אירחתי השבוע בפרק מיוחד את צוות הפודקאסט של פרות גדושות  - עמית פיינשטיין ולוקה ויזוגרוד!

היה פרק מיוחד בגלל שעמית ולוקה מטפחים ברומאנס מעורר קנאה מגיל מאוד צעיר (חברים מהחטיבה יעני). אז אתגרתי אותם להביא כמה פדיחות משותפות, ככה להרוויח איזה אוריג'ין סטורי עסיסי. היה מצוין. לוקה פירט על הלילה הראשון שבו עמית השתכר, לא לפני שעמית נזכר איך התחיל להתחבר עם דמות האימו-דתלש המסתורית שהגיעה אליהם לחטיבה באלפי מנשה. היו אנקדוטות צבעוניות על וודקה פרפקט ובאנגים כצפוי. היה חלק שלם על איך שלחו את השניים האלה למחנה קיץ בלונדון רק כדי לגלות שהם מקללים ועושים באלאגן. ועמית קינח בפדיחה משבוע שעבר שריגשה את לוקה בטירוף. כולנו צחקנו, אבל לוקה ראה צמיחה. ואת המקגאפין.

מילה ממני:

***אמל"ק – אני מוציא פרק אפילו שזה מרגיש לא קשור בימים כאלו***

תראו, חשבתי כמה פעמים היום איך אני אמור להעלות פרק חדש בפודקאסט קומדיה, אחרי שביום ראשון קמנו לבשורה הנוראית שאנחנו עוד מעכלים בימים האחרונים. לפחות אני. אלה ימים כבדים ועצובים, אבל גם ניכרת איזו תנועה שלא הייתה הרבה זמן. בכל אופן, מרגיש מאוד לא קשור להעלות תמונה של פודקאסטרים מחויכים שמזמינים אתכם להאזין.

אבל הנה אני מעלה את הפרק בכל זאת. מרגיש קצת אשם. יש לי דחף לרשום משהו כמו "מעלה את זה למי שצריך קצת אסקפיזם כרגע" אבל אני לא אזיין לכם את השכל, אני מעלה את זה כי *אני* צריך אסקפיזם. אז הנה אני מפרסם פרק (שיצא ממש מצחיק וכיף ובלה בלה בלה ואיזה חתיכים אנחנו (באמת אבל)), ובואו פשוט נסכים שכל אחת תשמע את זה מתי שמתאים לה. אם בכלל.

אני שם למטה את הטקסט שהייתי פותח איתו אם היינו סתם בעוד שבוע ״רגיל״. אבל אנחנו לא, אנחנו בהחלט לא.

בן