ובחלק ג' של הסדרה על בית הדין הבינ"ל הפלילי בהאג, איך יכולה דמוקרטיה להגן על עצמה מפני צווים מהאג ומה אפשר ללמוד ממקרי עבר.
עו"ד יעל גבירצמן ויאס, מומחית במשפט בינ"ל פלילי, מספרת.

טקסט הסרטון המלא:
איך דמוקרטיה מגנה על עצמה בפני צווים מבית הדין בהאג? מה ניתן ללמוד ממקרי עבר? קשה שלא לחבר בין המציאות שלנו ערב השבעה באוקטובר והמציאות כיום. מבחינת חשיבותה של מערכת המשפט לחוסנה של החברה הישראלית ולמעמדה של מדינת ישראל בעולם. היתרון המובהק שיש למדינת ישראל לעומת מיליציית החמאס טמון במערכת משפט עצמאית הזוכה להערכה ולהכרה ברחבי העולם כראוי לדמוקרטיה משגשגת. גם בשלב זה לתובע יש סמכות בלעדית להחליט האם לבקש צווי מעצר או לבקש התייצבות מרצון של חשודים בבית הדין וללא מעצר. היה זה המקרה כשראש ממשלת קניה כיום נחשד והואשם בזמנו בפשעים תחת האמנה. אפשרות שכזו מתקיימת רק בהתקיים שיתוף פעולה ישיר בין הבכירים במדינה למקבלי ההחלטות בהאג. בנוסף בית הדין אינו מתיימר להעמיד לדין כל אדם בגין כל פשע תחת סמכותו. אם מערכת משפט עצמאית תחקור ותעמיד לדין בגין אותם חשדות הרי שבית הדין יעדיף שלא לפעול. זהו עקרון המשלימות. המילה האחרונה באשר לאמינות הליכים מדינתיים נתונה בידי בית הדין הוא זה שמכריע. במקרים דומים בית הדין שומר לעצמו את היכולת לבקר את ההליכים המדינתיים ולוודא שהם כנים ואינם למראית העין בלבד אלא מתקיימים תוך כיבוד זכויות הנפגעים, התביעה וההגנה להליך הוגן עם סיכוי שווה לזיכוי או להרשעה בסיום ההליך. הנה שתי דוגמאות ליישום מוצלח של עיקרון המשלימות במדינות שלבית הדין הייתה אפשרות להפעיל את סמכותו ושהתובע החליט כי תנאי עיקרון המשלימות התקיימו ללא צורך בהתערבות הרכב שופטים. מדובר במקרים בקולומביה ובבריטניה. במסגרת הלחימה בקולומביה בוצעו פשעים בינלאומיים מזעזעים כולל טבח של אלפים בידי כוחות ממשלתיים כמו גם פשעים נגד ילידים בידי מיליציות המורדים FARC. לאחר עשורים עקובים מדם נחתם הסכם שלום ומנגנון בית משפט מיוחד לשלום הוקם במסגרת אותו הסכם שלום. בית הדין בהאג הכיר בנפקות המנגנון לצורך עקרון המשלימות והוא ממשיך לבקר את ההליך עד היום כחרב תלויה מעל ראשי הצדדים. בית הדין ביקר למשל את העובדה שלפי חוקת המנגנון הקולומביאני בפועל לא התאפשר מיצוי הדין עם בכירים מכוחות FARC. הצדדים פתחו ומשא ומתן ובהליך שיפור מקצים. המנגנון הקולומביאני הוכיח את עצמו מבחינת חוסן מפני התערבות משפטית בינלאומית, מה גם שיש לו תרומה ממשית עבור בנייה מחדש של המארג החברתי הקולומביאני כדי למנוע זוועות דומות בעתיד. דוגמה קרובה יותר אולי למדינת ישראל הוא האיום לחקירות והעמדה לדין בפני בית הדין בהאג שריחף מעל ראשיהם של חיילים בריטים בשל התנהלותם בעיראק. בריטניה, מערכת משפט דמוקרטית לכל הדעות, עמדה לראות את חייליה על דוכן הנאשמים בהאג. מערכת המשפט הבריטית בתמיכת הדרג המדיני עשתה מהפך. הקדישה משאבים וחקרה את המעשים. והכל תוך נראות מלאה ושיח ישיר בין חוקרי בית הדין למערכת החקירה הבריטית. בית הדין הכריע שמערכת המשפט הבריטית היא עצמאית ומקצועית, כראוי לדמוקרטיה ובבסיסה שלטון החוק, ושהיא הוכיחה את עצמה במקרה הספציפי הזה. את ההליך ניהל הפרקליט הצבאי הראשי הבריטי, שכיום תובע בית הדין בהאג כרים קאן מינה כסגנו בניהול החקירה הנוגעת לישראל. מסר ברור שאי אפשר להתעלם ממנו. הן באשר לרצינות כוונותיו של התובע, והן באשר לפתרון הרצוי.