מקום אחר - שיחות והרהורים על יצירה עברית ברחבי העולם

נתנאל אולהפט נולד בברלין, גדל וחי בה והעברית שלו, כמו עולמו הפנימי, מיוחדים מאוד ומעוררים מחשבות רבות. עד היום השתתפו בפודקאסט חמש עשרה יוצרות ויוצרים מברלין אך כולן חיו במשך שנים רבות במדינת ישראל ולכן הפרק עם נתנאל מעניין שבעתיים.עמוד הפודקאסט באתר ״אשור | הוצאה עברית עולמית״ ⁠דף הפייסבוק⁠עמוד האינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠

דוד בן הרא״ש הוא אמן חזותי ומעצב ספרים. בשיחה אנחנו מדברים על האמנות שלו ועל איך היא הושפעה מהחיים בשנים האחרונות בדרום ארצות הברית. בחצי השני של השיחה אנחנו מדברים על הגישה שלו לעיצוב כתב העת החדש ״נתיבות עולם״, ולא פחות חשוב על עיצוב הלוגו של ״אשור - הוצאה עברית עולמית״ שהיום יוצאת לאוויר העולם, ושניתן ללמוד על אודותיה באתר האינטרנט החדש שלה כאן; בעבודות של דודי ניתן לצפות באתר האישי שלו, כאן.  ⁠דף הפייסבוק⁠עמוד האינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠

איילת קרני, נגנית כלי נשיפה מימי הביניים ומהרנסאנס, יצאה למסע חיפושים אחר מוזיקה עברית קדומה, ומה שגילתה עומד במרכז השיחה. אנחנו מאזינים לשלושה קטעים ששחזרה ומשוחחים עליהם; היצירות מבוצעות על ידי ההרכב ׳מזמור לדוד׳ שהקימה איילת וניתן לצפות ולהאזין לו כאן.  ⁠דף הפייסבוק⁠עמוד האינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠

רפרם חדד נולד בג׳רבה שבתוניסיה, גדל בירושלים, ולפני כעשור חזר לגור בתוניס ממנה הוא פועל כאמן רב-תחומי שעוסק רבות בתרבות המקומית בעיקר בהקשריה היהודיים. בשיחה אנחנו מדברים על ההבדלים בין האי ג׳רבה לעיר תוניס, על היותו אמן עברי-יהודי במדינה ערבית-מוסלמית, ועל האותיות העבריות שמלוות את יצירותיו בדרכים מגוונות. לפני כשלוש שנים הם פרסם ספר אמן שמתעד את עבודתו וניתן לקרוא עליו עוד כאן. ⁠דף הפייסבוק⁠עמוד האינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠

אדוה זלצר עברה לחיות לפני כשלוש שנים עם בת זוגה ובנן בליסבון, אחרי למעלה מעשור של אקטיביזם הוראתי בתיכון בתל אביב. כעת עומדת אדוה לפרסם ספר שמשלב את תיאור חוויותיה כמורה עם כתיבה היסטורית שמאתגרת את הסיפור הציוני המקובל. בשיחה אנחנו מדברים על הספר ועל חיים במדינה שאת שפתה לא מדברים.במהלך הפרק מקריאה אדוה את הקטע הבא מתוך הספר:"שני מושגי מפתח בציונות אותם משננים התלמידים היטב ואת אופני הגשמתם מתבקשים לזכור בעל-פה לבחינת הבגרות הם: "כיבוש האדמה" ו"כיבוש העבודה". ספרי הלימוד מספרים בגאווה על התחלת תחיית החיים הלאומיים שלנו בארץ באמצעות רכישת קרקעות, הקמת יישובים כנגד כל הקשיים ויישום רעיון העבודה העברית. מלמדים את כל הרעיונות האלה כאילו מומשו בתנאי מעבדה, ללא השלכות על חיי האנשים שחיו על אדמות אלו במשך שנים רבות ובעיבודן מצאו את פרנסתם. כפגם גנטי מועבר העיוורון הציוני לדורות הבאים, אך הוא אינו גנטי הוא מכוון ולפיכך הוא גם בר תיקון. בעוד מנגנון עיצוב התודעה הישראלי מתמקד בשאלות עבור מי נכבשה האדמה והעבודה? וכיצד הן תרמו לקידום הרעיון הציוני? אנחנו בשיעורים הקפדנו גם לשאול, ממי הן נכבשו וכיצד זה השפיע על חייהם? בהפניית המבט לשאלות לא קונבנציונאליות אלה, התחלנו את הטיפול בעיוורון הציוני." ⁠דף הפייסבוק⁠עמוד האינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠