קשיבות Mindfulness Podcast

לקראת סיום הסדרה ישבנו וחשבנו אילו שאלות יכולות לעלות במהלך ההאזנה. אז ריכזנו את כולן, בחרנו את הגדולות שבהן, והשבנו עליהן בהרחבה. עד לפעם הבאה מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הקושי ביישום טכניקת המיינדפולנס ביומיום נעוץ בדרך כלל במגבלת ההכלה של הרגע הזה. וילדים – במהותם הבסיסית – נולדים עם אפס יכולת להכיל את כל מה שלא מתבצע במיידי. אז איך מפתחים את היכולת הזו, ועד כמה אפשר להרחיב אותה? התשובה עשויה להפתיע אתכם מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מיינדפולנס היא באמת אחלה, אבל איך נוכל להיות בטוחים שהיא תועיל גם לילדינו? זו שאלה נהדרת שמעלה שאלה נוספת כמו – איך מתנהגים ילדים שגדלים בסביבה מיינדפולית וכיצד הם מתנהלים בעולם בשונה מילדים אחרים? התשובות בפרק הזה מגלות שהתוצאות נעימות יותר לכולם.מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

'נאה דורש – נאה מקיים'. המשוואה הזו לא פוגשת את כל ההורים, שבחלקם ניכסו לעצמם פריבילגיות התנהגותיות המותרות להם - ולהם בלבד. אבל במיינדפולנס אין קיצורי דרך ואין מעקפים. מי שרוצים לגדל ילד מיינדפול, יידרשו להיות מיינדפול בעצמם.מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מחקרים הוכיחו שהיכולת לאמפתיה ואפילו לאלטרואיזם הן יכולות מולדות. ולראייה, ילדים צעירים יעדיפו לרוב לצפות בדינמיקה של שיתוף פעולה ועזרה הדדית מאשר באחת שכוללת מאבקי כוח. כאן כמובן יש משקל גם להשפעת הדינמיקה שאנחנו יוצרים בחיינו, בהפעלת נוירוני-מראה שלמעשה מתכנתים את הילד כיצד לזהות ולהגיב חברתית במצבים דומים בעתיד. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

גמישות פסיכולוגית היא תכונה ששווה לפתח אל מול מצבי שינוי וחוסר ודאות, שבהם השליטה שלנו מוגבלת או פשוט לא קיימת. חכמת האיזון מסייעת לנו למפות ולזהות את המקומות שבהם יש לנו שליטה, ולחילופין את המקומות שבהם אין לנו שליטה או שמידת השליטה שלנו משתנה. וכן, חשוב שגם ילדים יידעו שאנחנו לא באמת שולטים בכל מה שהיינו רוצים לשלוט. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

התמודדות עם הפחד עוברת דרך מודעות. לחרדה אמנם יש נטייה לסחוף עד אובדן התמצאות, אך אם נוכל לסייע לילדינו לזהות אותה בזמן, לתת לה שם, צורה וצבע, נעזור להם להפוך את הבלתי מוכר למוכר. מה שכבר הופך כמעט כל דבר לקצת פחות מפחיד. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחד הדברים המופלאים בלהיות ילד הוא הדמיון. לקסם הזה יש כמובן שני צדדים, משום שבמקביל לגיבורי-העל ולחברים הדמיוניים מתקיימים יצורים מוזרים ומפלצות מפחידות, שבמקרה גם מתגוררות בארון הבגדים. כמבוגרים אנחנו מתקשים להבין את הפחד מהלא קיים, ובמאמצי השכנוע שהארון ריק אנחנו תמיד נפסיד. וגם הילדים. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה:ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ילד כעוס הוא מופע די שגרתי במרחב הציבורי והפרטי. כל אחד מאיתנו היה עד לאירוע השתטחות של ילד על רצפת הקניון, ושמח שלא הוא זה שצריך לגרור אותו משם הביתה. הקושי בוויסות הרגשי הוא עניין די שגרתי בילדים, וכשמשהו מכעיס ילד – המשהו הזה ייכעס עד כלות. אבל מתי כעס הופך מלגיטימי לבעייתי, והאם יש דרך להסיט ממנו את הפוקוס כשהוא עולה על במת התודעה של ילדינו? במיינדפולנס כמו במיינדפולנס, המפתח הוא בזיהוי מוקדם. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כן, תאמינו או לא. גם ילדים יכולים לתרגל מיינדפולנס, כל עוד לא נקרא לזה תרגול מיינדפולנס או בכלל נעלה את המושג בפניהם. אז איך בכלל מנגישים מיינדפולנס לילדים, מאיזה גיל אפשר באמת להתחיל, וכיצד השיטה יכולה לתרום ולהשפיע על חייהם של ילדים (ולא פחות חשוב: על חייהם של הורים)? כך אנחנו מתחילים עונה רביעית וצעירה במיוחד. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בתום שלוש עונות של 'קשיבות' ניתן להסכים לכל הפחות על דבר אחד: הלוואי ויכולנו לתרגל יותר. כי עם כל הכבוד למיינדפולנס, הזמנים הם זמנים מודרניים; ארוחת הצהריים לא תכין את עצמה והעבודה לקראת הדד-ליין לא תיעשה מאליה. למי יש זמן? ובכן, התשובה המפתיעה היא: למי שמפנה זמן. אבל איך עושים את זה?See omnystudio.com/listener for privacy information.

למרות שאין למושג החשוב הזה תרגום מוצלח בעברית, ה-Well  being שלנו מעסיק אותנו רבות כבני אדם למודי סבל. ההתרשמות השכיחה היא שישנם מי שנולדו עם תודעת Well being ולכן חייהם טובים, ומי שנולדו בלעדיה ולפיכך יידעו בעיקר דאגות ועצב. בפועל, מידת היותנו בטוב היא דבר נרכש, שכדי להשיגו יש להתמיד באימון. וזה בדיוק מה שמביא אותנו לפרק הזהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בעולם החומרני שבו אנו חיים, קשה שלא לעסוק תדיר בהישגים שלנו: מה עוד אין לי? מה היה פוטנציאל הרווח שלי בנקודה X, ומה כולם מלבדי הרוויחו בזמן הזה? לכאורה, הגיוני. אולי אפילו הכרחי. כי אם לא נחשב הפסדים, איך נזין את שאיפתנו לרווחים? האמת, כצפוי, הפוכה לגמרי. ההתבוססות בתודעת החסר היא המעכב המשמעותי ביותר מתודעת שפע, ואם לא נעצור ונודה על הטוב שיש לפחות ברגע אחד ביום שלנו, החסר יבלע אותנו חיים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האופן שבו ילדים מגיבים לעולם משאיר אותנו לפעמים ללא מילים. לעתים אנו תוהים מה מעצב את הרקע האינטואיטיבי שלהם, כאשר התשובה ברוב המקרים היא: אנחנו. ילד הוא נוף הדינמיקה שאליה הוא חשוף, ולכן יש חשיבות אדירה בהקפדה על מודל ראוי מולו. הורה שמתרגל מיינדפולנס מגדל ילד מתוקן יותר ממנו, וכך בדיוק עושים את זה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

תינוקות רעבים בוכים מאותה הסיבה שהם אינם זקוקים לשעונים: אין להם יכולת לתפוס את מושג הזמן. גם כפעוטות וכילדים צעירים, הקיום מבחינתם הוא בכאן ובעכשיו. מה שחלף אינו רלוונטי, ומה שיבוא אינו מטריד. תשומת הלב מתרכזת רק במה שישנו כרגע, בשנייה הזו ממש. כל תחושה, כל מחשבה וכל רגש ממלאים ברגע את כל עולמם הקטן והם שוהים בו. אז מדוע בכל זאת זה לא מיינדפולנס?See omnystudio.com/listener for privacy information.

נסו להיזכר בפעם האחרונה שבה משקוף הדלת תקף באכזריות ברוטאלית את זרת כף הרגל שלכם. אם הצלחתם, תוכלו לזהות את השנייה הבודדת הזו שבה אתם מודעים היטב לתקרית ונערכים לרגע שבו נחשול הכאב יגאה וישטוף אתכם. בתוך אותה השנייה ממש נמצאת גם בחירה, בין האפשרות ללמוד את הכאב ואת אופיו, לבין האפשרות לקפץ ולצרוח. רובנו בוחרים לרוב באפשרות השנייה, אבל מתברר שגם לתוכה אפשר ליצוק מיינדפולנס.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האמירה 'השלום מתחיל בתוכי' הפכה כבר מזמן למנטרה ששומעים רק בגני ילדים או בסדנאות לניהול כעסים. שזה די חבל, כי היא מאוד נכונה. הרבה לפני שהאנושות תביא את עצמה למציאות האוטופית של שלום עולמי, יהיה על כל אחד ואחד מאיתנו ללמוד איך להשכין שלום פנימי, בינו לבין עצמו, להכיר בחוסר המושלמות ולקבל אותה בהבנה, חמלה וסלחנות. לא נהיה טובים יותר בסופו של התהליך, אבל נחיה בשלום עם ההבנה שזה בסדר גמור.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שקט. אולי אחד הדברים הראשונים שמחנכים אותנו אליהם מינקות. להיות בשקט. כי ההיפך משקט הוא רעש, ומי לעזאזל רוצה לשמוע רעש כל היום? וכך נקשר לו השקט בחוויה השלילית של כולנו והפך לדבר שאנו חוששים להימצא בו. עד כדי הפיכת המוח שלנו למכונת ייצור של רעש, דיבורים פנימיים וחיפוש אחר גירויים בכל רגע דל. למה קשה לנו ליהנות מהשקט?See omnystudio.com/listener for privacy information.

הוא משמש אותנו בכל יום, בלעדיו לא היינו אנחנו, ועם זאת היה נחמד לו יכולנו להתנתק ממנו לפרקי זמן קצובים. הוא נוטה לגרד, לכאוב, לא תמיד נוח לו, וכל זה קורה בעיקר כשאנחנו רוצים לשבת רגע אחד בשקט ולהתחבר לתודעה שלנו. אבל במיינדפולנס, כמו בחיים עצמם, המציאות היא כפי שהיא, ולא כפי שהיינו רוצים שהיא תהיה. מה שתקף גם לגוף שלנו, שאם רק נלמד להקשיב לדיבורים שלו ולהבין אותו, נוכל לחיות בתוכו בשלום. מגישים: רז חסון וסמדר יהודה-גזית, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כושר ההתמודדות שלנו עם משברים, עשוי להיות מושפע במידה רבה מהיערכות מוקדמת לקראתם. ככל שנגיע מוכנים יותר לסיטואציה בעייתית, כך נתקשה פחות לפעול בתוכה ולפתור אותה. בדומה לאופן שבו אנו מתחסנים נגד נגיפים ומחלות, גם את תחלואי המיינד מומלץ ויש ביכולתנו למנוע מראש. המפתח לכך מצוי אך ורק בידיים שלנו, ברצון וביכולת שלנו להבין ולהבחין מתי אנו בוררים את הבאים בשערי המיינד, ומתי אנו מפקירים את הגבולות. עורך ומגיש: רז חסון, תמונה: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.