בניסיונם להבין את כוונותיו של רש"י בבואו לפרש את התורה, נחלקו מפרשיו הרבים - האם רש"י הוא רק פרשן או שהוא גם מוסיף מעצמו דברים שלא הכרחיים לפירוש הקשיים בפסוק?

מחלוקת זו שנמשכת עד פרשני זמננו מעלה שתי אפשרויות משמעותיות:

גישה ראשונה תגיד שרש"י תמיד בא לענות על קושי מסויים בפסוק ולכן כשהוא מביא יותר מפירוש אחד צריך להבין על מה הפירוש הראשון לא ענה שהפירוש השני כן עונה.

גישה שנייה תגיד שלעיתים הפירוש הנוסף של רש"י לא יהיה קשור לצורך הפרשני של הפסוק, ורש"י כתב אותו כדי לבנות בנו קומה רוחנית מסויימת, לתת לנו מעלות ומידות רוחניות שעולות מתוך הפסוקים.

אז מיהו בעצם רש"י - פרשן או מורה דרך רוחני?