בחלקים הקודמים של הפרק דיברתי על אזור הקווקז, מיקומו, הכוחות הפועלים בו ועל חשיבותן של הדת והשליטה האסטרטגית באזור שאכלס אימפריות- עבר חשובות.

בפרק הנוכחי אדבר על הכוחות הכלכליים החשובים בקווקז, על קו צינור נפט אסטרטגי, פרויקט כלכלי שמספר את מרבית הסיפור של הסכסוכים באזור, על האינטרסים הגיאופוליטיים הרבים ה"מסתתרים מאחוריו" ולמה חלק מהמדינות חוששות "לעורר את הדב הרוסי מרבצו".

וגם על הצבאות השונים באזור הקווקז והחשיבות שלהם, על חשיבותה של ברית נאט"ו לשמירת הסדר ומאזן הכוחות באזור, איזו דריסת רגל יש לאמריקנים באזור וכמה כוח צבאי באמת יש לרוסיה?

להאזנה רציפה וברורה בצורה מיטבית, אני ממליץ להאזין לחלקי הפרק לפי הסדר.

Music by audionautix.com

וכמחווה מכל הלב למאות אלפי כבדי- השמיעה בארץ, להלן תמלול מלא של הפרק.

שלום מאזינות יקרות, מאזינים יקרים, וברוכים הבאים לפודקאסט "העולם הגדול", פודקאסט שמביא אליכם עד האוזניים ומעבר להן את המקומות המרתקים בעולם, חוויות מסעירות, תרבויות רחוקות, גיאופוליטיקה, היסטוריה, אישים מרתקים ועוד ועוד.

ולפני שאתחיל אני רוצה לומר תודה רבה למאזיני הפודקאסט מרחבי העולם ומהארץ, שמידי-פעם שולחים לי הודעות למייל עם שאלות על נושאים שעליהם דיברתי בפודקאסט, ובקשות שונות לפרקים על מגוון נושאים. וגם הרבה תודות על הפרגונים והמחמאות. לא ברור מאליו. תודה רבה לכולם. והפעם הפרק "הסכסוכים בקווקז, גן ילדים ללא גננת- חלק ג'- כלכלה וצבא". וגם חוב קטן מהפרק הקודם. להאזנה רציפה וברורה בצורה מיטבית, אני ממליץ להאזין לחלקי הפרק לפי הסדר.

(פאוזה מוזיקלית)

בפרק הקודם, שעסק בדתות ושליטה אסטרטגית באזור הקווקז, ציינתי את שתי מלחמות הדת והשליטה בין רוסיה המודרנית, מדינה מהעוצמתיות בעולם, לבין לוחמי החופש, או הטרוריסטים, המוסלמים הבדלניים הקיצוניים המגיעים מהרפובליקה המוסלמית של צ'צ'ניה. המלחמה השנייה ביניהם הסתיימה בשנת 2009 ובפרק הקודם ציינתי שלאחריה הצליחו הרוסים למגר את הבדלנים ולהחזיר את השליטה המלאה לאזור, אבל מידי פעם יוצאים לוחמים צ'צ'נים ממחבואם בהרים לפעולות נקם וטרור ברוסים. מאזין בשם דורון שינדלר מחיפה העיר שמאז התעצמו המיליטנטים המוסלמים הקווקזים והקימו ארגון ג'יהאדיסטי בשם "אמירות הקווקז", סוג של מדינה מוסלמית שאמורה להחליף את "הרפובליקה הצ'צ'נית של אישקריה" ופעלה עד שנת 2016, אז רוב פעיליה עברו לפעול במסגרת "ארגון המדינה האסלאמית", הלוא היא דאע"ש סניף הקווקז, או במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה. תודה לדורון על ההערה. כלומר, המאבק בין רוסיה למוסלמים הקיצונים לא ממש שכך, ורק החל משנת 2017 העצימות שלו הפכה לנמוכה יותר ועדיין עם לא מעט פיגועים אלימים, כואבים ומזעזעים כי בכל זאת, מדובר פה בעימות מדמם וארוך- שנים. פחות אבל עוד כואב.

בפרק הנוכחי, כאמור, אדבר על כלכלה וכוחות צבא בקווקז.

אז מהם הכוחות הכלכליים החשובים בקווקז? לא תופתעו לשמוע שרוסיה היא המדינה העשירה והחזקה ביותר באזור וגם אחת החזקות והעשירות בעולם כיום. הכלכלה שלה נחשבת במקום ה- 11 בעולם בגודלה, לפי נתונים עדכניים של שנת 2021. כרבע מאוצרות הטבע של העולם נמצאים בשטח רוסיה, מה שאומר הכנסות אדירות ממשאבי הטבע, המהוות כחצי מהיצוא הכולל של רוסיה, בעיקר נפט גולמי ומזוקק, יהלומים, כסף, ניקל, נחושת, בדיל, מתכות, כימיקלים, פחם וגז טבעי. ואם כבר גז, אז חברת גזפרום הרוסית היא לא רק מפיקת הגז הטבעי הגדולה בעולם, עם נתונים מרשימים של כ-17% מסך הפקת הגז ברחבי הגלובוס, אלא גם החברה השלישית בגודלה בעולם בשווי שוק. ואם תרצו הוכחה עד כמה הכלכלה הרוסית היא עוצמתית, ועד כמה השפעתה גדולה, לא רק באזור הקווקז, אז לא פחות מכרבע מאספקת הגז של כל האיחוד האירופי (27 מדינות) מגיעים משלוחות החברה השונות. וחשוב לציין- גזפרום היא אמנם חברה פרטית מאז שנת 1993, אך נכון לשנת 2022 נשלטת בכ- 50.5 אחוזים בידי הממשלה הרוסית. 

רוסיה היא גם מהמדינות הגדולות בעולם בהפקת נפט ובשנת 2020 נחשבה השלישית בעולם אחרי ארה"ב וסעודיה.

מוצרי יצוא חשובים נוספים של הכלכלה הרוסית הם תירס, שמנים, מוצרי עץ, מוצרי מזון וחיטה. אגב חיטה, בשנים 2016 ו- 2018 רוסיה הייתה יצואנית החיטה הגדולה בעולם וההכנסות מחיטה בשנים אלה היו גדולות יותר מההכנסות ממכירת נשק רוסי ברחבי העולם. תודו שטוב לדעת שבנקודת זמן מסוימת, מכירת מזון- חיטה במקרה הזה- הייתה גדולה ממכירת נשק, או כמו שמתבטאים לעיתים כלכלנים רוסים, "חיטה היא הנפט השני שלנו".

לרוסיה גם תעשייה צבאית מתקדמת מאד ברמה העולמית וטכנולוגיה מהמפותחות בעולם. היא יצואנית הנשק השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב, ומייצאת מערכות נשק מתקדמות למדינות רבות, גם לשכנותיה בקווקז, וכמו ברוב גדול של המקרים, "בעל המאה הוא גם בעל הדעה". למעשה, האימפריה הרוסית הייתה הפטרון הכלכלי של מדינות רבות בברה"מ לשעבר במשך מאות רבות של שנים, בתוכן גם ארמניה, גיאורגיה ואזרבייג'ן, שהיו שלוש רפובליקות סובייטיות סוציאליסטיות כחלק מברית המועצות.

ואם כל זה לא מספיק, אז רוסיה היא גם מהמובילות בעולם בתחום חקר החלל. אני יכול להמשיך עוד הרבה אבל הבנתם את הפואנטה.

ומה עם טורקיה, שלה חשיבות בהיבטים רבים בקווקז? כלכלת טורקיה במגמת צמיחה בעשורים האחרונים. זאת למרות ההסתמכות המסורתית על חקלאות, שתופסת יותר משליש מכלל הכלכלה, אחוז גבוה מאד באופן יחסי למדינה מתקדמת. כיום זו כלכלה דינמית וחזקה מאד יחסית לאזור, בזכות כוח עבודה צעיר, קירבה גיאוגרפית לשווקים האירופים, כלומר מיקום אסטרטגי- כלכלי נוח ויעיל, שדרוג ופיתוח משמעותיים של תעשיית התיירות במערב המדינה, התבססות על תעשיית הטקסטיל היציבה והחזקה של טורקיה, ששמה הולך לפניה, ועלויות עבודה נמוכות, וודאי יחסית לעלויות העבודה הנהוגות בעולם המערבי. אך, למרות התחזקותה בעשורים האחרונים, כלכלת טורקיה עדיין בפיגור יחסי מול השווקים האירופים, גם השווקים הבינוניים בגודלם וודאי יחסית לשווקים החזקים של אירופה (כמו למשל גרמניה או צרפת), וגם בפיגור גדול מול הכלכלה הרוסית. כך שלמבט הטורקי בעיניים מצועפות מערבה אל האיחוד האירופי אין באמת השלכות במציאות הכלכלית של היום, בין יתר הסיבות, כמו למשל סיבה דתית של יבשת שרובה נוצרית מול מדינה מוסלמית ענקית. בנוסף, חייבים לזכור שמדובר במדינה מאוכלסת מאד, כ- 85 מיליון תושבים, ונכון לשנת 2021 אחד מכל שמונה טורקים בממוצע חי מתחת לקו העוני. תוסיפו לזה את העובדה שהאינפלציה במדינה בתחילת השנה הגיעה לשיעור שנתי של 36% שהוא שיא של 19 שנים. ועדיין הכלכלה הטורקית חזקה לאין- שיעור מול הכלכלה הגיאורגית או הארמנית.

לאחר רוסיה, אזרבייג'ן היא יצרנית הנפט והגז הטבעי החשובה ביותר בקווקז. הנפט והגז הטבעי מהווים כ- 70 אחוזים מההכנסות לייצוא של המדינה, ומהווים מקור משמעותי להצלחה הכלכלית, עד כדי כך שבמרכז עיר הבירה, באקו, נבנו 3 "מגדלי הלהבה", המסמלים את העושר והשפע בזכות אוצרות הטבע, אבל לא באמת מגיעים לכלל האוכלוסייה ולא מחולקים באופן שוויוני. חוץ מנפט וגז יש עוד משאבי טבע כמו בוקסיט, נחושת, עופרת ברזל אבל, עדיין, באזרבייג'ן הכלכלה המסורתית והוותיקה עדיין מתבססת על החקלאות וחלקים די גדולים של שטחה של המדינה לא מפותחים. ולצד עושר וקידמה, בעיקר בעיר הבירה הנוצצת והיפיפייה, שמהווה מבחינת השלטון "הפנים העשירות והיפות" של המדינה, ישנן תשתיות גרועות ולא מטופלות ברוב ערי המדינה בפרברים וניכרת הזנחה רבה מצד הממשלה.

בחודש מאי שנת 2006 הונח קו צינור נפט משמעותי ביותר מבחינה כלכלית ואסטרטגית, המחבר בין אזרבייג'ן, דרך שטח גיאורגיה, ועד לטורקיה. זהו קו צינור נפט המחבר את הים הכספי אל הים התיכון, ואם תרצו, קו האסטרטגיה הכלכלית המוסלמי. שמו הרשמי הוא "קו הנפט באקו- טביליסי- ג'ייהאן" על שם הערים הראשיות בהן הוא עובר. אורך הצינור הוא כ- 1776 ק"מ, מהארוכים בעולם, והוא מעביר נפט בכמות של עד כמיליון חביות ביום. אבל מה שחשוב בו הוא דווקא שתי המדינות שהצינור לא עובר דרכן, אלה הן רוסיה וארמניה. למה הוחלט שהוא לא יעבור דרכן? האזרים היססו רבות והתלבטו לפני שהחליטו שהצינור לא יעבור בשטח רוסיה. הם אמנם לא רצו במירכאות "לעורר את הדב הרוסי מרבצו" אבל החשש של האזרים, וגם של הטורקים, היה שרוסיה- המדינה החזקה באזור, זוכרים?- תשתלט על ההכנסות מצינור הנפט ובמקרה של מתיחות אזורית או- חלילה, לא עלינו- מלחמה בין הרוסים לאזרים או בין הרוסים לטורקים- מה שכבר קרה בעבר- רוסיה תחבל בהעברת הנפט משטחה הלאה או שתבקש דמי תיווך שערורייתיים כמדינת- אמצע. בקיצור, התחושה של האזרים והטורקים הייתה שרוסיה אינה מהימנה מבחינה עסקית. לא ייפלא הדבר בעיניכם בעקבות העבר הרחוק והקרוב של רוסיה עם 2 מדינות אלה, ובעקבות החשש של מנהיגי מדינות רבות בעולם מפני מנהיג רוסיה הנוכחי, פוטין, ובכלל ההתנהלות העסקית הרוסית מאז הוקמה המדינה בשנת 1991. רוסיה, מצידה, לא ראתה בעין יפה את העובדה שצינור נפט כה חשוב באזור לא עובר בשטחה והיא אינה יכולה להשתתף ברווחים ממנו. אגב, זהו צינור הנפט הראשון מאסיה לאירופה שלא דרך רוסיה. פוטין ראה זאת אף כאיום ישיר של השפעתו על דרום הקווקז. אבל אל דאגה, לרוסיה יש צינורות נפט רבים אחרים, דרכם הם מעבירים נפט לאירופה, וגם צינורות גז המחוברים לאירופה, שמכניסים לכלכלתה סכומי- עתק. אבל, בכל הנוגע ספציפית לצינור הנפט הקווקזי, ולהדרתה של רוסיה ממנו, בדומה למשפט "הפנקס פתוח והעט רושמת" לפוטין יש עט, או מרקר עבה מאד עם פנקס גדול מאד וגם זיכרון ארוך מאד, והוא רשם זאת לפניו. אוקיי. אבל למה צינור הנפט לא עובר בארמניה? כמובן, המתח הרב בין טורקיה לארמניה מאז מלחמת העולם הראשונה, אותו "דם רע" ביניהן ששיאו היה "שואת הארמנים", עליה דיברתי בחלק הקודם של הפרק. ובנוסף, לטורקיה ולארמניה אין יחסים דיפלומטיים ואין מעברי גבול רשמיים בין המדינות, אין חיבור כבישים ורכבות ביניהן עקב חסימת הגבול בידי טורקיה. ואם זה לא מספיק, גם המתח הרב והסכסוך הטריטוריאלי המדמם והאקטואלי לימינו בין ארמניה ואזרבייג'ן על חבל נגורנו- קרבאך, עליו אדבר בהמשך הפרק. כל אלה תרמו לכך שארמניה לא שותפה בהעברת הצינור החשוב. וכך נבחרה גיאורגיה כמדינת המעבר של קו צינור הנפט למרות שבכך שכ- 260 ק"מ ממנו עוברים בשטחה, זמן העבודה עליו התארך והתייקר כי המשמעות הייתה שהצינור יעבור דרך ארוכה יותר מהמתוכנן. הנה לכם פרויקט כלכלי שמספר בזעיר- אנפין את מרבית הסיפור של הסכסוכים בקווקז.

אבל, בחיים כמו בחיים, איפה שמישהו מפסיד, מישהו אחר מצליח. קו צינור הנפט הוא קו חיים כלכלי חשוב מאד לאזרבייג'ן, דרכו היא מקבלת אספקת כסף אדירה, וגם מעלה מאד את קרנה הגאופוליטית של המדינה בכל אזור הקווקז. קו הצינור חשוב מאד גם לגיאורגיה, שמקבלת כספים רבים בדמי תיווך כמדינת- אמצע לצינור, וגם לטורקיה שהפכה עם הפעלת קו הצינור לשוק נפט בינלאומי חשוב באזור הים התיכון. וכמובן שקו הצינור חיזק, ועדיין מחזק, את הקשר הפוליטי בין שלוש המדינות.

אז לאחר שהודרה מקו צינור הנפט החשוב, מה עם כלכלת ארמניה? אז כלכלת ארמניה חזקה באופן יחסי ומפתיע למה שהיינו מצפים ממדינה מבודדת יחסית בקרב עמי הקווקז. מדינה המנהלת סכסוכים היסטוריים עם שתיים משכנותיה, טורקיה ואזרבייג'ן, בנוסף לעובדה שאין לה גישה לים וגם מדינה שעברה כמה רעידות אדמה קשות ומכאיבות בעשורים האחרונים שגרמו לה לנזקים כלכליים חמורים, כמובן בנוסף לנפגעים בנפש. ועדיין, כלכלת ארמניה צמחה בשנים שלפני הקורונה, בעיקר בזכות כרייה משמעותית של מחצבים כמו זהב, נחושת ואבץ, וגם בזכות מאמצים לחזק את הייצוא מהמדינה, בעיקר של מכירת מוצרי אלקטרוניקה, טקסטיל, דשנים, כימיקלים, תיירות פנים ותיירות נכנסת בזכות מעיינות המרפא שלה. ואם ציינ