הפרק הזה כל כך חשוב בעיניי!

הדימוי ׳ילדה עצמאית׳ שעושה הכל בעצמה ואני האמא יושבת על הספה ולוגמת קפה חם בנחת היא אחת ההבטחות הכי גדולות בחינוך המונטסורי ובכלל ברשתות החברתיות.

אבל הדרך לשם רצופה בלכלוך, בלאגן, טנטרומים והמון המון סבלנות ואיטיות מהצד שלנו. וזה לא קל!

לא באורח החיים העמוס שלנו, לא כשיש עלינו כל כך הרבה מטלות והתחייבויות. ולא, לא תמיד בא לנו לנקות ערימות של קמח שנשפך בכל המטבח כי הילדה העצמאית ביקשה להכין עוגה ולבד.
ולא, לא תמיד נעים לנו להמתין ולחכות שהפעוט שלנו יסיים לבצע פעולה שלנו לוקחת עשר שניות ולו חמש דקות במקרה הטוב.

זה קשה. 
וברשתות החברתיות (גם אצלי בסטורי) אנחנו רואות רק את התוצאה.

אבל הדרך? מה איתה?
הפודקאסט הזה מציג את הדרך, את מאחורי הקלעים של הילדים העצמאיים ואת האמהות והאבות שעובדים מאוד מאוד קשה כדי לגרום לזה להפוך להיות קל ואת הסיבות שלנו להירתם ולעשות את זה למרות ובגלל הקושי.

הזמנתי את מירה בוקאי, מרפאה בעיסוק המתמחה בהפרעת קשב אצל מבוגרים, ומאמנת בגישת אמא מאמנת, אמא של דן בן ה-5 ואלי בת השנתיים ובעצמה מתמודדת עם הפרעת קשב - לשיחה על מאחורי הקלעים של ילדים עצמאיים.

 

על הקושי והעייפות שלנו ההורים ובעיקר על איך אפשר לאזן בין הצורך של ילדים לעצמאות והצורך שלנו ההורים לחיות בשלום עם כל הנמרים שבאים לטרוף אותנו, גם אם מדובר בנמרים שעשויים מפח צבע ורוד שנפל לילדה מהארון והשפריץ על כל חדר העבודה כולל הכל - מקרה אמיתי של אמא אנונימית שאני לא יודעת מי זאת.