Claim Ownershipאוכלים את הראש - כל מה שבוער בתחום התזונה
Subscribed: 171Played: 9,546
Subscribe
© Copyright 2020 All rights reserved.
Description
כיף שהצטרפתם אלינו!
”אוכלים את הראש, כל מה שבוער בתחום התזונה”, הוא הפודקאסט הרשמי של עמותת עתיד, עמותת הדיאטנים של ישראל.
בכל פרק תראיין נטע קיילר, דיאטנית בעצמה, מומחה שיספר על כל מה שצריך לדעת בנושאים הכי רלוונטיים בתחום התזונה כדי שאתם, המאזינים שלנו, תוכלו ללמוד, להחכים ולחיות את החיים הטובים ביותר, בקלות, יום יום.
נחסוך לכם חיפוש של מידע מהימן ברשת ונגיש לכם אותו פה בשיחה אחת על אחד בין אנשי המקצוע המובילים בתחומם.
אנחנו אוהבים מאוד לשמוע מהמאזינים שלנו.
צרו איתנו קשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
עמותת עתיד היא עמותת הדיאטניות והדיאטניות של ישראל.
נטע קיילר היא תזונאית קלינית שמעל עשור עוזרת לאנשים ללמוד לשבוע ולהנות מאוכל ללא יסורי מצפון, בעלת קליניקה לשיפור הרגלי אכילה, אורח חיים בריא וירידה במשקל. יצרה את הפודקאסט כדי להנגיש מידע מהימן ומבוסס מדע לקהל הרחב וכדי להילחם במידע כוזב שקיים ברשת.
141 Episodes
Reverse
יש שלושה חומרים פסיכואקטיביים חוקיים שמלווים כמעט כל אחד מאיתנו ביומיום: קפאין – מעורר יעיל שנמצא בקפה, תה ועוד; ניקוטין – חומר ממכר במיוחד שמגיע מסיגריות ומוצרי עישון; ואלכוהול – מולקולת אתנול שמופיעה בכל תרבות, חגיגה ואירוע חברתי.
אלכוהול נתפס שנים כסמל לשחרור ולכיף, ובמשך תקופה אפילו קיבל תדמית של “בריא במידה”. בפועל, כשהולכים לראיות, הכיוון חד: הוא מזיק. יש לכך שפע נתונים – קצרי וארוכי טווח.
במינונים נמוכים אלכוהול מוריד עכבות ומשרה תחושת רגיעה. במינונים גבוהים הוא מדכא את מערכת העצבים, פוגע בקואורדינציה, בשיפוט, בזיכרון ובבריאות.
נטע קיילר אירחה את לימור בן-חיים, תזונאית קלינית, לשיחה מפוקחת על החומר הפופולרי כל כך. בין הנושאים שעלו:
• היכרות עם אלכוהול: הרכב וסוגים
• מטבוליזם, רעילות, הבדלים בין נשים לגברים
• איך לשתות בצורה נבונה יותר – אם כבר שותים
• אלכוהול ושמירה על משקל
• מצבים שבהם לא מומלץ לשתות כלל
• ההשפעה המצטברת על הבריאות
לפני הכל- בואו נהיה בקשר!
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.facebook.com/share/1BKoCbEJZF/
https://bit.ly/4gLGPVy
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
פרק חדש עם המון ביקוש-
גזים!
זה דבר טבעי וחשוב, לעיתים סימן מבורך והרבה פעמים מקור לבושה.
הגיע הזמן לדבר על הגזים שיוצאים מאיתנו.
בפרק צללנו אל מערכת העיכול וחלקיה- מהקיבה, דרך המעי הדק ועד המעי הגס ודיברנו על כל מה שלא נעים לדבר עליו- גזים וחוסר נוחות במערכת העיכול. מצרבת, שיהוקים, גרעפסים וגזים.
נטע קיילר הזמינה את ד"ר תמר פפר גיק, תזונאית גסטרו, לשיחה על עיכול, פירוק, ספיגה וכל מה שבא עם זה- על
מה כל חלק במערכת עיכול אחראי ואיך ההתנהגות שלנו והתוכן שנאכל יכולה להשפיע על זה.
בפרק עברנו על מיתוסים וגם על עובדות, על פירות שלא יוכלים לתסוס בקיבה, על סיבים תזונתיים וחיידקי מעי גס ועל הרגלי אורח חיים שישפיעו על העיכול ויכולים להיטיב עם חוסר נוחות במערכת העיכול.
פרק חדש וכל כך חשוב בפודקאסט אוכלים את הראש.
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/yair_lahav_center/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.lahavcenter.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
צום לסירוגין. מטריה רחבה מאוד של חלונות שמגדירים זמני אכילה שמושך הייפ גדול בשנים האחרונות, בעיקר בגלל מושג ששמו "אפופטוזיס", מוות תאי מתוכנן, מנגנון שבו הגוף נפטר מתאים פגומים או ישנים ומפנה מקום לתאים חדשים ומתפקדים יותר. מחקרים מצביעים על כך שצום עשוי להגביר את הפעולה הזו, מה שמסביר חלק מהפוטנציאל הבריאותי שמיוחס לו בשמירה על בריאות התא והרקמה.
אבל הוא מה זה צום לסירוגין? 16:8? 18:6? 14:10 או בכלל 5 ימי אכילה רגילים ויומיים מאוד מצומצמים. יש כאלה שצמים ימים שלמים ואוכלים בימים מסויימים בלבד.
מה לגבי מטבוליזם ובניית מסת שריר?
כאן נכנס יאיר להב, דיאטן, פיזיולוג וכעת גם חוקר.
המחקר של יאיר בוחן את המפגש המורכב בין צום לסירוגין לבין בניית שריר: האם חלון אכילה מצומצם פוגע ביכולת להעמיס מספיק חלבון ואנרגיה לגדילת שריר? האם יש מצב שבו צום דווקא מסייע לשיפור הרכב הגוף? האם המנגנונים של אפופטוזיס והתחדשות תאים רלוונטיים גם בהקשר של רקמת שריר? ואולי בסוף, יותר מכל טכניקה — מה שקובע הוא איכות התזונה, תדירות האימונים והאופן שבו משלבים הכל יחד?
בכנס עמותת עתיד, נטע הזמינה את יאיר להב לשיחה קצרה על ההרצאה שהעביר ועל המחקר שלו.
השאלות האלו פותחות את הדלת לדיון אמיתי על גוף, מטבוליזם, שריר וטרנדים.
האזנה נעימה!
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד.
לפני הכל- תהיו בקשר! דרגו אותנו, תפיצו ותשלחו לאנשים שזה יכול לעניין אותם
לרכישת הספר
https://pay.tranzila.com/szmc20201ch9/
לאתר של ״טעים ובריא״
https://tasty-healthy.com/he/
פייסבוק
https://www.facebook.com/Tasty.and.Healthy.Study?mibextid=LQQJ4d
אינסטגרם
https://www.instagram.com/tasty.and.healthy.nutrition?igsh=c3gybGtkZDQ1dDgx
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
קרוהן היא מחלת מעי דלקתית אוטואימונית כרונית.
המערכת החיסונית לא מווסתת ופועלת כאילו יש איום במעיים למרות שאין באמת,
והתוצאה היא שמערכת החיסון תוקפת את דופן המעי ויוצרת כיבים ודלקת איפה שלא צריך וזה יכול להיות כואב ולהפריע לאיכות החיים.
הכיבים והדלקת יכולים להופיע בכל מקום לאורך מערכת העיכול — מהפה ועד פי-הטבעת.
מערכת העיכול, המערכת שאמורה לספוג את רכיבי המזון שלנו פגועה וכואבת וכיוצא בזה מרכיבי מזון עשויים לא להיספג, יווצרו חסרים, האדם נחלש ועשוי להגיע לתת תזונה.
זו מחלה עם שפע תופעות לוואי שפוגעת באיכות החיים ולכן היא מוקד עניין רב לחוקרים מתחום הגסטרואנטרולוגיה- איך מאפשרים לאדם להמשיך להתנהל ולאכול כרגיל.
במושב ששמו כשסיבים ומיקרוביום נפגשים מהגוף ועד הצלחת
יונת אהרוני-פרוטקוף, דיאטנית וחוקרת, המרכז הרפואי שערי צדק.
לובה פלוטקין, דיאטנית וחוקרת, המרכז הרפואי שערי צדק וסמנכ"לית עמותת עתיד.
הציגו ממצאים מהמחקר שלהן בהובלת פרופ דן טרנר-
טעים ובריא אלטרנטיבה טעימה ל- EEN יעילה בקרוהן ומקדמת מיקרוביום בריא
ואז הם באו לאולפן לדבר איתי.
דיברנו על מחלת הקרוהן ועל התסמינים הלא נעימים שלה, דיברנו על אבחון ועל הטיפול שהיה עד כה ומה טעים ובריא בדקה וממצאה, מה זה תזונה נקיה ולמה המתכונים של טעים ובריא בכלל מומלצים לקהל הרחב..
מוזמנים להאזין ולהחכים.
האזנה נעימה!
1לפני הכל-
תהיו בקשר, דרגו אותנו, תפיצו ותשלחו לאנשים שזה יכול לעניין אותם
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.linkedin.com/in/ido-taran/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
האתר של פסייגה ביו:
https://cannasoul.co.il/psyga-bio/
הלינקדאין של פסייגה ביו:
https://www.linkedin.com/company/psygabio/
האינסטגרם של פסייגה ביו:
https://www.instagram.com/psygabio/
ספויילר- בדקות האחרונות של הפרק אנחנו מדברים על עובש על מזון ומה עושים איתו. האם זה גוזר את הדין של כל שקית הגזר אם יש על אחד קצת עובש?
בפרק החדש של הפודקאסט אנחנו צוללים לעולם מסתורי, עתיק וכה חשוב- ממלכת הפטריות.
נטע קיילר הזמינה את עידו טרן, חוקר ומגדל פטריות בחברת פסייגה ביו לשיחה מקיפה על עולם הפטריות.
התחלנו ביסודות- המבנה הייחודי שלהן: גוף הפרי והרשת התת־קרקעית (התפטיר) שמקשרת בין עצים וצמחים ויוצרת "אינטרנט של הטבע".
דיברנו על התפקיד המהותי של הפטריות באקוסיסטם: פירוק חומר אורגני, שיקום קרקעות, יצירת שיתופי פעולה שמאפשרים חיים על פני האדמה. אפשר לקרוא לפטריה מערכת העיכול של היער.
ומשם עברנו לדבר על בריאות האדם והתרומה התזונתית של הפטריות ועל הרכיבים הייחודים של הפטריה כמו הבטאגלוקנים.
נגענו בכמה כוכבים עולים בתחום הפטריות הארץ- הקורדיספס, ריישי, רמת האריה וזנב התרנגול.
אבל לא להתבלבל, כל פטריה שמתאימה לאכילה היא בריאה ומביאה תועלת.
תצטרפו למסע מרתק בין בריאות הקרקע לבריאות הגוף, בין המיקרו למקרו, שמראה כמה הפטריות חיוניות גם לכדור הארץ וגם לנו.
וכרגיל- נהנתם? ספרו לנו וספרו לסובביכם
לפני הכל בואו נהיה בקשר
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
zohara@zyb.onmicrosoft.com
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
הידעתם שיש תחום שלם שחוקר צמחי מרפא מסורתיים?
תחום מחקר שמנסה לראות אם יש דברים בגו כשממליצים על צמחים מסויימים לריפוי ובריאות.
מזה שנים רבות שלכל עם יש את התרופות המסורתיות שלו שעוברות מדור לדור ועוזרות לתסמונות כאלה ואחרות.
והמדע? המדע מתעניין, מתעניין וחוקר.
פרופ זהרה יניב בכרך, אתנובוטנאית ישראלית, חוקרת ומרצה בתחום צמחי המרפא, הגיעה לאולפן כדי לספר איך היא והצוות שלה טיילו בכל קצוות הארץ וחיפשו את הצמחים שמשמשים את המסורות ועשויים להוביל לפריצות דרך רפואיות גם במעבדה.
הנחיות למציאת צמחי מרפא פוטנציאלים למחקר:
הגיעו למושב/ ישוב/ שבט
שאלו מי ההילר המקומי
תבחרו בהילר שלפחות 3 בני מקום המליצו עליו
שאלו את ההילר מה הצמח שהכי משמש אותו
הבינו את תנאי הגידול שמאפשרים שימוש בו
גשו למעבדה לחקור
ספרו לנו מה גיליתם- החלק החשוב יותר!
נטע קיילר וזהרה יניב בכרך דיברו על צמחי מרפא- המחקר סביב צמחי מרפא, הקושי לחקור, תגליות שמשמשות את הרפואה וצמחים שכבר הוכחו במחקר והתועלות שלהם.
תכינו לעצמכם כוס תה צמחים מהגינה ובואו לשמוע.
האזנה נעימה!
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.project10k.org.il/#what-is-10k-project-heb
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
לינקים לעמודים שמנציחים את אריה ריין ז"ל
https://www.aryehrein.info/
https://www.instagram.com/l.i.o.n.l.e.s.s?utm_source=qr&igsh=eHA0MGJoaDdpaXNu
הידעתם שבמכון וייצמן שברחובות מתנהל מחקר שעוקב אחרי משתתפים במשך עשרות שניםכדי לפתח משוואות חיזוי עתידיות למחלות וכדי לשפר את בריאות תושבי ישראל ובכלל?
לבריאות תושבי המדינה יש השלכות חברתיות וכלכליות וכל המערכות המדיניות תלויות בכך שנהיה חברה בריאה, יצרנית מתפקדת, במיוחד במדינה סוציאלית כמו ישראל.
וכך בעזרת טכניקות מדידה מתקדמות, בדיקות ומדדים מסויימים אוספים מידע במכון וייצמן כדי להסיק לאיזה מזון יש השלכה חיובית על הבריאות שלנו.
ד"ר מיכל ריין, דיאטנית חוקרת במחקר ה 10K הגיע לכנס עמותת עתיד והעבירה הרצאה ששמה-
צריכת סיבים תזונתיים אוכלוסייה בריאה בישראל - ממצאים ממחקר ה-10K
ואז הגיע לאולפן השטח שלנו כדי לספר לנו על המחקר.
שתהיה האזנה נעימה!
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://medicine.biu.ac.il/Koren
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
הידעתם? אוכלוסיות המיקרוביום של האישה ההרה מתקשרת עם רמות ההורמונים המשתנים בזמן ההריון וזה משפיע על התפוצה שלהם ועל אוכלוסית החיידקים בעובר.
כך עולה מהמחקרים של מעבדת המחקר של פרופ עמרי קורן.
למשל, אוכלוסיית החיידקים תגיב לעליה בפרוגסטרון שתסמן את סוף ההריון והבנה שהחיידקים האלה הולכים לאכלס את מעי התינוק.
בכנס במושב ששמו מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית
פרופ' עמרי קורן, ראש המעבדה לחקר המיקרוביום, הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי,
אוניברסיטת בר-אילן.
העביר הרצאה ששמה המיקרוביום באלף הימים הראשונים לחיים
ואז בא לאולפן השטח של הפודקאסט כדי לספר בדיוק על זה.
יש לסביבה השפעה על אוכלוסיית החיידקים של הילוד הטרי והיא יכולה להיות מצויינת בשבילו.
רוצים לשמוע עוד?
תאזינו לפרק שלנו. האזנה נעימה!
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/ronibaruch2/
https://ronigastrodiet.co.il/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
בפרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025 והפעם על הקשר המרתק בין המוח, מערכת העיכול ואוכלוסיית החיידקים הוירוסים והפטריות שחיה לנו במערכת העיכול
כשאנחנו אומרים "מוח", רובנו חושבים באופן טבעי על האיבר שנמצא בתוך הגולגולת שלנו – איבר המורכב והמרתק ביותר בגוף האדם. זזהו המוח הראשון: תחנת הפיקוד העליונה שמנהלת את כל מה שאנחנו עושים, חושבים ומרגישים.
היום מגדירים ברפואה את המוח השני, רשת עצבית, כימית ומיקרוביאלית עצומה שמנהלת את מערכת העיכול, מתקשרת ישירות עם המוח שבגולגולת ומשפיעה על מצב הרוח, מערכת החיסון הבריאות הכללית ואפילו הנפשית.
הכנס היה מושב ששמו
סימפוזיון מדעי: מיקרוביום ופרוביוטיקה – הקשרים שמאחורי הבריאות הרב-מערכתית.
רוני ברוך, דיאטנית, המחלקה לתזונה ,מכון הגסטרו ,מרכז רפואי תל-אביב
העבירה הרצאה על המוח הראשון, המוח השני והמיקרוביום שביניהם
ואז היא הגיעה לאולפן השטח שלנו כדי לדבר על המאזינים על הקשר בין ה3, ואיך שומרים עליהם ביחד ולחוד.
רמז: מזון אולטרה מעובד לא מומלץ, סיבים תזונתיים כן.
תעבירו הלאה לכל מי שאתם רואים שלא מתייחס מספיק טוב למוח השני והמיקרוביום.
האזנה נעימה!
לפני הכל- בואו נהיה בקשר!
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
omerkamer95@gmail.com
המאמר עליו דיברנו: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37796016/
מאמר ההשתלה הראשי:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32860791/
הידעתם? האקדמיה ללשון עברית החליטה שהמילים העבריות הנכונות עבור המונח "מיקרוביוטה" הן "יצורה זעירה". מעניין.
המיקרוביוטה היא קהילה של מיקרואורגניזמים שחיים בתוכנו בסימביוזה שיכולה להועיל לאדם או להזיק לאדם. היצורה הזעירה של האדם כוללת חיידקים, נגיפים, פטריות, טפילים ועוד.
הידעתם? בגיל המעבר ראו שהמיקרוביום הנשי משתנה לכיוון של מיקרוביום שמזוהה עם גבר.
גם לפי סוגי דיאטות נראה אוכלוסיות שונות מאכלסות את המקרוביוטה, למשל בדיאטה ים תיכונית לעומת דיאטה קטוגנית הדלה בסיבים, ולשניהם תהיה רירית מעי בריאה.
המיקרוביום הוא מוקד מחקר מעניין עבור מעבדות מחקר רבות, שמנסות להבין כיצד ניתן להתערב ולהשפיע.
כולל מעבדת המחקר של פרופר איריס שי באוניברסיטת בן גוריון.
בכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025, עומר קמר, תזונאי וחוקר במעבדה, הציג ממצאים מהמחקר שלו על השתלת צואה, דרך הנחקרת להשתלה של חיידקי מעי, והשפעה על שימור ירידה תהליך של ירידה במשקל.
בשיחה דיברנו על מיקרוביום, מיקרוביום ליבה, השתלת צואה ותוצאות של מחקר משמעותי שעשוי לשנות את מה שנאחנו יודעים על שימור תוצאות ירידה במשקל.
האזנה נעימה וכרגיל- ספרו לנו מה חשבתםן!
לפני הכל בואו נהיה בקשר
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/noamredlich/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
https://sylvanadamsports-tau.org.il/
https://www.instagram.com/sylvan_adams_tau?igsh=MWg4ZjBvdHh1enpsOA==
בואו נודה באמת, רוב האוכלוסייה שעושה אימונים אירוביים לא צריכים תזונה מיוחדת.
בהנחה שלא מדובר בספורט תחרותי או בנסיון לשפר ביצועים, לגוף יש מספיק מאגרי אנרגיה בשביל לנהל פעילות אירובית ולשקם את עצמו לאחר מכן.
המטרה של תזונה לאימונים אירוביים ובכלל היא לממש את פוטנציאל האימון באופן מיטבי ולפי זה נעשית התאמה תזונתית.תזונה מאוזנת ומגוונת שכוללת חלבון, ירקות ופחמימות מורכבות תומכת בפעילות אירובית.
עם זאת, יש אנשים שהאימונים שלהם עצימים יותר ושם כן דרושה התאמה תזונתית.
בקיצור, בואו לשמוע פרק שלם על תזונה לאימונים אירוביים.
נטע קיילר הזמינה את נועם רדליך, תזונאית קלינית וספורט שמלווה ספורטאים וקבוצות בתחום התזונה לשיחה מקיפה על אימונים אירוביים והתאמה תזונתית.
בשנים שבהם מאדירים אימוני כוח ופחות מדברים על אימונים אירוביים, נטע ונועם שופכות אור ומעלות את קרנו של האימון האירובי-למה הוא חשוב, למה קריטי לשלב פעילות אירובית ומה זה נשנוש ספורט?
וגם- לכמה זמן מספיקים מאגרי הגליקוגן והאם זה בסדר להתאמן על מאגרי גליקוגן מדוללים?מה הדרישה של פחמימות חלבון ומים באימון אירובי?
מה לגבי ברזל?
פרק חדש ומרתק, מלא בידע בפודקאסט שלנו.
רוצו להאזין, תרתי משמע;)
וכרגיל- ספרו לנו מה חשבתם.
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.linkedin.com/in/inbartayar/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
למחקר של ענבר- https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40466592/
בפרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025 על המחקר הכה חשוב של ענבר טיאר וקסברגר על נושא שמקבל יותר ויותר חשיפה בשנים האחרונות-
הטיות מודעות ולא מודעות כלפי אנשים עם השמנה במערכת הבריאות פוגעת באיכות הטיפול וזה חייב להשתנות.
במחקר מרתק שהיא הובילה, סטודנטים לתזונה התבקשו ללבוש חליפת השמנה המדמה גוף עם עודף משקל של 18 ק"ג ולחוות איתו פעילות יומיומית.
והתוצאות? משמחות מאוד- התנהלות בחליפת ההשמנה הצליחה להוריד שיפוטיות ולהעלות אמפטיה כלפי מטופלים עם השמנה.
ולמה המחקר הזה כ"כ חשוב? כי מערכת הבריאות צריכה לפעול כדי להבטיח טיפול שווה והוגן לכל המטופלים באשר הם, ללא כל קשר למשקל שלהם, גבוה או נמוך ככל שיהיה.
מה היה במחקר ומה היו התוצאות? תקשיבו לשיחה של נטע עם ענבר
פרק חובה לכל מי שמטפל, מלמד, או פשוט חי בעולם הזה.
האזנה נעימה!
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/efratnut/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/efrat.nutrition/?locale=he_IL
https://www.facebook.com/atid.eatright
https://www.facebook.com/share/1An6F1y9uJ/
אנחנו בחיים במציאות של מלחמה כבר תקופה ארוכה.
תקופה לחוצה, מתוחה, כואבת וטראומטית.
זה משפיע על כולנו – אבל בהריון, כשהגוף מגדל חיים נוספים וההתנהלות יכולה להשפיע על העובר ועל החיים לאחר הלידה, זה מקבל מימד אחר לגמרי.
בפרק החדש של הפודקאסט נטע אירחה את אפרת פז דובינסקי – תזונאית קלינית באכילה קשובה ובריאות האישה, לשיחה על סטרס, אכילה והריון.
מה סטרס עושה למערכת ההורמונלית שלנו?
איך סטרס משפיע על האכילה?
למה סטרס כרוני מחליש את היכולת של הגוף לרפא ולהתאושש?
ואיך כל זה משפיע כשאת לא לבד – אלא מגדלת בן אנוש בבטן?
נטע ואפרת סקרו את הנושא, הסיבות וההשפעות ונתנו כלים ונקודות למחשבה להתמודדות.
שיחה שלא מדברת על "לחשוב חיובי", אלא על מציאות ביולוגית, כלים מעשיים, ויכולת אחת חשובה במיוחד: לא להיות לבד בתוך זה.
האזנה נעימה ומלאת חמלה.
לפני הכל, בואו נהיה בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/talinahum.nutrition/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.tali-nahum.com/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
ב־1935 שני גינקולוגים בשם שטיין ולבנטל תיארו שיש נשים שסובלות מאי סדירות וסת או אל וסת, שיעור יתר ושחלות מוגדלות. נשים אלה עברו כריתה של חלק קטן מכל שחלה, ואז הווסת הופיעה.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS- Polycystic Ovary Syndrome) היא תסמונת מאוד נפוצה והסיבה המובילה לאי סדירות של הוסת. זו תסמונת סיסטמית שמשפיעה על כל מערכות הגוף אבל ההשפעה שמטרידה נשים היא רעב, דחפים באכילה, עליה במשקל, שיעור פנים ועוד הפרעות אסתטיות והתנהגותיות.
החדשות הטובות- אם מסגלים את ההמלצות, נראה שינוי מהיר והטבה של התסמינים בזמן קצר.
נטע הזמינה את טלי נחום, תזונאית שמטפלת בתסמונת השחלות הפוליציסטיות במסגרת עבודתה לשיחה מקיפה על שחלות פוליציסטיות-
מה קורה בגוף כשיש חוסר איזון בין אינסולין, טסטוסטרון ופרוגסטרון?
איך תזונה יכולה לעזור לא רק ל-PCOS אלא גם לעייפות, עצבנות, מחזור לא סדיר ואכילה דחפית?
כלים להתמודדות עם חשקים מוגזמים — בלי רגשות אשם ובלי דיאטה קלאסית ובלי צ'יט מיל.
חשבנו שניצור פרק שמיועד לנערות ונשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטוית, אבל גילינו שנוצר פרק שמתאים לכל אישה באשר היא וגם לגברים.
תכתבו לנו איך היה לכםן להאזין!
האזנה נעימה!
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
חשבתם פעם למה גלוטן נמצא בלב ההימנעויות וההפחדות?
האם זה בגלל שהוא כלול במוצרים שעושים לנו חשק לאכול מהם עוד ועוד ויותר קל להימנע מאשר לצפות מעצמינו לאכול במידה כשזה באמת כל כך טעים?
האם זה בגלל שיש מצבים שבהם עדיף ואף חובה להוריד גלוטן?
האם זה בגלל הטיפוח והעיבוד התעשייתי שגלוטן עבר והפך להיות כ"כ נפוץ, זמין וזול?
כך או כך, הימנעות מגלוטן הופכת ליותר ויותר נפוצה, גם במצבים שבהם בכלל לא צריך להימנע.
וההיפך- ההימנעות יכולה ליצור את האפקט ההפוך- צמצום של מקור של סיבים תזונתיים, ויטמין B, מנגן ועוד. במיוחד שאם לא מקפידים על חלופות איכותיות, אפשר למצוא את עצמינו אוכלים אוכל אולטרא מעובד ולא מזין.
בפרק החדש של הפודקאסט, 2 תזונאיות נכנסו לאולפן כדי לדבר על אחד הנושאים הכי חמים – והכי מבלבלים – בתזונה: גלוטן, רגישות לגלוטן וצליאק.
באופן לא מוצדק, לא מעט אנשים נמנעים מגלוטן, אבל עבודת שטח מגלה- זה לא הגלוטן כמו שזה מה שבא יחד עם הגלוטן- סיבים תזונתיים שיכולים לגרום לחוסר נוחות, חומרים משמרים או מתחלבים או מגוון סיבות אחרות שהן בכלל לא גלוטן.
לצערינו, הפחד מגלוטן הפך לתעשייה של מיליארדים – ויש דברים שחשוב להבין לפני שמפסיקים עם הלחם.
ולכן יצרנו לכם פרק בדיוק בשביל זה-
למה יש מצבים רפואיים שבהם גלוטן הוא ממש סכנה – ואחרים שבהם זה סתם טרנד?
מה קורה כשאנשים נמנעים בלי צורך – ואיך זה פוגע באכילה מאוזנת, בבריאות ואפילו במיקרוביום?
איך מתנהלים ומה הם התחליפים המתאימים במצבים בהם דרושה הימנעות מגלוטן?
האזינו עכשיו – עשינו סדר סביב המרכיב הכי מושמץ בעולם.
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/galimarom_nutrition/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/GaliMaromNutrition?mibextid=wwXIfr&rdid=pltVpYgX1XPwrIwA&share_url=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fshare%2F16cBqUkvm7%2F%3Fmibextid%3DwwXIfr#
https://www.facebook.com/atid.eatright
הידעת? בעבר, בשל התפשטות האיידס בקרב גברים הומוסקסואלים וכדי לימנע ממראה חולה וחלש, גברים הומוסקסואלים שאפו להיראות בריאים, חזקים ושריריים – והצורך הזה בלשרוד דרך נראות חיצונית נשאר איתנו עד היום.
בפרק החדש של הפודקאסט הדיאטן גלי מרום, הגיע לדבר על דימוי הגוף של הגבר ההומוסקסואל בעולם הדיגיטלי.
למה גברים הומואים רגישים יותר לביקורת על הגוף?
איך ההיסטוריה של הקהילה משפיעה עד היום על האופן שבו גברים מסתכלים על עצמם – ואחד על השני?
ולמה אי אפשר לטפל באמת בדימוי גוף בלי לדבר על זהות, שייכות ובושה?
ואיך אפשר להתחיל לחבר את החלקים כדי לשפר את דימוי הגוף ולהתאים את האכילה למטרות.
האזנה נעימה וחודש גאווה שמח!
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/liav_alufer/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
יש הורמון שיש סביבו הרבה באז. הוא רגיש ורמותיו עולות בתגובה לסכנה מוחשית או לא בהכרח מוחשית- קורטיזול.
הידעתם? קורטיזול יעלה בסכנה, בלחץ וגם בעייפות ובצום ממושך.
והגיע הזמן לבדוק אם התערבות תזונתית יכולה להשפיע על רמות קורטיזול.
ליאב אלופר, דיאטן וחוקר במעבדה של פרופ' איריס שי, בא לעמדת הפודקאסט הכנס עמותת עתיד כדי לדבר על הממצאים של המחקר עד כה- מיהו הורמון הקורטיזול, מה הבעייתיות בקורטיזול גבוה והאם ניתן להשפיע עליו?
טעימה קטנה מאוד על הורמון חשוב ורגיש.
אהבתם? תרצו פרק מלא ומקיף על קורטיזול? כתבו לנו!
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.ariel.ac.il/wp/hofa-lab/
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025. הפעם נטע פגשה את ד"ר רוני אבירם-פרידמן, דיאטנית קלינית וחוקרת במעבדת HOFA (Hedonic Overeating & Food Addiction) שבאוניברסיטת אריאל. סגל במחלקה למדעי התזונה, אוניברסיטת אריאל, לשיחה על התמכרות למזון אולטרא מעובד.
בשנים האחרונות עולה השאלה המוצדקת- האם מזון אולטרא מעובד הוא ממכר?
רוני עושה סדר ב4 האסכולות המתייחסות להתמכרות למזון-
1. האם יש בכלל דבר כזה התמכרות למזון? לא ניתן להיגמל ממזון
2. התמכרות לחומר מסויים שקיים במזון עצמו
3. התנהגויות המלוות התמכרות סביב מעגלי תגמו והורמונים המקושרים להרגשה עילאית והתמכרות.
4. או שבכלל מדובר בשילוב של הכל
נטע ורוני מדברות על דחף לאכול-
מתי מדובר בדחף לגיטימי ומתי זו כבר התמכרות למזון?
מה ההבדל בין "בא לי משהו מתוק" לבין דפוסים בלתי נשלטים שיש בהם פגיעה?
איך נראית התמכרות למזון דרך העיניים של מערכת העצבים והכימיה של המוח?
ולמה לפעמים דווקא הלקאה עצמית רק מעמיקה את המעגל במקום להוציא אותנו ממנו
אם אי פעם שאלת את עצמך "למה אני לא מצליח.ה לעצור?" – הפרק הזה ינסה לעשות לכם סדר.
האזנה נעימה!
אנחנו בשבוע התזונה והתזונאי.ת ולכבוד כך הקלטנו פרק מיוחד.
פרק שהוא מדריך מקוצר וצנוע להתמצאות במחקרי תזונה ובריאות!
לפני הכל, תהיו בקשר!
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
הכותרת אומרת ש "מחקר חדש קובע..." – אבל מה באמת קובע אם מחקר הוא אמין?
בפרק החדש נטע קיילר מארחת את ד"ר נריה לברן, תזונאית וחוקרת, לשיחה עם מחקרי תזונה וקריאה ביקורתית.
מחקר הוא תהליך שיטתי ומובנה שנועד לגלות ידע חדש, לבדוק השערות מסויימות, להבין תופעות, לאמת/להפריך טענות קיימות. זה כלי מרכזי בפיתוח מדע, רפוא וכמובן תזונה.
במחקר מתרכזים בבעיה או שאלה, ומנסים לבדוק מה התשובה אליה דרך איסוף וניתוח ופרשנות של נתונים, כדי להרחיב את הידע האנושי.
תחום המחקר כולל שלל סוגי מחקרים, אך לא כל אחד ברמת הוכחה מספקת בשביל לקבוע מדיניות.
נטע ונריה נכנסו לאולפן כדי לדבר על כל מה שצריך לדעת על מחקרי תזונה ובריאות.
למה כל כך קשה לחקור תזונה ובריאות?
מה ההבדל בין מחקר תצפיתי לניסוי מבוקר?
איך גודל מדגם, מימון, וסוג השאלות יכולים לעוות מסקנות?
אם הרשתות החברתיות גרמו לכם לפחד ממרכיב מזון מסויים כי "מחקר חדש קבע ש..." זה פרק בשבילכם.
האזינו וגלו איך באמת נראה מדע התזונה מאחורי הקלעים של המבחנות, האקסלים והסטטיסטיקות.
האזנה נעימה!
פרק נוסף מכנס עמותת עתיד שהתקיים במרץ 2025.
לפני הכל- תהיו בקשר-
https://www.instagram.com/netta_kailler_nutrition/
https://www.proflevran.co.il/
https://www.instagram.com/addict.il?igsh=MWV6M2c1ZTlyc3hudQ==
https://www.instagram.com/atid.diet/
https://www.eatwithnetta.co.il/
https://www.facebook.com/netta.kailler/
https://www.facebook.com/atid.eatright
https://www.facebook.com/share/1An6F1y9uJ/
מכורים לאוכל – או פשוט נהנים מאכילה?
בפרק החדש של הפודקאסט נטע קיילר מארחת את פרופ’ שאולי לב-רן, פסיכיאטר מומחה לטיפול בהתמכרויות, נטע ושאול נכנסו יחד אנחנו לעובי הקצפת (ולא רק) של אחת השאלות הכי מסקרנות בעולם התזונה והבריאות:
האם באמת קיימת התמכרות למזון?
איך מבדילים בין הנאה טבעית לבין תלות הרסנית?
איך מזהים התמכרות למזון אולטרא מעובד ולמה זה קורה דווקא עם מזון כזה?
מה האחריות של הרגולטור – ומה באחריות שלנו?
פרק חשוב, במיוחד בימים של תרבות שפע, סביבה אוביסוגנית וחוסר רגולציה, אל תהיו עם זה לבד, תאזינו לפרק ואם מצאתם שאתם מרגישים חוסר אונים מול אוכל, זה הזמן לדבר על זה.
האזנה נעימה!
Download from Google Play
Download from App Store
United States
אשמח לדעת מה הפתרון של הצבא לצמחונים וטבעונים ביחידות נבחרות