היום נעסוק בפרקים 3 ו-4 של שני הצריחים, "האורוק-האי" ו"זקנעץ". נדבר קצת על טבעם של האורקים, ונקרא את אחד ממכתביו של טולקין מ-1944 שמדבר על בנו כריסטופר בשירות הצבא הבריטי בתור הוביט ששבוי בידי האורוק-האי, ואפילו על בעלות הברית שמנסות להלחם ברוע של הטבעת עם כח הטבעת. נדון במורכבות של האמירה של טולקין כאן: מחד, מדובר במלחמה צודקת שאין כמותה, וכזו שלא ניתן באמת להמלט ממנה (ממש כפי שמגלים גיבורנו ברואהן ופאנגורן ושאר ממלכות הארץ התיכונה). ובה בעת, כל מלחמה כרוכה באלימות, סבל, וכח משחית.

לאחר מכן נפגוש את האנטים, או העצנים, ונדבר על תפקידם בתור עוצרים של הטבע באופן חופשי הן אל מול הביות של נשות האנטים והן, להבדיל, אל מול התיעוש, ההרס, והשליטה הריכוזית של אייזנגארד ומורדור. אנחנו יוצאים לאחר מכן לפגרת קיץ קצרה וניפגש שוב בתחילת ספטמבר עם פרקים 5 ו-6: "הפרש הלבן", ו"המלך בהיכל הזהוב".