דף נלווה

אם קדשי קודשים נשחטו על גבי המזבח – האם זו שחיטה כשרה? רבי יוסי סובר שדינה כאילו נשחטו בצפון, ולכן היא כשרה. לעומתו, רבי יוסי ברבי יהודה סובר שהיא כשרה רק אם נשחטה בחצי הצפוני של המזבח.

רב אסי מביא בשם רבי יוחנן שרבי יוסי סבר שהמזבח כולו היה בצפון. הוא מוסיף שכאשר אמר רבי יוסי "כאילו בצפון" כוונתו להדגיש שאף על פי שהתורה דורשת לשחוט "על ירך המזבח צפונה," גם שחיטה על גבי המזבח נחשבת כשר, ולא רק ליד.

רבי זירא מקשה על פירושו של רב אסי בכך שאם מייסמים אותו על שיטת רבי יוסי ברבי יהודה, זה סותר אמירה אחרת שרב אסי אמר בשם רבי יוחנן - שלפיו אם שחט על הקרקע שעליה עומד המזבח, השחיטה פסולה.

רב אסי משיב ששניהם – רבי יוסי ורבי יוסי ברבי יהודה – למדו את שיטתם מהפסוק בשמות כ"כ "וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך." האם הכוונה היא שגם עולות וגם שלמים יכולים להישחט על כל חלקי המזבח, או שמא הכוונה היא שעולות נשחטות בחצי הצפוני ושלמים בחצי הדרומי?

רב אחא מדפתי שואל את רבינא כיצד להבין את דברי רבי יוחנן, שלפיהם אם שחט על הקרקע שעליה עומד המזבח – השחיטה פסולה.

רבי זירא חוזר לדברי רבי יוחנן, שלפיהם רבי יוסי סובר שהמזבח כולו בצפון, ומחפש לכך מקור במשנה. הוא מצטט את המשנה במסכת תמיד כ"ט ע"א, המתארת את מיקום המערכה השנייה – בפינת דרום-מערב, ארבע אמות לצפון. רבי זירא טוען, על פי הסברו של רבי יוסי לצורך שהמערכה תהיה מול פתח ההיכל, שניתן להוכיח מכאן שרבי יוסי סבר שהמזבח כולו היה בצפון.

אך רב אדא בר אהבה דוחה את ראייתו של רבי זירא, ומציע לפרש את המשנה לפי שיטת רבי יהודה, שסבר שהמזבח היה חציו בצפון וחציו בדרום – כלומר, היה ממוקם במרכז העזרה.