Discoverעושים חשבון Osim Heshbon
עושים חשבון Osim Heshbon
Claim Ownership

עושים חשבון Osim Heshbon

Author: רשת עושים היסטוריה

Subscribed: 5,122Played: 75,868
Share

Description

עומר מואב, פרופ' לכלכלה, ושירה הדס נקר, עיתונאית וחוקרת, מנתחים מדי פרק יחד עם מיטב המומחים את האירועים שמניעים את הכלכלה בארץ ובעולם.
130 Episodes
Reverse
הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא ביצע ועל אלו שרצה לבצע והתחרט.
עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?
עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, שמסביר מדוע לדעתו הביטקוין הוא הזהב המודרני, מרחיב על סוגי מטבעות דיגיטלים נוספים, ומסביר מדוע הביטקוין אינו בועה. צוות עושים חשבון מאתגר את הטענות. עוד בפרק: מה זה בכלל בועה, ודיון על בועות שאינן סכום אפס.
עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: על החשיבות של ההבחנה בין יעילות מערכת המס לבין הניסיון לצמצם פערים כלכליים.
האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים במעבדה.
עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי לפרק על מה רשתות חברתיות עושות. האם פייסבוק תורמת להקצנה? איך אינסטגרם וטוויטר משפיעות על בריאות נפשית, מה ההשפעה של חשיפה לדעות על עמדה פוליטית ועל אמפתיה כלפי הצד השני, ומה הם המנגנונים השונים שמקשרים בין הרשתות לאושר ועושר, אבל גם לפשעי שנאה.
עושים חשבון מדברים על הביטקוין מהזווית הכלכלית: האם מדובר בנכס של ממש, או שאולי זו רק בועה שתתפוגג בקרוב? איך מעריכים את השווי ההוגן של ביטקוין? ומה יקרה אם ביטקוין באמת יהפוך למטבע ככל מטבע אחר? איך הגענו למסקנה שמחירו חסום בשני מליון דולר למטבע ביטקוין יחיד. והאם רצוי שממשלות ילחמו בביטקוין?
העולם המודרני מאופיין בשיתופי פעולה כלכליים רבים עם זרים, שהיקפם מתואם עם ההתפתחות הכלכלית. שיתוף הפעולה תורם לרווחה אבל הוא פתח לרמאות וניצול. בפרק הזה, שירה ועומר משוחחים על התרומה של תורת המשחקים להבנה של שיתופי פעולה, בהשתתפות פרופסור יורם הלוי.
עושים חשבון בשיחה נוספת עם ד״ר טלי רגב על כלכלה התנהגותית. אחרי שהבנו בפרק הקודם מהי כלכלה התנהגותית, הפעם צוללים לדוגמאות שונות למחקרים ויישומים
רבים מאוד מדברים על כלכלה התנהגותית, ואפילו מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אבל מעטים, ולא במקרה, מבינים מהי באמת ומדוע היא נחוצה. הפעם, עושים חשבון מארחים את ד"ר טלי רגב, בפרק לכבודו של חתן פרס הנובל בכלכלה פרופסור דני כהנמן, שהלך לעולמו לאחרונה. מהו האדם הרציונאלי בשפת הכלכלנים?  האם הכלכלה ההתנהגותית הוכיחה שהמודל הכלכלי הרציונאלי שגוי? ואילו תופעות הכלכלה ההתנהגותית עוזרת להבין?
עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר לפרק המשך על עירוניות תחבורה ותכנון. איך תכנון לקוי מייצר מדברים עירוניים, מעודד נסיעה ברכב פרטי, פוגע ברווחה של הציבור ובעיקר של הולכי הרגל, למה אין מספיק צל, ולמה מפגינים חוסמים כבישים.
עושים חשבון מארחים את מתכנן הערים אלון סיגלר, בשיחה על תחבורה ציבורית, חנייה, שבילי אופניים ואיך כל אלו משתלבים (או לא) בתכנון עירוני
עושים חשבון מארחים את ד"ר רועי לוי, כלכלן מאוניברסיטת תל אביב לשיחה על עליית הפופוליזם ברחבי העולם. מהו שלטון פופוליסיטי? מה ההסבר לעליית כוחן של המפלגות הפופוליסטיות והיכן הן ממוקומות ברצף שבין דמוקרטיה לדיקטטורה? ומהן ההשלכות הכלכליות שמדינות חוות בעקבות שלטון פופוליסטי?
עושים חשבון מארחים את אריאל קרלינסקי על המחקר שמנתח בצורה המקיפה ביותר עד היום את נטל המס וערך הקצבאות והשירותים בישראל לפי עשירונים ומגזרים - חרדי, ערבי וכל האחרים. התמונה המתקבלת מהמחקר מדאיגה - מדינת הרווחה הישראלית נמצאת במסלול התרסקות.
עושים חשבון מארחים את מוטי ברטון, מנכ"ל שלמה ליסינג פרטי, בפרק בשיתוף 'קבוצת שלמה'.בפרק נדבר על ליסינג פרטי תפעולי, המיתוסים הנפוצים, ההשפעות של עליית מחירי הרכב והביטוח על התנועה לכיוון הליסינג.והשאלה הגדולה- מה יעשו חברות הליסינג בעידן הרכב החכם שאולי יגיע אלינו מהר יותר משציפינו.
מה קורה כשבית המשפט פוליטי? עושים חשבון מארחים את פרופסור אלמה כהן שמספרת על מבנה מערכת המשפט בארה״ב ועל המחקר שלה על ההטיות הפוליטיות של השופטים
עושים חשבון מארחים את ד"ר צחי רז לפרק נוסף על תרבות. בין היתר: על שיטות חקלאיות היסטוריות והשפעתן עד היום על תפיסות מגדריות, על צמיחה כלכלית ומדיניות רווחה והשפעתם על נורמות הילודה ועל השקעת ההורים בחינוך, איך חקיקה משפיעה על נישואי קרובים, איך רכבות וגישה לשווקים יוצרים ערכים אינדיווידואליסטים,  ואפילו על הגורמים הכלכליים שמשפיעים על בחירת שמות לילדים.
שירה והפרופסור מארחים את ד"ר צחי רז, לשיחה על חזית המחקר הכלכלי על השפעות התרבות על הכלכלה, ועל החשיבות הרבה של הבדלים תרבותיים. בחלק הראשון מתוך שניים נדון על אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם, אמון מול חשדנות, דחיית סיפוקים, שמרנות, ועוד, להבנת הפערים הגדולים בהתפתחות הכלכלית בין מדינות
שירה והפרופסור עושים כבוד לחתן פרס נובל רוברט סולו שהלך לעולמו לאחרונה בגיל 99. בפרק אנחנו מסבירים את מודל סולו, את הרלוונטיות שלו להבנה של צמיחה בת קיימה ולמרוץ הכלכלי בין השיטה הכלכלית הסוציאליסטית לקפיטליסטית. וגם קצת על המודל של תומס מלתוס.
שירה והפרופסור מארחים את פרופסור איתי אטר שמספר על המחקר שלו לסיבות ליוקר המחייה בישראל
חלק שני בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.
חלק ראשון בסדרה על יהדות אירופה. הפרופסור ושירה מארחים את ד"ר יניי שפיצר, היסטוריון כלכלי מהאוניברסיטה העברית, ולומדים ממנו על ההיסטוריה הדמוגרפית, הגאוגרפית והכלכלית של יהדות אשכנז באירופה: במה היהודים עסקו, כיצד הם שגשגו, מדוע הם זכו להגנת השלטון, ולאן הם היגרו.
הפרופסור טוען שההפיכה המשטרית שמובילה ממשלת נתניהו, כוללת היבטים רבים שחורגים מהרפורמה המשפטית עליה הכריזו בינואר 2023. הפעם עושים חשבון מארחים את פרופסור איתי אטר, ראש פורום הכלכלנים, לשיחה על ההשלכות החמורות של המלחמה וההפיכה על הכלכלה.
בפרק הזה אנחנו עוסקים בשיטת הפרש ההפרשים לזיהוי קשרים סיבתיים. הפרופסור מסביר את עקרונות השיטה ומספק דוגמאות רבות, ובכללן קרדיט לראשון שהשתמש בשיטה והבין, כבר במחצית המאה ה-19 , שכולרה מועברת במים ולא באוויר.
אחרי שבפרק הראשון עסקנו בקושי לזהות קשרים סיבתיים בין משתנים, בפרק הזה נפנה לפתרונות. בעזרת דוגמאות רבות, הכוללות את הקרדיט ההיסטורי למפתחי השיטות השונות, הפרופסור מסביר איך בכל זאת אפשר לזהות קשרים סיבתיים ללא ניסוי מבוקר.
פרק ראשון בסדרה. הפרופסור מסביר את האובססיה של כלכלנים לסיבתיות, על העבודה של כלכלנים אמפיריים והשינויים שחלו בעולם המחקר בשנים האחרונות. ולמה להסתכל על נתונים ולהבחין בקורלציות זה לא מספיק.
שירה והפרופסור מארחים את ד"ר אנליה שלוסר, שמספרת על המחקר הכלכלי על ההשפעות של גורמים שונים בחינוך, על הישגים, פרנסה ואפילו על פשיעה. למשל, מהן ההשלכות של חינוך ציבורי מגיל צעיר, ומה ההשפעה של אחוז הבנות בכיתה. וגם על ההשפעות של תכניות הכשרה למבוגרים, על הכנסה והשתלבות בעבודה והאם משרדי הממשלה מוכנים לקחת בחשבון את ממצאי המחקר כאשר מעצבים מדיניות.
פרק שני בסדרה - אנו בוחנים את מקור הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, בדגש על בני האדם והגירה. מהם גורמים היסטוריים נוספים שעיצבו את בני האדם ומסבירים חלק גדול מהפערים בין מדינות. מה ההשפעה של תפיסות העולם השונות של בני האדם מאזורים שונים, כמו למשל לגבי זכויות נשים, אמון בבני אדם, הקשר בין מאמץ והצלחה, דת ועוד. ואיך הגירה יוצרת מגוון אנושי וההשפעה של המגוון על השגשוג והרווחה.
הפרק חוזר לשאלת הפערים בתוצר לנפש בין מדינות, והפעם על המחקר על הגורם האנושי. בפרט, בפרק אנחנו מציגים את המחקר על הקשר בין אלפי שנות היסטוריה שעצבו את בני האדם באופן שונה באזורים שונים של העולם, ואיך כל זה קשור להשפעה של מאות שנות הגירה על מוסדות השלטון והשגשוג הכלכלי.
בפרק סוער במיוחד, שירה והפרופסור מארחים את פרופסור דני בן דוד, שמקדיש את זמנו כבר כחצי יובל לחקר כלכלת ישראל, בדגש על תהליכים ארוכי טווח, ובפרט: דמוגרפיה וחינוך. הנתונים של בן דוד מציגים תמונה ברורה ומדאיגה: מדינת ישראל אינה במסלול בר קיימא. אם לא נצליח להוביל כאן שינוי המדינה לא תשרוד.
הפרק מציג את המודל של ג'ון מיינרד קיינס, שמרחיב את המודל הקלאסי לקביעת התוצר (מודל שמוסבר בפרק הקודם) למצבי מיתון ואבטלה. ההרחבה שפיתח קיינס, מגדולי הכלכלנים של המאה העשרים ואולי החשוב שבהם, מציע הסבר פשוט למצבי מיתון ולקביעת היקף התוצר כאשר המשק לא מתכנס לשיווי משקל של תעסוקה מלאה. המודל הקיינסיאני מאפשר גם דיון במדיניות ממשלה להרחבת התעסוקה.
הפרק מציג את התאוריה הקלאסית (והמקובלת עד היום) לקביעת התוצר וחלוקתו לשימושים השונים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית, השקעה ויצוא. הפרופסור מסביר את המנגנון שגורם למשק להתכנס לייצור בתעסוקה מלאה (אין אבטלה שאינה מרצון), וכיצד השימושים השונים בתוצר - הביקושים - מתאימים את עצמם להיקף הייצור - ההיצע. וגם: על טעויות נפוצות בהבנת שאלות התוצר והשימושים בתוצר. (על כלכלה בזמן מיתון והתאוריה הקיינסיאנית בפרק המשך).
פרק מיוחד: על השפעות המלחמה על הכלכלה הישראלית ואיך המערכה תשפיע על הארנק שלנו. הפרופסור מסביר על הגדלת נטל המס ומה הממשלה צריכה לעשות כבר היום והיועצת הפיננסים כרמי אור מתארחת שוב בפודקאסט עם עצות להתנהלות כלכלית של משקי בית. על היוצאים לחל"ת, המפונים והפוליטיקאים.
שירה והפרופסור מארחים את כרמי אור, יועצת כלכלית למשקי בית, לשיחה על השאלות הכלכליות, ולא רק כלכליות, הגדולות של החיים. מה באמת חשוב לנו, איפה כדאי לחסוך או לחפש מקור הכנסה, ואיפה מוטב לא להתחשבן יותר מידי. וגם, על עבודה מופרזת, בזבזנות, והתחרות על רמת החיים, ועל אחריות אישית מול אחריות ממשלתית.
הפרופסור מארח את פרופסור אורלי שדה, חוקרת אוריינות פיננסית וקבלת החלטות של משקי בית, לשיחה על הבנה לקויה וטעויות נפוצות בניהול פיננסי, על הטיות פסיכולוגיות שונות ומשונות, על היכולת לדחות סיפוקים, ועל ההשלכות של כל זה על הרווחה. וגם: מה תפקיד הממשלה - לעזור או אולי להזיק פחות?
מה ניתן ללמוד מהמחקר הכלכלי על אושר? איך מודדים אושר? והאם אי שוויון פוגע באושר? בפרק הזה שירה והפרופסור מארחים את ד״ר אריק שרמן, כלכלן חוקר אושר, ועוסקים בקשר שבין אושר לעושר, לבילוי עם הילדים, ספורט, חופשות, לסקס וליוממות, והאם זכייה בלוטו תורמת לאושר.
אתם שאלתם וצוות עושים חשבון משיב. השכלה גבוהה, יוקר המחיה, מדיניות מיסים, תחבורה, ריבית ואינפלציה, פופוליזם ואוריינות כלכלית, ושלל נושאים נוספים עליהם ידון הצוות בפרק.
עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו לפרק נוסף, הפעם על ההשפעה של מסחר במניות על עמדות פוליטיות וכלכליות. האם עיסוק במניות גורם לאנשים לנוע לכיוון של ימין או שמאל כלכלי? ימין או שמאל מדיני? ומה המנגנון שגורם לשינוי העמדות? וגם, איך עיסוק במסחר משפיע על הבטחון העצמי בהבנת הכלכלה על נשים ועל גברים.
שירה והפרופסור מארחים את חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון תקצוב ותמחור במשרד הבריאות, לשיחה על תמחור ותמריצים במערכת הבריאות ואיך זה קשור לעודף התייעצות עם רופאים מומחים, מחסור המיטות בבתי החולים, ניתוחים מיותרים ואפילו על קשירת מטופלים במחלקות פסיכיאטריות.
מדוע אנו מזדהים עם קבוצה כזו או אחרת? האם זה קשור לעלות מול תועלת? מה ההשלכות הכלכליות והחברתיות של זהות קבוצתית ואיך מצמצמים יריבות בין קבוצות? עושים חשבון מארחים את פרופ׳ משה שעיו שחוקר זהות קבוצתית.
שירה והפרופסור מארחים את אורי צרור, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת בוליגו קפיטל, שמתמחה בהשקעות נדל"ן בארה"ב. בפרק אנו דנים בתרומתן של השקעות אלטרנטיביות לתשואה ולסיכון בתיק הנכסים, וצוללים לעומק התחום של השקעות נדל"ן בארה"ב. צרור מסביר איך בוחרים נכס, איך מממנים את ההשקעה, איך מנהלים את התפעול, מהם הסיכונים, ולמה בוליגו מעדיפה להשקיע במתחמי דיור להשכרה במדינות רפובליקאיות ולא בדמוקרטיות.הפרק בחסות בוליגו קפיטל.
פרופ' אסטבן קלור, מומחה לחקר הטרור, מספר ל"עושים חשבון" על מחקרו על הטרור. נגלה אם טרור הוא כלי אפקטיבי והאם הריסת בתים מסייעת לצמצומו? איך אבטלה משפיעה על הפרופיל של המחבל וכיצד מגיבים קורבנות פשעי השנאה?
שירה והפרופסור מארחים את ד״ר לביב שאמי, שחקר את תחום המשכנתאות בישראל, ולומדים על טעויות בבחירת משכנתא, על פופוליזם של המחוקקים, ועל ההשלכות הכלכליות של עליית הריבית, ובפרט: האם עליית האינפלציה והריבית באמת מייקרים את החזר המשכנתא לאורך זמן
הפרופסור ושירה מארחים את פרופ' ישי יפה, ולומדים על העלויות הנסתרות בקרנות הפנסיה, מה ניתן לעשות כדי להגביר את השקיפות לחוסכים והאם נכון לבנות גשרים מכספי קרנות הפנסיה או להשקיע בהון-סיכון.
שירה והפרופסור בפרק חדש עם נוחם אוחנה, מייסד אתר "מידרג" על כמה שווה אינפורמציה, על ערכים בעסקים, על חופש כלכלי ואיך כדאי לבחור נותן שירות. וגם, למה מידרג לא מנהלת רשימה שחורה של בעלי עסקים. פרק בשיתוף מידרג.
בפרק זה אנחנו עונים לשאלות שונות של העוקבים, כמו השפעת שינוי תקרת הפטור ממס על השכרה, דרך החשיבות של בנק מרכזי בכלכלה מודרנית, מה כדאי לעשות בשביל לתרום לצמיחה הכלכלית והרווחה, ומדוע יש מעט מאוד פרופסורים לכלכלה שמתבטאים בתקשורת, ועוד ועוד.
שירה והפרופסור מארחים את אסטבן קלור, פרופסור לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, שמתאר את המחקר שלו על הדיקטטורה בארגנטינה, על דיכוי אלים של הצבא ככלי בידי בעלי ההון ועל הנזק ארוך הטווח של הדיקטטורה. הכל מזווית של כלכלן שגדל בצל שלטון החונטה הצבאית.
שירה והפרופסור מארחים את אמיר איל, יו"ר אינפיניטי, לעוד פרק על השקעות, הפעם נעסוק בניתוח פרויקטים, חברות והזדמנויות עסקיות אחרות, במטרה להבין איך בוחנים הזדמנויות השקעה שונות: מניות, אג"ח, סטארטאפים, נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות.הפרק בחסות בית ההשקעות אינפיניטי.
איך שליטת המדינה ברישוי ובמחירי המוניות הובילו למחירים הגבוהים שכולנו משלמים ולמחסור במוניות בשעות השיא? בפרק הפרופסור ושירה מדברים על היצע וביקוש בתחום השירותים והמוצרים ועל ההיגיון בהתערבות ממשלתית (וכן - גם על אובר).
מדוע המדינה מעניקה הטבת מס לתיירים? שירה והפרופסור מארחים את יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל, ולומדים ממנו על התיירות הנכנסת, במה מושקע תקציב משרד התיירות, ומדוע הוא סבור שתכנית האוצר לביטול הפטור ממע"מ לתיירים שגויה. הפרופסור לא משתכנע ומסביר למה הפטור ממע"מ לתיירים לא סביר.
loading
Comments (2)

Udi Malul

לא אהבתי את הפרק. הדינמיקה בין המראיין למרואיין לא היתה נעימה

Aug 20th
Reply

Udi Malul

תשנו את שם הפודקאסט ל"עושים כלכלה". זה יותר מתאים מהשם הנוכחי.

Nov 24th
Reply
We and our partners use cookies to personalize your experience, to show you ads based on your interests, and for measurement and analytics purposes. By using our website and our services, you agree to our use of cookies as described in our Cookie Policy.