מדברים משפטים

חוקיות המנהל: בין ישראל לארה"ב כשהנשיא ביידן ביקש למחוק חובות סטודנטים – בית המשפט העליון בארצות הברית עצר אותו. הסיבה? לא הייתה לכך הסמכה מפורשת בחוק. ההחלטה התבססה על דוקטרינת "השאלות המרכזיות" – כלל אמריקני חדש שמעורר שם סערה ולא מעט שאלות על גבולות הסמכות של הרשויות. מה הוא אותו הכלל? ומדוע הוא יוצר סערה? בפרק זה, ד"ר עפרה בלוך משוחחת עם תלמידי הפקולטה, רומי בן משה אריאל ולוצקי, ומספקת הצצה על מהות הדוקטרינה, מדוע היא שנויה במחלוקת, ואיך כל זה קשור לדין הישראלי?

משולש ברמודה: האפליה הנסתרת בקבלה לעבודה מעסיקים רבים נעזרים בחברות השמה לגיוס עובדים חדשים. האם מותר לחברות ההשמה להפלות בין מועמדים? כיצד יש לאסור על אפליה כזו? בפרק זה ד"ר לילך לוריא, מרצה בכירה וראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם שי שמואלי ובקי רייס, תלמידות הפקולטה, על מאמרה "משולש ברמודה: מנגנוני אפליה בקבלה לעבודה בתהליכי תיווך של חברות השמה" אותו כתבה עם ד"ר רונית נדיב וד"ר שני קונה. המאמר התפרסם לאחרונה ב"עיוני משפט", כתב העת של הפקולטה.  

בין אזרחות לאויבות: מי מוסמך להציב את הגבול? המשפט הבין-לאומי מעניק לכל מדינה ריבונית את הסמכות הבסיסית להחליט מי הם האויבים שלה. מה קורה כאשר המדינה מחליטה שאזרח מן השורה הוא אויב המדינה? האם מותר למדינה להפלות בין אזרחיה, או שזו הבחנה לגיטימית בין פרטים? ד''ר רונית לוין שנור, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, בוחנת את הנושא כחלק ממחקר רחב שנעשה יחד עם ד"ר תמר מגידו, ושעוסק באויבות, חברות וריבונות. בשיחה עם תלמידי הפקולטה הדר שמואלוב ועדן לוי, ד''ר לוין שנור מסבירה את המתח הזה, ולמה השאלה הזו רלוונטית בישראל של 2025.

לא רק רווח: לאן צריכה ללכת השקעה? דמיינו שהשקעתם כסף באחת מקרנות ההשקעה השונות, מתוך מטרה מרכזית אחת – להגדיל את כמות הכסף שברשותכם. אתם שהשקעתם את הכסף, מצפים שאותם גופים שמנהלים את ההשקעה יצליחו במשימה – להרוויח לכם כסף נוסף. אבל, מה אם תגלו שזאת לא המטרה היחידה שמנחה את אותם גופים? בפרק זה, חברת הסגל, ד"ר יפעת נפתלי בן-ציון משוחחת עם תלמידי הפקולטה, עינת קינן ואריאל לוצקי ומספקת הצעה מעניינת לשאלה מה השיקולים שגופים מוסדיים צריכים לשקול שהם משקיעים את הכסף של כולנו.  

ההשפעה והחלום של כתב העת המצרי למשפטים בשנות ה־40 קמה בקהיר יוזמה שאפתנית: כתב עת למשפט בינלאומי שיפנה לעולם  באמצעות שפה משפטית אוניברסלית. בפרק הזה, מרי חדאד, דוקטורנטית למשפטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם טל כץ ושי שמואלי, תלמידות הפקולטה, על כתב העת המצרי שנשכח, על התקווה הפוליטית שהוא גילם, ועל השאלה האם המשפט הבינלאומי יכול לשמש קול לעמים שמחוץ למרכזי הכוח בשמה של מצרים – לא דרך נשק או דיפלומטיה, אלא

רפורמה בתובענות ייצוגיות תובענות ייצוגיות הפכו נפוצות יותר ויותר במשפט הישראלי – לטוב ולרע. בימים אלו נידון בכנסת תיקון 16 לחוק תובענות ייצוגיות, אשר שואף לפתור חלק מהבעיות שעולות מיישום החוק בשטח. בפרק זה אנו מארחים את עו"ד נועה מלצר צ'רנוברודה, מנהלת הקליניקה לתובענות ייצוגיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, לשיחה עם תלמידי הפקולטה, איל כנפי והדר שמואלוב אודות התיקון המוצע ועמדת הקליניקה אודותיו.  הדיון עוסק באיזון העדין שבין האינטרס במתן פיצויים לנפגעים לבין האינטרס בהפחתת העומס בבית המשפט. הפרק מתמקד בשאלת הצורך בהגנות הניתנות לגופים ציבוריים ולעסקים קטנים שמתמודדים מול תובענות ייצוגיות. 

כך מנהלים מאבק חברתי: על זכויות מהגרי העבודה - עו"ד מיכל תג׳ר  מאבקים חברתיים אינם מאבקים פשוטים. הם דורשים מאמץ, התמדה וגם אם חשבת שהגעת לארץ המובטחת, אתה עלול לגלות שהמאבק רק בתחילתו. בפרק זה, מנחת הקליניקה לזכויות בעבודה בפקולטה למשפטים, עו"ד מיכל תג׳ר משוחחת עם תלמידי הפקולטה, רומי בן משה ואריאל לוצקי על המאבק למען זכויות העובדים הזרים בישראל. האם המאבק החברתי מצליח? ומה הקשר לאסון השבעה באוקטובר?

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 9: כשפרסונליזציה שיווקית הופכת לאפליה בהשתתפות פרופ' אורן בר גיל פרסומות מותאמות אישית באינטרנט ובאפליקציות מלוות אותנו בכל רגע – אבל מאחורי ההתאמה הזו מסתתר אלגוריתם שיודע לא רק מה נרצה, אלא גם כמה נשלם, מתי ניכנע, ומי ייחשף להצעה כזו או אחרת. בפרק זה, פרופ' אורן בר- גיל, מרצה באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם טל כץ ובקי רייס, תלמידות הפקולטה, על השאלה מתי פרסונליזציה הופכת לאפליה ועל הכלים המשפטיים לצמצום הפערים בעידן הדיגיטלי.

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 8: בינה מנהלית: צדק יעיל או ייעול צודק מה קורה כשהמדינה מתחילה להחליף עובדי ציבור בצ’אטבוטים ובאלגוריתמים? האם קבלת החלטות מנהליות יכולה להיות יעילה, מהירה – ועדיין צודקת? ד״ר עמית חיים, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, מציג את ההזדמנויות, האיומים והדילמות שמביאה עמה הכניסה המהפכנית של בינה מלאכותית למגזר הציבורי. בשיחה עם תלמידות הפקולטה, בקי רייס וטל כץ, ד״ר חיים בוחן את השאלה האם אלגוריתם ראוי לקבל החלטות? האם שקיפות ואחריותיות עדיין אפשריות? ולמה חשוב שכל אזרח ואזרחית יבינו איך מתקבלות ההחלטות שמשפיעות על חיינו? הצטרפו אלינו לפרק שמציב שאלות חדשות על ממשל, טכנולוגיה וצדק.

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 7: "טראמפ מול זלנסקי: המאבק על המשפט הבין-לאומי כניסת הנשיא טראמפ לבית הלבן בשנית גרמה ללא מעט חששות ביחס לגורלו של המשפט הבין-לאומי. הצעתו, שלפיה אוקראינה תספק משאבים בתמורה לסיוע צבאי אמריקאי, מערערת על עקרונות היסוד של ריבונות מדינית ושוויון בין מדינות. פרופ' איל בנבנישתי, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים, בשיחה עם רומי בן משה ונעם רונן, תלמידות בפקולטה, בוחן את האתגר שמציבות המעצמות למשפט הבין-לאומי, שמזכיר את הדיאלוג המליאני העתיק שבו אתונה דרשה ממלוס לבחור בין כניעה להשמדה. פרופסור בנבנישתי טוען שאנו עדים לחזרה זמנית לעידן אימפריאלי, אך המשפט הבין-לאומי לא "מת" אלא "נרדם" עד שתנאים חדשים יאפשרו את שובו. השיחה עוסקת בשאלה האם עקרונות המשפט הבין-לאומי, ובראשם הריבונות הטריטוריאלית, יכולים לשרוד בעולם שבו החזקים עושים ככל העולה על רוחם.

נשים הן כיום חלק בלתי נפרד ומשמעותי מעולם המשפט בארץ - אבל לא תמיד כך זה היה. בספרה ״תקדימיות״, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז מביאה את סיפוריהן של נשים שעמדו בלב הליכים משפטיים, לא כעורכות דין וכשופטות, אלא כתובעות, עותרות, עדות או אף נפגעות עבירה. חלקן נשים ידועות בזירה הציבורית וחלקן גיבורות אלמוניות. לא אחת, גם כאשר הן לא הוזכרו בשמן, הן עמדו במרכז ההתדיינות. בשיחה עם תלמידות הפקולטה שי שמואלי ועדן לוי, שהתקיימה לרגל "יום האישה הבינלאומי", השופטת ברק-ארז משוחחת על אתגרי השוויון של נשים בתחומי משפט שונים, בזיקה לסיפורי החיים העולים מפסקי הדין.  

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 5: "להיות או לחדול: פותחים דף חדש בדיני חדלות פירעון בשנת 2018 נחקק חוק חדש לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ששינה את המסגרת המשפטית המיושנת שהייתה נהוגה בישראל בתחום זה. האם החוק עומד בציפיות? בפרק זה, פרופ' רון חריס, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ויו"ר ועדת חריס שעסקה בנושא, משוחח עם נעם רונן והדר שמואלוב, תלמידי הפקולטה, על מטרות החוק ועל האתגרים והביקורות על היישום שלו בפועל.

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 4: "המס שינצח את משבר האקלים בשנים האחרונות, המודעות לזיהום שאנחנו יוצרים בפעולות היומיומיות שלנו הולכת וגוברת. בתגובה הוצעו פתרונות שונים למשבר האקלים; רגולציה, תביעות, מיסים ועוד.  בפרק זה פרופ' יורם מרגליות, פרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחח עם עינת קינן ואיל כנפי, תלמידי הפקולטה, על השאלה מדוע מיסוי ככלי במלחמה במשבר האקלים, עדיף על חלופות אחרות? מהו בכלל מס פיגוביאני, ואיך כל זה מתקשר לצדק ושוויון?

פרק מיוחד עם כבוד השופט בדימוס פרופ׳ אליקים רובינשטיין. השופט רובישנטיין היה בכל צומת משפטי ומדיני שאפשר להעלות על הדעת בעשורים האחרונים. בפרק זה, הוא משוחח עם פרופ׳ יואב ספיר, חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר הסניגור הציבורי הארצי, ועם עינת קינן, סטודנטית בפקולטה, על נושאים בוערים: ועדת חקירה ממלכתית לשבעה באוקטובר, גיוס חרדים לצה"ל, ההצעות לרפורמה משפטית, שחיתות שלטונית, זכויות אסירים ועצורים, וגם על מעורבותו בהסכמי השלום.

מדברים משפטים, עונה 4, פרק 2: נפלתם על הדור הלא נכון – משבר האקלים וגילנות משבר האקלים הוא נושא בוער, תרתי משמע, והמאבק בבלימת השלכותיו מתרחש בשלל זירות: בהפגנות, בתקשורת ובזירה המשפטית. בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל של תביעות ועתירות נגד מדיניות של ממשלות שונות בקשר לאקלים. משבר האקלים מגיע לבתי המשפט.  בפרק זה, ד"ר עומר אלוני, עמית הוראה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומרצה-אורח וחוקר במסגרת קרן גלס-בלבן בטכניון, משוחח עם נעם רונן ועדן לוי, תלמידות הפקולטה, על ליטיגציה ככלי במלחמה במשבר האקלים ועל ייצוג של זקנים בעתירות ובתביעות.

בעידן הרשתות החברתיות, השימוש בשיימינג (ביוש) כנגד אנשים פרטיים, אנשי ציבור, חברות או תאגידים הוא די נפוץ – היד של כולנו קלה על המקלדת. אבל מה שמפתיע, הוא שגם בתי הדין הרבניים, ואפילו בתי המשפט בישראל מרשים לעשות שיימינג – במקרים של סרבני גט, גברים יהודים שמסרבים לשחרר את בנות הזוג שלהם מהנישואין. האם זה חוקי? ומה הקשר של השיימינג לתקנות הלכתיות שתוקנו לפני מעל 800 שנה? בפרק זה, ד"ר עליזה בזק, מרצה עמיתה באוניברסיטת תל-אביב וטוענת רבנית, משוחחת עם תלמידי הפקולטה שניר קנובל והודיה מיארה על מאמרה "שיימינג בענייני גירושין בפסיקת בתי הדין הרבניים בישראל: פרשנות מודרנית להרחקות דרבנו תם" שפורסם בכתב העת Tradition.  

סוגיות של אפליה מלוות את השיח המשפטי זמן רב. מחקר חדש מעלה שגם פעולות צרכניות פשוטות חושפות אותנו לסיכון שניפול קורבן לאפליה פסולה. כל מופע צרכני, קניית חולצה או קניות בסופרמרקט, הוא בעצם חתימה על חוזה, ולא סתם חוזה, אלא חוזה אחיד, שכל הצרכנים חתמו על אותו אחד בדיוק. מחקר חדש מעלה שהחוזים האלו נאכפים בצורה לא שוויונית וכתוצאה מכך נוצרת אפליה. המחקר מציע פתרונות משפטיים, כמו שינוי חקיקה אך גם שינויים חברתיים שישפיעו על הגורמים שאוכפים את החוזה בפועל ויצמצמו את האפליה. בפרק זה, דוקטור מירב פירט-מצקין, חברת סגל בכיר בפקולטה למשפטים  באוניברסיטת תל אביב משוחחת עם ראזי נסאר וטל מימון, תלמידי הפקולטה, על מאמר שכתבה ויפורסם ב -Northwestern Law Revie. . בנושא חוזים צרכניים ובאכיפה שלהם באופן שמוביל לאפליה

בשנים האחרונות גובר השימוש בביוש (שיימינג), ככלי אכיפה בידי רגולטורים שונים בארץ ובעולם. מטרות השיימינג הן לקדם אינטרס ציבורי מסוים, כגון שמירה על איכות הסביבה, קבלת שירות אמין ומהיר מחברות ביטוח ופנסיה, שמירה על בריאות הציבור וכדומה. בפרק זה, ד"ר שרון ידין, מרצה עמיתה בהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם תלמידי הפקולטה איתי בן ארצי ושניר קנובל, על מחקרה שהתפרסם לאחרונה באוניברסיטת הרווארד ועל ספרה שיצא לאחרונה בהוצאת קיימברידג', אודות ביוש רגולטורי בנושא האקלים ככלי חדשני להתמודדות של ממשלות עם חברות שגורמות למשבר האקלים.

המשקיעים המוסדיים בישראל מחזיקים נתח עצום משוק ההון המקומי, נתח שהולך ותופח מדי שנה. מדובר בתופעה כלל עולמית שבמסגרתה חסכונות הציבור מתועלים לידי משקיעים מוסדיים, שהם מתווכים פיננסים. השוק בישראל עבר שינוי עקב חוק הריכוזיות, והתערבותם של המשקיעים המוסדיים רק גדלה. למשל, הם  ממנים דירקטורים ויוזמים שינויי תקנון בחברות בהן הם משקיעים. בפרק זה, פרופ׳ שרון חנס מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב משוחח עם הילה סלומון ודנה למפרט, תלמידות הפקולטה על מחקרו עם פרופ׳ אסף חמדני, אודות אקטיביזם של משקיעים מוסדיים בישראל.

פסק הדין מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין מעלה לדיון את סוגיית הפגיעה בפרטיות של אנשים שביקשו להיכנס לישראל כתיירים. הפרקטיקה הבעייתית של שיטוט של בקרי הגבול בטלפון הנייד, שמובילה לאובדן שליטה של האדם במידע על אודותיו, הוגדרה בפסיקה כ"חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם". האם רשות האוכלוסין מוסמכת לעשות זאת? האם ניתן לקבל הסכמה לבדיקה כחלופה לכך? בפרק זה עורכת הדין נועה דיאמונד, המנחה הקלינית של הקליניקה לפרטיות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, משוחחת עם עדן לפיד והילה סלומון, תלמידי הפקולטה, על מאמרה "ספרי לי על טלפונך ואספר לך עלייך – בעקבות פסק הדין בעמ"ן 12780-01-23 מוזיהוק נ' רשות האוכלוסין" שפורסם בכתב העת המקוון 'המשפט ברשת: זכויות אדם" של המכללה למנהל.