לינק לאתר (יש שם את הקובץ כpdf)

https://ko-fi.com/orelzion

__________________________

אז היום המשכנו את פרק א׳ ואפילו זכינו ב״ה לסיים.

החלק הזה פרש הרמב״ם את חמשת חלקי הנפש לפי הסידור שלו, שהם הזן, המרגיש (החש), המתעורר, המדמה והשכלי.

__________________________

הסברנו כל אחד מהחלקים ועמדנו על הקשר האפשרי שלו לתורת המידות.

הארכנו גם בביאור הקשר המדהים שמצאו החוקרים בימינו בין הגוף והנפש, האם ידעתם שיש חוקרים שמכנים את המעי ״מח שני״?

עד כדי כך.

כן, פרפרים בבטן זו תופעה אמיתית, ויש לה קשר גם לחיידקים וגם למוליכים עצביים כמו סרטונין שמיוצר בעיקר במעי!

__________________________

הבאנו גם את המחקרים פורצי הדרך של פרופסור עמדי, שגילה דרך לגרום לעיוורים לראות ולחרשים לשמוע.

כך שחמשת החושים הם באמת בנפש, הגוף באמת משמש להם ככלי, אז אם זה לא עובד דרך האוזן, פרופ׳ עמדי מצא דרך לגרום לזה לעבוד דרך הרטט.

___________________________

דיברנו הרבה על הקשר בין זיכרון לדמיון ועל ההבחנה שהרמב״ם עושה (בניגוד לאריסטו) בין השכל והדמיון.

למעשה, הדמיון הוא כח אחד עם הזיכרון, הנפש זוכרת רישומים שבאו לה מהחושים, ויודעת גם להרכיב אותם אחד לשני, כך למשל אנחנו יכולים לדמיין פיל כחול, אף על פי שלא ראינו מעולם פיל שכזה, מכיון שראינו פיל וראינו צבע כחול.

___________________________

את הפרק סיימנו בהבנת הנפש לפי הרמב״ם, מה היא בעצם הנפש, מהי הישארות הנפש, מה בדיוק ״נשאר״ שם ומה לא.

___________________________

האזנה נעימה!

כמו תמיד נשמח מאוד לתגובות והערות, וגם לשיתופים ודירוג :)