את הסיפור האריה שאהב תות כתבה תרצה אתר. הסיפור פורסם לראשונה בשנת 1971 בספר "יעל מטיילת". ובשנת 2003 יצא מחדש כספר נפרד עם האיורים של דני קרמן . בסיפור, ארייה קטן מתעקש לאכול רק תות, אך ביער שבו הוא גר אין תותים. אימא שלו הלביאה מנסה לשכנע אותו לאכול מאכלים אחרים, ללא הצלחה. כאשר לבסוף הוא מוצא  ואוכל תות, הוא מחליט שהוא בכלל לא אוהב תותים. מאותו יום ואילך הוא אוכל רק את מה שאמא שלו מכינה לו.מה אפשר ללמוד מסיפור משעשע זה הכתוב בחרוזים ,שהפך להיות חלק מהקלסיקה של ספרות הילדים שלנו? אולי על חשיבותה של העקשנות, אולי על אינדיבידואליות, ואולי על כך שלפעמים אנחנו רוצים מאוד משהו, אבל כשאנחנו מקבלים אותו אנו מגלים שזה בכלל לא מה שחשבנו. אולי .