מי השילוח - פרת ויגש

ויגש אליו יהודה. זהו שאמר הכתוב (שמואל ב כג ג) אמר א-להי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת א-להים, וכמו שביארו ז"ל צדיק מושל ביראת א-להים אמר אלקי ישראל, היינו הכללים של ד"ת והם הרמ"ח מצות עשה ושס"ה לא תעשה אשר נתנו בכל נפש מישראל שוה בשוה, לי דבר צור ישראל לי היינו להבעל תשובה, לזה מדבר הש"י בפרט ונותן לו תקופות אחר חטאו שנדמה לו כי אפס תקוה ממנו וישוב אל ה' אז נותן לו הקב"ה תקופות. ולזה נשתנו הדברים כי בתחילה נאמר אמר היינו לשון רכה, ואצל הבעל תשובה נאמר דבר היינו תקופות. גם בתחילה נאמר א-להי ואח"כ נאמר צור אשר היא ג"כ לשון תקופות וחיזוק, מושל באדם צדיק היינו אם היה החטא בדבר בגזרת חכמים ע"ז נאמר מושל באדם צדיק היינו שהבעל תשובה מושל עליהם כי אין לך דבר שעומד בפני התשובה, מושל יראת א-להים היינו אם היה החטא נגד תורה שבכתב על זה נאמר מושל יראת א-להים היינו שגם ע"ז ימשול, על הכל נאמר נאום הגבר הוקם על שהוקם עולה של תשובה, כי אף שד"ת ניתנו ביראה מופלגת ועל כמה דברים שאיימו חז"ל כידוע (זוה"ק ח"א סב.), זאת אינו רק לפני החטא נאמר, אבל נגד תשובה אין לך שום דבר שעומד. ולאחר שאירע לאדם מכשול לא יתיאש עצמו כי לא ישאר לעתיד שום חטא על נפש מישראל, ועיקר זאת התקופות נמצא בשבט יהודא, ע"כ ויגש אליו יהודא אף שלא נראה עתה חדשות בדבריו אך שמראה בדבריו גודל תקופתו אשר בלי ספק נמצא עתה צמיחת ישועה וזה פירוש הפסוק (משלי כד כא) ירא את ה' בני ומלך, בני היינו לשון בינה והוא שיהא יראתך מבוררת ואמיתיות, ומלך היינו שתהיה מלך ותקיף בבטחון גדול בהש"י, ועם שונים אל תתערב ואיתא בגמ' (סוטה כב.) אלו המורים הלכה מתוך משנתן, ומקשה פשיטא ומשני מ"ד כרב יהודא דאמר כל העובר עבירה ושנה בה הותרה לו קמ"ל, היינו שבאמת נמצא איזה מקום גם לזה כמבואר על פסוק ויתד תהיה לך (מי השילוח/פרשת כי תצא), וזה היה תקופות יהודא אחרי אשר אירע לו שאמר (בראשית מג ט) אנכי אערבנו, ועבר על מה שנאמר (בראשית רבה צג א) הרחק מן הערבות, ואעפ"כ היה בטוח שיוצמח לו הישועה.[1]

ויגש אליו יהודא. הנה זה הכוח נתן הש"י בשבט יהודא שאינו מיאש עצמו לעולם אף כי יראה שיעבור עליו מה, והנה בפרשה הקודמת אמר (בראשית מד טז) הננו עבדים לאדוני והיה נראה שהתחיל ליאש את עצמו והיה נחשב בעיניו כשגיאה מה שהתחייב את עצמו לאביו בשני עולמות על בנימין. ובזאת הפרשה התחזק עצמו מאד לפני הש"י שאף שעשיתי שלא כהוגן מ"מ יש ביכולת הש"י להושיע לי. וזה ויגש אליו יהודא, אליו היינו במעמקי לבו של יוסף עד שהיה מוכרח להתודע להם. כי כל הפסוקים הללו הם טענה נגד הש"י ויהודא היה סובר שעומד לפני מלך גוי ומתוכח עמו, וכאשר שלח להם הש"י הישועה אז ראו שגם למפרע לא היו בסכנות כי באמת היו מתוכחים עם אחיהם, וכן לעתיד כאשר יושיענו הש"י ויפדנו אז יראה לנו ה' כי לא היינו בגלות מעולם ולא משל עלינו שום אומה רק ה' לבדו, וזה פירוש הפסוק (תהילים לז י) ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו, היינו בעוד מעט יתבטל רשע, והתבוננת היינו בבינת הלב באם תרצה להבין על מקומו, ואיננו היינו תראה כי לא היה בו שום כח ממשלה עליך.

הרשמו לערוץ כדי לקבל עדכון על שיעורים חדשים!

ערוץ שיעורים מבית ועד הר חברון, עתניאל.

פייסבוק: www.facebook.com/otnielbogrim

אתר הישיבה: www.otniel.org

קצת עלינו: https://lp.vp4.me/xjzb

קבוצת וואצאפ לשמינסיטים: https://chat.whatsapp.com/E69yEuieZjCIlZuqqpjYuz