הרב קשתיאל לפרשת ויצא תשפ'ו:

המילה "המקום" מופיעה שש פעמים בתחילת פר' ויצא.

ותמיד ב'הא' הידיעה.

כותב מדרש רבה שהקב'ה הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו.

ר' חיים מוולוז'ין מוסיף בנפש החיים בשער ג' משנה, אומר רבי שמעון שכשעומדים לפני המקום צריך לעשות את התפילה תחנונים.

חז'ל דווקא בתפילה קראו לה' - מקום.

הקב'ה הכי לא שייך לכאורה למילה 'מקום'! מלוא כל הארץ כבודו ואיה מקום כבודו.

אבל באמת רק לקב'ה יש מקום. אנו אלו שאין לנו מקום.

אבל ברוב טובו וחסדו נתן לנו הקב'ה מקום.

אין לנו מקום מצד עצמנו.

הדרך שבה הכי בולט שה' נתן לנו מקום זה בתפילה.

הקב'ה אומר לנו: מה אתם רוצים מה אתם מבקשים מה אתם חולמים.

והוא מקשיב לנו.

בתפילה רואים שנוצר לנו מקום.

הקב'ה מנהיג עולמו בשיטה שמצמצם כביכול מקומו.

סולם - הקב'ה מנהיג עולמו עם מתווכים רבים, אופנים, שרפים...

המדרגות האלו נותנות לנו את התחושה וההבנה שיש לנו מקום.

(מה שקשה להבין אם מסתכלים רק על הקב'ה ישירות)

יעקב בורח והוא לבד בעולם ללא מקום.

הקב'ה מתגלה אליו ואומר לו: אני נותן לך מקום, יש לך מקום.

כשאנו מקיימים מצוות - יש לנו מקום.

אב'ע ובזוהר: סולם- גימט': סיני.

לאורך הפרשה רואים שגם רחל ולאה מחפשות מקומן.

לאה מוצאת מקומה ע'י שמבינה שכל מקומה מה': ראה ה', שמע ה', והבן השישי: זבול - בית. יש לי מקום.

רחל - מתה אנוכי, לא מוצאת מקומה. וכשנולדים הילדים: דנני אלוקים, עם ה' נפתלי, אסף ה' חרפתי.

במצוות ובתפילה ובחיפושים - זה מקומנו.

מי שמתגאה דוחק רגלי שכינה.

בסוף הפרשה ה' אומר ליעקב שהגיע הזמן שיחזור למקומו. לבית אל.

שלחני ואלכה אל מקומי - רק כשנולד יוסף שנקרא בית, שנקרא להבה, נוצרת אצל יעקב בהירות של מקום.

כשאדם ברור לו שאת מקומו הוא מקבל מאת ה' - אל ייצא איש ממקומו ביום השבת - צבי אלימלך מדינוב: בשבת מקבלים המקום מאת ה'.

אם תשיב משבת רגלך - והאכלתיך נחלת יעקב אביך.

ופרצת ימה צפונה ונגבה.

בתפילה אנחנו מבינים שיש לנו מקום, ויעקב מלמד אותנו, וישא יעקב רגליו - הולך בביטחה.

אחרי מאות שנים חזרנו לארצנו.

ורק פה מקומנו ופה מתקבלות תפילותינו.

השל'ה נקרא הקדוש כי הגיע לארץ ישראל בשביל קדושתה, וכן שאר המכונים הקדושים,

יש השל'ה בפרשתנו יעקב אומר לרחל התחת אלוקים אנוכי - מדוע אומר לה זאת? שיתפלל! אלא כיוון שהיה בחו'ל לא יכל להתפלל, אמר לה שלא יתקבלו תפילותיו.

גמ' ביבמות - רק אחרי שעלו לארץ התקבלו תפילות אברהם ושרה.

החפץ חיים: עיקר קיום המצוות רק בארץ, וכן ברמב'ן בכמה מקומות.

שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך.

שנזכה לראות מהרה בתקע בשופר גדול לחירותנו ושא נס לקבץ גלויותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות כל הארץ.

לא שיגיעו רק כתיירים ליום אחד... ויפה שעה אחת קודם.

שבת שלום.