כשאחותה של רות לורנד חלתה בפוליו, שיתוק ילדים כפישנקראה אז המחלה, היא הוצאה מהבית ולא חזרה אליו וכמנהג אותם ימים ואותן משפחות,איש לא אמר על כך דבר. ״הלכתי לבית הקברות עם הפרטים שבתעודת הפטירה ולא מצאתי אתהקבר״, כותבת רותי ברומן ״תחרה הונגרית״, המבוסס במידה רבה על קורות משפחתה. ״בכלהחלקה לא היו מצבות ולא סימוני שמות... את לא נסעת לבית הקברות, אפילו לא דיברתאליה, רק שמרת את התמונות שלה במגירה ליד המיטה. האדמה בלעה את לאה-רבקה שלנו אבלהיא לא נעלמה. קברת אותה בתוך לבך ואנחנו לא הורשינו לבקר״.

רותי, שהיא פרופסור לפילוסופיה בדימוס, שימשה בעברכראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. בנוסף לפרסומים האקדמיים הרבים שלה, ראואור ספרי שירה ופרוזה שכתבה, ובהם, כאמור, הרומן העוסק בסיפור ילדותה במשפחה שהיולה דרכים משלה להתמודד עם נוכחותו המתמדת של המוות. ומאחר שהיא פילוסופית, כךנפתחה השיחה שלנו:

⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  

את שם הפודקאסט קוראת הפעם מאיה קוסובר.

Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠