כיום, הגדרה של הפרעה פסיכיאטרית כלשהי נעשית בהתבססות על ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (ה-DSM), שנועד לסווג את ההפרעות הנפשיות על סמך התסמינים שלהן. הספר הידוע אכן עוזר לנו ליצור שפה אחידה בין המאבחנים כדי לתקשר מקצועית ובעיקר לטפל בהתאם. למרות הרצון להפריד בין ההפרעות השונות באופן מוחלט, המצב לא כל כך פשוט. במידה ואדם מאובחן בהפרעת חרדה, יש לו סיכוי של 40% להיות מאובחן גם בדיכאון. האחוזים הגבוהים של התחלואה הנלווית נובעים בין היתר מתוך התסמינים המשותפים שיש לחרדה ודיכאון (למשל, חוסר תיאבון או קשיי שינה) ולסבירות הגבוהה שמצב אחד יגרור את השני.

בעיה נוספת שהיא תוצר לוואי של החפיפה החלקית בין ההפרעות היא הטיפול התרופתי הלא מדויק. כדי להמחיש את הבעיה נסו לדמיין סלט לא טעים עם עשרות אלפי מרכיבים, שבו אתם צריכים להבין מה המרכיב או המרכיבים שצריך להוציא ממנו. אם זה לא מספיק, אז הסלט הזה משתנה כל פעם שאתם טועמים ממנו. נשמע קשה, נכון? מכיוון שאין "גן ספציפי" להתפתחות הפרעות, קשה לנו מאוד להגיד מה המקור הפיזיולוגי היחיד אליהן. אנחנו לא יודעים אם היא מתבטאת בעודף של מוליך עצבי בודד או בחוסר של אחרים, ובאיזה אזור במוח סביר שנראה זאת אצל אנשים שונים. מעבר לזה, חרדה כללית אצל אדם אחד תיראה באופן אחר לגמרי אצל אדם אחר.

הקושי הגדול הזה יוצר מורכבות עבורנו בהתאמת הטיפול התרופתי לאדם הסובל מההפרעה. לכן, כמו בדוגמת הסלט, נעשה תהליך של ניסוי וטעייה. בהתחלה מנסים תרופה אחת, עוברים לשנייה או שמעלים מינון. המשפט האחרון נרשם בקיצור רב, אך נטילה או החלפת תרופה לוקחת זמן (בין 3-6 שבועות). התהליך הזה לעתים רבות גורם לאנשים לאבד אמון במערכת הרפואית והפסיכיאטרית שתיתן מענה מתאים, ואף במחקרים נמצא כי התנסויות חוזרות ונשנות של תרופות מורידות את הסיכוי של תרופה חדשה כלשהי לעבוד. לכן, בפרק הקרוב פרופ' גל ריכטר-לוין מציע לנו ולכםן לחבוש משקפיים חדשים, כאלו שיסתכלו על הצד הביולוגי וינסו לענות על השאלות האלו מזווית חדשה. בהמשך לאנלוגיה - המשקפיים האלו חידדו גם עבורנו כמה דברים מובנים מאליהם.

האזנה נעימה!

פירוט הפרק לנוחיותכםן:

00:00 -00:45  - פתיח גנרי, אפשר לדלג בתכלס

00:45 - 05:15 - פתיח ממש לא גנרי, תאזינו!

05:15 - 09:20 - הדרך של פרופ' גל ריכטר-לוין, ומהי פסיכיאטריה ביולוגית

09:20 - 11:20 - ההישענות המסורתית של הפסיכיאטריה על ההתנהגות

11:20 - 13:10 - הדרכים החדשות להבנת ההפרעות

13:10 - 19:00 - למה בכלל חשוב לנו להסתכל על הצד הביולוגי של ההתנהגות?

19:00 - 24:00 - הפתרון #1 - להתאים תרופות לפי מאפייני האדם

24:00 - 27:00 - הפתרון #2 - רפואה מותאמת אישית

27:00 - 29:00 - הפתרון #3 - הסתכלות על ביטוי הגנים והשפעתם על ההתנהגות שלנו, ולהיפך

29:00 - 31:00 - זהירות בהסקה שלנו על סיבתיות פשוטה של גנים-התנהגות

31:00 - 33:20 - הגענו לדוגמאות סופסוף!

33:20 - 36:00 - חשיבות המתודולוגיה המתאימה ביותר, שתאפשר לנו לגזור מסקנות נכונות

36:00 - 41:00 - ולא נשאיר אתכםן בלי דוגמה מתודולוגית

41:00 - 47:35 - חזרה למודלים - איך עובד מודל בבעלי חיים?

47:35 - 49:40 - מדוע לא כולם משתמשים בשיטה הזו?

49:40 - 51:00 - הבדלים מגדריים בגורמי הסיכון

51:00 - 57:30 - אפשר להכליל תהליכים ביולוגיים קטנים מאוד? מה כן נוכל להגיד שאנחנו "יודעים"

57:30 - הסוף - שאלת בונוס!