בפרק זה אנו מארחים את פרופסור מירב אהרון גוטמן, סוציולוגית של המרחב וחברת סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בשיחה מרתקת עם דניאל אופק ואנווה רצון, מירב חושפת את תפיסתה הייחודית הקושרת בין סוציולוגיה קונקרטית למרחב העירוני, מציגה ביקורת חריפה על מושג הקהילה כ"עסקת חבילה", ומסבירה כיצד שימוש בטכנולוגיות ויזואליזציה (כמו "התאום הדיגיטלי") יכול להפוך את הידע הסוציולוגי למוחשי עבור אנשי מקצוע וקהילות. כמו כן, אנו דנים בחשיבותם הדרמטית של מבנים קהילתיים יומיומיים ו"לא סקסיים" במצבי שגרה וחירום, ובמיוחד לאחר אירועי השבעה באוקטובר.

מירב אהרון גוטמן (נולדה ב-3 באוגוסט 1973) היא סוציולוגית של המרחב וסוציולוגית אורבנית המכהנת כפרופסור חבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, עמיתת מחקר בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית והיו"ר האקדמי של "החממה החברתית" בטכניון.

עוד מידע על מירב וליצירת קשר תמצאו בקישור פה:

https://www.meiravaharongutman.com/

5 דברים שלמדנו בפרק:

1. הביקורת על מושג הקהילה כ"עסקת חבילה": מושג הקהילה הוא מילה טעונה שנוסעת על "קידבק של משמעות" חיובית מראש, כגון סולידריות, אחריות הדדית והגנה. יש לעשות למושג זה "השעיה" (ברקטינג), שכן קהילה היא "עסקת חבילה" הכוללת לצד הביטחון גם פיקוח, רכילות, וצמצום אופקים. מומלץ להשתמש במילה "חברה" (Society) כדי לחשוף את הרבדים העמוקים יותר.

2. הסוציולוגיה האורבנית קושרת מופשט לחומר: הסוציולוגיה האורבנית הייחודית קושרת קטגוריות חברתיות מופשטות (כגון אי-שוויון, עוני או תרבות) לעולם חומרי קונקרטי. המבנים החברתיים והתרבות שלנו לובשים צורה חומרית-סימבולית המשוקעת במרחב העירוני. דוגמאות לכך הן תדירות האוטובוסים, תאורת חדר המדרגות או שם הרחוב.

3. ריסוק המבנים הקהילתיים הבסיסיים: שורשיו של שבר חברתי ניתן לראות בריסוק מבנים קהילתיים יומיומיים "לא סקסיים", כדוגמת ועדי בתים. חדרי מדרגות ומקלטים, הנמצאים בין המרחב הפרטי לציבורי, הם מוקדים לדרמה חברתית, פשיעה וביטחון, והיעדר הטיפוח שלהם נובע מהיעדר התארגנות קהילתית בסיסית. מוסדות קהילתיים קטנים (כמו ועדי שכונות או בתים) הם למעשה הבסיס שאפשר לאזרח להיות חלק מ"סיפור גדול" ולפתח תרבות דמוקרטית מלמטה.

4. הצורך ב"סוציולוגיה שמופיעה" באמצעות ויזואליזציה: באמצעות מודלים ממוחשבים בתלת מימד ניתן לייצר "סוציולוגיה שמופיעה". הרעיון הוא שהידע הסוציולוגי (הנתונים והאנליזות) יהיה נוכח ו"טבול" במודל הממוחשב בדיוק כפי שהחברה נוכחת ברחוב הפיזי. גישה זו באה לידי ביטוי בבניית "התאום הדיגיטלי החברתי" עבור קשישי שכונת הדר בחיפה בזמן הקורונה.

5. חוסן דרמטי בזמן חירום תלוי בהתארגנות תוך-קהילתית: בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, מחקרי הפינוי הדגישו כי היכולת של קהילה לזוז כיחידה (למשל, קיבוץ שמתפנה יחד) יצרה חוסן אפקטיבי עבור תושביה. מבנים קהילתיים קטנים הם הכי גמישים ואדפטיביים למתן מענה מיידי בשעת שבר. היא ניתחה מלל של מאות תושבים מפונים מהצפון כדי להבין את צרכיהם וסדר היום שלהם.

*נשמח אם תסמנו לנו חמישה כוכבים בכל פלטפורמה בה אתם מאזינים

מזכירים לכןם, קישור לערוץ ווטסאפ שהוא אך ורק לעדכונים על פרקים חדשים, מוזמנים ומוזמנות להצטרף

קישור אל הטלגרם שלנו- שם כבר כותבים על קהילה, מפרסמים משרות וגם כן משוחחים אתכם על קהילה

לערוץ היוטיוב דיבורי קהילה