלב הראשוני לאחר שהצליח לחדור לרשת.שש וחצי שנים אחרי ההקמה, זירו נטוורקס כבר גייסה כ־100 מיליון דולר, מוכרת בעשרות מיליוני דולרים, ומעסיקה כ־130 עובדים בחמש יבשות. שיחה עם בני על תפקיד המנכ״ל בחברה בצמיחה מואצת, על שמירה על פוקוס, ועל החזון שלו: שתוקף שינסה לחדור לרשת עם ההגנה של זירו – יעשה אחורה פנה ויחפש קורבן קל יותר.

שי לוי מגדיר את עצמו כ“משוגע הכפר”. אחרי שירות ב-8200 ועבודה בפייסבוק, הוא הקים חברת אד-טק משלו. את האקזיט הגדול עשה כסמנכ״ל הטכנולוגיות ואחד ממייסדי Noname Security, שנמכרה לאקמאי בכחצי מיליארד דולר.לוי בחר לעזוב את החברה שייסד עוד לפני המכירה – הכל בגלל מהפכת ה-AI. יחד עם שני חברים ותיקים הקים את Unframe, חברה שמפתחת פתרונות מותאמים אישית ללקוחות אנטרפרייז בתחום הבינה המלאכותית. החברה גייסה עד כה כ-50 מיליון דולר, וכבר רשמה הכנסות של מיליוני דולרים בזמן קצר.היעד הבא: להגיע ל-50 מיליון דולר בהכנסות עד סוף 2026 – יעד שלוי הבטיח למשקיעים. מבחינתו, זו רק ההתחלה.

את ד"ר מיכה בריקסטון אירחנו כאן לפני כשנתיים, זמן קצר אחרי האקזיט המרשים של קרוב ל־600 מיליון דולר, שבו נמכר הסטארטאפ קורוס שייסד ל־ZoomInfo.כעת, בפרק החדש של הקריירה שלו, הוא בחר מטרה אחרת לגמרי – לעשות טוב.החברה החדשה שהקים, Somite, מפתחת מודלים מבוססי בינה מלאכותית לייצור תאים ורקמות אנושיות, כחלק ממדע הרפואה הרגנרטיבית – שיקום, תיקון או החלפה של תאים פגועים לטיפול במחלות קשות.הטכנולוגיה של החברה מאפשרת להשתמש בתאים אנושיים ורקמות כתרופות, עם פוטנציאל יישום רחב – מסוכרת נעורים, דרך בעיות אורתופדיות ומפרקיות, ועד ניוון שרירים ועוד.עד היום גייסה Somite כ־60 מיליון דולר, בין היתר מ־Khosla Ventures (הקרן הראשונה שהשקיעה ב־OpenAI) ומקרן הצדקה של מארק צוקרברג ופרסיליה צ'אן.אחרי שבנה חברה ששינתה את עולם המכירות באמצעות בינה מלאכותית, בריקסטון נחוש עכשיו להשתמש בטכנולוגיה כדי להציל חיים ולרפא מחלות.

אייל ניב עלה לישראל מדרום אפריקה בתור חייל בודד ולוחם ביחידת המסתערבים דובדבן.עוד לפני שהגיע לארץ הוא כבר למד אקטואריה והקים חברת תוכנה, אבל אחרי השחרור, הרעב ליזמות חזר, והוא החליט ללמוד קודם איך פועל המנגנון שמממן סטארטאפים.כך הגיע לקרן גיזה, אחת מקרנות ההון סיכון הוותיקות בישראל. ההשקעה הראשונה שהוביל הייתה בחברת סיוטה של נפתלי בנט – ומאז היה מעורב בעשרות השקעות נוספות, קודם בגיזה וכיום כשותף מנהל ב־Pitango First, זרוע הסיד של קרן פיטנגו.דיברנו על החברות המובילות שבהן היה מעורב – כמו AI21, Finout, ExtremeIO ו־Appsflyer – וגם על ההייטק הישראלי בעידן החדש: בין ציונות למלחמה, בין אנטישמיות גוברת ליזמים שנעים בין ישראל לחו״ל.

ההיכרות הראשונה של פיונה דרמון עם ישראל הייתה, איך נאמר, קצת פחות שגרתית. השנה הייתה 1982, היא הייתה ילדה בת 9, עלתה עם משפחתה מלונדון ומונקו — ונחתה ישר לבית ספר יסודי בנתניה של תחילת שנות השמונים.בהמשך שירתה ביחידה 8200, ושבועיים אחרי השחרור כבר התחילה לעבוד כמזכירה בקבוצת קלארידג׳ של משפחת ברונפמן, תחת המנכ״ל יונתן קולבר. אחרי לימודי מנהל עסקים, הפכה לאנליסטית בקבוצת כור (שנרכשה על ידי קלארידג׳), ובהמשך הצטרפה לקרן ההון סיכון התאגידית של הקבוצה.אחרי כמה שנים כיועצת לחברות בדרך להנפקה, הגיעה ליעד הבא שלה – קרן JVP של אראל מרגלית. ולפני שנתיים וחצי פתחה דף חדש, כשייסדה יחד עם מירב ויינריב את קרן הסקנדרי סאנווסט.מה זה בכלל סקנדרי? איך עובדים, יזמים ומשקיעים יכולים להשיג נזילות עוד לפני אקזיט או הנפקה? ומה אפשר ללמוד מקריירה מפוארת של אחת הנשים הבולטות בעולם ההון סיכון בישראל?

לפני כמה שבועות שאול אולמרט שינה סטטוס בלינקדאין. מיזם סדרתי, שגייס עשרות מיליוני דולרים והעסיק מאות עובדים בסטרטאפים שהוא הקים לאורך השנים, תחילה פלייבאז ואחר כך פיגי ששינתה את השם לקווה קווה, לאדם שלא ממש יודע מה יהיה הפרק הבא בחיים שלו, טכנית אפשר לומר מובטל. זו הייתה סיבה מספיק טובה להזמין את שאול, שהוא מרואיין מדהים לשיחה על החיים שלו היום. מה גרם לו לעזוב את הסטרטאפ שהקים, איך הוא מעביר את הימים שלו ומה ממלא את חייו. שיחה על ספרים, בינה מלאכותית וגם איך המציאות של מלחמה ולפניה תקופת הרפורמה או המהפכה המשפטית השפיעו על השינוי הזה ועל ההבנה שאולי בפרק הבא בחיים שלו הוא ינסה להחזיר בחזרה לחברה ולמדינה.

יוני צרויה גדל ברחובות, וכבר בגיל 15 התחיל לבנות אתרים — בלי לדעת לכתוב שורת קוד. אחרי הצבא סיים תואר במדעי המחשב והקים סטודיו לבניית אפליקציות. בשלב מסוים חבר לאסף אייזנשטיין, והשניים זיהו הזדמנות: לעזור למגייסים ואנשי מכירות להגיע ללידים הכי חמים – בזמן אמת.הם הקימו את לושה – על שם החיבה של הבת של אסף – ובנו עסק רווחי שצמח מהר, בלי שקל ממשקיעים. תוך ארבע וחצי שנים הם הגיעו ל-15 מיליון דולר מכירות, והיום לושה היא כבר חד-קרן עם יותר מ-300 עובדים, גיוסים של מעל 240 מיליון דולר, ומכירות בעשרות רבות של מיליוני דולרים בשנה.בפרק הזה דיברנו על איך המערכת שלהם עובדת, למה העולם של Revenue Operations רק בתחילת הדרך, ואיך הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק – כהזדמנות אדירה, אבל גם כאיום ממשי למודל העסקי של חברה כמו לושה, שמתפקדת כסוג של ספוטיפיי של לידים לאנשי מכירות.

כנראה שאם הייתם שואלים את אלון חיימוביץ' בשנת 1999 אם יום אחד הוא ינהל מאות עובדים ויוביל את הפעילות של מיקרוסופט בישראל — הוא היה צוחק.בסוף המילניום הקודם, הוא היה חייל משוחרר שנוהג ברנו קנגו, טכנאי שטח שמלחים שקעים אצל לקוחות של חברת בינת.Fast forward 25 שנה, והיום הוא מנכ״ל מיקרוסופט ישראל (הקבוצה העסקית) — אחראי על מכירת מוצרי מיקרוסופט ללקוחות ממשלתיים, עסקיים, ובעיקר לסטרטאפים ישראליים שמוכרים לעולם.דיברנו על איך מיקרוסופט מביאה בינה מלאכותית לעולם הארגוני, על הקשר בין חדשנות לתוצאות עסקיות, על איך ישראל נתפסת כיום בעולם – וגם על אותה סערה בה עובדת מיקרוסופט בישראל האשימה בכיר בארגון ברצח עם ונפרדה מהחברה.

ליאור פוזין הוא בן לזוג הורים, עולים חדשים מאוקראינה שלאורך רוב הילדות שלו הרוויחו משכורת מינימום וגידלו אותו בשכונה ד׳ בבאר שבע. בגיל 14, הוא נתקל לראשונה בעולם הדרופשיפינג כשחיפש לרכוש טלפון סיני ברשת. הוא התחיל למכור ולקנות ולהתפרנס לא רע ואחרי שירות ביחידה 81, הוא החליט להקים את אוטודיאס, השירות שהוא תמיד רצה לעצמו, מערכת שבונה ומנהלת חנויות דרופשיפינג ברשת. הם לא גייסו כסף ממשקיעים וצמחו להיות חברה רווחית שמעסיקה כמאתיים עובדים ומכניסה עשרות מיליוני דולרים. בשלב מסוים הם החליטו למכור את החברה, גייסו בנקאי השקעות קנדי שהשיג עבורם עסקה חלומית, ומכרו את אוטודיאס לפייבר, בעסקה של עשרות מיליוני דולרים.

בשבועות האחרונים גיא קצוביץ׳ נהיה אחד המבקרים החריפים של תעשיית ההון סיכון הישראלית. בסדרת פוסטים בלינקדאין הוא יוצא נגד הקולגות שלו מעולם ההשקעות. לדבריו, הם שמרנים, מקובעים ומרובעים. הם משקיעים רק בסוג מסוים מאוד של יזמים, יוצאי יחידות טכנולוגיות, שמפתחים כלי סייבר, או תוכנות ארגוניות, ועל הדרך מפספסים השקעות מעולות בחברות מגוונות יותר. זו הפעם השנייה שאנחנו מארחים את קצוביץ׳ מקרן פיוז׳ן. בפרק הוא מספר לנו איזה תגובות הוא מקבל מהקולגות, נותן דוגמאות של עסקאות מדהימות של חברות שאנשי ההון סיכון הישראליים מפספסים, והאם הוא בחר להיות בוטה בעיקר כאסטרטגיה שנועדה למצב את עצמו כילד הרע של תעשיית השקעות ההייטק בארץ, ועל הדרך לבלוט מעל כולם כדי להשיג דילים מעניינים כבר בשלב מוקדם.  

מאור פרידמן התגלגל לעולם ההון סיכון כמעט במקרה. הוא גדל בהרצליה, שיחק כדורסל בצורה מקצוענית, אבל בצבא בכלל שירת כלוחם בנ״מ. הוא למד הנדסת חשמל, והתחיל לעבוד כמהנדס חומרה ותוכנה בהתחלה באינטל ואחר כך באנפורנה לאבס, לא הרבה זמן אחרי שהיא נרכשה על ידי אמזון. בשלב מסויים, הוא החליט להרחיב את האופקים, נרשם לתואר במנהל עסקים באוניברסיטת ת״א, ומצא את עצמו בחילופי סטודנטים בוורטון, אחד החוגים הנחשבים בעולם למנהל עסקים. אחרי שהתוכנית שלו להקים סטרטאפ לא התרוממה, הוא החליט שהוא רוצה לעבור לעולם ההון סיכון ומצא את עצמו כג׳וניור בקרן אף2 של ג׳וני סאקס וברק רבינוביץ׳. שיחה על אי איי, השקעות והמודל היחודי של אף2 של השקעות בשלב הכי מוקדם שאפשר. וגם איך מאור הפך תוך מספר שנים קטן מג׳וניור בקרן לשותף.

ד״ר יאיר עדתו גדל למשפחת מגדלי תמרים ומנגו במושב תומר בבקעת הירדן, אבל כבר בכיתה ב׳ ידע שהוא יעשה דוקטורט במתמטיקה. הוא התחיל את הלימודים שלו תוך כדי שירות בשיריון ואחרי שהשתחרר כסמג״ד השלים את התואר השלישי, והחליט שהוא מיצה את עולם האקדמיה. הוא עבד בגוגל אבל מהר מאוד מצא את עצמו כמהנדס ראיית מכונה בסטארטאפ שלימים הפך לחד קרן בשם טראקס. אחרי שהתקדם לתפקיד סמנכ״ל הטכנולוגיה והמוצר, הוא נחשף למאמר הראשון על הפקת תמונות בבינה מלאכותית והחליט שהוא חייב להקים משהו בתחום. ב-2020 הוא הקים את בריה אי איי,  פלטפורמת בינה מלאכותית גנרטיבית שמאפשרת לעסקים לייצר תוכן ויזואלי באופן בטוח, מותאם ושקוף, תוך שמירה על זכויות יוצרים. נכון להיום הם כבר גייסו 65 מיליון דולר ומוכרים במיליוני דולרים לחברות כמו דיסני, נטפליקס ולוריאל, כשהחזון הוא לאפשר למפתחים, לייצר סרטונים, אנימציה או תמונות בעזרת מודל שמשלם ליצרני התוכן המקורי שעל בסיסו יוצר התוכן החדש. 

עדי גלוון הוא יזם סדרתי ואנג׳ל בדימוס (לפחות לכרגע). אחרי שמכר את החברה הקודמת שלו לרדיס לאבס בעשרות מיליוני דולרים, הוא נקרא לדגל כדי להוביל את סטרטאפ השבבים ספידאטה. את ספידאטה הקימו 6 יזמים מומחים בעולם הצ׳יפים והבינה המלאכותית, במטרה לתכנן מאפס מעבד שיסייע בהאצת חישובים אנליטיים מורכבים ולייעל משמעותית את התשתיות במרכזי המחשוב. על פי גלוון, המעבד שהם פיתחו יעיל פי חמש מזה של החברה הגדולה בעולם, אנוידיה. בימים אלה משלימה החברה עוד המשך של הגיוס האחרון שלה, כולל הסכום הנוסף, סך הגיוסים של החברה יגיע ליותר ממאה חמישים מיליון דולר. בין השאר השקיעו בה איל וולדמן, ולי בו טן, שהיה שותף בקרן ההון סיכון וולדן קטליסט והיום משמש כמנכ״ל אינטל. אז איך מתכננים צ׳יפ מאפס? מה האתגרים הקיימים בעולם החומרה? ולמה, לפחות בינתיים, הוא הפסיק להשקיע כאנג'ל? הכל בפרק על החברה שמכוונת לתפוס את מקומה של אנוידיה כספקית העיקרית של תשתית קריטית לעולם הבינה המלאכותית.

גבי דיאמנט היה עתודאי שאחרי תואר בטכניון, השתלב בתפקידי ייעוץ כלכלי, קודם במועדון הלקוחות של אנשי הקבע ״חבר״ ואחר כך באחת החטיבות של צה״ל. הוא השתחרר מהצבא, הקים חברה ראשונה ומכר אותה תוך שנתיים לחברה מובילה בתחום תעודות הסל בשוק ההון. עם שלושת השותפים שלו, דור ואור אליגולא ומור חזן, הם הקימו קרן גידור, שהשתמשה בבינה מלאכותית כדי לנתח שווקים, מניות ומגמות. אבל שיחה עם אחד המשיקיעים שלו, מייסד וויקס אבישי אברהמי, גרמה לו לעשות פיווט ולהפוך מוצר פנימי, שהם פיתחו לצורך הביצועים של קרן הגידור שלהם, לפלטפורמה שמנתחת מניות, ותעודות סל עבור גופים פיננסיים והלקוחות שלהם בכל העולם. עד היום, שש שנים אחרי ההקמה, הם גייסו 35 מיליון דולר והגיעו להכנסות של כ-7 מיליון. שיחה על שוק ההון, בינה מלאכותית, ואיך גבי והשותפים שלו מתכוונים להגיע להכנסות של 100 מיליון דולר תוך שנתיים שלוש.

גיא פלכטר מגדיר את עצמו כסוג של טכנופוב. הוא אמנם בעולם הסייבר והאבטחה מאז השירות הצבאי שלו בחיל האוויר, אבל הוא מעולם לא כתב שורת קוד. אולי זה מה שהוביל אותו להקים את החברה הנוכחית שלו. אחרי השירות הצבאי והלימודים גיא השתלב בצוות אבטחת הסייבר של לייבפרסון ואחר כך הפך לסמנכ״ל אבטחת המידע של אפספלייר. הפרק הבא היה אולי אחד המהירים ביותר של איזשהו יזם. הוא הקים עם חבר את הסטרטאפ סיידר, ותוך שנה ועשרה חודשים, גייס סיבוב סיד של 6 מיליון דולר, עוד סבב איי של 30 מיליון והשלים אקזיט של 300 מיליון דולר לפאלו אלטו נטוורקס. במאי בשנה שעברה הוא הקים כבר את החברה הבאה שלו, סולה סקיוריטי, שמפתחת פלטפורמה לבניית מוצרי סייבר באמצעות בינה מלאכותית. עם משקיעים כמו אס קפיטל, גלילות והמשקיע האגדי סר מייקל מוריץ, שלראשונה בקריירה שלו השקיע בחברת סייבר, הם רוצים לשנות את הפרדיגמה של עולם הסייבר - אין צורך לקנות מוצרי אבטחה, מעכשיו פשוט תגידו למנוע של סולה על מה אתם רוצים להגן, והבינה המלאכותית תבנה לכם מוצר לאבטחת מידע.