• המזרחן אלברט חוראני כינה את המאה ה-19 כעידן הליברליות במחשבה הערבית (עידן שנמשך לדעתו על 1939 ועל נדבר עליו גם בהרצאה הבאה). רגע של חסד היסטורי שבו מפגש של מזרח ומערב מוליד הגות מקומית בכל תחומי החיים לרווחת כל האוכלוסייה. בין שזו הדרך הנכונה או הלא נכונה לתאר פרק זה בהיסטוריה הרעיונית של העולם הערבי, זהו פרק מפואר שיש בו עדיין את הכוח להזין את העתיד של האזור.


• מדינאים חכמים באירופה כינו את האימפריה האיש החולה על הבוספורוס וכאשר בשנת 1900 אירופה נכנסה למאה העשרים בתחושה של עליונות תרבותית על כל העולם ותחושה שהיא תמשיך לשגשג ולשנות את העולם, הזהירו אותם מדינאים שאם האיש החולה ימות מדינות אירופה תלחמנה זו בזו. מה שהם לא ידעו בשנת 1900 ש-14 שנה לאחר מכן, מיליוני אדם ימותו בשל המאבק הזה שגם יזרע את הזרעים של מלחמת עולם שנייה זמן קצר לאחר מכן. לא תמיד נפילת אימפריה היא בשורה לעולם, במיוחד לא שיורשיה הן אימפריות אחרות.


לסיכום, דווקא המזרח התיכון יהיה מקום בטוח יותר, יציב יותר ואנושי יותר מאירופה של המחצית הראשונה של המאה העשרים. מלחמת עולם שלישית, קרה, תביא שוב אי יציבות פוליטית, משברים כלכליים אבל גם פריחה תרבותית.
 
סיכום רחב יותר של ההרצאה ניתן למצוא כאן