בית יעקב חוזר ומתאחד אחרי שנים, יוסף מתוודע לאחיו, ויעקב מצטרף לבניו במצרים.

המאור ושמש מתאר איך יהודה שניגש ליוסף (עוד לפני שהוא יודע שזה יוסף) - עוסק בייחודים, בלכוון שמות משמות ה' שאיתם הוא יכול לגשת לשליט גוי שכולו פירוד. יהודה מבין שיש תהום פעורה בינם לבין השליט הנכרי, הוא מבין שהקב"ה שם אותו במצב של חוסר הבנה תהומי -של פער בין האחים לבין הקב"ה. הפער הזה מעורר באחים וודאות שהפער שישנו עכשיו קשור למכירת יוסף לקרע והתהום שחוללו הם עצמם בתוך הבית, בין האחים.

כל קרע שישנו במציאות - בין אדם לעצמו, בתוך המשפחה, בין אדם לקב"ה - כל קרע כזה קשור למחלוקת בין עליונים לתחתונים. האפשרות לראות מציאות קרועה ומנותקת קשורה בכך שבתשתית של העולם יש קרע בין הקב"ה ובין העולם - פער בלתי ניתן לגישור.

יהודה מבין שאם הוא חווה תהום פעורה - הוא חייב לתקן את התהום הקוסמית שטבועה בהוויה - תהום שבין עליונים לתחתונים.

הדרך של ההקטנה, של עמידה בלי 'אני' היא שמאפשרת את הגישור.