אנחנו נוטים להיות קשים עם עצמנו כגברים.

יש לנו מדד לאיך צריך להיות.

אנחנו לא רוצים לפשל.

אנחנו רוצים לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר.

אנחנו מחזיקים תפיסה של איך דברים צריכים להיות:

אני אצליח בעבודה, אהיה מאהב מדהים, כולם יכירו בכישרון שלי,

אני אקום ואעשה פעילות גופנית מלאת אנרגיה לפני שאני מתחיל את היום.

כשדברים לא עובדים כמו שרצינו, יש לנו נטייה לרדת על עצמנו.

יש לנו נטייה חזקה לביקורת עצמית.

היכולת להכיל את הדברים ולהיות בתקשורת

אוהבת כלפי העולם הפנימי שלנו היא יכולת נשית במהותה

ולכן היא לא תמיד טבעית לנו כגברים.

זה דורש עבודה והתמדה.

לזהות במודעות כל פעם שאני קשה עם עצמי

ולראות האם אני יכול לזהות את הביקורת ולבחור להיות מכיל ואוהב.

"זה פשוט בסדר שלא הצלחת"

"אני מקבל אותך ככה"

"אני אוהב אותך כמו שאתה ואתה לא צריך להשתנות"

הילד שבנו צמא לשמוע את זה.

אז איפה אתה יכול להיות יותר עדין ומכיל לעצמך?

מאד ממליץ לקחת רגע של שקט עם עצמך בשביל להקשיב,

כל טוב והרבה ברכה,

אור אילן

https://www.facebook.com/OrIlanMensWork/