​1)       What is the Torah source for the Beis haShoieivo celebrations?[1]

2)       Several years ago, a friend cleared out his garden of several fruit trees. His home has since been ridden with persistent problems. Thinking the above issues are connected: Is there a way to repair the spiritual harm brought on by destroying a fruit tree?[2]

3)       Why is עלינו included in the Chazan’s Musaf on Yom Kipur?[3]

4)       Why is the alphabetical על חטא notrecited at Neilah? [4]

5)       Does one who ate less than a shiur on a fast-day say Aneinu?[5]

6)       Motzei Yom Kippur I felt ill and didn’t make Havdolo. A) Should I say Havdolo the following day;[6] B) Should I say a brocho on a [נר ששבת] flame?[7]

7)       Guidelines re. serving as Chazzan on Shabbos & Yomtov in the year of Avelus RL:[8]

8)       In Neilah we recite a poem beginning with אזכרה. There are conflicting opinions whether the י"ג מדות הרחמים are said as the chorus or not. To discuss:[9]

9)       Is Schach taken from a cemetery fit for use?[10]

10)   Can the Succa be made of three walls made of Lovud?[11]

-

[1] הערת כ"קאדמו"ר זי"ע לד"ה חסידים ואנשי מעשה, תשכ"ט (תורת מנחםחנ"ד ע' 130).

[2] ב"ק צא, ב;  ס' ברכת השם (פארהאנד) ע' 373. 

[3]

[4] ראה תורת מנחם חט"ז ע' 212ואילך.

[5] פסקיתשובות סי' תקסו אות ו.

[6] ראה משנה ברורה סי' רצטס"ק טז.

[7] ראה שוע"ר סי' רחצס"ב; סי' תרכד ס"ד.

[8] רמ"א יו"ד סו"ס שעו; ש"ך שםס"ק יד; נטעי גבריאל - אבילות ח"א פנ"ו.

[9] הלכות ומנהגי חב"דע' 54. בספר חסידים סי' רנ (מוה"ק) מוכיח מפיוט זה אופן חלוקת י"גהמדות. אבל לפי האריז"ל הרי החלוקה היא כפי שמופיע בסדר תשליך. פיוט זה נאמר:ב'שני תנינא'; ביום שלפני ערב יו"כ (ועל שמו נקרא היום "י"ג מדות");בנעילה. הצד השווה שבהם: סיום המשך של בקשת סליחה. במחזור ארטסקרול כאן מובא שינוימנהגים אם לומר י"ג מדות בכל פעם. להעיר מהגהות מיימוניות סוף סדר התפלה שלהרמב"ם שהיו מרבים לומר י"ג מדות. בנוסח דידן: בערבית ג"פ. שחריתומוסף, כלום. לבד מכשמוציאים הס"ת מארוה"ק. במנחה פ"א. בנעילה: ג'וה'.

[10]יו"ד סי' שסח ס"ב. ולגביקברי נכרים לא מצאתי אם אסורים בהנאה. וא"כ יש כמה צדדים להקל.

[11]לדעת המגן אברהם ר"ס תרל, כשרותהסוכה ע"י מחיצות של לבוד היינו דוקא בד' דפנות. בהלכות מאו"ח סימן תרלשבסו"ס פסקי דינים, והעתקתי בס' נתיבים בהלכה ומנהג, ס"ה, מקיל בדיעבדדלא כהמג"א.​