רבי טרפון וחכמים נחלקו האם מריקה ושטיפה של כלי מתכות ששימשו לבישול בשר קרבנות נדרשים בימי החג כפי שנדרשים במשך השנה, או שבימי החג אין צריך לבצע אותם עד סיום החג. מהו יסוד עמדתו של רבי טרפון להקל בחג?

הזמן הכללי לביצוע מריקה ושטיפה הוא לאחר שעבר הזמן המותר לאכילת הקרבן. מניין הדבר נלמד?

רבי וחכמים נחלקו האם מריקה ושטיפה נעשים שניהם במים קרים, או שמריקה נעשית במים חמים ושטיפה במים קרים. ואף לשיטת רבי, הסובר ששניהם במים קרים, עדיין יש צורך להרתיח תחילה את הסיר במים חמים כדי להסיר את טעם הבשר שהפך לנותר, נשאר מעבר לזמן שבו ניתן לאכול את הקרבן.

אם חלק של קרבן נתבשל יחד עם קרבן אחר במעמד שונה, או עם מאכל של חולין, המאכל מקבל את מעמד הקרבן החמור יותר, כפי שנאמר בויקרא ו:כ. דין זה חל רק אם ניתן טעם. ופרטי הדין נידונים. נשאלת שאלה: מדוע מצוות עשה לאכול בשר קרבן אינה דוחה את מצוות לא תעשה שלא לאכול בשר פסול? רבא משיב שעיקרון זה אינו חל במקדש. רב אשי משיב שיש גם מצוות לא תעשה וגם מצוות עשה שלא לאכול את הבשר, ולכן מצוות העשה לא דוחה.

הפסוק הנוגע לדין זה נאמר בהקשר לחטאת. מן הפסוק בויקרא ז:לז, שבו מוזכרים קרבנות שונים, למדו חכמים שדיני כל סוג קרבן חלים גם על שאר הסוגים. מן החטאת המוזכרת בפסוק זה הם למדו שהדין הזה חל על כל הקרבנות. מה לומדים משאר קרבנות הנזכרים בפסוק?