הטוב האפשרי

העימותים הגוברים בין היועמ"שית לממשלה יוצרים תחושת חוסר אמון בקרב ציבורים גדולים בימין. האם התחושות האלה מבוססות? שוחחנו עם ד"ר יהודה יפרח, הפרשן המשפטי של מקור ראשון, כדי לנסות להבין בדיוק את זה. דיברנו על פרשת אודליה מינס, מינוי נציב שירות המדינה, מועדי עדותו של ראש הממשלה, תיק פדלשטיין ועוד.יפרח, שרואה עצמו דמות מובילה במאבק נגד האקטיביזם השיפוטי, מסביר מדוע בתפיסתה העצמית של היועצת היא אכן שומרת סף א-פוליטית, ולצד ביקורת נוקבת על טעויות משפטיות ופרשניות, טוען בנחרצות כי אין להגן על שחיתות שלטונית ושבמקרים רבים היא אכן נמנעת בזכות היועמ"שית.המאמר על הרפורמה שפורסם אצלנו, מאת עו"ד יחיאל אורן הרוש: https://hashiloach.org.il/the-case-for-the-judicial-reform/

מייק דוראן הוא מומחה למזרח התיכון, עמית בכיר במכון הדאסון, והוא שירת בעברו בבית הלבן של ממשל בוש כמנהל במועצה לביטחון לאומי וגם כיועץ למחלקת המדינה.מייק הגיע לישראל כדי להשתתף באירוע של מרכז חירות עם דגלאס מארי ובן שפירו לפני שבועיים, ב-19 בנובמבר, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות כדי לשבת איתו לשיחה על המתרחש במזרח התיכון עם דגש על האסטרטגיה האמריקנית כפי שהייתה תחת ממשל ביידן, וכפי שמייק מקווה שהיא תהיה תחת ממשל טראמפ.

מדוע האוונגליסטים תומכים בנו כל כך? מדוע יש מי שמתעקש שצריך להיזהר מהם? ואיפה מלחמת גוג ומגוג נכנסת בכל הסיפור?שיחה עם תום זיו, דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באונ' העברית וחוקר היחסים בין התנועה האוונגליסטית וישראל (ומנכ"ל מכון ארגמן היוצא), שטוען שהפחד מהאוונגליסטים מבוסס לא על מציאות, אלא על אג'נדה פוליטית פנים-ישראלית, ושישראל חייבת לחזק את קשריה עם התנועה, שמהווה בסיס תמיכה משמעותי בישראל בזירה הבינלאומית.כתמיד, השיחה התנהלה בעקבות מאמרו של תום, "אהבה שאינה תלוי בדבר: האוונגליסטים ואנחנו" (גיליון 38).קישור למאמר: https://hashiloach.org.il/the-evangelicals/עשו מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/the-evangelicals/

ד"ר דרור גולדברג הוא מרצה בכיר במחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. ספר הלימוד שכתב, "זהב, נייר וקריפטו: היבטים תיאורטיים, היסטוריים ומעשיים בכלכלה מוניטרית", הופיע השנה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.דרור בא לפודקאסט כדי לדבר איתנו על מוסד הבנק המרכזי וכוחו בדמוקרטיה המודרנית – וספציפית על בנק ישראל.המאמר של דרור: https://hashiloach.org.il/central-bank/

רועי תמיר הוא אלוף משנה במיל' ששירת בתפקידים בכירים באמ"ן כולל ראש זירת הטרור בחטיבת המחקר, קצין המודיעין של פיקוד דרום ובתפקידו האחרון כמפקד מערך הההדרכה של החיל. בעקבות מאמר שכתב לגיליון 38, שוחחנו עם תמיר על ההתמכרות של אמ"ן לטכנולוגיה, על הניוון במיומנויות היסוד של העשייה המודיעינית, ועל הצורך לשוב לאיזון בריא בין אלו לבין השימוש ביתרון הטכנולוגי של אמ"ן.מאמרו של תמיר באתר השילוח: https://hashiloach.org.il/intelligence-corps/עשו מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

בגיליון הראשון שהוצאנו אחרי ה-7 באוקטובר, פרסמנו מאמר מאת ד"ר ברוך כהנא והעיתונאי מתן חסידים, מאמר שהוא עיון פסיכולוגי-תרבותי בתופעה של הרוע האנושי, ובאופנים שבהם התרבות המערבית והתרבות היהודית מתייחסות אליו. בשיחה עם ד"ר כהנא דנו בין השאר בשאלת תפקידן של תרבויות שונות בטיפוח ברוע, או בטיפוח התנגדות לרוע.לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/to-the-bad-and-beyond/לרכישת מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

מהו ניצחון מוחלט? איך ניתן להגיע אליו? ולמה כדאי להעמיק במלחמות העתיקות שבין רומא וקרתגו כדי לחזור למושכלות היסוד על המלחמה והשלכותיה? בפרק הזה שוחחנו עם ניצן דוד פוקס, מגיש הפודקאסט המשחק הגדול ועמית מחקר במכון ארגמן, על חיסול רעיונות, שבירת רוח האויב, ואיך כל זה קשור למלחמה בעזה.המאמר של ניצן: https://hashiloach.org.il/the-way-to-a-total-victory/עשוי מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

Today we're hosting Rabbi Dr. Mitchell Rocklin of Lobel Center for Jewish Classical Education, and the University of Dallas, for a conversation about his and Eric Cohen's article about Jewish Classical Education.We talked about the unique strain of Jewish Classical education, on the differences between Classical and Progressive education, their pros and cons, the effect of the progressive approach on Western culture, and the unfortunate absence of the Classical approach in the Israeli education system.Original article in Mosaic: https://mosaicmagazine.com/essay/history-ideas/2023/02/the-spirit-of-jewish-classical-education/In Hashiloach: https://hashiloach.org.il/the-classic-jewish-education/Subscribe to Hashiloach: https://hashiloach.org.il/subscription/

כיצד הפכה התקשורת האמריקאית את סגנית הנשיא קמילה האריס לנסיכת קמלוט מרגע שהציגה את מועמדותה? ומה הוביל את הסנטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן להפוך ליקיר הרפובליקנים? הפעם ב"הטוב האפשרי" ישבנו לשיחה עם מעיין מאיר, כותבת מדור הכרוניקה של 'השילוח'. דיברנו על מערכת הבחירות הסוערת בארה"ב, על המפלגה הדמוקרטית ויחסה לישראל וגם על מלחמות אילון מאסק ברגולציה האירופאית על הרשתות החברתיות, ועל האופן שבו רשתות אלו משפיעות על חופש הביטוי במערב.למדור הכרוניקה: https://bit.ly/4dhnyccלרכישת מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

והפעם, בצל שביתת מורי התיכונים שהסתיימה (בערך? אולי?) ישבנו לשוחח עם טל לוריא, מורה לשעבר ומייסד ארגון "מורים מובילים שינוי". דיברנו על הסיבות לשביתה הנוכחית, אבל גם על הסיבות לשביתות בכלל, בהן נתקלים כמעט מידי שנה. על הבעיות שתוקעות את מערכת החינוך ומבריחות מורים צעירים ומסורים ועל המאמצים לשנות את המצב. שיחה מסביב למאמרו של טל מגיליון 26 של 'השילוח': "מורים ובוכים: לקראת שיח מיטיב".המאמר של טל: https://bit.ly/luria_morimטל ברשתות: https://linktr.ee/Tallouriaלרכישת מנוי: https://hashiloach.org.il/subscription/

כיצד משקמים אזור מוכה מלחמה עם אוכלוסייה עוינת? כיצד דואגים לכך שמשטר רצחני שקרס לא יחזור לשלטון פעם נוספת? איך ישראל צריכה ויכולה לפעול ברצועת עזה לאחר שיסתיימו שלביה הראשונים של המלחמה? ישבנו לשיחה עם פרופ' נטע ברק קורן ופרופ' דני אורבך בעקבות המסמך שכתבו, "ממשטר רצחני לחברה מתונה: התמרה ושיקום של עזה אחרי חמאס". במסמך סקרו השניים את השיקום ההיסטורי של יפן וגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, ואת ניסיונות השיקום בעיראק ואפגניסטן בעשורים האחרונים ומהם חילצו תובנות רלוונטיות לישראל.שוחחנו על חשיבות הכרעת החמאס וניהול הסיוע ההומניטארי, על חיוניותו של ציר פילדלפי, על תוכניות חינוך חדשות ועד כמה ישראל צריכה להיות מעורבת בכל אחד מהעניינים הללו.המסמך: https://dayan.org/he/content/6302המאמר שכתב לנו דני, על התקדמות צה"ל בעזה: https://hashiloach.org.il/idf-is-victorius/קישור לרכישת מנוי: https://hashiloach.org.il/subscription/

אלון שלו הוא ד"ר למחשבת ישראל, פוסטדוקטורנט בחוג לפילוסופיה באונ' חיפה ועמית מחקר במכון שלום הרטמן. אה, וגם סגן עורך השילוח לשעבר. אלון קרא את "היום השמיני", ספרו של מיכה גודמן העוסק בבעיית הפילוג לאחר ה-7 באוקטובר, וכתב עליו ביקורת שמתחברת לכתבים קודמים שפרסם בהשילוח. הזמנו את אלון כדי לדבר על מאמריו ועל ענייני השעה, וכדי להבין מה עמדותיו על הפילוג בישראל, וכיצד התפיסה השמרנית עשוייה להיות תרופת-נגד לפילוג.הביקורת של אלון על גודמן: https://hashiloach.org.il/on-what-we-are-fighting-here/המאמר של שמרנות כדרך לטוב האפשרי: https://bit.ly/4csaCjwלרכישת מנוי: https://hashiloach.org.il/subscription/פתיח – (00:00)מה טבעו של הקיטוב בישראל? – (02:52)Imagine all the people? – (12:02)מה הגורם העיקרי לקיטוב? – (16:07)קרל מרקס כגורם מפלג – (18:50)מעתק הזהויות ע"פ מיכה גודמן – (20:00)מתי "הפגנות" הפכו ל"מחאות"? – (27:00)איך מונעים מהיריב הפוליטי להפוך לאויב? – (28:30)האם גם גורמים מפלגים מתוך העם הם "אחים"? – (45:20)האם רוב החברה הישראלית מסכימה על רוב הערכים? – (50:29)שמרנות: הדרך לטוב האפשרי – (1:00:58)

צפנת נורדמן היא עורכת דין, מנכ"לית פורום חירות וכבוד האדם, ופעילה בתחום של הפרדה מגדרית ושילוב נשים בצה"ל. הפעם הרשנו לעצמנו לסטות מהנושא הספציפי שעליו צפנת כתבה לנו – אמנת איסטנבול למניעת אלימות נגד נשים – ולדבר באופן כללי על פמיניזם, המרדף אחר שוויון בייצוג המגדרי במסגרות שונות (כולל במצבת הכותבים של השילוח!), הפרדה מגדרית באקדמיה, שילוב נשים בצה"ל ועוד.המאמר של צפנת: https://hashiloach.org.il/heavy-damage-in-vain/עשו מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

מהי דמוקרטיה? באיזה אופן ניתן להגביל אותה ומדוע עדיף שאת התשובה יתנו אנשי מדעי המדינה ולא משפטנים?יונתן גרין, עמית מחקר במרכז לחוקה של אוניברסיטת ג'ורג'טאון, הגיע לדבר איתנו על "זכויות יסוד במשטר דמוקרטי", מאמרו של רוברט דאל, מגדולי מדעני המדינה של המאה ה-20. במאמר דאל עושה סדר אנליטי במושג זכויות היסוד ומסביר מדוע לא ניתן לאכוף אותן מבלי לפגוע בדמוקרטיות של השלטון.המאמר של דאל וההקדמה של ג'וני: https://hashiloach.org.il/rights-in-a-democratic-regime/לרכישת מנוי: https://hashiloach.org.il/subscription/חלקי הפרק: 00:00 – פתיח 02:44 – מי הוא רוברט דאל?05:32 – דמוקרטיה מהותית ודמוקרטיה חלולה ע"פ הסובייטים09:19 – דמוקרטיה בהגדרה המערבית המקובלת18:18 – שליטה פוליטית במשטרה ובצבא היא תנאי הכרחי לדמוקרטיה23:21 – האם אפשר להשהות את הדמוקרטיה כדי להגן על זכויות?27:07 – מה קורה כשהעם מחליט לפגוע בזכויות של עצמו?44:32 – הבעייתיות של שיח הזכויות בישראל46:32 – כיצד מוודאים את קיומן של זכויות במשטר דמוקרטי?59:56 – מיתוס הדמוקרטיה המבטלת את עצמה01:02:40 – מהלך לא דמוקרטי תמיד מסוכן יותר מתהליך דמוקרטי01:18:03 – אף מדינה אינה דמוקרטיה טהורה01:30:10 – האם העם בישראל האציל סמכויות לבית המשפט?01:42:09 – דמוקרטיה היא הימור על יכולתו של העם לשלוט על עצמו01:48:08 – איך מפתחים תרבות פוליטית דמוקרטית?01:54:42 – איך משפרים את המוסדות הדמוקרטיים בישראל?01:56:18 – דמוקרטיה היא חירות ובחירות יש סיכונים

לציון 120 שנה לפטירתו של בנימין זאב הרצל, הזמנו את ד"ר אופיר העברי כדי לדבר על ההגות המדינית הלא-מוכרת של חוזה המדינה, על התנגדותו לרעיון ה"אמנה החברתית" של הובס, לוק ואחרים, ועל התפיסה המדינית הייחודית שפיתח במקומה.פרק בעקבות מאמרו של אופיר מגיליון 34לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/leadership-for-the-nation/עשוי מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

הסכמי אוסלו, הנסיגה מלבנון וההתנתקות - שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו, לטענת עמיחי שקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, להיווצרות התנאים שאפשרו את אירועי ה-7 באוקטובר.איזה מסר שידרו ההחלטות האלה לאויבינו? כיצד הן חיזקו את דעת הקהל הפלסטינית והעולמית כנגד ישראל? דיברנו גם על הסכנות שבבריחה מהזהות היהודית והשאיפה ל"נורמליות", וכיצד תובנות אלו צריכות להשליך על מהלכיה של מדינת ישראל כיום. שיחה בעקבות מאמרו של השר שיקלי, "הדרך הארוכה לשבעה באוקטובר" שפורסם בגיליון 37 של 'השילוח'.לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/the-long-way-to-october-7th/עשו מנוי לכתב העת: https://hashiloach.org.il/subscription/

"השמרנות האמריקנית כשלה, והשמאל הליברלי ניצח" כך קבע ההוגה הימני סמואל פרנסיס בשנת 93' וקרא לעלייתו של ימין חדש, עממי יותר, מעונב ובכלל לא ליברלי. 30 שנה אח"כ, קריאתו של פרנסיס נענית, עם עליית הימין הפופוליסטי וקריאת התיגר על השמרנות הממסדית. באיזה אופן נכשלה השמרנות האמריקנית על פי מבקריה מימין? מהו פשר אופיו הלא-ליברלי של הימין החדש, והאם יש לחשוש מפניו? האם ה"ליברליזם" של ימינו עודנו ליברלי? ובכלל מה טיב הקשר בין ליברליזם לשמרנות? מוזמנים לשיחת עומק עם ד"ר שגיא ברמק, העורך הראשי של השילוח, בעקבות מאמרו "הימין החדש: השמרנות הפוסט-ליברלית באמריקה", שראה אור בגיליון 37 של השילוח.לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/the-new-right-wing-in-america/הרשמה לאירוע שלנו בתל אביב ב-7.7.24: https://hashiloach.org.il/iron-wall/עשו מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

מה האסטרטגיה של מדינת ישראל? רבים בציבור מעריכים שהיא כלל אינה קיימת. ד"ר יגיל הנקין, חוקר והיסטוריון צבאי, סבור אחרת. במאמרו "מה יבטיח את קיומנו" מגיליון מס' 2 של 'השילוח' הוא מחלץ, תוך סקירה מקיפה, שתי אסטרטגיות שנקטה ישראל לאורך השנים: הראשונה – הסתמכות על כוחה שלה ושיתוף פעולה עם מעצמה ידידותית; השנייה – חתירה להסכמי שלום ומיקור חוץ בטחוני. התיישבנו עם הנקין כדי לשוחח על תפיסות הביטחון של ישראל בעבר, על צומת הדרכים בה אנו ניצבים כיום ועל האפשרויות השונות לעתיד.לקריאת המאמר: https://bit.ly/3Xhmq48

"אנחנו רוצים לנצח – אבל רק במובן של הרתעה, של שקט, של דו קיום; אנחנו לא רוצים לנצח במובן של הכרעה. אנחנו לא רוצים להכריע, כי הפרדיגמה של הכרעה מרתיעה אותנו מוסרית, ומערערת אותנו מבפנים. אנחנו לא רוצים להיות אלה שבאו, כבשו והעיפו את ה'ילידים' לכל הרוחות".מתוך המאמר "מתאבדים על הנורמליות", מתוך השילוח 36: https://hashiloach.org.il/killing-ourselves-for-normality/הטוב האפשרי #6 עם יואב שורק, העורך המייסד של השילוח.

"התסריט מכיל מינון נמוך מדי של הממד האנטי-מלחמתי", כך כתב לפני כמה שנים אחד הלקטורים (בעלי התפקידים בקרנות הישראליות לקולנוע המחליטים לאילו סרטים להעניק מימון) על "קרב אוויר", סרטו החדש של רועי הורנשטיין. "קרב אוויר" באמת אינו סרט אנטי-מלחמתי או אנטי-צבאי, אבל נחשו מה – זה לא באג, זה פיצ'ר. אז דיברנו עם רועי על מה גרם לו לרצות להוציא סרט שבו הקהל הישראלי יכול למחוא כפיים למראה מטוס של חיל האוויר משמיד מטוס אויב, ומה היו הקשיים שגרמו לכך ש-15 שנה עברו עד שהצליח להביא את הסרט לאקרנים. דיברנו גם על תעשיית הקולנוע הישראלית ועל סוג היצירה שהיא מתמרצת.לקריאת מאמרו של זיו מאור, "כסף, מצלמים: מדוע אין קולנוע ישראלי ימני", שפורסם בגיליון 6 של השילוח: https://bit.ly/3WQHwWU