פודקאסט על מוזיקה וטכנולוגיה

פרק 15 - נדב פורז - מייסד ומנכ״ל whosampled.com whosampled (״מי דגם?״) הוא אחד ממאגרי המידע המוזיקליים הכי מרתקים והכי חשובים ברשת. הוא משמש כדי לגלות את אבני הבניין הסודיות מאחורי השירים שאנחנו מכירים, ממפה את כל גרסאות הכיסוי והרימיקסים שנעשו לשירים והוא יצר מפה מורכבת ומרתקת של רשת ההשפעות המורכבת שמעצבת את עולם הצלילים שאנו נהנים ממנו היום. המייסד והמנכ״ל של האתר הוא נדב פורז, שהחל את דרכו בכלל כמפיק מוזיקה, דיג׳יי, ומנהל של לייבל בוטיק למוזיקה אלקטרונית. לפני 16 שנים, אחרי שסיים תואר במדעי המחשב ו-MBA, ואחרי סטארט אפ ראשון בתחום חיפושי עבודה שלא התרומם, הגיע הרעיון של אתר שמציג זה לצד זה שני שירים, אחד שכולל את קטע המוזיקה המקורי שנדגם, והשני, חדש יותר, שכולל את הקטע הדגום. נדב תמיד נמשך למוזיקה מבוססת סימפולים, והבין שיש כאן צורך עמוק לחובבי מוזיקה, למפיקים וליוצרים. מאז היווסדה ב-2008 ועד היום, whosampled הפכה למוקד מרכזי עבור מיליוני משתמשים, ומאפשר להם לעקוב אחר הדרך שבה שירים אייקוניים עוברים טרנספורמציה באמצעות סמפלים, רמיקסים וגרסאות כיסוי, ומגלה את הסיפורים הנסתרים מאחורי כמה מהשירים הפופולריים ביותר בעולם. כל התוכן באתר מגיע ממשתמשים בכל העולם, כשכל פריט מידע שמוגש עובר בדיקה ואימות של צוות אנושי. צללנו עם נדב גם אל עולם היצירה המרתק שמאחורי הסימפולים, ואל השינוי הגדול שעשה האתר ביחס בין מפיקי מוזיקה לאמנים שסומפלו. דיברנו על המודל העסקי של whosampled, שפועל עד היום במימון עצמי מלא, ללא השקעות חיצוניות. נדב שיתף אותנו באתגרים שניצבו ועדיין ניצבים לפניו וגם בהצלחות שצבר בבניית מיזם טכנולוגי-מוזיקלי לצד ענקיות כמו ספוטיפיי, אפל מיוזיק ויוטיוב. לסיום, איך אפשר בלי קצת AI, ניסינו להבין האם יש עתיד למוזיקה מבוססת סימפולים בעולם שבו כל אחד יוכל לג׳נרט לעצמו פראזות מוזיקליות. אז מי האמן הכי מסומפל במוזיקה?  באבל טראבל - הפודקאסט של וויל פייג׳

לפני שהגיע לתפקיד מנהל התוכן של טיק טוק בישראל, אביעד רוזנבוים עשה קריירה מרשימה ברדיו הישראלי: סגן מנהל גלגלצ, מנהל תחנות המוזיקה בתאגיד השידור ומנכ״ל תחנת אקו 99 FM.  בסוף 2022 אביעד הצטרף לטיקטוק ישראל כמנהל פעילות התוכן של החברה בישראל. בתפקיד זה, הוא אחראי על פיתוח אסטרטגיית התוכן של הפלטפורמה בישראל, כולל שיתופי פעולה עם יוצרים ומותגים מקומיים, ויוזמות שמטרתן לחבר בין טיקטוק לקהלים רחבים יותר. בין הפרויקטים שהוביל, שיתוף פעולה ראשון עם תחנת הרדיו גלגלצ ליצירת מצעד שנתי משותף, והפקת תכנים ייחודיים לאירועים תרבותיים כמו מצעד הגאווה בתל אביב ועוד. דיברנו על אסטרטגיית התוכן של הפלטפורמה בישראל, ועל פיתוח שיתופי פעולה עם יוצרים מקומיים וקהילת המשתמשים. אביעד ממשיך לפעול להרחבת השפעת טיקטוק בישראל, כאשר המטרה היא להפוך את הפלטפורמה לאחד מכלי הביטוי המרכזיים של יוצרי תוכן בישראל, כשאביעד משתף אותנו כמה חשוב להם לשמור על כך שלא יהיו תכנים פוגעניים ושמירה על בטיחות המשתמשים. ניסינו להבין את סוד ההצלחה של טיק טוק, את יחסי הגומלין שלה עם תעשיית המוזיקה המוזיקה ועם התרבות בכלל, ומה יכול לעשות אמן כדי לבלוט בטיק טוק ולהפוך את ההצלחה בפלטפורמה לקריירה מוזיקלית ארוכת טווח. שוחחנו גם על הכלים מתחום ה-AI שטיק טוק מנגישה ליוצרים ואיך הם עשויים להשפיע על אופי היצירה.   קישור לסקר  https://www.edisonresearch.com/wp-content/uploads/2024/08/Music-Discovery-Report-Presentation-1.pdf פודקאסט 1 + 1 - אסף ליברמן מארח את יוני רכטר: https://omny.fm/shows/1-1-one-plus-one-with-asaf-liberman/113-1-1

מה הקשר בין האזנה למוזיקה ונגינה על כלים מוזיקליים לפעילות מוחית? כיצד מוזיקה וצלילים משפיעים על המוח? ואיך ניתן להשתמש במוזיקה לגילוי מוקדם של מחלות מוח? ד״ר נטע מימון מרצה על מוזיקה ומוח בפקולטה לפסיכולוגיה ומדעי המוח ובאקדמיה למוסיקה. מחקריה מתמקדים באופן שבו מוזיקה משפיעה על תהליכים מוחיים וקוגניטיביים, כולל רגשות, זיכרון, ולמידה. היא בוחנת כיצד ניתן להשתמש במוזיקה ככלי טיפולי ולהעצמת חוויות קוגניטיביות, תוך בדיקת ההשפעות הפיזיולוגיות של מוזיקה על המוח. במקביל ללימודי הדוקטורט, נטע עבדה בחברת נוירוסטיר, שמטרתה הייתה למדוד פעילות מוחית באמצעות מוזיקה ולפתח מדדים מוחיים לזיהוי מוקדם של אלצהיימר. לאחרונה, נטע ייסדה את חברת NeuroFi, המשלבת טכנולוגיות נוירו-פיזיולוגיות בתחומי המוזיקה והקוגניציה. החברה מפתחת יישומים חדשניים לשיפור איכות החיים באמצעות מוזיקה וטכנולוגיות נוירולוגיות, תוך שימוש במחקר מתקדם על מוח האדם. היישומים הללו מיועדים למגוון תחומים, כולל רפואה, חינוך, ובידור. נטע החלה את דרכה המוזיקלית בנגינה על צ'לו בגיל 8, והתקדמה במסלול של מוזיקאית קלאסית מתיכון לאמנויות תלמה ילין ועד לאקדמיה למוזיקה בירושלים. לאחר משבר בתחום המוזיקה הקלאסית, היא עברה לעולם האינדי רוק כחברה בלהקת פוטוטאקסיז, ובהמשך הצטרפה להרכב המלווה של דודו טסה. את לימודיה המתקדמים עשתה במסגרת התכנית הבינתחומית למצטיינים (ע"ש לאוטמן) באוניברסיטת תל אביב, שם גילתה את עניינה בחקר המוח ובמוזיקה. היא השלימה שני תארים שניים (במוסיקולוגיה ובפסיכולוגיה קוגניטיבית) והמשיכה לדוקטורט. בשיחה עם נטע, דנו במסלול הייחודי שלה כמוזיקאית וכחוקרת באקדמיה, ועד לתפקידה הנוכחי כיזמת. יכולתה לגשר בין תחומים ולשלב עולמות שונים הובילה את השיחה למגוון נושאים מרתקים, מיישומים מעשיים של חקר המוח ועד שימושים ב-ChatGPT, מתפקיד הצ'לו במוזיקת האינדי של שנות ה-90 ועד להחלטתה לוותר על סיבובי הופעות עולמיים לטובת המחקר האקדמי.

רויטל היא אחד המנועים הראשונים בארץ של עולם המיוזיק טק. היא למדה מוזיקה קלאסית והיא בוגרת בית ספר רימון, אבל אחרי שסיימה שם החליטה ללמוד מדעי המחשב, עד שסיימה עם דוקטורט באוניברסיטת תל אביב. אחרי שקיבלה השראה בחו״ל, החליטה שהיא מעוניינת לטפח את תחום המיוזיק טק בארץ, לייצר את התשתית האנושית המתאימה - מאז היא קיימה מעל 40 מיט-אפים, כנסים והקאתונים לקהילת המיוזיק טק בארץ ובעולם. רויטל משלבת בין פעילות מיוזיק-טק אקדמית בה היא מלמדת ומנחה יזמות בתחום המוזיקה ופיתוח פרוטוטייפים למיזמי מוזיקה. בין המחקרים שלה היה גם מחקר שבדק את כמות המיזמים הרשומים בתחום (בתקופת הפוסט קורונה).  דיברנו עם רויטל על הזווית הייחודית שיש לה לתחום המיוזיק טק בישראל, על סוגי הסטארט אפים שפגשה, על מה שגורם ליזמים מסוימים להצליח ולאחרים להיכשל, דיברנו על סטארטאפים שמשלבים בין מוזיקה לבריאות, לחקר המוח, ועל הפוטנציאל הגדול שהיא רואה בתחום. עשינו השוואה מעניינת בין מוזיקאים וסטארט אפיסטים המעוניינים לשמור על השליטה האמנותית והעסקית, בלי למכור את נשמתם ״לכסף הגדול״ שמאלץ אותם לעשות דברים שאינם מעוניינים בהם. לסיום, נגענו כמובן גם בשאלת ה-AI, ורוויטל הביעה דעה אופטימית בנוגע לפוטנציאל הגלום בטכנולוגיה, ובאפשרויות שהוא יכול לפתוח

יגאל קמינקא הוא כנראה המייסד-שותף היחיד שתפגשו שגם הקים סטארט אפ מצליח וגם היה נגן אבוב ראשון בסימפונית ירושלים. אבל דווקא הקריירה המטאורית שלו בעולמות המוזיקה הקלאסית הובילה אותו לייסד את ג׳וי טיונס, שאחר כך הפכה לסימפלי, עם השאיפה להפוך קריאת תווים ונגינה על כלים למשהו שיהיה נגיש להמונים. יגאל סיפר לנו איך התגלגל כמעט בטעות אל עולם המוזיקה הקלאסית, על התפנית שקרתה בזמן השירות הצבאי, ועל הרגע שבו החליט לקחת את העניין הזה ברצינות, עם  לימודים בגרמניה לתארים מתקדמים במוסיקה, ועד להגעתו לתפקיד האבובן הראשון של התזמורת הסימפונית ירושלים ולהופיע בתפקיד זה גם עם תזמורות מובילות בארץ ובעולם. הוא הצטיין כמוזיקאי, זכה בפרסים שונים, אך שום דבר לא הכין אותו לטוויסט בעלילה. ביחד עם אחיו, יובל, וחבר נוסף, הם פיתחו את הרעיון לסטארט אפ הטכנולוגי שהוא ממייסדיו - אפליקציה שתסייע לכל אחד ללמוד לנגן ולקרוא תווים.  יגאל סיפר על התמורה העמוקה שעבר מעולם המוזיקה הקלאסית המסורתי, הנוקשה והשואף לשלמות בכל מחיר, לעולם הטכנולוגיה הקדחתני שבו צריך לזוז מהר, לאלתר ולא לחכות לסימן מהמנצח.אחרי תקופה שבה ניהל ״חיים כפולים״ כמוזיקאי מצטיין וכסטארט אפיסט מבטיח, המוצרים שפיתחה סימפלי הורדו ע"י מיליוני משתמשים בעולם ויגאל הפך להייטקיסט במשרה מלאה. יגאל שיתף אותנו בכמה מרגעי המפתח של החברה: מה שכנע את המשקיעים להאמין בהם; כיצד גיבשו את צורת העבודה הנוכחית שלהם, של יחידות עצמאיות ואוטונומיות; איך החליטו לשנות את שם החברה ולהתרחב לתחומים נוספים; ומה הפיתוחים המלהיבים שנמצאים בקנה. אחד הרגעים המרגשים במיוחד הגיע עם סרטון וידאו של אמא גאה ששיתפה את מפתחי האפליקציה בהתקדמות המדהימה של הבן שלה עם נגינה בפסנתר, סרטון שהפך לוויראלי והגיע למליוני אנשים בעולם. הסרטון המקורי של הילד מתקדם עם נגינת הפסנתר: https://www.youtube.com/watch?v=gbFTexsyJhw&list=PL8Zaw0YGu24STsJIGkm72BB3SoFWo2u8v&index=1 והנה אותו ילד היום, מנגן בקונצרט כמה שנים אחרי הסרטון המקורי -  https://www.facebook.com/pazlouis.ch/videos/688597743377182

יונתן קוטנר פעיל מעל שני עשורים בתעשיית המוזיקה. הוא היה מנהל אמנים, מנהל לייבל, וב-2018 עד 2021 עבד כעורך המוזיקה הראשי של ספוטיפיי ישראל. יונתן שוחח איתנו מדירתו בברלין על הדרך שעשה בתעשיית המוזיקה, מהצעדים הראשונים בתחום בהמון ווליום, ועד הפוזיציה הנוכחית שלו בטיק טוק מיוזיק. דרך העבודה עם להקת איזבו, דיברנו על הקושי בניהול אמנים ישראליים שמבקשים לפרוץ לחו״ל. הרחבנו על החוויות של יונתן במהלך ״העשור האבוד״ של תעשיית המוזיקה, וכמובן שדיברנו הרבה על המעבר מניהול אמנים ולייבל של מוזיקה עצמאית בישראל למרכז העשייה של המוזיקה העולמית בספוטיפיי - איך עבד הקשר עם התעשייה בישראל, על האתגרים בעריכת מוזיקה בסדר גודל עצום על גבי שירות סטרימינג, על השילוב של דאטה וכלים אלגוריתמיים בעריכת המוזיקה היומיומית, וגם על נסיבות סיום העבודה בספוטיפיי. דיברנו עוד קצת על הג׳וב הנוכחי בטיק טוק מיוזיק, ומה בעצם צפוי משירות המוזיקה הזה שעדיין לא פעיל ברוב העולם.

מתן קולנשר הוא מנכ"ל ומייסד MyPart, סטארט-אפ עם טכנולוגיה ייחודית לניתוח שירים, השואף לשנות את תהליך החיפוש והגילוי של מוזיקה מתן הוא מוזיקאי, מדען וטכנולוג. הוא התחיל לכתוב שירים בגיל צעיר לצד היותו "גיק" מחשבים במשרה מלאה. בהמשך, סיים שירות ב-8200 של 7 שנים, ובמקביל הצליח ללמוד מוזיקה ברימון. במהלך לימודי ההמשך שלו באוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד הנדסת מחשבים, מנהל עסקים ומוזיקולוגיה (!!!), נבט הרעיון לסטארט אפ שהפך ל MyPart.  MyPart פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לניתוח והתאמה אוטומטית של שירים לצרכים מסחריים ויצירתיים. האלגוריתם שלהם הוא היחיד שיודע להתייחס גם למילות השירים ולמבנה המוזיקלי שלהם.דיברנו עם מתן על המוצרים השונים שפותחו בסטארט אפ ושינויי התפיסה והדרך שהתלוו אליהם. על שילוב של עיבוד שפה טבעית (NLP) ועיבוד אותות דיגיטלי (DSP) כדי לבצע ניתוח עמוק ופרטני של שירים. וגם הזכרנו את הקמת הפלטפורמה ששואפת לשפר את תהליך גילוי השירים עבור חברות מוזיקה, חברות שמחפשות שירים לפרסומות, ואמנים שתרים עבור השיר הבא המתאים להם. התעכבנו לא מעט על הקושי בחיי היזם והמייסד, מה המחירים האישיים שהוא משלם, ומה בכלל נחשב כהצלחה למיזם בתחום המוזיקה והטכנולוגיה בישראל, ודיברנו על האתגרים וההזדמנויות של MyPart מול צונאמי התוכן הצפוי של בינה מלאכותית. ודיברנו גם על אוליביה רודריגו ונשים כועסות. מתן שיתף אותנו בפודקאסט האחרון ששמע - -https://open.spotify.com/show/1zhaoPif4dnoS3ZofTYNA4?si=KK689qhGQ1OEsJNUxGKtbQ וגם סיפר על פלייליסט של שירים שהכין באמצעות SongHunt, המבוסס על שיריה של אוליביה רודריגוAngry Olivia Playlist generated by Songhunt.ai. Based on Olivia Rodrigo's song 'Traitor' https://open.spotify.com/playlist/158KldRf0bgYBonidox24L?si=bcb7487579d34000

היא חברת טכנולוגיית המוזיקה הראשונה בישראל, שנוסדה עוד בשנת 1992, והייתה חלוצה בינלאומית בתחום עיבוד האודיו. החברה הפכה לאחת המצליחות והמובילות בעולם בתחומה, כשמוצריה נמצאים בכמעט כל אולפן מוזיקה, בכל מחשב עריכה  ובשלל מוצרי צריכה שונים. Waves נשארה עד היום חברה פרטית, ללא השקעות חיצוניות, ובין שאר הישגיה, גם פרסי גראמי ואמי היוקרתיים, שקטפה על מצוינות טכנולוגית. מיק עולש, מנכ״ל החברה בשנתיים וחצי האחרונות, דיבר איתנו על הדרך המשוגעת שעשה: על תחילת דרכו כמתופף וטכנאי סאונד, כיצד הצטרף לווייבס, איך הפך לאיש המכירות של החברה בכל העולם, ואיך טיפס בארגון עד שהפך למנהל הכללי. דיברנו הרבה על העשייה של Waves - מהם בעצם תוספי אודיו (פלאג אינים), איך מחליטים מה לפתח, איך מפתחים, איך משווקים, וכמה חשוב הפידבק של המשתמשים בתהליך. מיק סיפר על התרבות הארגונית ב-Waves, איך מתקבלים לעבודה, ומה המסלול הצפוי למי שמעוניין/ת להצטרף - מה התפקידים השונים בחברה, וכמה מהעובדים והעובדות הם באמת מוזיקאיים (רמז: לא מעט…). נגענו גם בשאלות של פיראטיות תוכנה ויחסה של ווייבס לנושא, מיק שיתף בתובנות מהמשבר הגדול אליו נקלעה החברה לפני שנה וכיצד השכילה לצאת ממנו, דיברנו על השינוי העצום בקהל היעד אליו פונה החברה, וכמובן, איך אפשר בלי לשוחח על בינה מלאכותית ומוזיקה?

יקי גני הוא מולטי טאלנט אחוז תזזית.הצלחנו להפגש איתו כדי לדבר על הכובעים הרבים שהוא חובש ומחליף במהירות, ועל הזווית האישית המרתקת שהוא מביא לחיבור בין מוזיקה לטכנולוגיה. איך כשותף של אולפן הקלטות הוא התגלגל ליזמות סדרתית בתחום המדיה והטכנולוגיה ואיך זה עובד במקביל לחברות שלו בלהקת רוקפור, בה הוא מנגן קלידים כבר כמעט 20 שנה. יקי אמנם מוכר כקלידן רוקפור, אולם הוא בעיקר יזם שפעיל כבר מעל 20 שנים בתעשיית הקריאטיב והטכנולוגיה. זה התחיל עם חברת תוכן אינטראקטיב שנקראה The Box, המשיך עם STUFF (יחד עם שותפתו מורן סער) שמלווה ארגונים גדולים במשק הישראלי בתהליכי שינוי וחדשנות פנימית, ובשנה האחרונה סדרת הכנסים ״הכל מבינה״, שמנגישה לקהל רחב של יוצרי מדיה את הכלים הגנרטיביים של הבינה המלאכותית ואת שלל המשמעויות של כניסתם לשימוש רחב. דיברנו עם יקי קצת על הדרך שעשה, על המשמעות של שימוש בכלי נגינה שונים לקבלת תוצאות מוזיקליות שונות, על הרצון והצורך לייצר כלי נגינה חדשניים כדי לפתוח בפני המוזיקאים אפשרויות חדשות, התעכבנו קצת על OMB, פיתוח טכנולוגי שמאפשר לגיטריסטים לקבל אינספור אפשרויות נוספות בקצות האצבעות שלהם, וכמובן דיברנו הרבה גם על השימוש בכלי בינה מלאכותית ליצירת מוזיקה. יקי שיתף אותנו בתהליך היצירה של ״לנגן עם המתים״, פרויקט מיוחד שהוא הציג ב״הכל מבינה״ וב״פצ׳ה קוצ׳ה״, בו הוא הצליח לשלב את קולותיהם של האמנים המתים - דיוויד בואי, פרנק סינטרה, ליאונרד כהן, טופאק, קורט קוביין, פרדי מרקורי ורבים אחרים - כשהם שרים באנגלית את ״חור בלבנה״ ואת ״הכעס״ של רוקפור. בגרסה של ״הכעס״ הוא גם שילב את נגינת התופים של יותם חיים, שנחטף מביתו ב-7.10 על ידי חמאס, ונהרג בשוגג עם אלון שימריז וסאמר א-טלאלקה ב שג'אעייה, אחרי שהצליחו לברוח מהמחבלים ששבו אותם.

שירלי וינר מאמינה כי צריך להמציא מחדש את החינוך המוזיקלי. החזון שלה הוא "מוזיקה לכולם": ההשפעה של המוזיקה על התפתחות המוח האנושי מיטיבה עם כולם ונותנת שלל יתרונות ומיומנויות חשובות - חיזוק יכולות מתמטיות, חשיבה יצירתית, פתרון בעיות, עבודת צוות, פיתוח מסוגלות וערך עצמי - כל אלה חיוניים להצלחה ולהתאמה לשוק העבודה העתידי. במהלך הפרק שוחחנו על היחס הפאנקיסטי של שירלי לחינוך, על הצורך למרוד במערכת שהביא אותה להקמה של אימג'ן, עמותה שהצליחה להנגיש מוזיקה לילדים מיוחדים. בשנה האחרונה שירלי החליטה לחקור יותר את האפשרויות וההשפעה של הטכנולוגיה על היכולות לחולל מהפכה בתחום החינוך למוזיקה, כשאר כיום בפועל רק אחוז קטן מאוד מתוך הילדים מעוניינים ללמוד לנגן על כלי. המטרה של Staga היא לתת לילדים הזדמנות ליצור מוזיקה לבד או בצוות, וגם להבין ולהכיר את עולם המוזיקה באופן אינטואיטיבי ומתגמל דרך תוכנה, בלי להתחייב לכלי נגינה כלשהו.

אודי ענתבי הוא יזם הייטק עם ותק של מעל 20 שנה, עם כמה אקזיטים גדולים בחגורה. אחרי 18 שנים בארה״ב, הוא חזר לישראל, ולפני שנתיים וחצי הקים את סשן 42, חברת מוזיקה. אודי, שתמיד אהב מוזיקה (ותמיד הולך עם טי שירט של מטאליקה), לא תכנן להכנס לעולם המוזיקה כיזם. הוא נחשף בטעות לעולם התמלוגים והביזנס שמאחורי התעשיה, והחליט, בלי לדעת לאן הוא נכנס, להפשיל שרוולים וליצור מודל חדש. ביחד עם כמה ממפיקי המוזיקה הבכירים בישראל (סתיו בגר, ינון יהל, טל פורר) הוא פתח בית הפקה שבליבו אולפנים וחממה טכנולוגית. בפרק אודי מספר על ההתחלה הקשה, על הסקפטיות שבה נתקל ועל השמרנות של תעשיית המוזיקה המקומית. הוא שיתף איך התמודד עם חוסר הידע בתחום, ואיך ההתבוננות כאאוטסיידר סייעה לו לחשוב ביצירתיות ולחבר בין הטכנולוגיה למוזיקה. דיברנו על איך בסופו של דבר, לאחר כמעט שלוש שנים, הצליח להחתים אמנים משמעותיים (למשל, עדן גולן, נציגת ישראל לאירוויזיון), לייצר סדרה של להיטי ענק (למשל עבור עדן בן זקן, נרקיס, הראל סקעת, איתי לוי, נטע ברזילי ואחרים), לעבוד עם אמנים ותיקים כמו קורין אלאל, בעז שרעבי, מני בגר ודני ליטני, ובו בזמן, לפתח מוצר טכנולוגי חדשני. וכמובן, איך אפשר בלי לדבר על הקלטת דואט ה-AI של עפרה חזה וזוהר ארגוב.

אורי וינוקור - ראש תחום מוזיקה וסאונד בחברת Artlist, חברת המיוזיק-טק  המובילה בישראל. המסע של אורי התחיל בעין כרם בירושלים. מגיל צעיר הוא ידע שמוזיקה היא הייעוד שלו. הוא סיפר לנו על התחנות שלו כנגן, טכנאי, מפיק מוזיקלי ומנהל אמנים, ועל מסעות הופעות בעולם וכמובן על חלקו בפריצה הבינלאומית של אסף אבידן.  אורי סיפר על זיהוי הזדמנויות ועל יצירת התנאים המתאימים להיווצרותן, וכמובן על הקפיצה שלו מהאולפן אל משרדי ההיי טק, והשינוי המקצועי שהפך אותו למנהל בכיר בחברת המיוזיק טק הבולטת בישראל. דיברנו על  ניהול זכויות בעידן כלכלת היוצרים, ועל התנאים להצלחה שיצר עבור ארט ליסט ועבור המוזיקאים שמלחינים מוזיקה עבור החברה. נגענו גם באתגרים שמצפים לארט ליסט במורד הדרך, ועל האופן העמוק שבו AI משנה את אופי ודרך היצירה.

רוני בראון – מייסד חברת התקליטים "הליקון", מלחין, מפיק מוזיקלי ומשקיע בחברות מיוזיק טק. לרוני יש מניות יסוד רבות בתעשיית המוזיקה הישראלית. בתחילה כאיש חברת התקליטים CBS, ואחר כך כמייסד חברת "הליקון". רוני עומד מאחורי הצלחות רבות כמו: ריטה, רמי קליינשטיין, אתניקס, תיסלם, עידן רייכל, דיקלה, ועוד רבים. דיברנו עם רוני על המסלול המפותל שלו בתעשיית המוזיקה הישראלית, מאז שנות ה-70 ועד היום; על המאפיינים של תעשיית המוזיקה אז אל מול היום; על העתיד המעורפל שלה; על מעורבתו בסטארט אפים בתחום המיוזיק טק עד היום;   

יזהר אשדות הוא מבכירי המוזיקאים בישראל, זמר, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקאלי. זכה לאחרונה בפרס אקו"ם על מפעל חיים. ליזהר - אחד ממפיקי המוזיקה המצליחים והחשובים בישראל, מייסד להקת תיסלם וכמובן אמן עם קריירת סולו מצליחה - יש רומן ארוך עם הטכנולוגיה. התארחנו באולפן שלו במרכז תל אביב, אולפן שנראה קצת כמו מעבדת אלקטרוניקה. יזהר סיפר לנו איך הטכנולוגיה עיצבה את העבודה שלו במרוצת השנים, מהאזנה לתקליטים, דרך התנסויות באולפן, עבור בבניית כלי נגינה אלקטרוניים בעצמו ועד שיחות עם צ׳אט ג׳יפיטי. דיברנו על האפשרויות היצירתיות שנפתחות עם כלים טכנולוגיים חדשים, על סקרנות ועל האופן שבו, אולי, יפיקו מוזיקה בעתיד.

עדי קדוסי, מנהלת פרויקטים ביוניברסל מיוזיק ישראל לצד עבודתה ביוניברסל מיוזיק, ישראל, בה עדי מאתרת סטארט אפים וטכנולוגיות רלוונטיות בתחום המיוזיק-טק, עדי היא גם  זמרת יוצרת עם השפעות מוזיקליות מגוונות.  דיברנו עם עדי על ההתפתחות האישית שלה - איך הגיעה לתפקידה המסקרן ביוניברסל מיוזיק ישראל; על שיתופי פעולה עם האינקובטור של אולפני אבבי רואוד המפורסמים; מה היא מחפשת בסטארט אפים שמגיעים אליה; שוחחנו על ההישגים אליהם הגיעה כמוזיקאית, עם שירים שנכנסו לפסקול של הסדרות ״טהרן״ ו״אלף״; ועל מה דומה בין עולמות המוזיקה לעולמות הטכנולוגיה.