אינווסטור 360 לייב

הערב אנחנו עורכים לכם הכרות עם שחקנית קצת פחות מוכרת וידועה בתחום חיסכון ארוך הטווח, אך בהחלט שווה הכרות. את הכשרה אתם מכירים אולי בעיקר ממסלול פוליסות החיסכון בסט אינווסט שמאגד בתוכו מסלולים של מנהלים ובתי השקעות שונים. אך גם הכשרה עצמה מנהלת מסלולי השקעה ובונה את עצמה כשחקנית בשוק. אז הערב ניתן את הבמה למנהל ההשקעות הראשי של החברה, רועי קדושונחמד מקרוב על המסלול הכללי שלהם, דרך ניהול ההשקעות , החשיפה לאפיקים השוניםוכמובן הסקטורים והנכסים שמעניינים אותם בראייה קדימה.מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

לצפייה בוובינר המלא בוידאומוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהכלכלה העולמית מתאוששת יפה, וגם באירופה מתחילים לראות התרחבות. הבורסה בת"א מצמצמת פערים. ומתי סוף סוף תרד ריבית הפד? יש שיקולים כבדי משקל לכאן ולכאןהחשש למיתון פחת משמעותית, וזה ניכר בסקירות הרחבות של מנהלי הכספים הכבדים בארה”ב. גם מדדי מנהלי הרכש, החוזים פני העתיד, מצביעים על התרחבות ברוב הכלכלות. נראה שהכלכלה העולמית מתאוששת ולא צועדת לאחור, וזה בהחלט סימן חיובי. על פי התחזיות, האימוץ הנרחב והמתרחב של ה-AI עוד יעצים את המגמה, עם שיפור בפריון העבודה בקצב של 1.3% בשנה, ואפילו 1.5% בכלכלות המתפתחות. במצטבר, על פני עשור, אפשר לדבר על מהפכה תעשייתית חדשה. ארה"בכולם מצפים להורדת ריבית, אבל הפד מהסס. אינפלציית הליבה שהוא רואה, אחרי קפיצה מטרידה של המדד בינואר, מתקרבת ליעד אבל עוד לא שם (2.8%, יעד של 2%). שכר העבודה עדיין צומח אבל בקצב פוחת, מה שלכאורה מסיר חשש מהגדלת ביקושים מדרבנת אינפלציה. אבל כשהפד רואה 300 אלף משרות חדשות, שזה הרבה מעבר לצפי – הוא מבין ששוק העבודה בסדר גמור, ואין סיבה לרוץ עם הריבית. לא כך שוק הנדל”ן, שהריבית מקשה עליו מאוד, או החוב שכבר הגיע ל-120% מהתוצר. ב-2023, על הריבית לבדה שילם הממשל 879 מיליארד דולר, ואף הפד עצמו סופג הפסדי הון בעקבות אג”ח שרכש בסביבת ריבית נמוכה יותר. דאגה נוספת מגיעה מכיוון החברות – עם עלייה במספרן של אלו החוזות הפסדים ברבעון הנוכחי, כמו גם במקרי חדלות הפירעון. אבל הנה עוד נתון מבלבל בכיוון ההפוך: התאוששות בתעשייה, שעשויה לגרור שוב העלאות מחירים. בשורה התחתונה, הפד ימשיך להתלבט, וגם אם יתחיל בהורדות – סביר שזה יהיה לאט והדרגתי. שוק המניות לא רגוע כרגע. אין סימנים לקריסה, השוק מתוח מאוד, וטרם הסתמנה מגמה לכאן או לכאן. ייתכנו עוד עליות, אבל גם תיקון כלפי מטה – ולא צריך להיבהל מזה. במד הפחד/תאוות הבצע אנחנו ב-Greed, אם כי לא קיצוני (ירדנו החודש מ-69 ל-61). לכשתרד הריבית, צפוי עוד כסף לזרום לשוק המניות (6 טריליון דולר חונים כעת בקרנות הכספיות; במניות כ-54 טריליון). אמרה ידועה היא ש”השוק יכול להיות שיכור יותר זמן משאתה תהיה פיכח”. נראה שנכון בשלב זה להיזהר. אירופה האינפלציה יורדת יפה וכבר הגיעה ל-2.4% (2.9% באינפלציית הליבה). נראה שהכיוון הוא הורדת ריבית בקרוב (עומדת על שיעור גבוה של 4.5%). מדד מנהלי הרכש המשולב, שירותים ותעשייה, חצה בשעה טובה את רף ה-50 (נתון שמעליו אנחנו בהתרחבות), וזה איתות חיובי לשווקים. בספרד, איטליה ואירלנד ניכרת התרחבות יחסית; צרפת וגרמניה עדיין בהתכווצות, אבל פחותה משהייתה. שווקים מתפתחים בהודו קצב הצמיחה משתפר ואמור להגיע השנה ל-8%. המערב רואה בה חלופה חיובית לסין, ובהחלט יש כאן פוטנציאל לטווח הארוך, למרות המורכבויות. בינתיים בסין ניכר שיפור משמעותי במדד מנהלי הרכש, עם התרחבות בהזמנות מתוך המדינה ועדיין התכווצות, אך פחותה, מחוץ לה. הנשיא הכריז על שלושה מנועי צמיחה: תאים סולאריים, סוללות ליתיום-יון ורכב חשמלי. את הסקטור האחרון ניתחנו לעומק בוובינר, לרבות הקרב בין טסלה ל-BYD הסינית, כשברחבי העולם יש כבר 14 מיליון מכוניות חשמליות ומתוך זה 8 מיליון בסין. המדינה משקיעה רבות בשלושת התחומים, והם רלוונטיים מאוד לתעשייה הגלובלית. הזכרנו גם את טייוון, שהתאוששה מהר מרעידת אדמה וחזרה לייצור, כשהשוק מגיב בהתאם.  במחקר משווה על השווקים המתפתחים בלטו שלושה לטובה: מלזיה – יצואנית סחורות עם ממשלה חדשה שמתכננת רפורמות ותקציב מאוזן חיובי; פולין – שכבר תקופה עם מדד עולה, פתיחות לאירופה וצמיחה יחסית גבוהה לנפש; ואינדונזיה – שמחזיקה אחוז גבוה ממאגרי הניקל בעולם, החיוניים לתעשיית הרכב החשמלי, ולא מאפשרת ייצוא לא מעובד. מעניין לעקוב גם אחר ארגנטינה, שם הנשיא, טיפוס מוקצן משהו (וידיד גדול של ישראל), מחולל מהפכה מהירה. הוא ירים את המדינה לשמיים או שירסק אותה על קרקע. בינתיים זה נראה לא רע, עם ירידה חדה של הריבית ומעבר של התקציב לאיזון חיובי בעקבות קיצוצים מהירים. ישראל חצי שנה מפרוץ “חרבות ברזל”, קשה עדיין לצפות מה יהיו השלכות המלחמה. קיבלנו בשורה טובה מסוכנות פיץ’, שלא הורידה את דירוג האשראי, רק את התחזית. ביצועי הבורסה משתפרים, והמדדים המקומיים מצמצמים פערים ביחס לנאסד”ק ולאחרים. גם באג”ח ישראל נותנת פייט, עם תשואה יפה מאוד בתל בונד-גלובל. הקרנות הכספיות עדיין מגייסות, אם כי פחות, ומתחילים לראות מעבר לאג”ח כי המשקיעים מניחים שהריבית תרד. שיעור האבטלה ירד ל-3.3%, המדד המשולב למצב המשק עלה ב-0.3% – התאוששות טובה ומהירה יחסית, ובנדל”ן נבלמה הירידה במחירים (זה יכול להיות קשור גם למתן הטבות אחרות) ונרשמה עלייה במכירות. עלייה מרשימה חלה גם בהוצאות בכרטיסי אשראי. ככלי לתמרוץ ההשקעה בבורסה, הוגשה הצעת חוק להפחתת מס רווחי הון מ-25% ל-20%. הנתון המטריד נוגע כמובן לגירעון התקציבי, שכבר הגיע ל-5.6% וצפוי לטפס באחוז נוסף עד סוף השנה. ככה זה במלחמה, וגם זה משפיע על שיקולי הריבית – כשכל אי ודאות מזניקה את הדולר, וכשהיחלשות השקל עלולה לתדלק מחדש את האינפלציה. טיפ במקום סיכוםמי שהשקיע סכום קבוע ב-2001 במדד S&P 500, קיבל עד היום תשואה של 7.3%. לעומתו, מי שקנה מדי שנה חלק מסוים בשיטת Dollar Cost, גרף 10.7%. אז קחו את זה מכאן. ונזכיר שכסף ארוך, אנחנו עדיין חושבים שצריך להימצא במניות, לעומת כסף נזיל שאפשר להחזיק במסלולים הכלליים המאוזנים יותר.

הערב נשדר פרק נוסף של אינווסטור לייב, כאשר הפעם ננקוט גישה מעט שונה: לרוב אנחנו מארחים את הגופים המוסדיים המובילים בישראל כדי ללמוד לעומק על דרך ניהול ההשקעות שלהם בעיקר בחיסכון ארוך הטווח, שזה אומר גמל השתלמות ופנסיה בעיקר. הערב, אנחנו רוצים לבקר שוב את המוסדיים הישראלים, אך הפעם המטרה שלנו היא לנתח אותם כסקטור וללמוד על פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של השקעה במוסדיים ישראלים. בגדול, כאשר אנחנו ניגשים לנתח את הסקטור, לרוב תתבצע חלוקה שמבדילה בין בתי ההשקעות לחברות הביטוח. למרות שחלק גדול מן פעילות ניהול החסכונות היא דומה, כמובן שיש גם מרכיבים נפרדים ושונים. לצורך הניתוח שלנו הערב, נתייחס בעיקר לגידול בנכסי הציבור המנוהלים, מהו מודל הרווח של המוסדי, מהו מנוע הצמיחה של השוק הזה, ואיך בנוייה התחרות. וכמובן, קצת על השוני ומה מייחד את הפעילות של כל אחד מהם.מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

הפעם יש לנו אורח מיוחד שאנו מתרגשים מאוד לקראתו: לראשונה אנחנו מארחים את ארז מגדלי, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל, ומי שאחראי בפועל על הפנסיה של 1 מכל 3 ישראלים לפחות. מגדל אחד המוסדיים הכי מוטים  ישראל בהקצאת הנכסים שלו, חולשים גם על פורטפוליו נדל״ן מהגדולים בישראל, מה שמעמיד אותם הלכה למעשה כחברת הנדל״ן השלישית או הרביעית בגודלה בארץ. בנוסף, גם נתח הנכסים הלא סחירים הוא מהותיקים והגדולים בקרב המוסדיים. בשורה התחתונה, עם תיק של כ-350 מיליארד ש״ח של כספי חוסכים ועמיתים, שנוגע בכל תחומי ההשקעות, ומשפיע באופן ניכר על חברות ישראליות ועל המשק הישרלאי בכלל, ארז מגדלי נמצא בפוזיציה מאוד ייחודית שמעטים בישראל מחזיקים בה, ואנו מאוד מסוקרנים לשמוע את המחשבות והראייה שלו בשלל תחומים שנוגעים גם להשקעות באופן ישיר (דרך המסלול הכללי), לטרנדים שהשתלטו על החיסכון ארוך הטווח, וגם על המאקרו הישראלי ואיך הוא רואה את השוק כאן מתפתח בשנים הקרובות לאור האתגרים והבעיות. הולכת להיות שיחה מאוד מעניינת עם אחד האנשים הכי משפיעים בשוק השיראלי - השתתפות חובה לכל משקיע.מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

היום אנו נקדיש את הפרק השבועי של אינווסטור לייב לתחום השקעות הנדל״ן. המטרה שלנו הערב היא לספק לכם סקירת רוחב על כל האפשרויות להשקיע בנדל״ן, החל מרכישת נכס מניב באופן ישיר ועד קרנות שמבצעות השקעות בקנה מידה גדול הרבה יותר ובסוגים שונים של השקעות. לטובת הנושא הרחב והדי מורכב, נארח את ניר גולדברג, שותף מנהל בקרן הריט הציבורית Next Point (נסחרת בספרד). לניר ניסיון עשיר בסוגים שונים של השקעות נדל״ן, החל מנסיונו האישי ודרך הקריירה המקצועית שלו שהובילה אותו לעסוק כמעט בכל סוגי הנכסים ובמדינות שונות, במיוחד באירופה. את התובנות המרכזיות והעיקריות הוא יחלוק אתכם הערב, כאשר הפרק הערב יהיה בעל פן לימודי יותר עם רשימת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות השקעה. כמובן שהראייה שלנו היא מנק׳ מבטו של המשקיע, וזה גם יהיה עיקר הדגש שלנו במהלך השיחה הערב. אז הצטרפו אלינו הערב למסע בין השקעות נדל״ן שונות. מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-live

מהן החדשות הטובות בשוק ההון בארה"ב ובורסת ת"א, מה קורה בעולם ששקוע בשנת בחירות, עם רטוריקה פופוליסטית הולכת ומקצינה בין מדינות, הכל בסקירהלצפיה בסקירה המלאה בוידאומוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודסקירה חודשית: מרץ 2024 במאקרו ובשוקי ההוןמהן החדשות הטובות בשוק ההון בארה”ב ובורסת ת”א, מה קורה בעולם ששקוע בשנת בחירות, עם רטוריקה פופוליסטית הולכת ומקצינה בין מדינות וגושים גאו-פוליטיים. מה מלמדים אותנו המכפילים היקרים בוול-סטריט – וגם, מבט על האינפלציה והריבית באירופה. הכל כאן, בסקירה החודשית הקבועה עם עמי ארביב.השוק האמריקאי:השוק האמריקאי ובעיקר ה- S&P הפתיע אותנו עם דילוג קליל מעל ה- 5000 ולא מראה סימני עצירה – וכל זה קורה דווקא כאשר הציפיות לצעד של הורדת ריבית מצד הבנק הפדרלי הולכות ומתרחקות – גם עקב קריאה אחרונה שהייתה גבוהה במקצת מהתחזיות. השוק הישראלי:גם בשוק ההון הישראלי קורים דברים חיוביים. לאורך כל החודש האחרון אפשר להרגיש אופטימיות שמתורגמת לנתונים משמעותיים גם באג”ח וגם במניות בבורסת ת”א. אלה באמת חדשות טובות לכולנו, אם כי לא ממש מפתיעות. הבורסה בארץ הייתה ועדיין זולה יותר מאחיותיה הגדולות, אפשר למצוא בה הזדמנויות ויש לה עוד המון מקום לצמיחה וצמצום פערים. מדוע כלכלה חלשה לא תמיד רעה לשוק המניות והאג”ח?היו שנים שבהן חשבנו שחדשות רעות לכלכלה הן חדשות טובות לשוק, כי בדרך כלל, התוצאה של נתונים כלכליים לא מבריקים היא ריבית נמוכה לצד המשך הרחבה כמותית ותמיכה של ה- FED.  עכשיו אנחנו פוגשים מציאות שבה לא משנה מה הנתונים מראים – בכל מקרה מדובר בחדשות טובות לשוק: אם הכלכלה חזקה אז חברות מגדילות רווחים שולי הרווח גדלים, הצמיחה ממשיכה להיות חזקה והשוק מטפס. ואם הנתונים הכלכליים פחות טובים, אז כנראה כן נראה ירידת ריבית בקרוב – וגם את זה שוק ההון אוהב והוא רושם עלייה.מה קורה בעולם?קרוב לשבעים מדינות בעולם נמצאות בשנת בחירות, כאשר הפוליטיקה חודרת לכל תחום כמעט ומשפיעה על מהלכים מדיניים וכלכליים, באמצעות התבטאויות והחלטות פופוליסטיות. מי שעוקב מקרוב יכול גם להבחין בהקצנה של האווירה השלילית. אפשר למצוא את זה באופן בולט בהתפתחותו של דיאלוג בין-גושי, אגרסיבי ומסוכן, בין סין, רוסיה ואיראן לבין מדינות המערב – ובתוך כך, גם בזינוק האסטרונומי בתקציבי הביטחון של השחקניות המעורבות.בחלק החיובי – הבנקים המרכזיים ברוב העולם מצליחים להתגבר על האינפלציה שזינקה בעקבות מגפת הקורונה. מדובר עדיין בסיטואציה של השתלטות עוד לא הגענו לרמה הרצויה, אבל הכיוון הוא נכון ועשוי בסופו של דבר להוביל להורדות ריבית – מהלך מתבקש ורצוי מבחינת שוק ההון. כך, למרות מוקדי מתיחות רבים ברחבי העולם, ובאופן יוצא-דופן לעומת עשורים קודמים – אף מדינה כמעט לא ‘נצבעה’ באדום בעל ידי קרן המטבע הבינלאומית, שמפת תחזית הצמיחה העולמית שלה לשנת 2024 מסומנת בירוק – Across the board. ממוצע הצמיחה הצפוי בעולם השנה על פי הקרן הוא 3.1%.עוד בהסתכלות גלובלית; מדד ה-MSCI שמחזיק חשיפה לכלל הבורסות בעולם  מראה שלמרות אינדיקציות ל ‘גרידיות’ יתר בחלק מהבורסות, רוב המדדים בעולם עדיין לא קרובים למצב של תיקון חריף למטה. הנתונים האלה גם מלמדים אותנו שבאופן יחסי, רוב השווקים בעולם עדיין לא מתומחרים גבוה מדי, יחסית להיסטוריה הקרובה.המחזור הכלכלי:כידוע, שוק ההון תמיד מקדים את הכלכלה. הוא עולה לפניה ויורד צעד אחד לפניה. כרגע, מבט על השוק האמריקאי מגלה שהוא ממשיך בשלב של עלייה מתונה לקראת השיא, כאשר במקביל הכלכלה עדיין נמצאת בצמיחה. המשמעות היא שתרחיש הייחוס של השוק מביא בחשבון האטה מסוימת בכלכלה, אבל לא מיתון.חדשות מעניינות מגיעות גם מסיכום דוחות החברות לרבעון Q4 של 2023: 73% מהחברות דיווחו על הפתעה חיובית ברווח למניה ו- 64% דיווחו על הפתעה חיובית בהכנסות. בנוסף, שיעור צמיחת הרווחים המשולב (משנה לשנה)  של S&P 500 הוא 4%. בתחזית ל- Q1 של 2024, 71 חברות S&P פרסמו תחזית EPS שלילית ו- 30 חברות פרסמו תחזיות חיוביות.ביקוש לעובדים מול דורשי עבודה:שוק העבודה האמריקאי רושם נתונים סותרים, כאשר מצד אחד, השכר הממוצע והביקוש לעובדים נותרו גבוהים מהרצוי מבחינת ה- FED שמנסה לקרר מעט את השוק – ומצד שני, עדיין נרשמה עלייה במספר התביעות לדמי אבטלה, מה שמצביע על אנשים רבים שלא נכנסים לשוק העבודה, בין אם מרצונם ובין אם מסיבות אחרות.‘יוקר המחיה’ בשוק ההון האמריקאי:באופן כללי, שוק המניות בארה”ב עדיין יקר מאוד. המכפיל של S&P 500 עומד נכון לעכשיו על 24.6 והמכפיל העתידי על 20.3. נאסד”ק נסחר במכפיל של 35.7 ומכפיל עתידי של 30.7. המשמעות של המכפיל הנוכחי כמו זה של S&P היא שגם בתסריט בו לא תהיה צמיחה, המשקיעים עומדים על תשואת רווח שנתית של 4.1% כאשר האג”ח הממשלתי ל- 10 שנים מייצר 4.18%. המספרים האלה מלמדים אותנו שפער הרווח בין 2 האפשרויות הוא לא ממש אטרקטיבי. נתון מעניין נוסף עוקב אחר זרימת ההון לאפיקים שונים, ומראה לנו שכסף החכם הולך לחברות – Small cap, מתוך ראייה קדימה להורדת ריבית עתידית, מהלך שמעניק להן רוח גבית חזקה.אירופה:באופן זהה למצב בארה”ב, האינפלציה באירופה עדיין לא הגיעה ליעד שנמצא באזור של 2%, והיא ירדה קצת פחות מהצפוי בחודש פברואר ועומדת כרגע על 2.6% – אבל המגמה החיובית נמשכת בקצב יפה. עם זאת, הפקידות המקצועית בבנק האירופאי המרכזי עדיין מהססת לנקוט צעד, והריבית עומדת נכון לעכשיו על 4.5% להלוואות ו- 4% לפקדונות. בצפי עתידי,   ההערכה היא שבסוף 2024 נראה ריבית פקדונות ברמה של 3.25% סיכום:שוק המניות האמריקאי (S&P 500) חצה את רף 5000 ועולה.גם הבורסה בתל אביב רושמת עליות, הן באג”ח והן במניות.הבנקים המרכזיים בעולם מצליחים להתגבר על האינפלציה.רוב המדדים בעולם עדיין לא קרובים למצב של תיקון חריף למטה.73% מהחברות ב-S&P 500 דיווחו על הפתעה חיובית ברווח למניה ברבעון Q4.הביקוש לעובדים בארה”ב נותר גבוה.המכפילים בארה”ב עדיין גבוהים, המניות הקטנות נסחרות עדיין במכפילים נוחים.הפער בין תשואת המניות לאגרות חוב ממשלתיות בארה”ב לא אטרקטיבי.האינפלציה באירופה עדיין לא הגיעה ליעד, אך המגמה חיובית.הבנק האירופי המרכזי מהסס להוריד  ריבית.צפי לצמיחה עולמית של 3.1% בשנת 2024

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודמה יעשה בנק ישראל, מתי תתהפך המגמה בשוק הדיור, ואיך תיראה 2024? מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, עם תחזית אופטימית ביחס למשק הישראליעיתוי טוב מזה לוובינר עם מתן שטרית, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס, לא יכולנו לבקש: ערב פרסום החלטה של נגיד בנק ישראל על גובה הריבית במשק. שטרית הציג לנו את השיקולים לכאן ולכאן, כשלא חסרות סיבות טובות להוריד: ההשתלטות היפה על האינפלציה, נתון צמיחה חלש ב-Q4 של 2023 (בהתאם לציפיות האוצר ובנק ישראל), ההיחלשות בצריכה הפרטית מרבעון לרבעון והקיפאון בענף הנדל”ן. חולשה נוספת ניכרת בפדיונות בקרנות הגמל וההשתלמות, שהגיעו ב-23′ לשיא כל הזמנים. זה אומר שהציבור מוכן לוותר על רמת החיים במבט קדימה, וגם אפקט העושר מתכווץ. מיחזורי המשכנתאות הגיעו אף הם לשיא, ולא בעקבות שיפור תנאים אלא בשל מצוקה תזרימית ורצון לפרוס את החוב לתקופה ארוכה יותר, על אף הריבית הגבוהה יותר. מנגד, כשעדיין יש אי ודאות וסיכונים (ע”ע חזית צפונית), וכשבסך הכול יש שמונה החלטות ריבית בשנה ואחת כבר מאחורינו – מדוע למהר ולא להמתין לאפריל, ובינתיים לסכן את השקל בשל הפרשי ריביות ביחס למטבעות האחרים? הנגיד והמשנה לו כבר הבהירו שתהליך ההפחתות יהיה מדוד והדרגתי, ובתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכים שבסוף 24′ נראה רמת ריבית של 4%-3.7%. זה אומר עוד שתיים-שלוש הפחתות במהלך השנה.בראייה ארוכת טווח יותר, נצטרך להתרגל לעולם של ריביות ריאליות, שלא כמו ריביות האפס של העשור החולף (לפני גל ההעלאות). הבנקים המרכזיים מסתכלים על הריבית הריאלית הטבעית, כאשר המשק במלוא הפוטנציאל וללא לחצים אינפלציוניים או דפלציוניים. בישראל, על פי המחקרים, מדובר על סביב 0.7%. לכך יש להוסיף אינפלציה של אמצע היעד, באזור 2%, מה שאומר ריבית שיווי משקל הקרובה ל-3%. לפחות מזה לא צריך לצפות, ודאי לא בשנה-שנה וחצי הקרובות. לעניין השקל מול הדולר, שטרית תיאר באוזנינו את שני המבחנים ביחס למטבע: הווקטור המבני – אלו הם המשתנים המשפיעים על הכיוון לטווח הארוך, דוגמת העודף בחשבון השוטף והפעילות הכלכלית; והווקטור המחזורי – המשתנים המשפיעים לטווח קצר. נכון לעכשיו, אלה גם אלה תומכים בשקל חזק. מידול של כלל המשתנים נותן שער של סביב 3.4-3.3 שקלים לדולר. השער כעת מעט גבוה יותר בשל פרמיית הסיכון, וכאשר הסיכונים שעודם איתנו ייצאו, אפשר לצפות להתחזקות של השקל. הפגיעה בדירוג האשראי לא צפויה להשפיע משמעותית, שכן עלויות הגיוס של הממשלה בשווקים כבר התייקרו ממילא עם פרוץ המלחמה. כך או כך, ישנם סימנים טובים ליציבות הפיננסית.לאן ילך הכסף?שאלה מעניינת נוגעת למצרף הכסף הרחב שבידי הציבור – מזומן, פיקדונות, כסף נזיל – המסתכם בכ-1.8 טריליון שקל, עם עלייה ניכרת בחודשיים האחרונים. זהו נתון חשוב, שכן מדובר בכסף שמחכה למשהו (מצב שאפיין גם את תקופת הקורונה). לאן הוא ילך? שאלה טובה. אבל אם תהיתם מנין בא, חלק גדול מזה הוא צריכת החסר של ראשית המלחמה – אין תיירות, נסיעות ונופש – בצד העלייה בהכנסה הפנויה. המגויסים למילואים, למשל, הכניסו 140%-130% ביחס לגובה השכר שהיו אמורים לקבל ללא המלחמה. אשר לשוק הדיור, שטרית סבור שנמשיך לראות ירידות מחירים עד סוף 24′ ולאחר מכן התאוששות. עוד לפני המלחמה חלה צניחה של 60%-50% בהיקף העסקאות ביחס לטרפת של 21′-22′, וזה קשור כמובן להעלאות הריבית. במקביל, בצד ההיצע חלה עלייה לאזורי שיא של 70 אלף דירות חדשות ועוד כ-20 אלף שפינו משפרי דיור. יחד עם זאת, המדד האחרון של הדיור הצביע דווקא על עליית מחירים של 0.7%. איך אפשר להסביר את זה? הנתון, שתמיד מגיע בפיגור מסוים, מתייחס לאוקטובר – חודש פרוץ המלחמה. מיעוט עסקאות, קרי פחות תצפיות סטטיסטיות, מהווה רעש בנתונים. ייתכן גם שהעלייה היא כמעט פיקטיבית וקשורה לריבוי המבצעים וההזדמנויות שמציעים הקבלנים. אבל מה יקרה הלאה? הפגיעה בכוח האדם בענף, כששליש מהעובדים לא נמצאים ומחצית מאתרי הבנייה מושבתים, תזעזע את ההיצע קדימה. זה, ירד עם הורדות הריבית, צופה פני התאוששות והתהפכות מגמה במחירים. סוגיות נוספות שעלו בשיחה הן שוק האג”ח, שבו הפניקס נמצאת במח”מ מעט גבוה מממוצע השוק – וגם זה קשור בהנחה שהריביות עומדות לרדת (מה שאומר שביצועי הקרנות הכספיות והפיקדונות יהיו נמוכים יותר, אבל מנגד, איגרות החוב עשויות ליהנות מההורדות); וההשקעות בישראל, שם הפניקס נמצאת ב-Overweight יחסית לבתי ההשקעות. בכך מגולמות הנחת ההתאוששות המהירה ממשברים ביטחוניים בישראל; ההנחה שהרפורמה המשפטית – האירוע המעצב של מרבית 2023 – ירדה מהפרק; וההטיה החזקה לבנקים שבהם התמחור נראה כעת זול. שטרית מעריך כי מרגע שענן האי ודאות ילך מאיתנו, אנחנו צפויים לראות התאוששות מהירה במשק. יש מקום לאופטימיות.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודאיך נראית 24' בעיני המשקיע המוסדי, ואיזה שינוי באלוקציה פגע במסלול הכללי? סמי בבקוב, המשנה למנכ"ל הראל ומנהל חטיבת ההשקעות, בשיחה מרתקת על דברים שרואים משםשיעורי החיסכון בישראל הם מהגבוהים בעולם, ומתוך 5.1 טריליון שקל שמנוהלים כאן, יותר ממחצית בידי המוסדיים. מכאן אפשר לגזור את ההיקף העצום שמנהל סמי בבקוב, המשנה למנכ”ל הראל ומנהל חטיבת ההשקעות. מהפוזיציה הזאת, ברורה גם הראייה הרוחבית שיש לו על המשק הישראלי והכלכלה העולמית. למי שזוכר, אירחנו אותו בשבועות הראשונים של הקורונה. עתה, בעיצומה של עוד תקופה מאתגרת, מרתק לשמוע שוב את הזווית שלו על הדברים.  כיצד הראל רואה את 2024? הריבית תתחיל השנה לרדת, אם כי לא בקצבים המהירים שהשוק העריך. זאת משום שגם האינפלציה, שירדה יפה, מתקשה להשלים עוד מדרגה כלפי מטה. בהראל חוזים 4-3 הורדות בארה”ב ובאירופה, ורק במחצית השנייה של השנה. בישראל האי ודאות כפולה ומכופלת, הגם שהשקל מתחזק. אנחנו כבר בתוך טווח האינפלציה הרצוי, אבל לא הכול זה מוניטרי – יש גם החלטות פיסקליות שמשפיעות באופן עמוק על הדברים. כך או כך, בנק ישראל פוזל לעבר העולם, וכל עוד שם הריבית גבוהה – אין סיבה למהר. לפיכך, ההנחה העדכנית של הראל ביחס לריבית בישראל: ללא שינוי החודש; הורדות מדורגות בהמשך.   אשר לצמיחה העולמית, כאן ההערכה מדברת על האטה מסוימת. גם אם צפויה לארה”ב “נחיתה רכה”, ואפילו פחות מכך – כי בינתיים שוק העבודה מפגין חוסן, ולא ניכרת פגיעה מהותית – הרי שהיסטורית, קשה לראות את הכלכלה יוצאת ללא פגע מריבית גבוהה כל כך. בסוף, אנחנו מדברים על ריבית ריאלית חיובית של 3% בקצר טווח ו-2% בארוך. בבקוב לא רואה דרך שנתון כזה לא יאט במשהו את צמיחת המשק, והוא עלול לפגוע ברווחיות של חלק מהחברות. מה גם שאירופה, יפן ואפשר לומר שגם סין מצויות כבר שני רבעונים ברצף בצמיחה שלילית – פורמלית, זה מיתון. עשויה להיות לכך השפעה על ארה”ב, עם צמיחה איטית ממה שחושבים השווקים. במעבר לבורסה, השוק מצפה לצמיחה של 10% ב-24′ ושוב ב-25′ ברווח למניה ב-S&P 500 בכללותו. הציפיות של הראל שונות, בשל אותה הנחת יסוד לגבי קצב הצמיחה במשק האמריקאי. עניין נוסף שחשוב לשים עליו את האצבע הוא ציפיות הענק מה-AI. בבקוב מציין כי התחום הזה שינה לחלוטין את התמחור של המדד כולו באמצעות מניות של 7 חברות בלבד, אשר הוסיפו 70% בממוצע ב-2023 – לעומת 6% בלבד אצל כל היתר. אלו חברות מעולות, אך מתומחרות לדעתו יקר מאוד ומייקרות את השוק כולו. משום כך, ממצב של משקל יתר, מאמצע 23′ החלה הראל לרדת לכיוון משקל השוק בחשיפה למניות חו”ל. בבקוב מודה שהמעבר ללא סחיר, שלא הגיע לתשואות דומות (40% מהתיק הכללי נותרו במניות ו-12% ב-Private Equity, בעיקר קרנות Buyout), פגע בתיק. סקטורים אטרקטיבייםהתחומים שכעת הראל נמצאת בהם ב-Over הם בריאות – בגלל המכפילים ולמרות תוצאות חלשות, תעשייה (רכבות, תעשיות ביטחוניות שלהערכת בבקוב זולות מדי) וחומרי גלם. בטכנולוגיה הראל ניטרלית, שזה עדיין הרבה כי השוק מוטה לשם. גיאוגרפית, ביקשנו הרחבה על הודו – נדמה שהעולם רץ לשם. הראל נמצאת בהודו לפי הבנצ’מרק של השוק ולא מעבר. הודו היא היחידה שצומחת בקצב גבוה, תפקיד שהיה שמור לסין, אך עדיין רוויית ביורוקרטיה ואי ודאות. יש צורך במנהלים שהוכיחו את עצמם לאורך זמן, כאלה שיידעו להשקיע ולצמוח איתה. מרתק לשמוע מבבקוב על שיקולי המשקיע המוסדי. למשל: מדוע הוא פחות גמיש ביחס למשקיע פרטי ביציאה מפוזיציה שנחלשת – הוא עלול פשוט לרסק את המניה. נכנסנו לניתוח מניות ספציפיות כמו ICL (כיל לשעבר), נייס (שהראל מחוברת אליה ומאמינה בה מאוד) והנציגות המקומיות של תעשיית השבבים. יש ערך מוסף בעבודה עם ישראליות או Israel related – כאלו הנסחרות בחו”ל אך מוחזקות בידיים ועם הנהלות מקומיות (פאלו אלטו, צ’ק פוינט, סולאראדג’). זה בא לידי ביטוי בשקיפות היתרה ובמגע הבלתי אמצעי עם המנהלים, מה שמאפשר Stock picking. ועדיין, עשור קדימה, בבקוב מעריך שישראל תהווה רק 10% מתיק המניות של המוסדיים, פשוט בגלל הגודל. הרחבנו על שוק האג”ח הקונצרני, שאומנם נותן כעת תשואה נומינלית של 6%, אך רמת המרווח בו (ביחס לנכס חסר סיכון) נמוכה. את אג”ח ממשלת ישראל המוסדיים ממשיכים לקנות, כאשר לכיסוי גירעון המלחמה הממשלה חייבת להנפיק 17-15 מיליארד שקלים מדי חודש. השוק, לפחות בינתיים, “אוכל” את זה. קיבלנו גם הסבר לעניין השקל – ראשית, מדוע הוא נחלש כשהשוק האמריקאי בירידה. זה קורה בעיקר כי המוסדיים נאלצים להעביר לחו”ל דולרים כביטחונות (במצב רגיל הם חשופים למדדים, בין היתר, דרך חוזים עתידיים, כאשר הכסף חונה בפועל ב-Treasury או אג”ח ממשלתי בישראל). אבל הסיפור של 23′-24′ קצת שונה: הפעם הייתה זו הטלטלה הפנימית, תחילה סביב הרפורמה המשפטית ולאחר מכן המלחמה, שהביאה את המוסדיים להגדיל חשיפה למט”ח כמרכיב מאזן בתיק. וכל זאת כשהם מקבלים על כך תשואה נאה של 5%.  מה מטריד את בבקוב לתקופה הקרובה? יוקר החלק הטכנולוגי בשוק; אי ודאות גיאופוליטית ופוליטית, כאשר 50% מהשווקים הגדולים נכנסו לשנת בחירות (לניצחון של טראמפ, למשל, יהיו השלכות מרחיקות לכת); ועניין הריבית והאפשרות להאטה עולמית, ומכאן שלא מעט חברות מתומחרות גבוה מדי. ההמלצה שלו לציבור המשקיעים? לא להיות תזזיתיים מדי בין מסלולים ומנהלים. פחות עצבנות, פחות קופצניות, ו”אל תנהגו בשוק הפיננסי כפי שנוהגים אצלנו על הכביש”. 

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודאחרי לא מעט שנים בהן אפיק ההשקעה בחוב סחיר נדחק הצידה ולא הציע אלטרנטיבה מעניינת במיוחד עבור המשקיעים - הרי שעולם של ריביות גבוהות משנה את התמונה. הערב ביקשנו מאיתי ליפקוביץ', מייסד ומנכ"ל הורייזן שוקי הון להצטרף אלינו לניתוח עומק של שווקי האג״ח השונים - כיצד הם בנויים, מי השחקנים שפועלים שם, ומה מעניין אותם. נדבר על איפה הפינות בהן למשקיע הפרטי יש יתרון על פני משקיעים מוסדיים וקרנות, וכמובן, נלמד כמה כללים לגבי ניתוח כדאיות של השקעה באג״ח, ואיפה היום יש עדיין הזדמנויות שעשויות להוות אלטרנטיבה ראויה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודhttps://investor360.co.il/landing/what-next/?utm_source=podcast&utm_content=investor-liveלצפייה בוובינר המלא בוידאומה קורה בארה"ב, למה השוק לא מפסיק לעלות, ואצלנו השוק לא זז? למה הריבית לא יורדת (אצלנו דווקא כן)? מה תחזית הצמיחה שצופים האנליסטים לשנת 2024? האם סין עומדת בפני שינוי חיובי? ומה עם הודו וברזיל? האם משהו זז בכלכלה הישראלית, האם יש שיפור במצבנו, ומה אומרים המדדים הכלכליים? נבדוק כרגיל את תמחור השוק מול הצמיחה החזויה, ואת האלטרנטיבה באג"ח. ועוד דברים מעניינים ככל שיתיר הזמן.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלהתעסק בזה עכשיו, כשהכול עדיין טוב, יחסוך הרבה כסף וכאבי לב ברגעים טראומתיים ממילא. עו"ד שירי מלכה מציגה טעויות נפוצות ומנגנונים יעילים בתכנון פיננסי שלם יותרבין כלל השיקולים שנכנסים לתכנון הפיננסי, יש נטייה להתעלם מהחלקים הפחות נעימים של החיים – ולעיתים אף מסוף החיים. זו טעות. זה עלול לפתוח פתח לסכסוכים קשים בתוך המשפחה, הליכים משפטיים של שנים על גבי שנים, תשלום מס מיותר, התערבות של המדינה (האפוטרופוס) בתוך ההשקעות המשפחתיות והנכסים הפרטיים – וחוסר הלימה לכוונה המקורית. במקרה של נבצרות, אי כשירות של אחד מבני הזוג, כשלא פעם יש חוסר פרופורציה בחלוקת הנכסים בין בני הזוג – הנכסים עלולים להיכנס לנעילה, וקשה מאוד להשמיש אותם. בפרט מול בנקים בחו”ל ושוק ההון האמריקאי. את הוובינר השבועי שלנו הקדשנו לסוגיות שלא תמיד נוח, אבל חשוב מאוד לעסוק בהן – ורצוי על מי מנוחות, ולא ברגעים הטראומתיים ממילא. לדיון הזה גייסנו את עו”ד שירי מלכה, ראש מחלקת ניהול הון פרטי ומעמד אישי בפירמת שבלת, המתמחה בהעברה בין-דורית. היא הציגה בהרחבה את ייפוי הכוח המתמשך – מנגנון שקבע המחוקק כדי להלום ככל שניתן את “כוונת המשורר”, למנוע את השוקת השבורה מבני משפחתו או השארים, ולכבד את רצונו בשלושה תחומים מרכזיים: גופו ובריאותו; מצבו הכללי ומגוריו; ורכושו ונכסיו. רבים מסתפקים בטמפלייט הקצר של משרד המשפטים, אבל הוא מאוד לא מספק. אם כבר הולכים על הצעד החשוב של ייפוי כוח, כדאי לעשות את זה כמו שצריך – כולל פירוט שמי של הבנקים, בתי ההשקעות ומספרי הקרנות. ואל תניחו שמשהו יקרה באופן דיפולטיבי. זה חייב להיעשות עם הרשאה פוזיטיבית על מנת שיכובד. כי במקרה של ספק, משיקולי ניהול סיכונים של הגופים הפיננסיים עצמם, לא ישתלם להם להסתכן בתביעה של מיליונים תמורת שירות שהם מקבלים תמורתו שברי אחוזים. עוד דבר שכדאי לעשות הוא לציין גורם מקצועי – רואה חשבון, מתכנן פיננסי, פמילי אופיס – שבמקרה של אי כשירות, מיופי הכוח יידרשו להיוועץ בו לפני הכרעות פיננסיות.  דיברנו בוובינר בהרחבה על צוואה ועיזבון, וכמה חשוב שגם המרכיבים שכלל אינם כלולים בהם – מוטבים בקרנות, זכויות סוציאליות כאלו ואחרות – יילקחו בחשבון כחלק מהתכנון הפיננסי ההוליסטי. אם לא נעשה זאת, נמצא את עצמנו מבצעים איזון יתר, וחבל. מה שחשוב במיוחד להבין הוא שיש מנגנון לכל דבר כמעט – זוגיות שנייה (סוגיה רווחת בישראל), ילדים מחוץ לנישואים, העברה לתיק מניות בנאמנות, נאמנות המנוהלת על ידי המשפחה, ביטוח שותפים בעסק ומענה נרחב לילדים עם צרכים מיוחדים. צריך רק למפות את המצבים, להכניס כמה שיותר What-ifs, ולעבוד עם איש מקצוע.פרגנתם מניה אמריקאית לילדה? חכו רגעהשקעות בארה”ב מצריכות מחשבה נפרדת. חשוב לדעת שעל כל השקעה מעבר לתקרה, נמוסה ב-40% על הקרן עצמה. ורק על מילוי הטפסים ושכר הטרחה לרואי החשבון ועורכי הדין נשלם עוד 20-10 אלף דולר. ועל זה תוסיפו קנס של 35%, אם יחלפו תשעה חודשים טרם תשלום המס. את כל הכיף הזה יש מי שמנסה לעקוף דרך אג”חים, ETF-ים איריים, פיקדונות ועוד. ההליך הביורוקרטי בארה”ב הוא לא פשוט, ובעת פטירה, גם אם חשבון הבנק משותף לאב ולבן, הוא ייכנס לנעילה עד שרשויות המס יאשרו את הפטור. כשזה סוף סוף יקרה, יעלה קושי אחר – להעביר את הכסף לבנקים בארץ, שיזדקקו לחוות דעת על הדין הזר. ושימו לב לזה: להעביר לבן או לבת מניה בארה”ב זה נחמד, אבל יש לזה מחיר שכנראה לא הייתם מודעים לו. כשהם ירצו למכור, הם ימוסו על מלוא הסכום שקיבלו מכם – ולא רק על רווחי ההון. לכן, עדיף למכור את המניה ולהעביר את הכסף, ואם בכל זאת מעבירים ני”ע – חשוב לוודא שמחיר ההעברה הוא מחיר הקנייה, ולא אפס. אגב, אם מדובר במספר ילדים ויש רצון לאזן, עדיף, אם ניתן, לפצל בין הנכסים, ולא לחלק נכס אחד ביניהם. כמה שפחות פוטנציאל לסכסוכים בעתיד. גם חוקי ייפוי הכוח שונים ממדינה למדינה – המסמך הישראלי לא יתפוס שם ולהיפך, ונדרשת כפילות. זה מהותי במקרה של משפחות מעורבות. מה גם שאדם שאיננו אזרח אמריקאי לא יכול להיות מיופה כוח של בן זוגו האמריקאי, ועלולה גם להיווצר בעיה של אפוטרופסות על ילדים. כבר אמרנו, לכל דבר יש פתרון – חשוב רק לא להזניח, לא לטמון את הראש בחול, לא לחכות. גם נדל”ן מחייב התייחסות מיוחדת. אפשר להעביר נכס או קרקע במתנה, רצוי לפני השבחה כדי להפחית מס. אבל בכל מקרה, וגם אם יש ייפוי כוח מתמשך (ורצוי לפרט בו גוש, חלקה, שיטת חלוקה בין השארים וכל מה שיפחית ספק), סביר שתהיה כאן מעורבות של בתי משפט. העברה בין דורית היא חלק מסיפור החיים, ואם לא נחשוב עליה מבעוד מועד, נותיר את העניין לרשויות ולגורל וכלל לא בטוח שנקבל את מה שחלמנו ותכננו. לכן, המלצה חמה מעו”ד מלכה ומאיתנו: קחו את העניינים לידיים. שבו עם ההורים – או הילדים – ודברו על זה בלי פחד, בפתיחות ובשקיפות. קצת מאמץ וחוסר נעימות עכשיו יוכלו לחסוך הרבה מאוד כסף וכאבי לב בעתיד.  

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהערב אנו נפגשים לפרק נוסף של אינווסטור לייב,והפעם אנחנו רוצים לנתח את עולם קרנות ההשקעה האלטרנטיביות מהצד של האנליזה ובדיקות הנאותות. קרנות השקעה מציעות למשקיעים גישה וחשיפה לתחומים וסגמנטים שונים, שלא תמיד יש לנו את היכולת להבין ולבדוק אותם לעומק. כמו כן, במרבית המקרים הקרנות עצמן בנויות במבנים משפטיים ותפעוליים מגוונים, שגם עשויים לייצר הבדל מורגש בתשואה למשקיע אפילו כאשר מדובר באותו תחום. אז הערב, קראנו לאולפן את בועז ורשבסקי, מייסד ומנכ"ל "אובייקטיב", שהוא מהראשונים בישראל שלקחו על עצמם לייצר אנליזות מתודיות ועקביות לקרנות ההשקעה האלטרנטיביות הגדולות בארץ ומהעולם. יחד איתו ננתח לעומק את התחום, נתחיל עם יישור קו וסדר על התחומים השונים שמאפיינים את הקרנות האלטרנטיביות, נלמד על ההבדלים בין קרן סגורה לפתוחה, נבין את הסיכונים השונים, מה זה למשל גייט? ומה גורם לקרן להפסיק לחלק כסף למשקיעים ובאופן כללי, איך בכלל ניגשים לבצע אנליזה לקרן השקעה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעם גיל אפשטיין פרופסור לכלכלה, דיקן הפקולטה למדעי החברה בבר אילן. חוקר ראשי במרכז טאוב.עם מעל 100 פרסומים בינלאומיים, חבר במכוני מחקר בינלאומיים , 6% הכלכלנים המובילים בעולם לפי מערכת הדירוג של הכלכלניםיחד עם גיל נדון בשאלה כיצד כלכלת ישראל הגיעה למלחמה הזו.על רקע ההתאוששות מהקורנה.איך אנחנו מתמודדים איתה עכשיו, בהינתן מימדי הגיוס לצבא,וההשפעה על סקטורים כמו ההייטק, הנדל״ן וכד׳וכיצד הממשלה מתכננת להתגבר על האתגרים הצפויים, כולל קופסאות תקציב כאלו ואחרות ומקורות חיצוניים.בנוסף, ננסה לענות על השאלה כללית (ולא ברמה הספיציפית של מה שקורה בישראל כרגע) כיתד מלחמות משפיעות על כלכלות ועל פיתוחים טכנולוגיים לפי דוגמאות מהעבר.אז תתכוננו לשיחה קצת כלכלית וקצת פילוסופית אבל מאה אחוז מרתקת.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלסקירה המלאה בוידאופותחים את שנת 2024 עם עמי ארביב בסקירה חודשית אז על מה נדבר שם? על כמה נתונים מפתיעים לסיכום שנת 2023 על מה קורה בעולם והאם הכלכלה מתאוששת או שדווקא המגמה הפוכה? נבחן את מצב האינפלציה ואיך זה קשור לאיום החות'ים, ומה ההשלכות האפשריות על מדיניות הריבית? נבדוק מה מצב הכלכלה הישראלית לאור המלחמה המתמשכת והאם אנו בדרך להתאוששות או דווקא ההיפך? נבדוק כרגיל את תמחור השוק מול הצמיחה, ואת האלטרנטיבה באג"ח, נציץ לתחזיות ל-2024 ונבחן מה הרלוונטיות שלהם. ועוד דברים מעניינים ככל שיתיר הזמן.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודישראל מסיימת את אחת השנים הקשות בתולדותיה, וגם בזמן שהמלחמה נמשכת בדרום ובצפון אנחנו צריכים להעניק לעצמנו ולסביבה שלנו ודאות באמצעות תכנית פיננסית מותאמת למציאות החדשה והמורכבת. בוובינר הקורב נשיק את תכניות העבודה לשנת 2024 ונעשה תכנון אסטרטגי לדוגמא עבור משקיעים פרטיים וכשירים. נסתכל על דוגמאות אמיתיות וניתן המלצות חשובות בעבור השנה החדשה. בשבוע שעבר הודיע הפד׳ האמריקאי על הורדות הריבית הצפויות במהלך השנה הקרובה, נדבר על שינוי האלוקציות ולטיוב המס ההכרחי שיש לבצע בזמן ירידת ריבית. את הוובינר יעבירו עומר רבינוביץ׳ וקרין ויילר שהוובינרים המשותפים שלהם תמיד זוכים לפידבקים טובים. נבחן את מגוון הסקטורים, את המכשירים ההשקעה השונים ואת רמת הסיכון שאתם צריכים להיות חשופים לה בתוך כל מכשיר ומכשיר. זיכרו, דחיה והגעה לאופטימום במס היא הדרך הבטוחה ביותר להגדיל את ההכנסות לאורך זמן. נדבר על המוצרים החדשים הקיימים בשוק, על השאלות שכל אחד צריך לשאול את עצמו במהלך התכנון האסטרטגי ונספק לעצמנו מעט ודאות חשובה לקראת השנה האזרחית החדשהמוזמנים להצטרף אלינו לוובינר תכנוני חשוב ומעניין שיעשה לנו הרבה סדר.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעם אריאלה רנדלשטיין, מנהלת מערך המשכנתאות בבנק הפועלים לאחר עליה של 250% בעשור וחצי האחרונים שוק הנדל״ן למגורים נחשב יקר מאוד. הפער בין הביקוש הגדול לנדל״ן לבין ההיצע המוגבל מתרחב ומה שיקבע את מחירי הנדל״ן בשנים הקרובות היא יכולת הקניה של הישראלים. בהקשר הזה, למרות הירידה הקלה במחירי הנדל״ן בשנה האחרונה הצרכנים חוו התייקרות דרמטית בגובה ההחזרים דרך המשכנתאות עקב העלייה הזריזה בריבית - התייקרות של 1,150 שקל בממוצע בתוך שנה. האם הצרכן הישראלי יכול לעמוד בזה? מה הם אחוזי המשכנתאות שנחשבות בסיכון וכמה מהמשכתנאות נמצאות בפיגור? נעבור על נתוני העומק של שוק המשכנתאות בישראל ונבחן את תנאי החיתום במעמד מתן המשכנתא בשביל להבין את המצב בשוק. מעבר להבנה עמוקה יותר של שוק הנדל״ן למגורים בישראל נדבר על אפשרויות חדשות שמציעים הבנקים לפריסה חכמה של המשכנתאות - מיחזורים, פריסות, הארכת תקופת ההלוואה ומוצרים ספציפיים שפותחו עבור סביבת ריבית גבוהה בתקופת המלחמה.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודעם תומר שלו, תומר שלו - מנהל הידע המקצועי של חטיבת הלקוחות במיטב, ודפי צבר, מתכננת פיננסית CFP באינווסטור. הוובינר היום יפנה לכולם - עצמאים, שכירים ופנסיונריים. נדבר כיצד להימנע מהטעויות הכי קשות בחיסכון פנסיוני. וכיצד להימנע מלהפוך קצבה מוכרת למזכה וכך לשלם מס מיותר. ישנה תפיסה שאחרי גיל 65 לא צריך לגעת בפנסיה, אלו פעולות יש לעשות גם בגילאים האלו כדי למקסם את דחיית המס. וגם כמובן נדבר על רצף הפעולות שצריכים לעשות עצמאיים ושכירים עד סוף השנה כדי להגיע לאיפטום דחיית המס. בסוף השידור כרגיל גם נענה על שאלות.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודלסקירה החודשית במלאה בוידאו הקישור כאןהתוצאות טובות מהתחושות, ובסופה של עוד שנה מבלבלת, אי הבהירות והפחד לא ממש משתקפים בתשואות. מתי יגיעו הורדות הריבית? וכמה מהר תצא ישראל מהמשבר?זוהי הסקירה החודשית האחרונה שלנו ל-2023, והתחושה היא של שנה אחת ארוכה מאז תחילת 2020. רכבת הרים עם הרבה חוסר ודאות, אי בהירות, אפילו פחד, כשההפתעה הכי גדולה שיכולה לקרות היא שלא תהיה הפתעה. מבחינת הכלכלה, התוצאות טובות מהתחושות: מדד S&P 500 הוסיף 45% מאז נובמבר 19′, שזה פחות או יותר עומד בממוצע הרב-שנתי. תשואת הנאסד”ק לאורך התקופה היא באזור 88%. מניות ארה”ב רשמו עלייה יפה של 20%, אירופה עלתה ברובה (מדד DAX הגרמני צמח ב-18%, בבריטניה לעומת זאת עלייה של 1% בלבד), יפן הוסיפה 28% והודו 23%. סין לעומתן איבדה 10%, וישראל במינוס קטן – אולי דצמבר יביא שיפור. הדוחות הכספיים האחרונים, ובמפתיע גם בארץ, היו טובים.   התחזית הגלובלית של ה-OECD צופה צמיחה של 2.7% ב-2024, שזו ירידה לעומת ה-2.9% של 23′, ואז שיפור קל ב-2025. הארגון הבינלאומי ממליץ שלא לשחרר עדיין את ההידוק המוניטרי, שכן האינפלציה עודה מהווה סכנה לכלכלת העולם. ובכל זאת, מתוך 81 בנקים מרכזיים, כאשר הרוב העלו באופן גורף את הריבית, בחודשיים האחרונים רואים את התפנית – יותר מורידים ממעלים. כך שאנחנו על סף היפוך במגמת הריבית, וזו בשורה טובה לשווקים.ארה"בהאינפלציה בירידה כבר תקופה ארוכה. החששות מעלייה מחודשת התבדו, ונראה שהריבית מתייצבת. כעת היא עומדת על כ-3%, לא רחוק מהיעד. אינפלציית הליבה (ללא מחירי מזון ואנרגיה שנחשבים תנודתיים) גבוהה יותר (3.4%), אך גם היא בירידה הדרגתית ברורה. ומה שעוד מעודד (וחריג) זו ה”נחיתה הרכה” – ירידה של אינפלציה משמעותית ללא מיתון, בינתיים. הקיפאון בשוק הדיור נמשך – רק 3.8 מיליון דירות נמכרות כעת בבתים קיימים, נתון נמוך אפילו משיאי הקורונה, ושיעור ביטולי החוזים גבוה מאי פעם. ריבית המשכנתאות הסבה האטה קשה לשוק הזה, עם השלכות על סקטורים רבים נוספים. גם בתוצר ניכרת האטה ברורה – בלאק פריידיי היה חלש השנה – ושוק העבודה מתקרר אף הוא. מי שעוד נפגע מהריבית אלו העסקים הקטנים. מספר החברות המדווחות על הגדלת רווחים מרבעון לרבעון הולך ופוחת, ופשיטות הרגל בעלייה.  כעת השוק מריח הורדות. זה בא לידי ביטוי בירידה התלולה של תשואת האג”ח של ממשלת ארה”ב ל-10 שנים, וכן בקפיצה האחרונה בוול סטריט, אשר נובעת כנראה מההנחה שההורדה הצפויה של הריבית תשנה את פרמיית הסיכון. הפד חוזה שאת השנה הזאת נסיים עם ריבית של 5.5%, את 24′ עם 4.4%, את 25′ – 3.4%, ולטווח הארוך יותר – 2.5%. השוק מעריך ריבית קצת יותר נמוכה, עם חמש פעימות ב-2024 שיסתכמו בהורדה של 1.5% (ולא של 1.1% כפי שחוזה הפד). מבחינת המכפילים, S&P 500 יקר כעת ברמות לא סבירות, אבל בתוכו ישנן מניות שנסחרות ברמה סבירה בהחלט. והנה גרף מעניין: שוק ההון (וול סטריט) לעומת “הכלכלה האמיתית” (מיין סטריט). סנטימנט המשקיעים, המסומן באדום, הוא חיובי באופן כללי, בעוד שסנטימנט הכלכלה שבשחור שלילי. נראה שבכל העולם, ובפרט בארה”ב, הכיוון הוא האטה.אירופההאינפלציה הרגילה, שעלתה אל מעל 10%, ירדה במהירות ל-2.4%. אינפלציית הליבה, שחצתה את ה-5%, עומדת כעת על 3.6%. ובכל זאת, נשיאת הבנק המרכזי האירופי הבהירה שהורדות עדיין לא על הפרק. השוק, יש לומר, לא ממש קונה את זה. נוכח מדדי הצמיחה הנשחקים בעקביות, בעיות החוב של חלק מהמדינות וההתכווצות שמסתמנת במדד מנהלי הרכש (בתעשייה ובשירותים כאחד), השוק מעריך שלא יהיה מנוס מהורדה שתיטיב עם הכלכלה. כרגע, השקעה באירופה נחשבת בסיכון.  סין פגישה הנשיאים שי וביידן הייתה מעין נשף מסכות – המילים טובות, אבל חומת החשדנות גבוהה. הכלכלה הסינית מדשדשת, מדד מנהלי הרכש מצביע על דריכה במקום. התוצר עוד בסדר, ובבייג’ינג מעריכים שיסיימו את 23′ עם צמיחה של 5% כפי שהעריכו. יש כמובן סימני שאלה על מהימנות הנתונים. מי שמשקיע בסין צריך לקחת בחשבון את פערי המטבע העלולים לשחוק את הרווח. ישראל ההפוגה תמה והמלחמה חזרה. הריבית עדיין לא הורדה כדי לשמר יציבות. האינפלציה עומדת על 3.7%, וישנם גורמים שבהחלט תורמים להיחלשות שלה: התחזקות השקל – המטבע החזק בעולם בנובמבר (מ-4.1 שקלים לדולר להתייצבות על 3.7, ירידה של 10%), האטת הכלכלה והירידה ההדרגתית במחירי הנפט. עוד נתון מעודד: בין אוקטובר לנובמבר חלה ירידה משמעותית במספר החברות הצופות פגיעה של יותר מ-50%. בדרום: 67% מהחברות באוקטובר לעומת 39% בנובמבר, בצפון: 64% ו-42% בהתאמה. כך שההתאוששות, שניכרת גם בשיבה לקניונים וברכישות בכרטיסי אשראי, טובה ואפילו מפתיעה. הערכות בנק ישראל ל”חרבות ברזל”: עלויות המלחמה עד סוף 2025 יגיעו ל-160 מיליארד שקל. אובדן ההכנסות ממיסים עקב המלחמה צפוי להסתכם ב-35 מיליארד. צפוי גירעון ברמה של 3.7% ב-23′ ו-5% ב-24′. האינפלציה צפויה לרדת ל-3.5% ב-23′ ול-2.4% ב-24′ (שזה כבר כמעט היעד). הריבית מוערכת ב-3.75-4% ברבעון הרביעי של 24′ (ירידה של 0.75-1% במהלך השנה).         תחזית הצמיחה של משרד האוצר: אם המלחמה תימשך עד הרבעון הראשון של 24′ – הצמיחה ב-2023 תגיע לכ-2%. לגבי 2024, ההערכות נעות בין תרחיש פסימי של התאוששות איטית וצמיחה של 0.2%, לתרחיש אופטימי של 2.2%. התרחיש הבסיסי מדבר על צמיחה של 1.6%. אגב, ניסיון העבר מלמד על יציאה יפה ממשברים ביטחוניים, כך שלא נתפלא אם נכה את התחזיות.  גורמים מייצבים לכלכלה הישראלית בעת הזאת: חזרת הפעילות להפקת הגז במאגר תמרההחלטה על כהונה נוספת לנגיד בנק ישראל תוכנית הייצוב המוניטרית של בנק ישראל בלימת פרמיית הסיכון של ישראל בחו”ל (קפצה בתחילת המלחמה; התייצבה וקצת יורדת) התאוששות מעודדת ומהירה של הכלכלהירידת הסיכון למלחמה אזורית ביטול דה פקטו של הרפורמה המשפטית – מה שמוריד מתח ומרגיע את השוקהתעשיות הביטחוניות בפריחה עם מיליארדי דולרים שנכנסים למדינההתעניינות בדיור בישראל מצד יהודי התפוצות לאור העלייה באנטישמיות בסיום הסקירה החודשית שלנו הזכרנו שתי פרידות: מבית ההשקעות פסגות, שאך לפני עשר שנים נחשב לגוף ההשקעות המוביל בישראל – מה שמוכיח שלא לעולם חוסן; ומצ’רלי מאנגר, שותפו המיתולוגי של וורן באפט, שלימד אותנו עד כמה חשוב ללמוד, לשאול ולהסתקרן, וגם: שבהשקעות לא צריך להיות חכם ומתוחכם מדי ולהמציא את הגלגל – העיקר לא להיות טיפש ולהימנע מטעויות.  

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהערב אנו מארחים את אייל רביד, מנכ״ל רשת הסופרמרקטים ויקטורי. השיחה שלנו תעסוק גם בהצצה אל הקרביים של עסקי הקמעונאות, הניהול, התפעול, התחרות בענף, והאחריות או חוסר האחריות של הרשתות הגדולות בסיפור יוקר המחיה. אך כמובן שגם נתייחס למצב הנוכחי ואיך בדיוק מקיימים את הניהול השוטף של עסקים קריטיים כמו ויקטורי בזמן מלחמה ובצל אילוצים לא פשוטים קשיים באספקה ובכח אדם בעסק שמאוד תלוי בשני אלו. לסיום, ננסה להציץ אל עבר העתיד ולהבין לאן תחום הקמעונאות הולך, איך משפיעים המשלוחים ותחום האונליין, מה לגבי הטרנד של חזרה לסניפים שכונתיים במרכזי הערים.

מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהיום נפצל את הפרק שלנו לשני חלקים. בחלק הראשון נדון בהתרחשויות האחרונות בשווקים בארץ ובארה״ב. נדבר על כמה מקרים שכדאי לשים לב אליהם, וכמה סקטורים ומניות שננתח ביחד את ההשפעות עליהן עקב התקופה האחרונה בגזרת המלחמה אצלנו ובגיזרת המאקרו בארה״ב. בחלק השני נארח את עו״ד ליאור טומשין שידבר איתנו על זכויות שאזרחים רבים זכאים להם בעקבות המלחמה, ולא רק מי שנפגע ישירות או אלא גם במעגלים נרחבים יותר. הבעיה היא שרובנו כלל לא מודעים לכך ולא מכירים את הזכויות, באילו מקרים ניתן לממש ומה המדינה מחוייבת להעניק. אז עו"ד ליאור טומשין יעשה לנו סדר בדברים ויכווין אתכם היכן ניתן לברר ולממש את הזכויות והפיצויים שייתכן ומגיעים לכם.