שיעורי הרב דוד לייבל

פרק ו

פרק ה

תקציר הפרק

פרקנו מספר בצורה ציורית על הנבואה הראשונה שמקבל שמואל. ה' קורא לראשונה לשמואל (א-ה) לילה. שמואל שוכב בהיכל ה'. הכתוב מבהיר שבימים ההם "אין חזון נפרץ" (א), כלומר הנבואה לא נפוצה. במהלך הלילה, שומע שמואל קול הקורא לו. מיד שמואל אומר "הנני" ומגיע לעלי. עלי אינו מבין מה שמואל הנער רוצה ממנו, ומחזיר אותו לישון. ה' קורא שנית לשמואל (ו-ז) שוב אותו קול נשמע. שוב הולך שמואל אל עלי. שוב עלי אינו מבין על מה שמואל מדבר. הנער חוזר לישון ומנסה להבין את פשר הקול המשונה שקורא לו. הוא לא יודע שה' בכבודו ובעצמו קורא לו: "וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת ה' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'" (ז). ה' קורא בשלישית לשמואל (ח-ט) אותו קול, בפעם השלישית. שמואל כבר אינו יודע מה לעשות, ושוב הולך אל עלי. עלי כבר הצליח להבין באיזה קול מדובר ולכן אומר לשמואל: "וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ, וְאָמַרְתָּ דַּבֵּר ה' כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ" (ט). עלי מכין את שמואל לקבלת נבואה מאת ה'. נבואת ה' לשמואל (י-יח) שוב אותו קול. שמואל שומע לדברי מורו ואומר: "דַּבֵּר כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ" (י). כעת ה' מוסר את נבואתו לשמואל על גורל בית עלי, כפי שקראנו בפרק הקודם. שמואל מוסר את הדברים לעלי על אף הפחד שלו. הפרק מסתיים בשיפוט חיובי על שמואל: "וַיִּגְדַּל שְׁמוּאֵל וַה' הָיָה עִמּוֹ וְלֹא הִפִּיל מִכָּל דְּבָרָיו אָרְצָה" (יט). מנער, הופך שמואל להיות "שמואל הנביא

שמואל א' - פרק ב' - שמואל ובני עלי

שמואל א פרק א א וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן-הָרָמָתַיִם, צוֹפִים--מֵהַר אֶפְרָיִם; וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן-יְרֹחָם בֶּן-אֱלִיהוּא, בֶּן-תֹּחוּ בֶן-צוּף--אֶפְרָתִי. ב וְלוֹ, שְׁתֵּי נָשִׁים--שֵׁם אַחַת חַנָּה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה; וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים, וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים. ג וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה, לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת וְלִזְבֹּחַ לַיהוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה; וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי-עֵלִי, חָפְנִי וּפִנְחָס, כֹּהֲנִים, לַיהוָה. ד וַיְהִי הַיּוֹם, וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה; וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ, וּלְכָל-בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ--מָנוֹת. ה וּלְחַנָּה, יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם: כִּי אֶת-חַנָּה אָהֵב, וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ. ו וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם-כַּעַס, בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ: כִּי-סָגַר יְהוָה, בְּעַד רַחְמָהּ. ז וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה, מִדֵּי עֲלֹתָהּ בְּבֵית יְהוָה--כֵּן, תַּכְעִסֶנָּה; וַתִּבְכֶּה, וְלֹא תֹאכַל. ח וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ, חַנָּה לָמֶה תִבְכִּי וְלָמֶה לֹא תֹאכְלִי, וְלָמֶה, יֵרַע לְבָבֵךְ: הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ, מֵעֲשָׂרָה בָּנִים. ט וַתָּקָם חַנָּה, אַחֲרֵי אָכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה; וְעֵלִי הַכֹּהֵן, יֹשֵׁב עַל-הַכִּסֵּא, עַל-מְזוּזַת, הֵיכַל יְהוָה. י וְהִיא, מָרַת נָפֶשׁ; וַתִּתְפַּלֵּל עַל-יְהוָה, וּבָכֹה תִבְכֶּה. יא וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר, יְהוָה צְבָאוֹת אִם-רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא-תִשְׁכַּח אֶת-אֲמָתֶךָ, וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ, זֶרַע אֲנָשִׁים--וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל-יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא-יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ. יב וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה, לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה; וְעֵלִי, שֹׁמֵר אֶת-פִּיהָ. יג וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ--רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת, וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ; וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי, לְשִׁכֹּרָה. יד וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֵלִי, עַד-מָתַי תִּשְׁתַּכָּרִין; הָסִירִי אֶת-יֵינֵךְ, מֵעָלָיִךְ. טו וַתַּעַן חַנָּה וַתֹּאמֶר, לֹא אֲדֹנִי, אִשָּׁה קְשַׁת-רוּחַ אָנֹכִי, וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שָׁתִיתִי; וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת-נַפְשִׁי, לִפְנֵי יְהוָה. טז אַל-תִּתֵּן, אֶת-אֲמָתְךָ, לִפְנֵי, בַּת-בְּלִיָּעַל: כִּי-מֵרֹב שִׂיחִי וְכַעְסִי, דִּבַּרְתִּי עַד-הֵנָּה. יז וַיַּעַן עֵלִי וַיֹּאמֶר, לְכִי לְשָׁלוֹם; וֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יִתֵּן אֶת-שֵׁלָתֵךְ, אֲשֶׁר שָׁאַלְתְּ, מֵעִמּוֹ. יח וַתֹּאמֶר, תִּמְצָא שִׁפְחָתְךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ; וַתֵּלֶךְ הָאִשָּׁה לְדַרְכָּהּ וַתֹּאכַל, וּפָנֶיהָ לֹא-הָיוּ-לָהּ עוֹד. יט וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי יְהוָה, וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתָם, הָרָמָתָה; וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת-חַנָּה אִשְׁתּוֹ, וַיִּזְכְּרֶהָ יְהוָה. כ וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים, וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל, כִּי מֵיְהוָה שְׁאִלְתִּיו. כא וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה, וְכָל-בֵּיתוֹ, לִזְבֹּחַ לַיהוָה אֶת-זֶבַח הַיָּמִים, וְאֶת-נִדְרוֹ. כב וְחַנָּה, לֹא עָלָתָה: כִּי-אָמְרָה לְאִישָׁהּ, עַד יִגָּמֵל הַנַּעַר וַהֲבִאֹתִיו וְנִרְאָה אֶת-פְּנֵי יְהוָה, וְיָשַׁב שָׁם, עַד-עוֹלָם. כג וַיֹּאמֶר לָהּ אֶלְקָנָה אִישָׁהּ עֲשִׂי הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ, שְׁבִי עַד-גָּמְלֵךְ אֹתוֹ--אַךְ יָקֵם יְהוָה, אֶת-דְּבָרוֹ; וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה וַתֵּינֶק אֶת-בְּנָהּ, עַד-גָמְלָהּ אֹתוֹ. כד וַתַּעֲלֵהוּ עִמָּהּ כַּאֲשֶׁר גְּמָלַתּוּ, בְּפָרִים שְׁלֹשָׁה וְאֵיפָה אַחַת קֶמַח וְנֵבֶל יַיִן, וַתְּבִאֵהוּ בֵית-יְהוָה, שִׁלוֹ; וְהַנַּעַר, נָעַר. כה וַיִּשְׁחֲטוּ, אֶת-הַפָּר; וַיָּבִאוּ אֶת-הַנַּעַר, אֶל-עֵלִי. כו וַתֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי; אֲנִי הָאִשָּׁה, הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל, אֶל-יְהוָה. כז אֶל-הַנַּעַר הַזֶּה, הִתְפַּלָּלְתִּי; וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת-שְׁאֵלָתִי, אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ. כח וְגַם אָנֹכִי, הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה, הוּא שָׁאוּל לַיהוָה; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם, לַיהוָה. www.tvunot.net

"הרב דוד לייבל. "החרדים והחרדיות, והמדינה

''משנה כסדרה'' l על שיטת לימוד משניות בדרכו של רבי l חלק א' l הגר''ד לייבל שליט''א l משנה שבת כב א. שנמסר בהיכל ישיבת תורה ודעת ירושלם

השיעור יעסוק בחלקו הראשון של הפרק. בשיעור הבא יתמקד הרב בגמ' במסכת עבודה זרה העוסקת בהרחבה בנושא 'שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון'

שיעור כללי מהגר"ד לייבל בסוגיית "כדי רשעתו" מכות ד' ע"א | ישיבת משמר התורהאלול תשפ''ו

"יום כיפור - מדוע ולמה אומרים וידוי?!" הגר"ד לייבל בשיעור הכנה לקראת יום הכיפוריםנמסר בהיכל הישיבה הקדושה משמר התורה - בין כסא לעשור תשפ''ו

״ראש השנה תשפ"ו - מי באמת מעמיד אותנו לדין?!״ הרב דוד לייבל • שיעור חג מיוחדנמסר בהיכל הישיבה הקדושה 'משמר התורה' ירושלם

האם יש בכלל שכר ועונש בעולם הזה?! הגר"ד לייבל בשיעור מרתק - פרשת ניצביםנמסר בהיכל הישיבה הקדושה המתיבתא - תורה ודעת מבשרת ציון. ה'תשפ'ה

שיעור כללי מהגר"ד לייבל בסוגיית "מצווה הבאה בעבירה" סוכה כ"ט ע"ב | ישיבת המתיבתא

"עדים זוממים" מכות דף ב' | ישיבת משמר התורה

״כי תצא למלחמה - איך משאירים צלם אנוש במלחמה?!״ הרב דוד לייבל בשיעור מרתקישיבת משמר התורה -אלול תשפ''ה

שיעור פתיחת זמן אלול תשפ''ה - היכל ישיבת המתיבתא תורה ודעת - מה זה באמת חילול השם?

אשכנזים, ספרדים, חסידים - מה באמת מחבר בין כולנו? הגר"ד לייבל בשיעור השבועי | פרשת ראה

רגע השיא של משה רבינו - שבירת הלוחות! הגר״ד לייבל בשיעור מרתק | פרשת עקב

בין קודש לחול? תורה ועבודה זו לא סתירה! שיחה על שילוב אמיתי בין תורה לעבודה