עולם הירושה

עו"ד בת שבע אברך בר טוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את עו"ד דוד שני – מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ("הטאבו") על חידושים פרקטיים בשירות לציבור בתחום הירושה ועל ממשקים ושיתופי פעולה עם הרשם לענייני ירושה. במסגרת ראיון זה עו"ד שני מסביר בשפתו הבהירה והקולחת, באלו פעולות נוקטים עובדי הרשות כדי למנוע זיופים של צווי ירושה וצווי קיום צוואה. דיברנו על פסק דין "קונפינו" שעסק במקרה של הונאה במקרקעין, שבו נוכל הצליח לזייף צו ירושה שעה ש"המנוח" היה עדיין בחיים ואף לרשום את המקרקעין על שמו. מעוניינים לדעת מה פסק בית המשפט בתיק זה ומה פסק בית המשפט בתיק "לוין לבנונה" שעסק בשאלה האם יש לשלם מס שבח מקרקעין, בגין חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים, ללא כל תמורה, לרבות נכסים שנרשמו ב"טאבו" בבעלותם המשותפת של היורשים וכן לשמוע על החידושים הנ"ל? הנכם מוזמנים להאזין לראיון זה. דוד שני התראיין בעבר בפרק 24:"רישום ירושה בטאבו".לעיון בפסקי הדין עליהם דיברנו לחצו על הקישורים המצ"ב:פסק דין קונפינו (ת"א 38273-04-19 מחוזי מרכז) פסק דין לוין לבנונה ( עמ"ש 278-98 נצרת)האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו בפרק זה הוא ד"ר משה הרשקוביץ, משפטן ואיש חינוך.את הדוקטורט שלו הוא כתב על מפעלו המשפטי הלכתי של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג - הרב הראשי האשכנזי הראשון של מדינת ישראל, תחת הכותרת "הרב הרצוג כחוקר משפט, מחוקק משפט ופוסק".דיברנו על המתח הגדול בו היה נתון הרב הרצוג בין הרצון לשמור על דיני הירושה על פי התורה מחד לבין ההבנה כי עומדת לקום מדינה יהודית מודרנית ושוויונית מאידך, בה יהיה קשה לקבל חוקי ירושה דתיים,לפיהם למשל: הבנות אינן יורשות וכו'.מה היה מעמדו התורני של הרב הרצוג בשנים שלפני הקמת המדינה?כיצד פעל הרב הרצוג?מהן התקנות בירושה שנועדו לפתור את הקונפליקט הנ"ל?מה היתה עמדת חבריו הרבנים?כיצד השפיע הרב קוק על משנתו של הרב הרצוג בסוגייה זו?האם הרב הרצוג הצליח להשפיע על דיני הירושה במדינת ישראל?את התשובות לשאלות הנ"ל תמצאו בראיון זה.  לדף המקורות ופסק הדין שליוו את הפרק לחצו על הקישורים המצ"ב:·      ד"ר משה הרשקוביץ – דיני הירושה בין חוקה למשפט·      בג"ץ סימה אמיר  האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב מראיינת את עו"ד יפה דואק הכט - סגנית מנהלת מחוז ת"א והמרכז באפוטרופוס הכללי. דיברנו על "קטינים וירושה" ונגענו בנקודות הבאות:1. מעמדם של הורים על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוט'.2. מה דין ניגוד עניינים בין הורים וילדיהם ומהם השלכותיו, לרבות מינוי אפוט' לדין.3. הוראות מיוחדות ביחס לקטינים בצוואה.4. הסתלקויות של קטינים.5. נאמנות.6. פיקוח על מנהל עיזבון בירושת קטינים ועוד. האזנה מהנה ומועילה!

האורח שלנו הוא עו"ד יעקב גונצ'ל, מרצה בנושא כתבי הקודש וההלכה של יהודי אתיופיה; דוקטורנט וחוקר הפרקטיקה הדתית של יהודי אתיופיה. הריאיון עימו התחלק לשני חלקים: בחלק הראשון דיברנו על הרקע ההיסטורי הייחודי של יהודי אתיופיה, על המסורת הדתית ועל ציונות. בחלק השני ענינו על השאלה האם התורה באמת קובעת דיני ירושה (בנות צלפחד כמקרה בוחן), דיברנו על דיני הירושה הקדומים והמודרניים באתיופיה והתמקדנו בדיני הירושה על פיהם נהגו יהודי אתיופיה עצמם, שלמעשה אימצו את דין הארץ בה חיו.   האזנה מהנה ומועילה!  

האורח שלנו הוא עו"ד יעקב גונצ'ל, מרצה בנושא כתבי הקודש וההלכה של יהודי אתיופיה; דוקטורנט וחוקר הפרקטיקה הדתית של יהודי אתיופיה. הריאיון עימו התחלק לשני חלקים: בחלק הראשון דיברנו על הרקע ההיסטורי הייחודי של יהודי אתיופיה, על המסורת הדתית ועל ציונות. בחלק השני ענינו על השאלה האם התורה באמת קובעת דיני ירושה (בנות צלפחד כמקרה בוחן), דיברנו על דיני הירושה הקדומים והמודרניים באתיופיה והתמקדנו בדיני הירושה על פיהם נהגו יהודי אתיופיה עצמם, שלמעשה אימצו את דין הארץ בה חיו.   האזנה מהנה ומועילה!  

עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי משוחחים עם ד"ר נופר יעקבי גן-אור על מאמר שכתבה בצוותא עם פרופ' שחר ליפשיץ תחת הכותרת: "על החיים ועל המוות/המת – לקראת מודל חדש להסדרת שימוש בזרע המת לשם הולדה". ד"ר יעקבי גן-אור הינה עמיתת פוסט דוקטורט בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, חוקרת ומרצה בתחומים של משפט, הולדה ומגדר, בדגש על רגולציה של טכנולוגיות פריון מלאכותיות. מאזינים המבקשים להעמיק ידיעתם בנושא מומלץ "לבקר" בפרקים המצ"ב: פרק 40: "זכות הירושה של מי שהורתו החלה לאחר פטירת המוריש באספקלריית המשפט העברי" (ד"ר מיכאל ויגודה). פרק 54: "על המשפחות החדשות, על צוואות וירושות ועל מה שבינהן" (פרופ' יחזקאל מרגלית). פרק 72: "הולדה לאחר המוות – שימוש בזרעו של אדם לאחר פטירתו" (פרופ' יחזקאל מרגלית). לעיון במראי המקום נשוא הפרק לחצו על הקישורים המצ"ב: מאמרם של ד"ר נופר יעקבי גן-אור ופרופ' שחר ליפשיץ פסק דין בע"מ 7141 פלונית נ' פלונית – שימוש בזרע של נפטר על ידי הוריו בניגוד לעמדת בת זוגו     פסק דין רע"א 4126/24 קצין התגמולים נגד פלונית – חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) - 1950    

בפרק זה עורכי הדין בת שבע אברך בר טוב ומנחם פשיטיצקי מארחים את כבוד השופטת בדימוס נלי רוסמן גליס. בשנת 2016 השופטת רוסמן מונתה לכהונת שופטת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א ובשנת 2021 פרשה מתפקידה זה. דיברנו על מקרה שהתחיל באולמה של כבוד השופטת רוסמן, עם פרישתה עבר לכבוד השופטת תמר סנונית פורר, בהמשך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א ובגלגול שלישי התיק הגיע לבית המשפט העליון – בע"מ 130/24. מה היה הסיפור שם? בשנת 2007 (לאחר תיקון 12  לחוק הירושה) בני הזוג אברהם ושרה ערכו צוואה הדדית בה קבעו כי כל אחד מהם מצווה את רכושו לבן זוגו ואחרי פטירתו של בן הזוג השני, הרכוש יעבור לילדיהם: יצחק, נעמה ורות בחלקים לא שווים: 80% לבן ו 10 % לכל אחת משתי הבנות. בשנת 2008 אברהם נפטר. חודשיים לאחר מכן שרה קבלה צו קיום לצוואתו של בעלה המנוח. שרה הרגישה לא בנוח עם הצוואה ההדדית הלא שוויונית ולכן בשנת 2013 החליטה לערוך צוואה חדשה ובה קבעה כי היא מבטלת את צוואתה הקודמת (ההדדית) וקבעה כי רכושה יעבור לשלושת ילדיה בחלקים שווים – שליש לכל ילד. ומה באשר לצוואת בעלה אברהם? בשנת 2014 היא פנתה לרשם הירושה בבקשה לתקן את צו קיום צוואתו של אברהם, טענה כי עזבונו טרם חולק וחתמה על תצהיר לפיו היא מסתלקת מצוואת המנוח לטובת שלושת הילדים בחלקים שווים. שרה הלכה לעולמה בשנת 2018 והילדים החלו להתקוטט בבתי המשפט. מחד, יצחק ביקש לקיים את הצוואה ההדדית (הראשונה) במסגרתה הוא אמור לרשת 80% כ"יורש אחר יורש" ומאידך, נעמה ורות ביקשו לקיים דווקא את הצוואה המאוחרת של שרה בשל היותה שוויונית. מה החליטו בתי המשפט בערכאות השונות? התשובה המנומקת בראיון מחכים זה, מפיה של כבוד השופטת בדימוס נלי רוסמן גליס.   לעיון בפסקי הדין עליהם דיברנו לחצו על הקישור המצ"ב: פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק הדין בבית המשפט העליון    האזנה מהנה ומועילה!

 בפרק זה עו"ד בת שבע אברך בר טוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את פרופ' ישראל צבי גילת על מאמר שכתב תחת הכותרת: "גורלו של כתר התורה ממאקוב – מ'ויהי בנסוע' ל'ובנחה יאמר' ". פרופ' גילת הינו מרצה ל"דיני משפחה וירושה" במכללה האקדמית נתניה. בין תחומי מחקריו: השתנותה של ההלכה היהודית בזמנים מודרניים. פרופ' גילת התארח בפרק 85 שעסק בכתובה במערכת המשפט הישראלית. בראיון זה נשמע על הדיון ההלכתי/משפטי שהתקיים בבית הדין הרבני בירושלים (בשנות החמישים) שנסוב סביב השאלה למי שייך כתר התורה שנתרם על ידי מר לנדסמן לפני מלחמת העולם השנייה לבית הכנסת בעיר מאקוב שבהונגריה, הוחרם על ידי הנאצים, בהמשך הגיע לידי הכוחות האמריקאים ובסופו של יום הועבר למשרד הדתות בישראל שמצא לנכון להניחו על קברו של דוד המלך בהר ציון סמוך ל"גנזך השואה". מחד, עמד בנו של מר לנדסמן שטען כי הוא היורש של אביו ומשכך ביקש לקבל את כתר התורה לידיו ולהעבירו לקהילה בה הוא מתפלל ומאידך, משרד הדתות הישראלי עמד על כך שקשר הבעלות בין מר לנדסמן לכתר התורה נותק בשנות המלחמה ועל כן יש להשאירו במקומו. מה החליטו הדיינים? לאחר שתאזינו לפרק תדעו את התשובה.   לעיון במאמר נשוא הפרק נא לחצו על הקישור המצ"ב:    מאמר פרופ' ישראל צבי גילת האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את רו"ח יניב כהן שהוא גם משפטן בהשכלתו, המכהן כמנהל "מיסוי מקרקעין" בחדרה וכמ"מ מנהל המשרד האזורי בירושלים, על "חלוקה ראשונה ודירות ירושה". רו"ח יניב כהן שוחח איתנו על המפגש בין אנשי מיסוי מקרקעין ליורשי נדל"ן וזאת באמצעות ניתוח הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010 שבאה לעולם כדי להצביע על מקרים נפוצים שנבחנו על ידי רשות המיסים. ההחלטות שנתנו מהוות אבני דרך לטיפול במקרים דומים. לעיון בפסקי הדין, בהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010 ובהוראות "חוק מיסוי מקרקעין" עליהם דיברנו, לחצו על הקישורים המצ"ב: חוק מיסוי מקרקעין הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 7/2010 פסק דין שפייר פסק דין וייסגלס פסק דין פרייטג   האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד מנחם פשיטיצקי מראיין את הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקמפוס ירושלים של הקריה האקדמית אונו, בנושא של "כתובה מוגזמת" בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט בעמ"ש מחוזי מרכז 48945-09-23 במקרה הבא: יענקל'ה ורוחל'ה היו נשואים ולהם שלושה ילדים. בחלוף השנים היחסים עלו על שרטון, הם החלו בהליך גירושים אך לפני שהשלימו אותו, יענקל'ה נפטר. יענקל'ה ידע כי אם לא יכתוב צוואה הרי שיורשיו על פי דין יהיו כדלקמן: רוחל'ה מחצית ושלושת ילדיו מחצית (כל אחד שישית). מכיוון שהוא לא רצה בתוצאה הזו, כתב צוואה לפיה אחותו היא הזוכה ברכושו. רוחל'ה אלמנתו לא ויתרה והחליטה להגיש תביעה לכתובה מן העזבון על סך 1,800,000 ש"ח. בימ"ש סקר בהרחבה את המשמעות ההלכתית של כתובה מוגזמת? מה נקבע בפסק הדין? את התשובה המעניינת תמצאו בפרק זה. לעיון בפסקי הדין עליהם דיבר פרופ' כהן, נא לחצו על הקישורים המצ"ב:   עמ"ש 48945-09-23  - פסק הדין נשוא הפרק. בגץ בבלי 1000-92 בע"מ 919-15 שוויון במזונות ילדים בע"מ 9692-02 כתובה עא 293-72 הלכת פילוסוף רע"א 3323-23 שלמה חברה לביטוח נגד פלוני תע (ת"א) 2560-99 שלום עמר הלוי נגד כנרת עמר הלוי    פרופ' כהן התראיין בפרק 42 : "שיתוף זוגי, כתובה, ירושה ומה שביניהם", בפרק 47: "יורש במקום יורש או יורש אחר יורש" בפרק 58: "הסתלקות למתקדמים" ובפרק 80: "חשבונות בנק משותפים ודיני הירושה". האזנה מהנה ומועילה!

עורכי הדין בת שבע אברך ברטוב ומנחם פשיטיצקי מראיינים את עו"ד רמי בוכשטב, מנהל מחוז באר שבע והדרום באפוטרופוס הכללי ורשם לענייני ירושה, שהתארח בפרק 89 על "מערך הירושה ומלחמת חרבות ברזל". במסגרת ראיון זה דיברנו על החידושים הבאים: 1.    ביטול הפרסום בעיתונים היומיים – הפחתת הוצאות הפרסום. 2.    שירות "מגן יורשים". 3.    העלאת מדריכים ליורשים על פי דין ולזוכים על פי צוואה. 4.    מסלול מהיר לרישום הורשה בטאבו באמצעות בקשה משולבת. 5.    טופס מקוון לצו ירושה בהזדהות באזור האישי הממשלתי. 6.    בוט ירושות + צ'אט אנושי במוקד השירות. 7.    פטור מאגרת הפקדת צוואה פעם ב – 5 שנים, החל מיום 1.1.25. 8.    צוואות מופקדות שנפתחו, עלו לאזור האישי הממשלתי של הזוכים. 9.    זימון תור לפגישת וידאו/טלפונית במקום קבלת קהל. 10. בקשה להחלפת ייצוג באמצעות אתר האונליין. 11. הפקדת צוואה מרחוק. 12. צוואה נוטריונית – הנוטריון יכול להפקיד מרחוק עבור המצווה ואחר כך להמציא את המקור. אם האישור הנוטריוני הוא דיגיטלי, אין צורך בהמצאת המקור (אלא בצירוף האישור הדיגיטלי). 13. שת"פ בין הרשם לענייני ירושה במחוז דרום ולשכת עורכי הדין. 14. יצירת קשר עם המוקד בטלפון מספר 2416*.   לעיון בשירותים החדשים לחץ על הקישורים המצ"ב:   אתר הרשם לענייני ירושה מגן יורשים מדריך ליורשים על פי דין מדריך לזוכים על פי צוואה    האזנה מהנה ומועילה!  

עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את עו"ד צבי קויש (אורח ותיק בפודקסט), רשם לענייני ירושה במחוז באר שבע והדרום על "צוואות חריגות". בפרק מיוחד זה נציג לכם קטעים מצוואות שנערכו בשנים האחרונות ובהן הוראות "חריגות" ו"מוזרות", במובן זה שלא תמיד אפשרי לקיימן למרות הכלל התלמודי הידוע לפיו "מצווה לקיים דברי המת" (גיטין יד ע"ב). עו"ד קויש בשפתו החדה וההומוריסטית ינתח משפטית הוראות אלה. המקרים עליהן דיברנו: ·      אדם שהורה כי לאחר מותו גופתו תילקח לאפריקה ותונח בג'ונגל כדי שחיות הטבע יזכו בסעודה דשנה. ·      אדם שהורה להקים קזינו בכספי עזבונו. ·      אמא כתבה בצוואתה כי בנה יקבל שלושה מיליון ש"ח בתנאי שיתגרש מאשתו. ·      הוראה בצוואה המורה על העברת הבעלות על סוסי המנוח על שם אחיו. ·      מנוחה שהותירה את כל רכושה לטובת חתולי הרחוב. ·      צוואה ללא הוראת הורשה וללא ציון הזוכים כלומר "צוואה סתומה". ·      צוואה קצרה במיוחד. ·      נישול של יורש פוטנציאלי שהוא חדל פירעון. ·      צוואות הדדיות ·      ההבדל בין "נישול" ל"הדרה". ·      צוואה ובה הוראה כדלקמן: "הנני מוריש שקל אחד". ·      מנוחה שביקשה במסגרת צוואתה שלא יאריכו את חייה באמצעות מכשירים. ·      סמיילי על המצבה. ·      משמעותו של "נספח לצוואה". ·      מכתב פרידה כצוואה בכתב יד. ·      תנאי בצוואה – הזוכות יקבלו סכום כספי מעיזבון הדוד שלהן כפוף להתייצבות בהלוויית אביהם. ·      ההבדל בין "יורשים" ל"מוטבים". ·      הוראה בצוואה לפיה הבן יזכה בירושה אם יחזור בתשובה. ·      צוואה המורה כי ילדי המנוח יזכו בירושה רק לאחר מותה של אשתו.   לעיון בשני פסקי דין עליהם דיברנו במהלך הפרק לחץ על הקישורים המצ"ב:   1.   הוראה בצוואה לפיה הבנים יזכו בירושה רק לאחר מות אימם. הבנים הסתלקו כדי שהעיזבון יחולק על פי דין. מה החליטו השופטים?   פסק דין טובה דשת   2.   אישה קפצה אל מותה ביחד עם ביתה הקטנה כשהיא מותירה הוראות ירושה בכתב יד בלי תאריך וחתימה. מה קבע בית המשפט?   פסק דין קניג    

בפרק זה בת שבע אברך ברטוב מארחת את ד"ר ענת ליפשיץ ומשוחחת איתה על עצמאות אל מול פגיעות של האדם הזקן, עוד בחייו. זאת בעקבות מאמר שכתבה בנושא המצ"ב לעיון במאמר נשוא הפרק נא לחץ על הקישור: מבט משפטי על קשרים בין-דוריים של זקנים האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי מראיינים את כבוד השופט (בדימוס) בן ציון גרינברגר, אורח ותיק של הפודקאסט (פרק 38 "נאמנות בירושה"  ופרק 48 "הגבלת שלטון היד המתה"). השופט גרינברגר שימש כמרצה במספר אוניברסיטאות בארץ ובחו"ל, רשם העמותות בעברו ובשנת 1997 מונה לכהונת שופט בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. בשנת 2010 מונה השופט גרינברגר לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם כיהן עד למועד פרישתו לגמלאות בשנת 2018. בראיון זה השופט גרינברגר סוקר ומנתח פסק דין חשוב ומעניין שיצא תחת אמתחתו בת.ע (י-ם) 40220/05 עזבון המנוחה ר' ז"ל נ' י'. מדובר על סכסוך ירושה בין שלושה ילדים שאימם הלכה לעולמה בשנת 1997 ואביהם הלך לעולמו שבע שנים לאחר מכן, בשנת 2004. השאלה שעמדה במחלוקת: האם להיעתר לבקשת הבת לקיים את צוואת ההורים (שהייתה לטובתה) או שיש לחלק את העיזבון של ההורים בירושה על פי דין כטענת שני הילדים האחרים. נגענו בנקודות הבאות: פגמים בצוואות, השפעה בלתי הוגנת, צוואה נוטריונית, האיסור ליטול חלק בעריכת צוואה , מצווה שאינו דובר עברית, מצווה לקיים דברי המת ועוד. לעיון בפסק הדין נשוא הפרק לחץ על הקישור: ת.ע (י-ם) 40220/05     האזנה מהנה ומועילה!

אנו מגישים לכם את הרצאתה של עו"ד בת שבע אברך ברטוב, ממונה תחום בכירה (פרוייקטים ומחקר) ורשמת לענייני ירושה לשעבר, במסגרת כנס שנערך ביום 17.11.24 לעובדי האפ"כ, בנושא של ניצול לרעה של ייפוי כוח מתמשך בישראל. לעיון במצגת נשוא הפרק נא לחץ על הקישור: ניצול לרעה של ייפוי כוח מתמשך בישראל

בפרק זה בת שבע אברך ברטוב מארחת את ד"ר ענת ליפשיץ ומשוחחת איתה על חופש הציווי, דוקטרינת ההשפעה הבלתי הוגנת ותזכיר חוק הירושה (תיקון סעיף 35) וזאת בעקבות שני מאמרים שכתבה כדלקמן: הגנה על קשרים בין דוריים לאחר החיים ביקורת על דוקטרינת ההשפעה הבלתי הוגנת האזנה מהנה ומועילה!

בפרק זה מראיינים עוה"ד בת שבע אברך ברטוב ועו"ד מנחם פשיטיצקי את עוה"ד קרן אורבך ברנע וטל פוקס בנושא של קבלת החלטות נתמכת אגב תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד – 2024 אשר פורסמו ביום 18/4/2024 ונכנסו לתוקף ביום 18/6/2024. הנושאים בהם עסקנו הם: מהי קבלת החלטות נתמכת, סוגי תומכים, ההבדל בניהם, הליך מינוי תומך החלטות, סמכויות התומך וגבולות אחריותו, ניגוד עניינים ועוד. מרשם: האפוטרופוס הכללי מנהל מרשם של תומכים בקבלת החלטות - מתנדבים ומקצועיים. לפי התקנות, בית המשפט רשאי למנות תומכים שאינם רשומים במרשם, אם הם עומדים בתנאי המינוי.   למבקשים להעמיק בנושא מומלץ להאזין לפרקים 50 ו - 94.   פרטי התקשרות לקבלת מידע בנושאי קבלת החלטות נתמכת: טלפון: 055-6838798 JUSTICE.GOV.Il@APT-HACHLATOT

אנו מגישים לכם את הרצאתה של עו"ס ליאורה פלג - מנהלת תחום בתי חולים, קהילה ושיקום, השירות הארצי לריפוי בעיסוק במשרד הבריאות, במסגרת כנס שנערך ביום 17.11.24 לעובדי האפ"כ, על הריפוי בעיסוק בשירות הליך קביעת כשרות משפטית. לעיון במצגת נשוא הפרק נא לחץ על הקישור המצ"ב: ריפוי בעיסוק

אנו מגישים לכם את הרצאתה של גב' לימור גבאי - ממונה על תלונות הציבור בנושאים של אפוטרופסות וחלופות, במסגרת כנס שנערך ביום 17.11.24, על מנגנון בירור תלונות של מערך הפיקוח על אפוטרופסים. לעיון במצגת נשוא הפרק: מנגנון בירור תלונות – ייפוי כוח מתמשך

אנו מגישים לכם את הרצאתה של עו"ס ועו"ד אפרת רייך – ממונה על תחום חלופות אפוטרופסות באפוטרופוס הכללי, במסגרת כנס שנערך ביום 17.11.24 לעובדי האפ"כ, על חידושים בתחום חלופות אפוטרופסות. לעיון במצגת נשוא הפרק נא לחץ על הקישור: חידושים בתחום חלופות אפוטרופסות