הפרק החדש עם שירן צולל לסטוריטלינג כסקיל שמקפיץ אותנו בכל שלב בקריירה. מהגשת פרויקט גמר, דרך ראיונות ועד היום-יום בצוות.

דיברנו על איך לפתוח בקונטקסט חד שמייצר קשב ואמון, להתאים את השפה למי שבחדר (HR, פיתוח, פיננסים), ולהוריד עומס קוגניטיבי ע"י מיקוד ברציונל במקום ב”לקריין את המסך”. שירן משתפת רגעים אמיתיים ממכירות ועד פרודקט, ומראה איך סיפור נכון הופך נתונים להחלטות, התנגדויות להסכמות, ו”עוד מצגת” לשיחה שמקדמת דברים.

לקחנו מזה צ’קליסט פרקטי: להתחיל במשפט-שניים שמבהירים מה הבעיה ולמי, לעגן פתרונות במחקר בלי להציף בפרטים, לשזור חזרתיות חכמה (“זוכרים שאמרנו…?”) ולסגור עם שורה תחתונה ואקשן אייטמס. התוצאה: נרטיב ברור בשלבים.

קונטקסט - חיבור ורגש - פתרון מגובה - סיכום ו־next steps ששומר את כולם בפוקוס.

טיפים פרקטיים (צ’קליסט ליישום)

1. קונטקסט קודם כל

- ⁠פתחו במשפט שניים שמבהירים: מה הבעיה, למי, ולמה עכשיו.

- במערכות מורכבות: התחילו ב־high-level flow (אפילו פתקים/סכמה) לפני ה-UI.

2. צרו קשב ואמון

- ספרו “רגע טריגר” אישי או ממשתמשים שממחיש צורך אמיתי.

- קשר עין, שאלות ישירות למקבלי ההחלטות, והפיכת השיחה לדיאלוג.

3. התאמת המסר לקהל

- בחרו טרמינולוגיה ודוגמאות לפי התפקידים בחדר.

- בריאיון: עם HR דגש על soft-skills; עם VP Product על החלטות, פוקוס והשפעה.

4. מיקוד בעיקר והפחתת עומס קוגניטיבי

- לא “לקריין את המסך”; דברו על הרציונל מאחורי ההחלטות.

- קבצו נתונים לתובנות (“בחרנו X כי 80%...”), לא רשימת מטלות (“עשינו סקר, ואז…“).

5. בנו נרטיב עם עוגנים

- פתיחה: קונטקסט ורגש | אמצע: פתרון מגובה מחקר | סיום: סיכום ברור ו-Next Step.

- השתמשו בחזרתיות: “זוכרים שאמרנו…? כאן זה מתממש”.

6. סגירה ברורה

- סיימו בסיכום קצר (3-4 משפטים) + מה מצופה מהקהל (החלטה/פידבק/עדכון סטטוס).