מקום אחר - שיחות והרהורים על יצירה עברית ברחבי העולם

תמרה נוביס היא מהמייסדות של ׳אלומות – מרכז עברי לחינוך ולתרבות׳ בקיימברידג׳. אנחנו משוחחים על הרקע להקמת המרכז ועל ההתרחבות שלו בשנים האחרונות. כמו הרבה מפרקי הבונוס, גם הפרק הזה מתמקד בפרויקט חברתי-תרבותי שנוגע ישירות במקומה של העברית בחיי הקהילות השונות ברחבי העולם.  ⁠דף הפייסבוק⁠⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠

יואל טייב חי בפריז, העיר שנולדו בה הוריו אף שהוא עצמו נולד וגדל במדינת ישראל.  אנחנו משוחחים על עברית שאינה קשורה לטריטוריה מסוימת, על האודיסאה והתרגומים שלה לעברית ולצרפתית ועל איך לעודד הוצאה לאור של שירה עברית בעולם. במהלך הפרק יואל מקריא את יצירת השירה הזו בפרוזה שפורסמה בהו! 29 :עַכְשָׁו שֶׁאֲנַחְנוּ גָּרִים יַחַד בְּעִיר זָרָה (פֶבְּרוּאָר 2025)Et lui, toute la nuit, roulé dans la plus fine laine,Il songea au voyage qu'Athéna lui conseillait. אוּלָם הוּא הָיָה כָּל־אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, מְכֻסֶּה עוֹר־כְּבָשִׂים,חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ וּמְהַרְהֵר בַּדֶּרֶךְ לוֹ פַּלַּס הִתְּוָתָה. (אוֹדִיסֵיאָה, שִׁיר רִאשׁוֹן, תִּרְגְּמוּ פִילִיפּ זַ'קּוֹטֶה וְשָׁאוּל טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי)א.הָאוֹר לָבָן יוֹתֵר וְצוֹנֵן הַיּוֹם מִסָּלוֹן הַמִּטְבָּח וּכְבָר זְמַן רַב כָּל כָּךְ שֶׁאֲנַחְנוּ גָּרִים יַחַד. אַתָּה בַּסָּלוֹן מְלַמֵּד אֵיךְ לִמְצֹא נִגְזָרוֹת וּגְבוּלוֹת וַאֲנִי בַּמִּטְבָּח הַקָּטָן מַקְשִׁיב לְךָ, מַבִּיט בָּאוֹר, בַּכֵּלִים שֶׁמְּחַכִּים בַּכִּיּוֹר, בָּאוֹדִיסֵאָה שֶׁיּוֹשֶׁבֶת עַל שֻׁלְחָנִי, וְחוֹשֵׁב שׁוּב עַל טֶלֶמְכוּס שֶׁיָּצָא לְמַסָּע כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת אָבִיו אֲבָל לֹא כְּדֵי לִמְצֹא. אֲנִי זָקוּק לְסִפּוּר כְּדֵי לְהַנִּיחַ רְטִיָּה הֲדוּקָה עַל הֵיכָן שֶׁזּוֹכְרִים. אֲנִי זָקוּק לְךָ שֶׁתְּסַפֵּר לִי סִפּוּר.ב.אוֹדִיסֵאוּס שָׁב הַבַּיְתָה וּבָזֶה אֵין גְּדֻלָּה, בְּכֵנוּת. טֶלֶמְכוּס עָצוּב תָּמִיד. הוּא נִמְלַט מִבֵּיתוֹ לְשׁוֹטֵט בַּיָּם הֶעָקָר. הָאֹמֶץ שֶׁלּוֹ מְדַכְדֵּךְ.ג.לְאָן נוֹסְעִים? הֵיכָן מְנִיחִים אֶת הָרֹאשׁ בַּלַּיְלָה? מִי עוֹטֵף אוֹתָנוּ וְשׁוֹמֵר עָלֵינוּ כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְפַחֲדִים? אֵיךְ נִכְשָׁלִים? אֵיךְ מְוַתְּרִים עַל מָה שֶׁנִּשְׁאָר מֵאָחוֹר? אֵיךְ מְסַפְּרִים סִפּוּר?ד.אֲנִי זָקוּק לְסִפּוּר כִּי הַכֹּל פָּרוּם בַּדִּמְיוֹן שֶׁלִּי. הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי דַּק וְשָׁבִיר, וְהָאוֹר הָעוֹבֵר דַּרְכּוֹ מְסַנְוֵר. רָאִיתִי אֶת הַיַּרְגָּזִים מְבַקְּשִׁים זְרָעִים עַתִּירֵי שֻׁמָּן בַּחֹרֶף הַקַּר, רָאִיתִי אֶת הָעַקְעַקִּים מִתְכַּדְרְרִים מִקֹּר, מִתְיַפִּים, מִתְהַדְּרִים בְּנוֹצוֹת לְבָנוֹת וּכְחֻלּוֹת וּשְׁחֹרוֹת. רָאִיתִי אֶת הַיַּקִּנְתּוֹן שֶׁהִצְלִיחַ לִישֹׁן כָּל הַחֹרֶף וְעַכְשָׁו הַיָּמִים הִתְאָרְכוּ וְהוּא זָקוּף וְסָגֹל. רָאִיתִי אֶת גִּזְעֵי עֲצֵי הַדֹּלֶב הַמְּחֻטָּטִים, הָעֵירֻמִּים, הָעֲצוּמִים, וְאֶת נִצָּנִי עֲלֵיהֶם. פַּעַם מִזְּמַן, כְּשֶׁאֲנִי וְאָבִי עוֹד הָיִינוּ צְנוּפִים זֶה בְּתוֹךְ זֶה בְּגוּפָם שֶׁל הוֹרָיו, הֵם צָלְחוּ אֶת הַיָּם הַתִּיכוֹן וְעַגְנוּ בְּמַרְסֵי. רָאִיתִי אֶת הָאוֹר שֶׁזִּנֵּק וְנִתֵּר מִן הַיָּם בַּנָּמֵל שֶׁל מַרְסֵי אֶל עֵינַי וְרָאִיתִי אֶת הָאֹרֶן הַיָּרֹק וְאֶת אֶבֶן הַגִּיר הַלְּבָנָה וְהֵרַחְתִּי אֶת מֵי פְּרִיחַת הַהֲדָרִים וְיָדַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ לִי עֵבֶר.ה.כְּמוֹ טֶלֶמְכוּס הִפְלַגְתִּי עִם שֶׁבַע מִזְוָדוֹת וְאִתְּךָ וּבִקַּשְׁתִּי חַיִּים אֲחֵרִים. כְּמוֹ טֶלֶמַכוּס שׁוּב וָשׁוּב מְכֻסֶּה בִּשְׂמִיכָה אֲנִי לֹא יָכוֹל לִישֹׁן וְחוֹשֵׁב עַל הַמַּסָּע וְעַל הַיָּם הֶעָקָר, הַכֵּהֶה כַּיַּיִן, שֶׁאוּלַי לְעוֹלָם לֹא אֶרְצֶה לַעֲזֹב כִּי מָתוֹק הָאוֹר שֶׁעוֹטֵף אֶת עֵינַי. אֵיזֶה עָתִיד מְחַכֶּה לָנוּ בְּאַחַת הַגָּדוֹת וְאֵיזֶה עָבָר נְסַפֵּר בּוֹ? אֵיךְ נְזַהֶה אֶת חוֹפָיו? אַתָּה מַצִּיעַ לִי לִישֹׁן עַל חָזְךָ כְּשֶׁאַתָּה עוֹד עֵר וְקוֹרֵא וַאֲנִי מִתְרַצֶּה.ו.רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַלֵּב מִתְרַחֵב וְהַנֶּפֶשׁ נַעֲשֵׂית קַלָּה וְהַגּוּף מִתְרַפֶּה וְנִרְדָּם, הָעוֹלָם פָּשׁוּט וּמַפְחִיד וְחָשׁוּךְ. רַק בֵּין יָדְךָ וְעֵינֶיךָ אוֹר כָּחֹל בּוֹהֵק מִמָּסַךְ הַטֵּלֵפוֹן. רַק עַל חָזְךָ הָעוֹר רַךְ וְצוֹנֵן וְתַחְתָּיו כְּלוּב צְלָעוֹת וּבְתוֹכוֹ עוֹרְקִים פּוֹעֲמִים. הַמְּצִיאוּת דּוֹעֶכֶת וּקְטֵנָה וּמִתְנַמֶּכֶת בְּתוֹךְ קְלִפַּת הַגֻּלְגֹּלֶת. הֵד מְמַלֵּא אֶת נָפְחָה. שֶׁקֶט נִצַּת וּבוֹעֵר וְעָשֵׁן. רֶגַע לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתִּיר לַשְּׁרִירִים לְהִפָּקַח, לָעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַחֹשֶׁךְ –  ⁠דף הפייסבוק⁠⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠

שיחה על עולם ספרותי ומלואו עם המשורר, הסופר והמתרגם אלון אלטרס. אנחנו משוחחים על מבחר שירים של חזי לסקלי שפרסם בתרגום לאיטלקית, על ראשית דרכו כיוצר, על מהות התרגום ועל מדף הספרים האיטלקי שביקש להעמיד עבור הספרות העברית. כמו כן מקריא אלון את שירו של המשורר האיטלקי ולריו מגרלי ״הַאוֹרֵז״ שתרגם, ושיר פרי עטו ״לא יודעות״. מילות השירים מופיעות כאן: האורז / ולריו מגרלי מַהוּ הַתַּרְגּוּם? עַל מַגָּשׁרֹאשׁ חִוֵּר וּמַעֲלֶה עָשָׁן שֶׁל מְשׁוֹרֵר                                      ו. נבוקוב הַאוֹרֵז הַכָּפוּףשֶׁמְּרוֹקֵן אֶת חַדְרִימְלַאכְתּוֹ כִּמְלַאכְתִּי.גַּם אֲנִי מַעֲבִיר דִּירָהאֶת הַמִּלִּים, אֶת הַמִּלִּיםשֶׁאֵינָן שֶׁלִּי,וְשׁוֹלֵחַ יָדִי אֶל מָהשֶׁאֵינִי מַכִּיר מִבְּלִי לְהָבִיןמָה אֲנִי מַעֲבִיר.אֶת עַצְמִי אֲנִי מַעֲבִירמְתַרְגֵּם אֶת הֶעָבָר לַהוֹוֶהשֶׁנּוֹסֵעַ חָתוּםמְסֻגָּר בְּתוֹךְ עַמּוּדִיםאוֹ בְּתוֹךְ תֵּבוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן הַכִּתּוּב"שָׁבִיר" שֶׁמִּתָּכְנָן אֲנִי מִתְעַלֵּם.זֶהוּ הֶעָתִיד, הַגִּשּׁוּר, הַהַשְׁאָלָה הַמֶּטָפוֹרִית,הַזְּמַן הָעַמְלָנִי הַזֶּה שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה,הַעֲבָרָה וְהַשְׁאָלָהחֶבְרַת הַהוֹבָלָה. לא יודעות / אלון אלטרסאִמִּי לֹא יָדְעָה אֶת שְׂפָתִיבִּתִּי לֹא לָמְדָה אֶת לְשׁוֹנִיבְּאַשְׁמָתִי אֲנִי מוֹדֶה,בְּחֵטְא הַמִּלִּים הַזֶּה,וְכָעֵת אֲנִי אוֹמֵר לָהּ,יַלְדָּתִי,לִמְדִי אֲרָמִית,יָבוֹא יוֹם,שֶׁהוּא מִחוּץ לַזְּמַן,רֶגַע שֶׁל אִי-חַיִּים,וּבוֹ תִּזְדַּקְּקִי לַמִּלִּים הָעַתִּיקוֹת הַלָּלוּ,הַמְּלַוּוֹת אֶת הָאָדָםאֶל מָקוֹם שֶׁל אַהֲבָה גְּדוֹלָה.  ⁠דף הפייסבוק⁠⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠

סיפור חייה הלא שגרתי של גוּנדוּלה שיפר והקשר האינטימי שלה עם העברית הם הרקע לשיחה מרתקת על עברית וגרמנית, קתוליות ויהדות, תרגומי תהלים לגרמנית והשירה כתכשיט. במהלך הפרק מקריאה גונדולה את השיר ׳לעצב בלאט מעצב אילם׳, מתוך ספרה הדו לשוני ׳מפלט זר׳:לְעַצֵּב בַּלָּאטמֵעֶצֶב אִלֵּםתַּכְשִׁיט שֶׁל שִׁירצָנוּעַ, קְצָתמִלִּים חַכְלִילִיּוֹתבְּדִמְדּוּם קַבָּלַת הָעֶרֶבוַחֲרִישִׁיּוֹת כִּנְגִינַת חָלִיל ‒עִבְרִית זְהִירָה מִיָּדַי.   וְהָעֶצֶב הֵחֵל לָזוּזאָמוּר לַעֲזֹב בְּקָרוֹבאֶת חֲצַר לְבָבִי, בֵּיתִיוְעוֹד מֵעִיק מַשָֹּאוֹהַקּוֹדֵר עַל מִצְחִיהַשַּׁעַר לְמַחְסַן הַמַּחְצַבִּיםוּמַאֲפִיל אֶת הַקַּנְבָסכֻּלּוֹ, אֶת כָּל הַלֶּהָבָה בְּצוּרַת נְקֻדָּהשֶׁאֲנִי מוֹצִיאָה מֵאֶצְבְּעוֹתַי. לִלְפֹּת אֶת הָעִצּוּב הַמְּחַלֵּץ הַזֶּהלִקְרַאת עֶרֶב לֹא חָבֵרוּלְהִתְנַחֵם בְּהַבְלָחַת תַּכְשִׁיטשֶׁל שִׁיר תָּמִיםוּפִסַּת הַנְּיָר כְּבָר מִתְפָּרֶשֶֹתוּמִתְחַזֶּקֶת בְּנִבּוּי אוֹר נִצְחִיוְנִשְׁבַּר בְּאֶבֶן טוֹבָהאַחַתשְׁתַּיִם. עִם הָעִבְרִית שֶׁלִּי אֲנִי מְעַצֶּבֶת לִינֶפֶשׁ יְתֵרָה, עִטּוּר לְצִדִּי הַשַּׁכּוּל:בְּדִיּוּק פֹּה יוֹצֵאת וּמִתְחַדֶּשֶׁת מַלְכָּהעִם כָּל עֶצֶב שֶׁחוֹזֵר וּמְחַזֵּר אַחֲרַי. תִּקְבֹּלֶת כָּזוֹ שֶׁבַּמִּזְמוֹרִים ‒ מָה כָּמוֹהָ?״כִּי־חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ״.וְהָעֶצֶב מִתְמוֹטֵט וְנֶעְלָם מִחוּץ לַמְּלָאכָה. וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת לִי וּלְאַט לְאַט מְחַלֶּלֶתאֵיזוֹ נְגִינָה שֶׁל עִבְרִית מִקְרָאִית, מְנַסָּהוּמְגָרֶשֶׁת, נוֹתֶנֶת גֵּט לָעֶצֶב עִם שִׁיר מַקְפִּיאוּמֵמֵס, עִם טֵקְסְט מִ״כְּפוֹר וְשַׁלְהֶבֶת״ בַּמָּקוֹרחֹמֶר מִקְרָאִי בִּמְקוֹם פֶּטְרַרְקָה אוֹ גּוֹלְדְבֶּרְג:״מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ־מָיִם.״ וּלְסִיּוּם אֲנִי מַקְרִיאָה בְּשַׁלְוַת רוּחַאֶת הַתַּכְשִׁיט שֶׁלִּי שֶׁאֵין מוּצָקכָּמוֹהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְפָחוֹת. ⁠דף הפייסבוק⁠⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠

בשיחה עם ורד קרתי שם־טוב, חוקרת ספרות עברית מודרנית וראשת המרכז למדעי היהדות באוניברסיטת סטנפורד, אנחנו משוחחים על האוניברסיטה כמרכז אקדמי ותרבותי של יצירה עברית, על ארכיון חנוך לוין שרכשה האוניברסיטה לאחרונה ועל הקשר המורכב שלה למרכז העברי במדינת ישראל.    ⁠דף הפייסבוק⁠⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠