החלק המרכזי של הנבואה מגלה את הסיבה האמיתית לעינוייו של ישוע. אלוהים קבע שישוע יקבל עליו את כל חטאיו וסבלותיו של המין האנושי. כל הרוע שהגיע בצדק למין האנושי בא על ישוע. אלוהים הביא זאת עליו. "וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ."
בפסוק הזה מופיעות כמה מילים שכדאי לעמוד על משמעותן. הביטוי "הפגיע בו" משמעו "הפגיש בו". למילה "עוון" משמעות נרחבת. המשמעות העיקרית שלה היא "מרדנות". המילה כוללת בתוכה גם את התוצאות השליליות של המרדנות. לפיכך ישעיהו מגלה לנו שאלוהים הפגיש את המרדנות של כולנו בישוע, יחד עם כל התוצאות השליליות שלה.
בסבלותיו של ישוע המתוארים כאן באים לידי ביטוי שני היבטים – רוחני ופיזי. בהיבט הרוחני, ישוע נענש עבור הפשעים והעוונות של כל בני האדם. הפשעים מתייחסים למעשים המבטאים אי-ציות כלפי אלוהים. העוונות מתייחסים למעשי המרדנות כלפי אלוהים. העונש שישוע נטל על עצמו השיג עבור כל חוטא ששב לאלוהים שלום – רווחה, שלווה, סליחה ואיחוד מלא עם אלוהים. כל זה במסגרת התחום הרוחני.
מבחינה גופנית ישוע לקח על עצמו את "חֳלָיֵנוּ" ואת "מַכְאֹבֵינוּ", חוליים ומכאובים שפוקדים את המין האנושי כתוצאה מחטאים. כתוצאה מכך – "נִרְפָּא לָנוּ". הושג עבורנו מרפא. כל זה בתחום הפיזי.