השיחה שלי עם יונתן ורדי התקיימה כשראה אור ספרו ״אבא
חלליות״, ספרו השני, שהוא סוג של אוסף מכתבים שיונתן כתב לילדיו,  זיכרונות ילדות, זיכרונות מאביו המת, ובין השאר
הוא גם אומר להם שם ״גדלתי, אבל לא גדלתי כמוכם״. יונתן, שהוא במאי קליפים, איש
דיגיטל ואמן בין תחומי, היה רק בן חמש עשרה כשאביו נהרג בתאונת דרכים, והוא, כמובן,
סירב להאמין שאביו מת. אני אומרת כמובן על אף שזה נשמע מפתיע, אבל במחשבה שנייה
ושלישית זה הרי מובן לגמרי.

הערה טכנית קטנה, אבל בעצם גדולה: השיחה שלי עם יונתן
התקיימה לפני כשלוש שנים. היא ישבה לה במחשב וחיכתה כנראה לפיתוח של תוכנות
מתאימות שעקרו מתוכה את רעש המכוניות והסירנות והמזגן וכל מיני הפרעות אחרות שהיו
בה במקור, כמו בהרבה שיחות שהתקיימו ביפו לפני כל הטכנולוגיה הזו.

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קורא הפעם ליאב מזרחי.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron
Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music:
Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠