השבוע אירחתי את ד"ר אייל חשביה - ראש מערך הטראומה בבית החולים איכילוב . 

או יותר נכון הוא אירח אותי-  הגעתי אליו לבית החולים ובין מקרה טראומה אחד לאחר ישבנו לדבר על החיים כרופא טראומה ועל מה קרה בבית החולים בשביעי לאוקטובר . 

בעצם כבר שמסתכלים על אייל כשהוא מדבר על המקצוע - מבינים שהוא לא סתם עוסק בו, הוא חיי אותו ב 200 אחוז. 

להיות רופא טראומה זה להיות אמון על הפצועים שמגיעים לבית החולים ללא התראה מוקדמת - וממש לנהל קונצרט רפואי שלם . כמו שאייל אמר, הוא מנצח על תזמורת שלמה של אנשי רפואה הכי מקצועיים שיש אבל בלי קצב אין מנגינה - והוא יודע לקבוע מתי תקרה כל פרוצדורה רפואית בזמן המדויק לה, כך שבסוף המטופל יקבל את הטיפול הטוב ביותר בכדי להמשיך את מנגינת חייו .

בשביעי לאוקטובר התקיים פה במיון של בית החולים השיא של רפואת טראומה - אירוע רב נפגעים. 

אירוע שבו צריך לנהל את כל המטופלים ביחד וכל מטופל בנפרד . 

באירוע כזה בעצם קיימות שתי מעטפות - מנהל טראומה אחד שמקבל את המטופלים ומסווג אותם לפי דרגות פציעה , בעצם מנהל אופרטיבי שמנהל את האירוע. 

ומנהל שני שמקבל עליו את צד הרפואי מקצועי- ומנהל כל מטופל כאירוע בפני עצמו. 

ומה קורה בהמשך אתם שואלים? את זה תגלו בפרק 

שאלתי את אייל על ההקרבות שהוא עושה לטובת המקצוע ואם הוא שלם עם החיים שהוא בחר למרות כל האינטנסיביות והקשיים - 

והוא ענה בדרך שלא משתמעת לשני פנים- I'M LIVING THE DREAM

מוזמנים להאזין ולשתף! אם אהבתם את הפרק אשמח לשמוע דרך הרשתות!