המעבדה The Lab

הסופר והמסאי יהושע רדלר פלדמן, הידוע גם כרבי בנימין (1880-1957) הגיע מגליציה והאמין בכל מאודו בהשתלבות בקהילה ולא בבידול. סוגיות מרכזיות בהיסטוריה הציונית. את העמדות האופוזיציוניות האלו ניסח היטב וביקש לטעון שהדו לאומיות היא הצלת היהדות ולא דחיקתה. שיחות עם ד"ר אבי-רם צורף, מכון ון לירעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מאור בוהדנה, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

המנדט בארץ פלסטין / ארץ ישראל. לאחר עליית השלטון המנדטורי בעקבות מלחמת העולם הראשונה, היה ר' בנימין שותף להתארגנויות הפוליטיות הדו־לאומיות השונות. במסגרת זו הוא יצא נגד ההסתמכות הבלעדית של התנועה הציונית על השלטון הבריטי ושאיפותיה לריבונות במרחב מצומצם ויהודי הומוגני. שיחות עם ד"ר אבי-רם צורף, מכון ון לירעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מאור בוהדנה, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תנועות השלום וקדמה מזרח ור' בנימין המציג עמדות שהתייצבו בצמתים שקראו תיגר על ההגדרות וקטגוריות הזהות שאפיינו את השיח הציוני השגור, דוגמת החלוקות בין מזרח ומערב, דת וחילון, ישן  וחדש, עצמיות ומסורת - ופעל בהקשרים תרבותיים ופוליטיים שנתפסו כמובחנים אלו מאלו: סוגיית השותפות היהודית־ערבית, סוגיית החרדיות והתורה והמצוות, והספרות העברית החדשה. לכן ניתן לראות בפועלו מסגרת לדיון המחבר בין תפיסות אשר לצד זאת שנשללו בשיח הציוני ההגמוני אף הופרדו אלו מאלו. שיחות עם ד"ר אבי-רם צורף, מכון ון לירעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מאור בוהדנה, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

שיבת הפליטים הופך להיות השיח המרכזי של השיח על הדו לאומיות - איך בכלל אפשר לדבר על המונח הזה אחרי הטבח בשבעה באוקטובר? האם זה מושג נמחק? שיחות עם ד"ר אבי-רם צורף, מכון ון ליר, האוניברסיטה הפתוחה ובן גוריון עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מאור בוהדנה, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

במעבדה קם מודל הפיוס מבוסס הצרכים, המבקש להגדיר מהם צרכי הקורבן ומהם צרכי המקרבן ולמצוא דרך לספק את שניהם בשאיפה להבנת סכסוכים פרופ' נורית שנבל, פסיכולוגית חברתית, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: טל וניגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קץ ההיסטוריה של פוקימה דיבר על סופם של סכסוכים במדינות בשנות ה80, אך לצערנו סכסוכים נמצאים עדיין בחלקים רבים של העולם. בסכסוכים רבים יש מקרבן וקורבן ובחלקם מיטשטשים הגבולות בין השניים. ההבנה שהקורבנות היא עניין מרכזי, יצרה קבוצות עם צרכים חדשים בעולם פרופ' נורית שנבל, פסיכולוגית חברתית, אוניברסיטת תל אביב עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: טל וניגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הסדרות שינו את פני הטלוויזיה. טווין פיקס איחדה בין עולמות המוות, החיים, המיסטיקה ועימתה את הצופים שבוע אחרי שבוע עם מסתרי הנפש. בסופה, על המסך, הבטיח לינץ' לחזור אל הדמויות אחרי 25 שנה וכך עשה. הטקסטים הפרוידיאניים חילחלו אל היצירה וטלטלו את הצופים ד"ר דוד גורביץ, חוקר תרבות ותקשורתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הסביבה הקולנועית. מה בין טרנטינו, לינץ' והאחים כהן ולסיום הרהור על סף קיצו של הפוסטמודרניזםועל הצורך לחזור אל הסיפור האנושי הפשוט ד"ר דוד גורביץ, חוקר תרבות ותקשורתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

קטיפה כחולה הוא סרט שמתרחש בעיירה קטנה ומראה שבאמריקה לא הכול בסדר. האלימות מבעבעת מתחת לפני השטח והחיוך מזויף. שיחה על קטיפה כחולה, מלהולנד דרייב ומסך הקולנוע הגדול ד"ר דוד גורביץ, חוקר תרבות ותקשורתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

משרלוק הולמס שידע לפתור את חידות העולם ולתת סדר ובטחון ועד לגיבורי לינץ' שמראים שאין יותר יכולת פתרון אמיתית ותוהים לגבי המציאות ד"ר דוד גורביץ, חוקר תרבות ותקשורתעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.

פוטין רואה את מפת רוסיה כמפה ללא גבולות. מחירי המלחמה בכלכלה ובחיי אדם גבוהים, אך האידאולוגיה אומרת שלא עוצרים. מן המלחמה הזאת ימשיכו לעוד כיבושים. מה צפוי לנו? ד"ר יבגני קלאובר, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז, קרדיט תמונה: via REUTERSSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אימפריאליזם של מעצמות התחיל ממסעות כיבושים והפך, בעיקר על ידי ארה"ב, לאימפריאליזם רעיוני, לכבוש את העולם עם הערכים האמריקאים. הרוסים התרחבו במלחמה, הם ממשיכים להתעקש על כיבוש אדמותד"ר יבגני קלאובר, אוניברסיטת תל אביב  עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז, קרדיט תמונה: via REUTERSSee omnystudio.com/listener for privacy information.

סנקציות כלכליות לא עובדות באזורנו. חרם הנפט על ישראל מוכרז ובכל זאת מגיע נפט שאיש לא שואל למקורו. גם מזוודות הכסף הקטריות לחמאס, מתגלות ככלי טרור. מדוע אנו ממשיכים לדבוק בסנקציות ומה באמת משנה במזרח התיכון? ד"ר עמוס נדן, ראש מרכז דיין, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

מחלוקות בין חוקרי הכלכלה, על ספורי הקרקע בישראל. מקרקע שיתופית וקהילה, לחוק הקרקעות של 1858, אשר עשה מהפכה ואפשר למי שרצה, לקנות או לעבד קרקע ולהיות בעליה. מהפכה עם פנים למערב. ד"ר עמוס נדן, ראש מרכז דיין, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז See omnystudio.com/listener for privacy information.

האימפריה העות'מאנית עושה שינויים מרחיקי לכת ומקדמת לכיוון כלכלה אליטיסטית מערבית, אך הדמוגרפיה מעכבת את התהליך. ב 1798 כשנפוליאון במסע כיבושיו, יש 4 מיליון איש במצרים ומיליון בסוריה ובלבנון. ב 1988, יש 52 מיליון במצרים, 11 מיליון בסוריה ובלבנון. הפנייה אל כלכלת המערב קורסת בגידול דמוגרפי כזה. ניסיונות המדינות לצמצם ילודה, נכשלים מול הערכים והמסורת. ד"ר עמוס נדן, ראש מרכז דיין, אוניברסיטת תל אביבעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוז  See omnystudio.com/listener for privacy information.

מרגל אחד יכול לשנות פני ההיסטוריה. קלאוס פוקס שמכר את סודות הגרעין של ארה"ב, נחשב בעיני רבים זה ששינה את פני המלחמה הקרה. העידן הטכנולוגי הפך זאת לקל יותר. סנודן הוא דוגמא עכשווית. ארגונים לומדים היום, שתחושת השייכות - התחושה שיש למי לפנות, היא קריטית בנאמנות - ופועלים בשיטות שונות להעצים אותה. שלמה פלד וד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוגים מתחום המודיעין עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: טל וניגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הסיפור ההיסטורי של מרקוס קלינברג, שהאמין שהוא עושה צדק עם העולם, פותח שאלות מוסריות. איך שופטים בוגדים והאם חלק מהם הופכים לגיבורים במהלך ההיסטוריה? מהי זכות הציבור לדעת? שלמה פלד וד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוגים מתחום המודיעין עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: טל וניגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כיצד חוקרים את הבוגדים ואת הסוד ומגיעים לתובנות. מקומם של האופי, התזמון והנסיבות, בהתפתחות הבוגד. שיחה דרך קים פיליבי, מראשי המודיעין בבריטניה. אנה מונטס האמריקאית, שמכרה סודות לקובנים וגם מרדכי ואנונו הישראלי, שתופס עצמו עד היום כמי שעשה צדק. שלמה פלד וד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוגים מתחום המודיעין.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: טל וניגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

"הבוגדים המתנדבים" בעלי תפקיד רגיש שרוצים למסור מידע. על התופעה שמתוארת כבר בתנ"ך ובברית החדשה והמשכיה כתובים אצל ג'ון לה קארה. האם צריך להיות דמות קיצונית כדוגמת ג'ונתן פולארד כדי להיות בוגד? החוקרים מניחים שכל אחד יכול להיות כזה. שלמה פלד וד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוגים מתחום המודיעיןעורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: מאור בוהדנה, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: טל וניגSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ים המלח והאדם. הסיפור הפוליטי ושיתוף הפעולה הפורה עם ירדן, היווה גשר ליחסים איתה. הסיפור של מפעלי ים המלח, אשלגן ודשן, מהווה קרע קשה בחברה הישראלית ומעורר שיח על ניצול והרס משאבי הטבע ומתן זכיונות פוליטיים. היסטוריה פוליטית של ים המלח, עם פרופ' שמוליק מרקו, מאוניברסיטת תל אביב. תגובת ארגון אדם טבע ודין: לצד הרצון להפיק תועלת כלכלית מים המלח יש להכיר בערכו כפלא טבע ולפעול בצורה אינטנסיבית לשמרו. כיום, יורד המפלס מדי שנה בכ-1.2 מ' והפעילות התעשייתית תורמת לירידה הזו כמו גם לשלל מפגעים אחרים באזור. הדרך היחידה לשקם את ים המלח היא להקצות מתוך הכספים המתקבלים מניצולו סכומים משמעותיים לשיקומו. ברגע שיהיו כספים יחודיים המוקצים למטרה הזו, תהיה יותר מוטיבציה לטפל בעניין המורכב והיקר הזה. עכשיו, ערב סיומו של הזיכיון הקיים וכתיבת התנאים של זיכיון חדש, זה הזמן להסדיר בחוק את הקצאת המשאבים לשיקום ים המלח.עורכת ומגישה: רונה גרשון תלמי, תחקיר: ויויאנה דייטש, עורכת: נעה בן הגיא, מפיקה: תמר בנימין, עריכת סאונד: חן עוזSee omnystudio.com/listener for privacy information.