הטכנו-לוגים

בשיחה מרתקת עם ד"ר אורי וינהבר, שותף ומנהל קרנות הון-סיכון, ובוגר של התוכנית שלנו, דיברנו על: * אחריות וטכנולוגיה * זיהוי טרנדים וקבלת החלטות * מקור שם הספר טכנו.אנושי  * האנשת טכנולוגיות * מתי ראוי להפסיק לפתח טכנולוגיות? * טכנולוגיה כמנוע צמיחה כלכלי * הדילמות שקוקיז מציגות למשתמש * נוחות מול פרטיות * המלצות, מדרוג, וידע על המשתמשים * טכנולוגיות כפתרונות לבעיות שגרמו טכנולוגיות * מודל עסקי, רגולציה, ופתרון בעיות * טיכון עולם * שותפות האנושות בפיתוח טכנולוגיות

פרופ' ענת בן-דוד היא חוקרת אינטרנט ורשתות חברתיות במחלקה לסוציולוגיה,למדע המדינה ולתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה. ענת השלימה את עבודת הדוקטורט שלה במסגרת התכנית שלנו. בפרק הזה, ענת חזרה אלינו עם תובנות על האינטרנט, מדינת הלאום, וגם על תוכנית הלימודים.דיברנו על הנושאים הבאים:* האם רשתות מבוזרות מאתגרות את יחסי הכוח?* מה קרה לפוטנציאל הגדול של רשת האינטרנט לדמוקרטיזציה?* איך פרוייקט מיפוי הידע באינטרנט נעצר בפרסונליזציה, ואיך זה קשור למציאות משותפת ולברונו לאטור?* האם מה שמחולל את תיבות התהודה הם האלגוריתמים ממליצים או משתמשי הקצה שבוחרים את התכנים?* אילו פלטפורמות מנגישות מידע לחוקרים ואילו לא?* על דאתאיזם והדטא, והאם דאטה קודם לעובדה?* מה מקום התיאוריה אם ביג דאטה מספק ניבויים?* בינה מלאכותית ותהליכים דמוקרטיים* קורונה, נתונים, ותפיסות של אזרחות* מעכב אזרחים, פרטיות, והשפעה על אנשים* ההתפקחות מרעיון של שיוויוניות ברשת מבוזרת* פלטפורמות טכנולוגיות, ורעיונות אוטופיים לאינטרנט עם אתרים מכוערים* מה כל כך מיוחד בתוכנית הלימודים של מדע, טכנולוגיה וחברה?

בין היתר, דיברנו על:* פייק ניוז, הטלת ספק, ואמון בטכנולוגיות* מערכון של חנוך לוין על כדור-הארץ השטוח, והקשר לספקנות * האם המדע הוא אחיד או שמדובר באוסף של תחומי ידע שונים?* דוגמאות מהכשלים בתיכנון מטוסים - ואיך הם משפיעים על אמון וסמכות * איך אמון קשור לאפיון של מדע מודרני ולמחויבות מוסרית?* המושג 'אובייקטיביות' (של גליסון ודסטון)* היחסים המורכבים שבין דת ומדע* הקומדיה של טרי ביסון על החייזרים שלא רוצים לתקשר איתנו* איך מנצלים את חוסר היציבות של הנורמות בטוויטר בשביל לעקוף את מנגנוני הסינון של התקשורת המסורתית?* 'מלחמת העולמות' של ג'ורג' וולס, והדמיון בין טוויטר לרדיו* תכנים רעילים, ורגולציה על תוכן מול היכולת לגרום לאנשים לחשוב פעמיים לפני שיתוף

רולי הערים עלינו. הוא אמנם סיפר לנו על סדרת האנימציה ״ריק ומורטי״, והיה לנו כיף לאללה, אבל לאט לאט התחלנו להבין שמסתתרים בסיפורים שלו כמה שיעורים על מדע, טכנולוגיה וחברה.  דיברנו על:מציאות מרובת יקומים.איך יוצרים נרטיבים בתוכנית.תצוגת תכלית לסיפורים שמתלכדים אחד בשני בצורה שלא נגמרת.מדע בדיוני אנגלי ומדע בדיוני אמריקאי.דמות הפריקסטר ההכרחי.איזה סוג מדען הוא ריק?האם מותר לחקור הכל?איך ריק מייצג את ה-Big Science?איך דטרמיניזם טכנולוגי מוקצן בסדרה?Rich & Morty 

בעקבות פרסום ספרו של ד"ר עידו הרטוגזון בנושא הפסיכדליה, שוחחנו איתו על:  * Set and Settings* חוויות, מציאות, ו״אמת״ .* המקום של STS במחקר בספר.* תורת ה-STS בתוכנית עוברת מאבות לבנים. * איך חוגגים סגירת מעגל של 10 שנים בזמני קורונה.  

דיברנו על על טכנולוגיות, פוסט-אנושיות, והמדיה הפופולארית החדשה יחסית: פודקאסטים.בין השאר דיברנו על היבטים שליליים וחיוביים של שיחות הזום וכיצד הן משנות נורמות אישיות וחברתיות, על סוגים שונים של פוסט אנושיות ואיך הן באות לביטוי בדת ובטכנולוגיה.   ציוני זמן:- שינויי דעה והפריבילגיה שיש להיסטוריונים אבל אין לחוקרי תרבות (2:40)- השימוש הגובר בזום ומה זום עושה לנו כחברה? (6:30)- משמעת עצמית כחלופה לנורמות של המפגש החברתי (9:00) - ההבדל בין לראות פנים במציאות לבין לצפייה בהן באמצעות המסך (14:30)- התכת דיסציפלינות בשביל להבין מה קורה (26:00)- הדמיון שבין התרבות הדיגיטלית לבין ימי הביניים, והדמיון שבין אלגוריתמים למלאכים (33:00)- פוסט אנושיות כהתלת ספק בתרבות "מותר האדם" (37:00) - פוסט אנושיות טראנס-הומניסטית של שחרור האדם מהתלות בביולוגיה (38:30)- הפודקאסט החדש של כרמל: המצב הפוסט אנושי (42:00)- המוטיבציה לבחור במדיה של הפודקאסט ולא רק בבלוג או מאמר אקדמי (44:00)- תפקידיהם של סופרי מדע הבדיוני, ריבוי הדיסטופיות ומיעוט האוטופיות (46:00) 

בפרק 6 יצאנו למסע ימי עם ד"ר רנרד גלוזמן | ד"ר גלוזמן הוא ספן, ועומד לקראת הוצאה לאור של ספר על הצי הונציאני בתקופת הרנסאנס ובקרוב ישיק את החידוש למשחק המחשב "פיפוש"!   ההפלגה יוצאת מהמחלקה לעיצוב משחקי מחשב בבית ברל ומגיעה אל ונציה של המאה ה-16.   דיברנו על: צמיחה טכנולוגית במאה ה-15 | תובנות על ההבדלים בין גרסאות של תוכנות מחשב וגרסאות של טכנולוגיות עתיקות | מה קורה כשבן-אדם כותב על תחום העיסוק שלו? | האם כתיבה בים שונה מכתיבה ביבשה? | אמונות טפלות והחוויה מול איתני הטבע | המטאפורה של "הפלגה" | שנים של נברנות בארכיון בונציה, מול 80 ק"מ של כתבי-יד מהמאה ה-16, החזרה של ז'אנר הקווסטים של משחקי המחשב, ושיתופי הפעולה בין מפתחים, אנימטורים, ואנשי בידור בשביל להוציא לאור את משחק המחשב "פיפוש".

בחלק הראשון של הפרק דיברנו עם נופר לופו וגיא בלזם על הקשר שבין המדעי לפוליטי, בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי, בין נתונים לאינטרסים ועוד. בחלק השני עידו גרם לי לחשוב טוב יותר על משהו שהיה נדמה מובן מאליו: החמקמקות של הקורונה. 

בפרק 4 דיברנו עם ציפי לזר-שואף על ״שכחה קולקטיבית״ בתחום הידע שמתפתח במהירות הגדולה ביותר מבין תחומי המדע.״במקום שבו שולט נרטיב הקידמה״, כמו שציפי כותבת, ״אותו עסק אינטנסיבי שעוסק בחיים ומוות, מחייב פיתוח אינסופי ומואץ של ידע וטכנולוגיות חדשות, ... יש יסוד סביר להניח שכל מה שלא עומד בקריטריונים ייזנח ויישכח מהר מאוד. תהליכי השכחה המואצים הופכים את ההתחקות אחריהם למשימה מחקרית ברת ביצוע, כאשר בתוך מספר שנים ספורות שדה רפואי שלם עשוי לשכוח פרקטיקה״. 

 בפרק השלישי אירחנו את יהב ארז ודיברנו על ״מרחבים בטוחים״בפסטיבלים ומסיבות טבע, על הכוח הטיפולי של המתנדבים בהם, ועל ההקשרים הרחבים והיתרונות שאפשר למצוא בסמים פסכידליים.   

בפרק השני אירחנו את ד״ר עומר קינן שדיבר על סוג הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו ברשתות החברתיות, ולמה אנחנו מספרים לעצמנו דווקא סיפורים מהסוג הזה.בהמשך, דיברנו על הקשר שבין סגנונות עיצוב אורבניים והיחסים החברתיים שהם מכוננים בערים שונות, בתקופות שונות.ובסוף הפרק, היו לנו בשורות טובות. דיברנו על האנזים החדש שמסוגל לפרק פלסטיק בשעות בודדות, ואולי לחסוך מאיתנו את ההתמודדות עם אחת מהסכנות הכי גדולות שהיו לנו לפני ימי הקורונה.

ד״ר עידו הרטוגזון מסביר איך אפשר להבין את הקורונה כמדיום טכנולוגי. היזם אבידן שפירא מדבר על הפיתוחים האחרונים בתחום המציאות המדומה, והאם הקורונה האיצה את תהליך האימוץ של הטכנולוגיות החדשותהחלק השלישי הוקדש להמלצות מסקרנות במיוחד על יצירות מדע בדיוני (ספר, סרט, וסדרה).בפרק הבא, שיעלה לאוויר ביום שישי הקרוב, יתארח ד״ר עומר קינן שידבר על האופן שבו הרשתות החברתיות מבנות את החוויה שלנו בתקופה הנוכחית. נשמח לשמוע הערות, ביקורות והצעות לשיפור.חג שמח הפודקאסט החדש של התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילןמנחים: ד״ר עידו הרטוגזון, אדיר ונונו