ביום שבו המלחמה התחילה, היינו עמוק בתוך החיים שלנו – תינוק בן שלושה שבועות, חמישה ילדים, שגרה שהתחילה להתייצבואז הכול נעצריוסי יצא למילואים, טליה נשארה בבית – וכל אחד מאיתנו התחיל להחזיק מציאות אחרת לגמרי

בפרק הראשון של "קודקוד, כאן בית" אנחנו חוזרים לרגע שבו הבנו שאין חזרה מהיום הזהשיחה אישית על התפרקות, על רגעים של בלבול, פחד, אחריות – ועל איך ממשיכים לתקשר, גם כשאין אוויר לנשוםנשמח לשמוע מכם – שאלות, מחשבות, הארות והערות, תרגישו חופשי לכתוב לנו כאן בלינק, מבטיחים להקשיב להכל>> ⁠לחצו כאן לשליחת הודעה⁠