מי השילוח בשלח: נכחו תחנו על הים. הנה כתוב (ברכות ס"ג.) בכל דרכיך דעהו ואפילו לדבר עבירה. וזה הענין נכחו תחנו על הים, היינו אף שאתם עושים מעשים כמו המצריים מ"מ מעשה ישראל הם טובים, דהנה אומה הישראלית אשר הם חלק הש"י הם דבוקים בחיים פשוטים בלי שום לבוש ויונקים ממקור חיים ההוא, וכמו שהש"י מופשט מכל מדות ומכל גוון, רק פשוט בתכלית הפשיטות, כן ישראל הם במקור חיותם אין אחיזתם בשום גוון ולבוש וכח, הן בחכמה, הן בהתנשאות או בעשירות, בלתי בה' לבדו. אבל האומות יש להם לכל אומה ואומה איזה כח וגוון אחר, אשר מזה ימשך כח חיותם ובזה הם נאחזים. כגון בבל כחם הוא בהתנשאות, ופלשתים כחם במה שכל אחד מהם יבקש תחבולה עד אשר ימצא סיבה לפרנסה, או חכמה ידוע או מלאכה אשר יהיה בטוח לבו כי יהיה לו במה להתכלכל. וענין מואב וקליפתם הוא תקופות, שהוא חזק בדעתו מכח אכילות, ושאר דברים כאלה המחזיקים ומרחיבים הדעת, וזה ענין ע"ז שלהם ששמו כמוש, היינו תבנית אדם נכמש ממראה ילדותו, כי מזה הם יראים פן ינטל מהם את זאת ההרחבה כאדם לעת זקנתו שתאות אכילתו מתמעטת ואין הרחבה בדעתו. וכן שאר האומות כל אחד לפי דרכו. והנה הש"י פיזר את ישראל לבין האומות, והוא כדי שיהיו בין הכחות ההם, והם יתבררו ויצרפו ויתלבנו באלו הכחות ולא יפנו אליהם ורק בה' ישימו בטחונם. ולעתיד כשהש"י יגאול אותם אז יתן להם כל הכחות שבררו עצמם בהם, והיינו התנשאות של בבל, וטובת עשירות שנמצא בפלשתים, והרחבה של מואב, וכן כלם יתן להם בעבור הצער שסבלו מהנסיונות שהיו להם בגלות. אך כאשר יטע הש"י אלו הטובות בין ישראל, אז יהיו מלאים קדושה וגם יהיו בלי גבול שבישראל יהיו מהש"י, כי באו"ה כל הטובות הם בשיעור וקצבה, אבל בישראל יהיו בהשגחות הש"י ממילא יהיו בלי גבול מאחר שהש"י הוא בלתי גבול. ועל ענין הזה מבואר בנבואת ישעי' כשנבא על מפלת פלשתים נאמר ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך (ישעיה י"ד,ל') היינו מדה במדה מצד שהם אומרים שצריך לחזור אחר סיבה לפרנסה, כדי שיהיה בטוח על חייו, ע"כ נאמר והמתי ברעב שרשך, וכשהם נופלים אז יכניס הש"י את כחם וטובתם לישראל, מחמת שהיו ביניהם בגלות ונבחנו במדה הזאת, והם לא שמו בטחונם לזה רק בהש"י, ע"כ ורעו בכורי דלים היינו ישראל שהם דלים וסומכים עצמם על הש"י ועכשיו במפלתם הם ירעו ויתפרנסו. וכענין הזה נאמר גם במפלת שאר אומות. וזה ביאר הכתוב נכחו תחנו על הים כי נמנו בכאן ארבעה כחות וקליפות של מצרים. והם מגדול וים ובעל צפון ופי החירות. ואלו הארבעה הם עיקר הכחות של מצרים, וע"ז אמר הכתוב נכחו תחנו, היינו כנגדו וכדומה להם בכחותם יהיה גם לכם כל הנאות וטובות שנמצא למצרים, ואעפ"כ תגאלו מהם ויפלו לפניכם, כי כל אלו הכחות אשר בין ישראל הם מלאים קדושה אף שהם דומים למצרים, כי גם את זה לעומת זה עשה אלקים כי גם כאן היה הקטרוג מה נשתנו אלו מאלו, אך שהש"י מעיד עליהם שאין בלב ישראל רק אהבת הש"י.

הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!

ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.

פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrim

אתר הישיבה: www.otniel.org

קצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzb

קבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz