בפרק זה עורכי הדין בת שבע אברך בר טוב ומנחם פשיטיצקי מארחים את כבוד השופטת בדימוס נלי רוסמן גליס. בשנת 2016 השופטת רוסמן מונתה לכהונת שופטת בתי המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א ובשנת 2021 פרשה מתפקידה זה. דיברנו על מקרה שהתחיל באולמה של כבוד השופטת רוסמן, עם פרישתה עבר לכבוד השופטת תמר סנונית פורר, בהמשך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א ובגלגול שלישי התיק הגיע לבית המשפט העליון – בע"מ 130/24. מה היה הסיפור שם?

בשנת 2007 (לאחר תיקון 12  לחוק הירושה) בני הזוג אברהם ושרה ערכו צוואה הדדית בה קבעו כי כל אחד מהם מצווה את רכושו לבן זוגו
ואחרי פטירתו של בן הזוג השני, הרכוש יעבור לילדיהם: יצחק, נעמה ורות בחלקים לא שווים: 80% לבן ו 10 % לכל אחת משתי הבנות.

בשנת 2008 אברהם נפטר. חודשיים לאחר מכן שרה קבלה צו קיום לצוואתו של בעלה המנוח. שרה הרגישה לא בנוח עם הצוואה ההדדית הלא שוויונית ולכן בשנת 2013 החליטה לערוך צוואה חדשה ובה קבעה כי היא מבטלת את צוואתה הקודמת (ההדדית) וקבעה כי רכושה יעבור לשלושת ילדיה בחלקים שווים – שליש לכל ילד. ומה באשר לצוואת בעלה אברהם? בשנת 2014 היא פנתה לרשם הירושה בבקשה לתקן את צו קיום צוואתו של אברהם, טענה כי עזבונו טרם חולק וחתמה על תצהיר לפיו היא מסתלקת מצוואת המנוח לטובת שלושת הילדים בחלקים שווים. שרה הלכה לעולמה בשנת 2018 והילדים החלו להתקוטט בבתי המשפט. מחד, יצחק ביקש לקיים את הצוואה ההדדית (הראשונה) במסגרתה הוא אמור לרשת 80% כ"יורש אחר יורש" ומאידך, נעמה ורות ביקשו לקיים דווקא את הצוואה המאוחרת של שרה בשל היותה שוויונית.

מה החליטו בתי המשפט בערכאות השונות?

התשובה המנומקת בראיון מחכים זה, מפיה של כבוד השופטת בדימוס נלי רוסמן גליס.

לעיון בפסקי הדין עליהם דיברנו לחצו על הקישור המצ"ב:

פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב

פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב

פסק הדין בבית המשפט העליון

 האזנה מהנה ומועילה!