תקציר הפרשה: משה ממשיך לדבר אל עם ישראל ומפרט את המצוות שיהיה עליהם לקיים אחרי הכניסה לארץ ישראל: מעמד הר גריזים והר עיבל, השמדת כל העבודה הזרה בארץ ישראל, ריכוז עבודת ה' במקום אחד בו יבחר ה', מצוות מעשר, מצוות שמיטת כספים ועוד. נוסף על כך, משה מזהיר מפני עבודה זרה ומפני נביאי שקר שעלולים למשוך אליה את העם. הוא ממשיך ומפרט את דיני העיר הנידחת, את דיני עבד עיברי, את סוגי החיות המותרות והאסורות באכילה, את סימני הכשרות שלהן ומדגיש את איסור אכילת הדם. בסיום הפרשה מצווה משה לחגוג את החגים פסח, שבועות וסוכות ולהגיע למקום עבודת ה' בחגים אלה ▪ שאלות ותשובות עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן: מה משמעות "רְאֵה" על פי חכמת הקבלה? מה ההבדל בין "ראייה" ל"שמיעה" ומהם השלבים שבהם מגיע האדם להשגת דרגת ה"ראייה" הרוחנית? כיצד עוזרות לאדם כל המצוות שאותן מפרט משה להתמצא במערכת הרוחנית ולהפעיל אותה? מה הם השלבים של "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבת את ה' אלוהיך", בתהליך ההתפתחות הרוחנית של האדם? מהי "ברכה" ומהי "קללה" בתהליך זה?