לינק לאתר ולהורדת השיעור בpdf

https://ko-fi.com/orelzion

____________________

אז השבוע סוף סוף סיימנו בעז״ה את הפרק הרביעי מהשמונה פרקים, ואנחנו מגיעים את נושא ההחרמה במצוות.

בשיעור הקודם שאלנו אם הנטייה אל דרך האמצע צריכה להיות רק במידות או גם במצוות.

וראינו שהרמב״ם מתייחס לשאלה הזו, ואומר שלמעשה התורה כבר מכוונת אותנו למיקום האופטימלי.

____________________

הרי ראינו בפעם הקודמת שמטרת המצוות היא לכוון את האדם ללכת בדרך האמצע, למעשה, אומר הרמב״ם התורה עושה קצת יותר מזה, היא לוקחת אותנו קצת קצת לקצה, כדי שנישאר באמת תמיד באמצע.

ואם כך, יוצר שמי שמחמיר (או מקל) לא רק שהוא לא עושה טוב, הוא למעשה מקלקל יותר, כי הוא ירגיל את נפשו אל הקיצוניות, הפך דעת התורה שרצתה שהאדם יתרגל לנטייה קלה מהאמצע ולא יותר.

_____________________

המשכנו עם דוגמאות שמביא הרמב״ם למצוות שונות ואיך הן משמשות כדי להרגיל את האדם לדרך האמצע במידות.

_____________________

לאחר מכן דיבר הרמב״ם על החשיבות של חשבון נפש יומי, כדי שהאדם יראה תמיד שהוא אכן נשאר בדרך האמצע וגם כדי לשים לב לתכונות שעוד לא תוקנו אצלו ולתקן אותם.

שהרי אחרי הכל אף אחד לא מושלם, ובוודאי שאף אחד לא נולד מושלם. נולדנו פגומים כדי להשתלם, כל חיינו הם מסע של תיקון.

​הוכחנו זאת גם מהפסוקים שהביא הרמב״ם.

______________________

ואז עבר הרמב״ם להסביר שאפילו משה רבנו עליו השלום חטא בחטא של מידת הסבלנות כשאמר לבני ישראל שמעו נא המורים. הרחבנו מעט בפרשנות של הרמב״ם לפרשה הזאת.

_______________________

כרגיל נשמח לשמוע תגובות והארות, שיתופים ולייקים יתקבלו בברכה :)