בנק ישראל - הצד השלישי של המטבע

השפל הכלכלי הגדול ושינויים פוליטיים מרחיקי לכת, מביאים את עידן תקן הזהב לקיצו. כיצד פעלו המדינות בהיעדר "מבוגר אחראי"? מה אפשר ללמוד מהכאוס שקדם למלחמת העולם השנייה על אתגרי מערכת הכסף העולמית?  פרק שני במיני-סדרה, עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של בנק ישראל.    לקריאה נוספת בנושא:  Barry Eichengreen, Golden Fetters: The Gold Standard and the Great Depression, 1919–1939 – הספר המכונן מאת בארי אייכנגרין שמסביר כיצד הדבקות בתקן הזהב העצימה את השפל הגדול ואת משברי התיאום בין בנקים מרכזיים.https://academic.oup.com/book/36016 Charles P. Kindleberger, The World in Depression, 1929–1939 – ניתוח קלאסי מאת צ'ארלס קינדלברגר של הכשל בהנהגה ובשיתוף הפעולה הבינלאומי (“המבוגר האחראי”) והשלכותיו על הסדר המוניטרי.https://www.ucpress.edu/books/the-world-in-depression-1929-1939/paper Douglas A. Irwin (2012–13), “The French Gold Sink and the Great Deflation of 1929–32” – בחינה אמפירית מאת דאגלאס אירווין של צבירת הזהב בצרפת וה”סטריליזציה” של זרמי זהב כגורם דיפלציוני מרכזי בשנים הקריטיות.https://www.cato.org/sites/cato.org/files/serials/files/cato-papers-public-policy/2013/11/cpppvol2.pdf International Monetary Fund – Articles of Agreement (Bretton Woods, 1944) – המסמך המכונן של הסדר ברטון וודס; בסיס טוב לפרק ההמשך על בניית הסדר המוניטרי החדש.https://www.imf.org/external/pubs/ft/aa/

הצעת חוק האיגוח נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים. איגוח הוא כלי פיננסי מרכזי להגדלת נזילות ולהפחתת סיכוני אשראי. בארה"ב שוק האיגוח מפותח ונרחב ובאירופה השוק מתרחב בהדרגה. שוק איגוח מוסדר עשוי לקדם את התחרות במערכת הפיננסית, להנגיש ולהוזיל את מקורות המימון במשק, בפרט לעסקים הקטנים והבינוניים ולמשקי הבית. שיחה עם ד"ר קונסטנטין קוסנקו, מנהל תחום מדיניות מקרו-יציבותית וחבר הצוות הבינשרדי לנושא האיגוח, על מודל האיגוח הישראלי. לקריאה על הצעת חוק האיגוח בדוח בנק ישראל לשנת 2024:  https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/12-3-25a/

מה הקשר בין בנקים מרכזיים וזהב? איך התנהלה הכלכלה העולמית בתקופה שכל הכסף היה מגובה בזהב? כיצד הפך הדולר למטבע הרזרבה הגלובלי?  על כל אלה ועוד, ועל האישים והאירועים המרכזיים שעיצבו את מערכת הכסף העולמית, נדבר בפרקים הבאים עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של בנק ישראל.  בפרק הראשון נפתח בסיפור האמיתי-לגמרי על "התאונה" של הפיזיקאי האנגלי סר אייזיק ניוטון, שגרמה לעולם לעבור לשיטת תקן הזהב. נדבר על היתרונות והחסרונות של השיטה, נעבור בדרך בארץ עוץ ונסיים עם מלחמת העולם הראשונה.    רשימת קריאה מומלצת קצרה להרחבה בנושאים שעליהם דיברנו בפרק:      פרק 1 מתוך ספרו של פרופ' בארי אייכנגרין על ההיסטוריה של המערכת המוניטרית הגלובלית:https://www.jstor.org/stable/j.ctt7pfmc על פועלו של סר אייזק ניוטון במטבעה המלכותית: https://www.royalmintmuseum.org.uk/journal/people/isaac-newton/ על חוק גרשאם (שמסביר איך הזהב דחק את הכסף): https://www.clevelandfed.org/-/media/project/clevelandfedtenant/clevelandfedsite/publications/economic-commentary/2005/ec-20051001-the-tale-of-greshams-law-pdf.pdf הפילוסוף הסקוטי דיויד היום וה- price-specie flow mechanism (המקור):https://davidhume.org/texts/pld/bt המאמר של המורה להסטוריה הנרי ליטלפילד על "הקוסם מארץ עוץ" ותנועת הכסף (Silver rights):https://www.ozclub.org/the-wizard-of-allegory-by-henry-m-littlefield/  

ביולי 1944 התכנסו בכירי הכלכלנים מ-44 מדינות בעולם במלון בעיירה קטנה בצפון ארה"ב, בחרו בדולר האמריקאי כמטבע הרזרבה העולמי והחליטו על הקמת קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי.  בפרק השלישי והאחרון במיני-סדרה על הסדר המוניטרי הבינ"ל, אנחנו חוזרים אל האירוע שבו נקבעו כללי המשחק לעולם של אחרי מלחמת העולם השנייה. ד"ר אוהד בר-אפרת האחראי על הקשרים הבינ"ל בבנק ישראל וד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר של הבנק, מנתחים את וועידת ברטון וודס, האינטרסים והכלכלנים שעמדו מאחוריה ואלו מהישגיה עמדו במבחן הזמן. רשימת קריאה להרחבה בנושאים שעליהם שוחחנו בפרק: 1.    Federal Reserve History: “Creation of the Bretton Woods System”https://www.federalreservehistory.org/essays/bretton-woods-created 2.    Library of Congress: “Bretton Woods and the Birth of the IMF and the World Bank” https://guides.loc.gov/this-month-in-business-history/july/bretton-woods-conference3.    Benn Steil, The Battle of Bretton Woods https://www.cfr.org/book/battle-bretton-woods4.    Barry Eichengreen, Globalizing Capital: A History of the International Monetary System https://books.google.com/books/about/Globalizing_Capital.html?id=wciXDwAAQBAJ5.    Federal Reserve History: “Nixon Ends Convertibility of U.S. Dollars to Gold and Announces Wage/Price Controls” https://www.federalreservehistory.org/essays/gold-convertibility-ends 6.    Planet Money: "The Dollar at the Center of the World" https://www.npr.org/sections/money/2014/07/16/331743569/episode-552-the-dollar-at-the-center-of-the-world    

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום 7 ביולי 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5% ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד. בין נימוקי הוועדה להחלטה:   הפעילות הכלכלית במשק מוסיפה להתאושש בקצב מתון על רקע האי וודאות המקומית והגלובלית הגבוהה. המשק צמח ב-3.7% ברבעון הראשון, קרוב למגמת הצמיחה ארוכת הטווח. אך רמת הפעילות במשק נמוכה בכ-4% מקו מגמה זה. קצב האינפלציה השנתי ירד ל-3.1%, מעל לגבול העליון של היעד. שוק העבודה עודנו הדוק. היחס בין מספר המשרות הפנויות למובטלים עדיין נמצא ברמה גבוהה. מאז החלטת הריבית האחרונה, נרשם ייסוף חד בשיעור של כ-7.3% בערכו של השקל מול הדולר ו-3.8% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-6.1%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח של ממשלת ארה"ב ירדה באופן משמעותי, אך עדיין גבוהה מרמתה טרם מלחמת "חרבות ברזל". תחזית חטיבת המחקר מעריכה כי בתרחיש הבסיס התוצר צפוי לצמוח ב-3.3% וב-4.6% בשנים 2025 ו-2026 בהתאמה. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-70 אחוזים בסוף 2025 ועל כ-71 אחוזים ב-2026.  לקריאת ההודעה לעיתונות על החלטת הריבית: https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/7-7-25b/ לקריאת התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, יולי 2025:  https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/07-07-2025a/  

הקרן לאזרחי ישראל - קרן העושר הריבונית של מדינת ישראל - מסכמת שנתיים וחצי לפעולתה, עם תשואה מרשימה של 33%. מאחורי התשואה הגבוהה הזו עומד פרופיל סיכון גבוה שעלול להביא לעתים גם לירידות בתיק, אך לאורך זמן משיא תשואה גבוהה יותר.  מנהלת מחלקת הניהול של הקרן לנה קרופלניק, מספרת מהם הנכסים החדשים שנכנסו לתיק ההשקעות של הקרן ב-2024; מדוע הוחלט להעביר חלק מהתיק לניהול אקטיבי; מהם מדדי הבנצ'מרק שלפיהם נמדדים ביצועי הקרן ומה עמדת הקרן לגבי השקעה אפשרית בזהב ונכסים אקזוטיים.    לקריאת הדוח המסכם של הקרן לשנת 2024 וההודעה לעיתונות:    https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/31-3-25/  

תשלום בכרטיסי אשראי ללא מגע, ארנקים דיגיטליים, אפליקציות תשלומים וצ'קים שאפשר לסרוק בנייד  - אלה רק חלק מהחידושים הטכנולוגיים שנכנסו לעולם התשלומים בישראל בשנים האחרונות. מה צפוי הלאה? איך תשפיע כניסתם של השחקנים החדשים על הבנקים ועל התחרות? כמה כסף יחסוך המשק מתהליך הדיגיטיזציה של מערכות התשלומים?  שיחה עם מר עודד סלומי, מנהל מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עם סיום כהונתו.  

כניסת הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בשוק העבודה - הביקוש למקצועות רבים צפוי לרדת, אבל במקצועות אחרים ה-AI יסייע לעובדים שילמדו להפעיל נכון את הכלים החדשים. כמה שנים ייקח תהליך ההשתלבות? אלו מקצועות יושפעו וכיצד? האם הבינה המלאכותית תסייע לצמצום פערים או שעלולה דווקא להרחיב אותם ומה תפקידה של הממשלה בתהליך הזה?   שיחה עם ד"ר אלה שחר כותבת התיבה על הבינה המלאכותית היוצרת (במ"י) בדוח בנק ישראל.  לקריאת התיבה לחצו על הקישור: https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/11-3-25/ לדוח בנק ישראל 2024:  https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/  

הוצאות הממשלה זינקו ב-2024 על-רקע המלחמה, שעלותה הגיעה ל-130 מיליארד שקל. תקציב הביטחון צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. כיצד תוכל הממשלה להחזיר את החוב הממשלתי לתוואי יורד (ביחס לתוצר) כדי לחזק את אמון השווקים ולהעלות מחדש את דירוג האשראי? שיחה עם ד"ר שי צור כותב פרק ו' בדוח בנק ישראל - "המגזר הציבורי ומימונו". דוח בנק ישראל 2024:   https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/  

בנק ישראל שינה אמנם את הריבית רק פעם אחת ב-2024, אך לאורך השנה התחוללו התפתחויות משמעותיות שעוררו דילמות לא פשוטות בפני חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל.  שיחה עם נמרוד כהן כותב פרק האינפלציה והמדיניות המוניטרית בדוח בנק ישראל.  לדוח בנק ישראל לשנת 2024: https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/

מלחמת חרבות ברזל נמשכה לכל אורך שנת 2024 בעצימות משתנה.  כיצד השפיע המחסור בעובדים על הכלכלה? כיצד פיצתה הממשלה על הפגיעה בפעילות המגזר העסקי? מדוע נוצרו לחצים אינפלציוניים למרות המלחמה ומה היו הסיבות לאי העלאת (או הורדת) ריבית במהלך השנה, לאחר הורדה אחת ב-1 בינואר. וגם מה הם מקורות החוסן של המשק, כיצד מנע בנק ישראל משבר פיננסי וכיצד השפיעה המלחמה על האתגר של שילוב החברה הערבית והחרדית בשוק העבודה. שיחה עם כותבי פרק א' בדוח בנק ישראל ד"ר יובל מזר וד"ר גיא סגל.   לדוח בנק ישראל לשנת 2024:  https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/

המשק עוד לא חזר למצבו מלפני המלחמה. ענף הדיור מדשדש ורווחיות חברות הבנייה בירידה,  ההשקעות הזרות לא התאוששו ואי-הודאות הגיאו-פוליטית עדיין מאד גבוהה. אבל לכוס הזו יש גם מחצית מלאה.  בדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2024 הופחתה רמת הסיכון בשניים משלושת ערוצי הסיכון המרכזיים - מחירי הנכסים והאשראי - ונותרה ללא שינוי בערוץ המאקרו. כותבי הדוח, ד"ר רועי שטיין וד"ר אנה סאסי-ברודסקי מנתחים את הסיבות לכך.  לקריאת הדוח המלא - לחצו על הקישור: https://www.boi.org.il/publications/regularpublications/financial-stability/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-202      

רמת החיים הגבוהה במדינות כמו יפן, הולנד ומדינות סקנדינביה, מתבססת במידה רבה על היכולות הגבוהות של העובדים באותן מדינות - סקר PIAAC, הנערך אחת לעשור בין המדינות המפותחות בעולם, הוא הכלי העיקרי למדידת היכולות האלה. ישראל הגיעה בסקר האחרון למקום נמוך, בפער משמעותי לעומת הממוצע.  ספי בכר ואלעד דה-מלאך, חוקרים בחטיבת המחקר של בנק ישראל שניתחו את תוצאות הסקר, מדברים על המגמות והממצאים, הנוגעים בין היתר לעובדי ענף ההייטק ומערכת החינוך ולרמת המיומנויות בקרב גברים ונשים מקבוצות האוכלוסייה השונות בישראל. לקריאה נוספת על סקר PIAAC - לחצו על הקישור להודעה לעיתונות שפורסמה (10.12.2024) על ממצאי הסקר. https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/10-12-2024/  

מה קורה לכסף, מרגע שאנחנו לוחצים על הוראת התשלום באתר או באפליקציה, מצמידים את כרטיס האשראי או הנייד למסופון בחנות, או מפקידים צ'ק בבנק - ועד שהוא מגיע לחשבון המוטב? וגם, מדוע סך עסקה ממוצעת בצ'ק גדול פי יותר מ-50 מסך עסקה ממוצעת בכרטיס אשראי. הצצה לעולם התשלומים והסליקה, לחידושים הטכנולוגיים, לרשת סוויפט העולמית ולמערכות הקריטיות בבנק ישראל שמניעות מאות מיליארדי שקלים ביממה מחשבון לחשבון. שיחה עם עובד סבתי, מנהל יחידת קידום עסקי באגף מסלקות, מחלקת תשלומים וסליקה.

"למה השקל חדש?" הוא שמה של תערוכה שנפתחה בבנק ישראל לרגל שנת ה-70 להקמתו. הפריטים בתערוכה, שחלקם מוצגים לראשונה לציבור הרחב, חושפים את סיפורו הייחודי של השקל, החל מסיפור רכישת מערת המכפלה המקראי תמורת 400 שקל, כסף עובר לסוחר; דרך מטבעות השקל שהנפיקו המורדים היהודים ברומאים; חזון תחיית השקל של הרצל בספרו אלטנוילנד; המעבר מלירה לשקל ב-1980 ומשקל - לשקל חדש ב-1985 ומבט לעתיד לאפשרות הנפקתו של שקל דיגיטלי.  שיחה עם מנהלת ואוצרת מרכז המבקרים של בנק ישראל רווית דקל.  להרשמה לביקור בתערוכה חפשו באינטרנט "למה השקל חדש - בנק ישראל".    

בחלק השני של הפרק אנחנו מדברים על ששה תפקידים נוספים של הבנק: להנפיק מטבע להסדיר את מערכת המזומנים במשק ולכוונה; לקיים את הפיקוח והאסדרה של מערכת הבנקאות; לייעץ לממשלה בענייני כלכלה (תפקיד של הנגיד); לייצג את המדינה במוסדות כספיים בינלאומיים; להקים ולנהל מאגר נתוני אשראי, לפקח ולאסדר את מערכת השיתוף בנתוני אשראי (לפי חוק נתוני אשראי, תשע"ו -2016); ניהול הכספים המופקדים בקרן לאזרחי ישראל (לפי חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014).   

החוק מגדיר לבנק ישראל 3 מטרות ו-11 תפקידים. בחלק הראשון של הפרק אנו מדברים על המטרות - מהי המטרה החשובה יותר מבין השלוש, וכיצד השתנתה ההגדרה בחוק החדש לעומת החוק הקודם.  בהמשך החלק הראשון של הפרק אנו עוברים לדבר על תפקידי הבנק בסדר שבו הם מופיעים בחוק: לנהל את המדיניות המוניטרית; להחזיק את יתרות המט"ח של המדינה ולנהלן; לתמוך בפעילות הסדירה של שוק המט"ח; לשמש בנקאי של הממשלה; להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן.        על שאר תפקידי הבנק נדבר בחלק השני של הפרק.  האזנה נעימה.

האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-6 בינואר 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.    לקריאת הצהרת הנגיד לחצו על הקישור: https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/6-1-25b/ לקריאת החלטת הוועדה המוניטרית לחצו על הקישור: https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/6-1-25a/ לקריאת התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר לחצו על הקישור:  https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/6-1-25/

ב-1 בדצמבר 1954 פתח בנק ישראל לראשונה את שעריו. פרק זה הוא הראשון בסדרת פרקים לציון 70 שנה להקמת הבנק, והוא מסע חזרה בזמן לאירועים שקדמו ושהובילו להקמת הבנק, לדמויות המרכזיות שהיו מעורבות בהקמתו ולסיפורים מימי ראשית הבנק המרכזי.  בפרק משולבים הקלטות היסטוריות מאירוע הפתיחה של הבנק וקטעים מתוך שיחות עם העיתונאי דב גניחובסקי, ששימש יועץ לנגיד הבנק הראשון דוד הורוביץ ועם ד"ר צדוק עלון עורך הספר לציון 70 שנה לבנק.  לצפייה בסרטון שהוכן לרגל אירועי 70 שנה לבנק ישראל לחצו על הקישור  https://www.youtube.com/watch?v=Ed4iRh1mf4Y  

 דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל בוחן ומנתח את ערוצי הסיכון המרכזיים ואת מידת השפעתם על יציבותה ועמידותה של המערכת הפיננסית בישראל. בשיחה עם ד"ר אנה סאסי ברודסקי מחטיבת המחקר ומכותבות הדוח נדבר בין היתר גם על מבצעי ההנחות בענף הנדל"ן, הורדות דירוג אשראי, מחירי ניירות הערך הנסחרים בבורסה. נגענו גם בשתי תיבות מעניינות שפורסמו בדוח: האחת, על מאפייני הרכישות של נכסי קריפטו על ידי אזרחים ישראלים; והשנייה, על המשמעויות שיכולות להיות לירידות חדות במדד ה-S&P 500 על הצורך של הגופים המוסדיים בישראל במט"ח.