למוות ולתקומה של ישוע יש השפעה קוסמית. יש לכך תוצאות המשפיעות על כלל היקום. בייחוד זה יוצר שינוי מוחלט ותמידי בעולם הבלתי נראה ובגורל המחכה לנשמות המאמינים הצדיקים אחרי שהם עוברים מהחיים האלה.
הדרך הטובה ביותר להבין את הגורל המתמשך של האדם, ואת גורלו אחרי המוות, זה להתבונן על האופן בו נברא האדם כפי שזה מתואר בבראשית ב, 7:
וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם, עָפָר מִן־הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
שימו לב שלאישיות האנושית ישנם שני מקורות מובחנים: החלק החומרי באדם, גופו, שמקורו באדמה; זהו המרכיב באנושיות שלנו שבא מלמטה. אולם החלק הלא חומרי באדם, נפשו, מקורה מאלוהים; זהו המרכיב באנושיות שלנו שבא מלמעלה. לפיכך אישיות האדם היא איחוד של מרכיבים משני מקורות שונים: מרכיב פיזי, מהארץ מטה; מרכיב רוחני מאלוהים מעלה. אנו צריכים לזכור את העובדה החשובה הזו בזמן שאנחנו לומדים על הגורל המתמשך של האדם.
במותו שני המרכיבים האלה באדם, שוב נפרדים. הגוף חוזר לאדמה ממנה הוא נוצר ונרקב. הנפש עוברת לעולם הבלתי נראה. לעולם הבלתי נראה הזה יש שם בתנ"ך. הוא נקרא שאול.